ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
"שופר מאריך וחצוצרות מקצרות, שמצוות היום בשופר".
מרן הרב קוק במאמרו 'השופר והחצוצרות' עמד על ההבדל בין שני הכלים - השופר והחצוצרה. קרן האיל היא כלי טבעי. החצוצרה היא כלי מלאכותי, תוצר כישרונו הטכנולוגי של האדם. במקדש המצווה היא להשתמש בשני הכלים גם יחד, אולם מצוות היום להאריך בשופר הטבעי.
שני הכלים גם יחד מבטאים את עניינו של היום. היום נוצר האדם בצלם אלוקים. הצלם מורכב מכמה כישרונות שבהם מתייחד האדם מן הבהמה, ביניהם הכישרון הטבעי לשאוף לרוחני המוחלט. זו משיכה טבעית, כי הנשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחת בי. ויש באדם גם כישרון יצירתי מלאכותי. כוח היצירה של האדם אף הוא חלק מצלם האלוקים שבאדם, "ותחסרהו מעט מאלוקים".
הכוח היצירתי שבאדם צריך להיות תלוי בכוח הטבעי. הכישרון הטכנולוגי צריך לדעת את מטרתו. פיתוח מדעי נחוץ להמשך התפתחותו של האדם, הרצון להתקדם, לתקן. אולם מהו ייעודו? מה לתקן, מה לשפר, לאן להתקדם?
אפשר לראות בתאוצה הטכנולוגית תהליך עיוור חסר כל משמעות. זהו דחף שאין עליו שליטה. אין לו סיבה ואין לו תכלית, אלא הוא מין זרם אדיר שכולנו נסחפים איתו, ברצוננו ושלא ברצוננו. אין אפשרות לשחות נגדו. אך אפשר וצריך להתייחס אליו כמו אל יתר כוחות הטבע, לשלוט בו, לרסנו, לנתבו ולנווטו. הכול שוטף, אך גם שואף. הכישרון הטכנולוגי השוטף תלוי בכישרון הטבעי השואף להביא את האדם והעולם לתיקונו. בלעדיו הוא עלול להביא חורבן לעולם.
איננו נמנעים מהקידמה הטכנולוגית. היא רצויה, למרות השימוש הפסול של חלק ממשתמשיה. לא כל חדש אסור מהתורה. יש חדש שלא רק מותר אלא אף ראוי לכתחילה. החדש שמתקן, מקדם ומעלה את העולם, רצוי וחיובי לכתחילה, בפרט בתחילת שנה חדשה. כשאדם עושה את חשבון נפשו וקובע את דרכו בשנה החדשה עליו להציב בפניו מטרה ערכית ברורה.
המצווה במקדש היא גם בחצוצרות. הן אומנם מקצרות יחסית, אך אי אפשר לוותר עליהן. אין אפשרות לעצור את רוח האדם. כישרון זה ניטע בו על ידי ה' ביום זה כדי לגלות, לחשוף, להמציא, לפתח ולשכלל. כשהכוח הזה משרת את ייעודו הא מבורך, כאשר הוא משרת כוחות אחרים הוא עלול להיות לרועץ.
כשחרב המקדש נאלמו החצוצרות, ואנו תוקעים בשופר בלבד. נוצר נתק בין שני הכוחות שבאדם. הכישרון הטכנולוגי ניתן לגויים. חוכמה באדום תאמין, תורה באדום אל תאמין. יש יחידים באומות העולם שמתריעים על הסכנות, אולם אין עם כמו עם ישראל שכציבור עומד כולו בפתיחת שנה חדשה וכורה את אוזניו לשמוע את קול השופר, המעורר את הכוחות הטבעיים הגנוזים במעמקי הנשמה ומגייס אותם לשלוט בכוחות הטכנולוגיים.
עתה עם חזרתנו לארצנו, כשאנו בהכנות לבניין הבית השלישי, על עם ישראל לחזור לכישרונו הטכנולוגי. עליו להראות לעולם כולו שיש לו תרבות טכנולוגית משלו. שהוא יודע לנצל גם את המדיה למטרות ערכיות.
ניקח שתי דוגמאות שונות זו מזו: הדפוס והטלוויזיה. המצאת הדפוס היא אחת הדוגמאות הבולטות לכישרון הטכנולוגי. היא בישרה את יציאת אירופה מחשכת ימי הביניים שלה לתקופת הרנסנס והמדע. הטלוויזיה לעומת זאת לא זכתה עדיין למעמד דומה. רוב שימושה אינו חיוני לקידום המדע והתרבות האיכותית כמו הדפוס. אדרבה, יש אמת בטענה שרוב שימושה מרדד ומדרדר את המדע והתרבות במידה לא מעטה. העולם מצפה לגאולתו של מכשיר זה והפיכתו לכלי שרת להרמת המוסר, התרבות והערכים.
דוגמה אחרת היא האינטרנט. המחשב והאינטרנט שונים מהטלוויזיה. הם כלים שימושיים נחוצים ביותר הן למסחר, הן למדע ומעל לכול – לתורה. הם שינו את כל מערכות חיינו. יש להתייחס אליהם כאל מהפכת הדפוס בזמנו.
לא מדובר במכשיר שעצמותו טמאה. יש אפשרות לחסום את האינטרנט בחסימה טובה המונעת כל חדירה של דברים פסולים. באופן כזה השימוש במכשיר מותר ורצוי, אולם רק בתנאי שיש בו חסימה טובה. מכשיר בלי חסימה הוא כמכונית בלי בלמים, או כמכשיר חשמלי בלי בידוד. "לא תיתן דמים בביתך".
בשומענו את קול השופר הבא להזכירנו מי אנו ומה אנו, את שורש נשמתנו הטהורה שנוצרה היום, ניזכר גם בחצוצרות שאנו שואפים לשומען ממש בקרוב, ונתכונן נפשית לכך שידע כל פועל (לא רק פעול) כי אתה פעלתו, ויבין כל יוצר (לא רק יצור) כי אתה יצרתו.
בואו ונאחל זה לזה: גמר חסימה טובה. לא! אין כאן טעות או שפת יידיש, החתימה הטובה תלויה בחסימה הטובה. גמר חסימה טובה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
