בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • יום טוב
לחץ להקדשת שיעור זה

קיצור הלכות ערובי תבשילין

undefined

אלול תשע"ז
2 דק' קריאה
חכמים תקנו לעשות ערובי תבשילין ביום טוב שחל להיות בערב שבת כדי שיוכלו להכין צרכי שבת ביו"ט. ומצווה על כל אדם לערב ערובי תבשילין. סיכום זה מביא את ההלכות הבסיסיות במצווה זו.

הקדמה
יש מחלוקת האם יש איסור דאורייתא לבשל מיו"ט לשבת. לסוברים שיש איסור דאורייתא, האיסור הוא רק כשאין סיכוי בכלל שישתמש באוכל ביו"ט, אבל אם מבשל בעוד היום גדול, כיוון שאם היו מגיעים אליו אורחים, היה נותן להם את האוכל, מותר לבשל אז גם לשבת. מעיקר הדין נפסק שאין איסור מהתורה בבישול והכנה מיו"ט לשבת, אך חוששים לשיטה זו, ולכן לכתחילה יש לסיים הכל מוקדם.
גם כשאין איסור דאורייתא, חכמים אסרו לבשל מיום טוב לשבת: א. כדי שלא יטעו ויבשלו ליום חול (רב אשי: משום כבוד יו"ט). ב. כדי שיכינו צורכי שבת כראוי (רבא: משום כבוד שבת), אך התירו ע"י היכר שנקרא ערוב תבשילין.

כיצד ומתי מערבים?
בערב יום טוב לוקח פת כביצה (לשו"ע די בכזית) ותבשיל שיש בו כזית (מצד הדין לכו"ע די בתבשיל בלבד), ומברך "על מצות ערוב" ואומר "בהדין ערובא יהא שרא לנא לאפויי, ולבשולי, ולאטמוני, ולאדלוקי שרגא, ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא" (בערוב זה יהיה מותר לנו לאפות, לבשל, להטמין, להדליק נר ולהכין כל צרכינו מיום טוב לשבת). וצריך לומר את הנוסח בלשון שמבין ולפי הרמ"א, אמירת הנוסח מעכבת (אבל הברכה לא).
לכתחילה יש לבשל את התבשיל לצורך הערוב בעריו"ט, אך אפשר גם להשתמש בתבשיל שבושל לפני כן. ראוי שהפת והתבשיל יהיו מכובדים, אבל מעיקר הדין ניתן לערב בכל תבשיל ובתנאי שהדרך ללפת בו את הפת (למעט תבשיל כמו דייסה שאוכלים אותו בפני עצמו ובלי לחם).

מה עושים עם הערוב?
הפת והתבשיל (ולפחות כזית מכל אחד) צריכים להיות קיימים כל זמן שרוצים לבשל לשבת, אבל ראוי להשתמש בפת כלחם משנה ולאוכלו בסעודת שבת שכיוון שנעשתה בו מצווה אחת, יעשו בו מצוות נוספות.

מי ששכח לערב
מי שלא הניח ערוב תבשילין בעריו"ט, יכול להניח בבין השמשות כל עוד הציבור לא קבלו יו"ט באמירת "ברכו". נזכר בבית הכנסת שלא הניח ערוב ואם יחזור לביתו יפסיד זמן מנחה (לפי המשנב"ר יערב ע"י שליח או יאלץ להקנות את חומרי הגלם לאחרים שערבו כדי שיבשלו בשבילו ולפי הילקוט יוסף יכול במקרה זה לערב על תבשיל שיש לו בביתו, למרות שאינו מחזיק בתבשיל).
מי שלא ערב כלל מחמת שכחה (ולא מחמת פשיעה) יכול לסמוך על הערוב שרב העיר מערב בשביל כולם.

מה מותר לעשות ומתי
ערוב תבשילין מתיר את ההכנות ביו"ט הסמוך לשבת לצורך השבת (דהיינו מיום שישי ולא מיום חמישי). ומובן שמותר לעשות רק מלאכות שמותרות ביום טוב. ובכל מקרה אין לבשל מיו"ט לחבירו וערוב תבשילין לא מועיל בזה.
לכתחילה יש לסיים את בישול כל המאכלים בעוד היום גדול (כך שלו היו מגיעים אורחים, היו יכולים ליהנות מהאוכל). אך אם לא הספיקו, אפשר לבשל עד סמוך לכניסת השבת. ומותר לכתחילה להניח אוכל מבושל על הפלטה וכן להדליק נרות שבת סמוך לכניסת השבת.

בני בית ואורחים
ראוי שהאישה תעמוד ליד בעלה בשעה שמערב, אבל אין זה מעכב. ערוב של בעל הבית מועיל עבור כל בני ביתו הסמוכים על שולחנו ואפילו לאורחים רבים שאוכלים אצלו. אורח שמדליק נרות שבת בביתו, יערב בלי ברכה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il