ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
הקדמה
יש מחלוקת האם יש איסור דאורייתא לבשל מיו"ט לשבת. לסוברים שיש איסור דאורייתא, האיסור הוא רק כשאין סיכוי בכלל שישתמש באוכל ביו"ט, אבל אם מבשל בעוד היום גדול, כיוון שאם היו מגיעים אליו אורחים, היה נותן להם את האוכל, מותר לבשל אז גם לשבת. מעיקר הדין נפסק שאין איסור מהתורה בבישול והכנה מיו"ט לשבת, אך חוששים לשיטה זו, ולכן לכתחילה יש לסיים הכל מוקדם.
גם כשאין איסור דאורייתא, חכמים אסרו לבשל מיום טוב לשבת: א. כדי שלא יטעו ויבשלו ליום חול (רב אשי: משום כבוד יו"ט). ב. כדי שיכינו צורכי שבת כראוי (רבא: משום כבוד שבת), אך התירו ע"י היכר שנקרא ערוב תבשילין.
כיצד ומתי מערבים?
בערב יום טוב לוקח פת כביצה (לשו"ע די בכזית) ותבשיל שיש בו כזית (מצד הדין לכו"ע די בתבשיל בלבד), ומברך "על מצות ערוב" ואומר "בהדין ערובא יהא שרא לנא לאפויי, ולבשולי, ולאטמוני, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא" (בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נר ולהכין כל צרכינו מיום טוב לשבת). וצריך לומר את הנוסח בלשון שמבין ולפי הרמ"א, אמירת הנוסח מעכבת (אבל הברכה לא).
לכתחילה יש לבשל את התבשיל לצורך הערוב בעריו"ט, אך אפשר גם להשתמש בתבשיל שבושל לפני כן. ראוי שהפת והתבשיל יהיו מכובדים, אבל מעיקר הדין ניתן לערב בכל תבשיל ובתנאי שהדרך ללפת בו את הפת (למעט תבשיל כמו דייסה שאוכלים אותו בפני עצמו ובלי לחם).
מה עושים עם הערוב?
הפת והתבשיל (ולפחות כזית מכל אחד) צריכים להיות קיימים כל זמן שרוצים לבשל לשבת, אבל ראוי להשתמש בפת כלחם משנה ולאוכלו בסעודת שבת שכיוון שנעשתה בו מצווה אחת, יעשו בו מצוות נוספות.
מי ששכח לערב
מי שלא הניח ערוב תבשילין בעריו"ט, יכול להניח בבין השמשות כל עוד הציבור לא קבלו יו"ט באמירת "ברכו". נזכר בבית הכנסת שלא הניח ערוב ואם יחזור לביתו יפסיד זמן מנחה (לפי המשנב"ר יערב ע"י שליח או יאלץ להקנות את חומרי הגלם לאחרים שערבו כדי שיבשלו בשבילו ולפי הילקוט יוסף יכול במקרה זה לערב על תבשיל שיש לו בביתו, למרות שאינו מחזיק בתבשיל).
מי שלא ערב כלל מחמת שכחה (ולא מחמת פשיעה) יכול לסמוך על הערוב שרב העיר מערב בשביל כולם.
מה מותר לעשות ומתי
ערוב תבשילין מתיר את ההכנות ביו"ט הסמוך לשבת לצורך השבת (דהיינו מיום שישי ולא מיום חמישי). ומובן שמותר לעשות רק מלאכות שמותרות ביום טוב. ובכל מקרה אין לבשל מיו"ט לחבירו וערוב תבשילין לא מועיל בזה.
לכתחילה יש לסיים את בישול כל המאכלים בעוד היום גדול (כך שלו היו מגיעים אורחים, היו יכולים ליהנות מהאוכל). אך אם לא הספיקו, אפשר לבשל עד סמוך לכניסת השבת. ומותר לכתחילה להניח אוכל מבושל על הפלטה וכן להדליק נרות שבת סמוך לכניסת השבת.
בני בית ואורחים
ראוי שהאישה תעמוד ליד בעלה בשעה שמערב, אבל אין זה מעכב. ערוב של בעל הבית מועיל עבור כל בני ביתו הסמוכים על שולחנו ואפילו לאורחים רבים שאוכלים אצלו. אורח שמדליק נרות שבת בביתו, יערב בלי ברכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















