ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
שאלה: מותר לבשל ביום טוב את סעודות החג, אך אסור לבשל אוכל שאינו לצורך החג. כלומר אסור לבשל מיום טוב לחול, מיום אחד של ראש השנה ליום השני או מיום טוב לשבת (כשלא הניח עירוב תבשילין). השאלה היא האם אדם המבשל ביום טוב את סעודת החג יכול להוסיף ולבשל כמות גדולה יותר מהנצרך לו ליום טוב, על מנת שיוכל לאכול מהאוכל לאחר יום טוב? האם הדבר מותר או שהוא הכנה האסורה מיום טוב לחול או לשבת?
תשובה: בברייתא בגמרא (ביצה יז א) כתוב: "ממלאה אישה כל הקדירה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת, ממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד, ממלאה אשה כל התנור פת מפני שהפת נאפה יפה" כלומר מותר ביום טוב להרבות בכמות הבישול והאפיה מעבר לכמות הנצרכת ליום טוב עצמו וכך נפסק להלכה בשו"ע (תקג א ב).
הראשונים דנים מדוע מותר להרבות בשיעורים ביום טוב? מדוע לא לאסור זאת משום מכין מיום טוב לחול ?
מדברי הגמרא והראשונים עולה שיש שני תנאים שאם אחד מהם מתקיים יהיה מותר להוסיף בכמות ההכנה,
א: ההוספה מועילה לאוכל המתבשל לצורך היום טוב עצמו. ב: אין טרחה (מלאכה) נוספת בהוספת הכמות.
להלן נבאר תנאים אלו:
היתר להוסיף כשמועיל לאוכל הנצרך ליום טוב עצמו
למדנו שמותר למלא את התנור בפת למרות שצריך ליום טוב רק פת אחת. הגמרא בעצמה מנמקת את ההיתר בכך שהפת הנצרכת ליום טוב נאפת יפה בזכות ריבוי הפת בתנור, ממילא יוצא שמילוי התנור בפת הוא צורך יום טוב עצמו. כך הסבירו חלק מהראשונים את ההיתר לבשל בשר בקדירה יותר מהכמות הנצרכת ליום טוב, ריבוי הבשר בסיר מוסיף טעם לבשר המתבשל ביום טוב עצמו.
היתר להוסיף כשאין טרחה נוספת בהוספת הכמות
למדנו שמותר להרתיח כמות גדולה של מים למרות שדי לו במעט מים ליום טוב. רש"י כתב שההיתר נובע מכך שהמבשל טורח טרחה אחת בלבד למרות הכמות הגדולה של המים אותה הוא מרתיח. וצריך להבין מה משמעות התנאי שלא להוסיף בטרחה, בהערות איש מצליח (הערה 4 על מ"ב ס"ק יד) הוכיחו שהאיסור להרבות טרחה הכוונה להרבות בעשיית מלאכה נוספת, כלומר פעולה המוגדרת כמלאכה במלאכות שבת ויום טוב. לכן כל עוד הסיר לא מונח על האש מותר להוסיף לו מים אעפ"י שיש טרחה בהוספה, מכל מקום אין בה תוספת מלאכה. אך כשהסיר מונח כבר על האש אין להוסיף מים שלא נצרכים לאותו היום משום שבכל תוספת הוא טורח במלאכת בישול. לפי רש"י זו סיבת ההיתר לבשל כמות בשר גדולה מהרגיל, כאמור לעיל, משום שהמבשל לא טורח טרחא נוספת בבישול הבשר.
הלכה למעשה בדין תוספת בישול ביום טוב
א: כשמבשל את סעודת החג מותר להוסיף כמות בבישול אעפ"י שאינו צריך לה ביום טוב בהתקיים אחד משני תנאים, 1: לא מוסיף מלאכה בעקבות ריבוי הכמות, למשל מותר להרתיח מים בכמות גדולה ביום טוב אע"פ שצריך ליום טוב רק לכוס אחת בלבד, ומדובר שמוסיף את המים לסיר לפני שהסיר מונח על האש. (שהרי אם מוסיף מים כשהסיר על האש בכל תוספת ותוספת הוא מבצע מלאכת בישול). מאידך המטגן שניצלים וכדו' אין לו לטגן מעבר לנצרך ביום טוב, שהרי בכל טיגון של שניצל יש טרחה (מלאכה) נוספת האסורה ביום טוב.
2: ההוספה מועילה לאוכל המתבשל ביום טוב עצמו. כגון המבשל בשר או דגים וכדו', וריבוי בשר וירקות בסיר יועיל להשביח את טעם האוכל, מותר להוסיף על הכמות הנצרכת ליום טוב. כאמור מותר להוסיף בבישול אם אחד מתנאים אלו מתקיים.
ב: מותר להוסיף אעפ"י שמתכוין בהוספה לצורך הלילה! מכל מקום לא יאמר בפיו בפירוש שהוא לצורך הלילה, (מ"ב ס"ק ו' טו').
ג: אם כבר אכל סעודת יום טוב ורוצה לבשל לצורך חול, אסור להערים ולבשל ולאכול משהו מהתבשיל ביום טוב כאילו שמבשל לצורך החג, (תקג א). זוהי הערמה אסורה! משום שניכר שאינו צריך ליום טוב את הבישול. בדיעבד אם הערים בצורה כזו אסור לאכול את האוכל בשבת (תקכז כד), אך ביום חול מותר (תקג א).
ד: כשעדיין לא אכל את סעודת החג, אך אינו צריך את הבישול לסעודת יום טוב כלל, אלא לאחר יום טוב, ומבשל ביום טוב וטועם ממנו מעט על מנת להתיר את הבישול ביום טוב, יש מחלוקת בין הפוסקים האם הערמה כזו מותרת (תקג מ"ב ס"ק ז). כמו כן אם מבשל כמה קדירות של סוגים שונים של אוכל ואינו צריך לאוכלם ביום טוב אך טועם מהם ביום טוב על מנת להתיר את הבישול, נחלקו הפוסקים בהערמה זו האם היא מותרת, (תקג א ברמ"א, תקכז כא י"א בשו"ע).
ה: אם עבר ובישל בשוגג או במזיד, (ללא הערמה) מותר לאכול את האוכל לאחר יום טוב (תקכז כג, תקג א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
