ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
"שופר מאריך וחצוצרות מקצרות, שמצוות היום בשופר".
מרן הרב קוק במאמרו 'השופר והחצוצרות' עמד על ההבדל בין שני הכלים - השופר והחצוצרה. קרן האיל היא כלי טבעי. החצוצרה היא כלי מלאכותי, תוצר כישרונו הטכנולוגי של האדם. במקדש המצווה היא להשתמש בשני הכלים גם יחד, אולם מצוות היום להאריך בשופר הטבעי.
שני הכלים גם יחד מבטאים את עניינו של היום. היום נוצר האדם בצלם אלוקים. הצלם מורכב מכמה כישרונות שבהם מתייחד האדם מן הבהמה, ביניהם הכישרון הטבעי לשאוף לרוחני המוחלט. זו משיכה טבעית, כי הנשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחת בי. ויש באדם גם כישרון יצירתי מלאכותי. כוח היצירה של האדם אף הוא חלק מצלם האלוקים שבאדם, "ותחסרהו מעט מאלוקים".
הכוח היצירתי שבאדם צריך להיות תלוי בכוח הטבעי. הכישרון הטכנולוגי צריך לדעת את מטרתו. פיתוח מדעי נחוץ להמשך התפתחותו של האדם, הרצון להתקדם, לתקן. אולם מהו ייעודו? מה לתקן, מה לשפר, לאן להתקדם?
אפשר לראות בתאוצה הטכנולוגית תהליך עיוור חסר כל משמעות. זהו דחף שאין עליו שליטה. אין לו סיבה ואין לו תכלית, אלא הוא מין זרם אדיר שכולנו נסחפים איתו, ברצוננו ושלא ברצוננו. אין אפשרות לשחות נגדו. אך אפשר וצריך להתייחס אליו כמו אל יתר כוחות הטבע, לשלוט בו, לרסנו, לנתבו ולנווטו. הכול שוטף, אך גם שואף. הכישרון הטכנולוגי השוטף תלוי בכישרון הטבעי השואף להביא את האדם והעולם לתיקונו. בלעדיו הוא עלול להביא חורבן לעולם.
איננו נמנעים מהקידמה הטכנולוגית. היא רצויה, למרות השימוש הפסול של חלק ממשתמשיה. לא כל חדש אסור מהתורה. יש חדש שלא רק מותר אלא אף ראוי לכתחילה. החדש שמתקן, מקדם ומעלה את העולם, רצוי וחיובי לכתחילה, בפרט בתחילת שנה חדשה. כשאדם עושה את חשבון נפשו וקובע את דרכו בשנה החדשה עליו להציב בפניו מטרה ערכית ברורה.
המצווה במקדש היא גם בחצוצרות. הן אומנם מקצרות יחסית, אך אי אפשר לוותר עליהן. אין אפשרות לעצור את רוח האדם. כישרון זה ניטע בו על ידי ה' ביום זה כדי לגלות, לחשוף, להמציא, לפתח ולשכלל. כשהכוח הזה משרת את ייעודו הא מבורך, כאשר הוא משרת כוחות אחרים הוא עלול להיות לרועץ.
כשחרב המקדש נאלמו החצוצרות, ואנו תוקעים בשופר בלבד. נוצר נתק בין שני הכוחות שבאדם. הכישרון הטכנולוגי ניתן לגויים. חוכמה באדום תאמין, תורה באדום אל תאמין. יש יחידים באומות העולם שמתריעים על הסכנות, אולם אין עם כמו עם ישראל שכציבור עומד כולו בפתיחת שנה חדשה וכורה את אוזניו לשמוע את קול השופר, המעורר את הכוחות הטבעיים הגנוזים במעמקי הנשמה ומגייס אותם לשלוט בכוחות הטכנולוגיים.
עתה עם חזרתנו לארצנו, כשאנו בהכנות לבניין הבית השלישי, על עם ישראל לחזור לכישרונו הטכנולוגי. עליו להראות לעולם כולו שיש לו תרבות טכנולוגית משלו. שהוא יודע לנצל גם את המדיה למטרות ערכיות.
ניקח שתי דוגמאות שונות זו מזו: הדפוס והטלוויזיה. המצאת הדפוס היא אחת הדוגמאות הבולטות לכישרון הטכנולוגי. היא בישרה את יציאת אירופה מחשכת ימי הביניים שלה לתקופת הרנסנס והמדע. הטלוויזיה לעומת זאת לא זכתה עדיין למעמד דומה. רוב שימושה אינו חיוני לקידום המדע והתרבות האיכותית כמו הדפוס. אדרבה, יש אמת בטענה שרוב שימושה מרדד ומדרדר את המדע והתרבות במידה לא מעטה. העולם מצפה לגאולתו של מכשיר זה והפיכתו לכלי שרת להרמת המוסר, התרבות והערכים.
דוגמה אחרת היא האינטרנט. המחשב והאינטרנט שונים מהטלוויזיה. הם כלים שימושיים נחוצים ביותר הן למסחר, הן למדע ומעל לכול – לתורה. הם שינו את כל מערכות חיינו. יש להתייחס אליהם כאל מהפכת הדפוס בזמנו.
לא מדובר במכשיר שעצמותו טמאה. יש אפשרות לחסום את האינטרנט בחסימה טובה המונעת כל חדירה של דברים פסולים. באופן כזה השימוש במכשיר מותר ורצוי, אולם רק בתנאי שיש בו חסימה טובה. מכשיר בלי חסימה הוא כמכונית בלי בלמים, או כמכשיר חשמלי בלי בידוד. "לא תיתן דמים בביתך".
בשומענו את קול השופר הבא להזכירנו מי אנו ומה אנו, את שורש נשמתנו הטהורה שנוצרה היום, ניזכר גם בחצוצרות שאנו שואפים לשומען ממש בקרוב, ונתכונן נפשית לכך שידע כל פועל (לא רק פעול) כי אתה פעלתו, ויבין כל יוצר (לא רק יצור) כי אתה יצרתו.
בואו ונאחל זה לזה: גמר חסימה טובה. לא! אין כאן טעות או שפת יידיש, החתימה הטובה תלויה בחסימה הטובה. גמר חסימה טובה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















