ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים יום טוב

בישול כמות גדולה ביו"ט לצורך ימי החול

לחץ להקדשת שיעור זה
בישול כמות גדולה ביו"ט לצורך ימי החול
שאלה: מותר לבשל ביום טוב את סעודות החג, אך אסור לבשל אוכל שאינו לצורך החג. כלומר אסור לבשל מיום טוב לחול, מיום אחד של ראש השנה ליום השני או מיום טוב לשבת (כשלא הניח עירוב תבשילין). השאלה היא האם אדם המבשל ביום טוב את סעודת החג יכול להוסיף ולבשל כמות גדולה יותר מהנצרך לו ליום טוב, על מנת שיוכל לאכול מהאוכל לאחר יום טוב? האם הדבר מותר או שהוא הכנה האסורה מיום טוב לחול או לשבת?
תשובה: בברייתא בגמרא (ביצה יז א) כתוב: "ממלאה אישה כל הקדירה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת, ממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד, ממלאה אשה כל התנור פת מפני שהפת נאפה יפה" כלומר מותר ביום טוב להרבות בכמות הבישול והאפיה מעבר לכמות הנצרכת ליום טוב עצמו וכך נפסק להלכה בשו"ע (תקג א ב).
הראשונים דנים מדוע מותר להרבות בשיעורים ביום טוב? מדוע לא לאסור זאת משום מכין מיום טוב לחול ?
מדברי הגמרא והראשונים עולה שיש שני תנאים שאם אחד מהם מתקיים יהיה מותר להוסיף בכמות ההכנה,
א: ההוספה מועילה לאוכל המתבשל לצורך היום טוב עצמו. ב: אין טרחה (מלאכה) נוספת בהוספת הכמות.
להלן נבאר תנאים אלו:
היתר להוסיף כשמועיל לאוכל הנצרך ליום טוב עצמו
למדנו שמותר למלא את התנור בפת למרות שצריך ליום טוב רק פת אחת. הגמרא בעצמה מנמקת את ההיתר בכך שהפת הנצרכת ליום טוב נאפת יפה בזכות ריבוי הפת בתנור, ממילא יוצא שמילוי התנור בפת הוא צורך יום טוב עצמו. כך הסבירו חלק מהראשונים את ההיתר לבשל בשר בקדירה יותר מהכמות הנצרכת ליום טוב, ריבוי הבשר בסיר מוסיף טעם לבשר המתבשל ביום טוב עצמו.
היתר להוסיף כשאין טרחה נוספת בהוספת הכמות
למדנו שמותר להרתיח כמות גדולה של מים למרות שדי לו במעט מים ליום טוב. רש"י כתב שההיתר נובע מכך שהמבשל טורח טרחה אחת בלבד למרות הכמות הגדולה של המים אותה הוא מרתיח. וצריך להבין מה משמעות התנאי שלא להוסיף בטרחה, בהערות איש מצליח (הערה 4 על מ"ב ס"ק יד) הוכיחו שהאיסור להרבות טרחה הכוונה להרבות בעשיית מלאכה נוספת, כלומר פעולה המוגדרת כמלאכה במלאכות שבת ויום טוב. לכן כל עוד הסיר לא מונח על האש מותר להוסיף לו מים אעפ"י שיש טרחה בהוספה, מכל מקום אין בה תוספת מלאכה. אך כשהסיר מונח כבר על האש אין להוסיף מים שלא נצרכים לאותו היום משום שבכל תוספת הוא טורח במלאכת בישול. לפי רש"י זו סיבת ההיתר לבשל כמות בשר גדולה מהרגיל, כאמור לעיל, משום שהמבשל לא טורח טרחא נוספת בבישול הבשר.
הלכה למעשה בדין תוספת בישול ביום טוב
א: כשמבשל את סעודת החג מותר להוסיף כמות בבישול אעפ"י שאינו צריך לה ביום טוב בהתקיים אחד משני תנאים, 1: לא מוסיף מלאכה בעקבות ריבוי הכמות, למשל מותר להרתיח מים בכמות גדולה ביום טוב אע"פ שצריך ליום טוב רק לכוס אחת בלבד, ומדובר שמוסיף את המים לסיר לפני שהסיר מונח על האש. (שהרי אם מוסיף מים כשהסיר על האש בכל תוספת ותוספת הוא מבצע מלאכת בישול). מאידך המטגן שניצלים וכדו' אין לו לטגן מעבר לנצרך ביום טוב, שהרי בכל טיגון של שניצל יש טרחה (מלאכה) נוספת האסורה ביום טוב.
2: ההוספה מועילה לאוכל המתבשל ביום טוב עצמו. כגון המבשל בשר או דגים וכדו', וריבוי בשר וירקות בסיר יועיל להשביח את טעם האוכל, מותר להוסיף על הכמות הנצרכת ליום טוב. כאמור מותר להוסיף בבישול אם אחד מתנאים אלו מתקיים.
ב: מותר להוסיף אעפ"י שמתכוין בהוספה לצורך הלילה! מכל מקום לא יאמר בפיו בפירוש שהוא לצורך הלילה, (מ"ב ס"ק ו' טו').
ג: אם כבר אכל סעודת יום טוב ורוצה לבשל לצורך חול, אסור להערים ולבשל ולאכול משהו מהתבשיל ביום טוב כאילו שמבשל לצורך החג, (תקג א). זוהי הערמה אסורה! משום שניכר שאינו צריך ליום טוב את הבישול. בדיעבד אם הערים בצורה כזו אסור לאכול את האוכל בשבת (תקכז כד), אך ביום חול מותר (תקג א).
ד: כשעדיין לא אכל את סעודת החג, אך אינו צריך את הבישול לסעודת יום טוב כלל, אלא לאחר יום טוב, ומבשל ביום טוב וטועם ממנו מעט על מנת להתיר את הבישול ביום טוב, יש מחלוקת בין הפוסקים האם הערמה כזו מותרת (תקג מ"ב ס"ק ז). כמו כן אם מבשל כמה קדירות של סוגים שונים של אוכל ואינו צריך לאוכלם ביום טוב אך טועם מהם ביום טוב על מנת להתיר את הבישול, נחלקו הפוסקים בהערמה זו האם היא מותרת, (תקג א ברמ"א, תקכז כא י"א בשו"ע).
ה: אם עבר ובישל בשוגג או במזיד, (ללא הערמה) מותר לאכול את האוכל לאחר יום טוב (תקכז כג, תקג א).
עוד בנושא יום טוב

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il