לב הלימוד - הלכות מלכים א' | הרמב"ם היומי | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הלכות מלכים
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי

קטגוריה משנית

294

3 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

השבוע ברמב''ם
הלכות מלכים ומלחמות
הלכות מלכים ומלחמות החותמות את ספר משנה תורה מעידות יותר מכל על ראייתו הרחבה של הרמב''ם שבתוך הגלות הארוכה ניסח בפרטות ובבהירות הלכות הנוגעות למלכות ישראל.
פרק א- מינוי המלך
עם ישראל נצטווה בכניסתו לארץ במינוי מלך, הכרתת זרע עמלק ולבסוף בניית בית המקדש. המלך יכול להיות כל איש מיוחס שלא עבד בעבודה בזויה, אך מאז שנמשח דוד נתנה המלוכה לו ולזרעו ונבדלו משאר מלכי ישראל: מלכי בית דוד נמשחים בשמן המשחה ושאר המלכים בשמן אפרסמון, משוחים על מעיין בירושלים ואין המלכות פוסקת מהם אלא עומדים לעולם שנאמר ''כסאך יהיה נכון עד עולם''.
נקודה להרחבה:הרמב''ם מתייחס בפרק זה (הלכה ה) למינוי אישה לתפקידי שררה, נושא שנידון בהרחבה בפוסקים בימנו.

רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי (12)

הרמב"ם היומי

9 - הלכות מלכים פרק י' - הרמב"ם היומי

10 - לב הלימוד - הלכות מלכים א'

11 - הלכות מלכים פרק י"א - הרמב"ם היומי

טען עוד

פרק ב- כבוד המלך
המלך הוא הסמכות הבכירה בעם ישראל ולפיכך יש לנהוג בו בכבוד וביראה ואף הנביא משתחווה לפניו. מאידך מצווה המלך לכבד את לומדי התורה וחכמי ישראל, לנהוג בענווה יתרה ולדאוג ולרחם על כל אדם בישראל. ''רועה'' קראו הכתוב ודרכו של רועה לדאוג לצאנו ולסבלם.

פרק ג- מצוות המלך וסמכותו
התורה נתנה למלך סמכויות נרחבות אך גם ציוותה עליו ציוויים מיוחדים. ארבע מצוות ייחודיות למלך ישראל: כותב לו ספר תורה נוסף, אסור להרבות נשים, סוסים וכסף וזהב. אסור לו לשתות דרך שכרות או להיות שטוף בנשים ''אלא יהיה עסוק בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה''. בסמכות המלך להרוג, לאסור ולהכות בשוט את כל המורד בו ואף את המבזה אותו. הוא אף יכול להרוג לצורך תיקון העולם אף ללא עדים והתראה.
נקודה להרחבה:בפרק זה (הלכות ט-י) יש התייחסות לעדיפות של מצוות התורה על מצוות המלך, הלכה המזכירה את הפולמוס סביב שאלת ''סירוב פקודה''.

פרק ד- זכויות המלך
בין סמכויות המלך הרחבות גם להטיל מס, לגייס לצבא, לקחת בעלי מקצוע לצורך המלכות, ליקח נשים, ולמנות שרים. עוד הוא רשאי ליקח מהתבואה לצורך הצבא, ומקבל חלק מהיבול, ומהארצות והממלכות שכובש. סמכויות רחבות אלו ניתנו לו בשביל שיוכל ''לעשות משפט ומלחמה'' ועל כן נדרש שבכל יהיו מעשיו לשם שמים.

פרק ה- סוגי המלחמות ויישוב ארץ ישראל
המלחמות מתחלקות למלחמות מצווה (שבעה עממין, עמלק ועזרת ישראל מיד צר) ומלחמות רשות (להרחיב גבול ישראל וכדומה) שכדי לצאת אליהם יש צורך ליטול רשות מהסנהדרין.
מותר לגור בכל העולם מלבד מצרים אך ''לעולם ידור אדם בארץ ישראל''. מארץ ישראל מותר לצאת לחוץ לארץ רק לצורך לימוד תורה, נשיאת אשה, להציל מהגויים או לסחורה וכל זאת אם חוזר אחר כך לארץ אך לעבור לגור בחוץ לארץ מותר רק במקרה של רעב כבד.
נקודות להרחבה:
1. בפרק זה מזכיר הרמב''ם בהרחבה את האיסור לגור במצרים אף שהוא עצמו גר שם (יש הטוענים שהיה חותם ''העובר בכל יום בשלשה לאווים, אך לא רואים כך בחתימתו). התשובה המקובלת היא שהוצרך לדור שם מפני השמד שהיה באותה תקופה בשאר המקומות.
2. האיסור לצאת לחוץ לארץ נעלם מתודעת הציבור לאחרונה ואף שישנם היתרים שונים ראוי להעלותו ולדון בו.

פרק ו- ניהול המלחמה
אף על פי שצוותה התורה על מלחמות מצווה לעולם אין נלחמים במי שהשלים וקיבל על עצמו את תנאי השלום. גם בתוך המלחמה עצמה כשצרים על עיר יש להשאיר פתח לבריחה. עוד הגבילה התורה שאין להשחית אילני מאכל ללא צורך במצור ובכל מקום אחר.
עקב המצב המיוחד שנוצר במלחמה ישנם הלכות מיוחדות ללחימה כדוגמת היתר לחימה בשבת, והלכות מיוחדות ללוחמים: מצד אחד הקלו עליהם בחלק מהדינים אך מצד שני החמירו בדברים אחרים כדי לשמור על קדושת המחנה.
נקודות להרחבה:
1. איסור עשיית מצור מכל הצדדים- הנושא נידון בהקשר של המצור על ביירות במלחמת לבנון הראשונה.
2. בל תשחית- יש להדגיש ולהבדיל בין האיסור להשחית שלא לצורך לבין ההיתר להשתמש בעולם
לצורך האדם. בשנים האחרונות יש בלבול גדול בנושא.

פרק ז- משוח מלחמה
שני תפקידים יש למשוח מלחמה: לעודד ולחזק את העם ולהחזיר את החוזרים מערכי המלחמה. יש החוזרים ומספקים מים ומזון (בנה בית ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, המארס אישה והירא ורך הלבב) אך יש שאינם יוצאים כלל למלחמה (הבונה נוטע וחילל ונושא כל שנתם הראשונה).
הלוחם מצווה להילחם בכל לבו בלא פחד ו''תהיה כוונתו לקדש את השם בלבד''.

פרק ח- אשת יפת תואר וגר תושב
מחמת המצב המורכב הקיים במלחמה התירה התורה לאכול מאכלות אסורות וכן לבוא על אישה גויה במלחמה ובתנאי שיכניסה לאחר מכן לביתו ותעבור הליך מסוים לקראת גיור.
מתנאי גר תושב לקבל שבע מצוות בני נח ולעשותם מכוח תורת משה. גוי הנזהר בכך יש לו חלק לעולם הבא.
נקודה להרחבה:האם חלק מהגויים כיום (מוסלמים, חלק מהנוצרים) מוגדרים כגר תושב?

פרק ט- שבע מצוות בני נח

רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי

הרמב"ם היומי

2 דק'
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי
הלכות לווה ומלווה פרק כ"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
י"ב סיון תשע"ז
2 דק'
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי
הלכות עדות פרק ח' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
י"ח אב תשע"ז
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי
לב הלימוד - הלכות עדות ב'
אב תשע"ז
2 דק'
רמב"ם יומי – הלכות עדות – 90 שניות על הרמב"ם היומי
הלכות עדות פרק י' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
כ' אב תשע"ז

רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי

2 דק'
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
הלכות מלכים פרק י"ב - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
הרמב"ם היומי | ו' תשרי תשע"ח
2 דק'
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
הלכות מלכים פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
הרמב"ם היומי | ה' תשרי תשע"ח
2 דק'
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
הלכות מלכים פרק ב' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
הרמב"ם היומי | כ"ה אלול תשע"ז
2 דק'
רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
הלכות מלכים פרק י' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
הרמב"ם היומי | ד' תשרי תשע"ח

רמב"ם יומי – הלכות מלכים – 90 שניות על הרמב"ם היומי

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב אליקים לבנון
הרב שמואל אליהו
הרה"ג יעקב אריאל
הרב מרדכי גרינברג
הרב מרדכי הוכמן
הרב שמעון קליין
הרב משה אליה
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו