ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר הלכות מלכים

לב הלימוד - הלכות מלכים א'

הרמב"ם היומיתשרי תשע"ח
141
לחץ להקדשת שיעור זה
השבוע ברמב''ם
הלכות מלכים ומלחמות
הלכות מלכים ומלחמות החותמות את ספר משנה תורה מעידות יותר מכל על ראייתו הרחבה של הרמב''ם שבתוך הגלות הארוכה ניסח בפרטות ובבהירות הלכות הנוגעות למלכות ישראל.
פרק א- מינוי המלך
עם ישראל נצטווה בכניסתו לארץ במינוי מלך, הכרתת זרע עמלק ולבסוף בניית בית המקדש. המלך יכול להיות כל איש מיוחס שלא עבד בעבודה בזויה, אך מאז שנמשח דוד נתנה המלוכה לו ולזרעו ונבדלו משאר מלכי ישראל: מלכי בית דוד נמשחים בשמן המשחה ושאר המלכים בשמן אפרסמון, משוחים על מעיין בירושלים ואין המלכות פוסקת מהם אלא עומדים לעולם שנאמר ''כסאך יהיה נכון עד עולם''.
נקודה להרחבה:הרמב''ם מתייחס בפרק זה (הלכה ה) למינוי אישה לתפקידי שררה, נושא שנידון בהרחבה בפוסקים בימנו.

פרק ב- כבוד המלך
המלך הוא הסמכות הבכירה בעם ישראל ולפיכך יש לנהוג בו בכבוד וביראה ואף הנביא משתחווה לפניו. מאידך מצווה המלך לכבד את לומדי התורה וחכמי ישראל, לנהוג בענווה יתרה ולדאוג ולרחם על כל אדם בישראל. ''רועה'' קראו הכתוב ודרכו של רועה לדאוג לצאנו ולסבלם.

פרק ג- מצוות המלך וסמכותו
התורה נתנה למלך סמכויות נרחבות אך גם ציוותה עליו ציוויים מיוחדים. ארבע מצוות ייחודיות למלך ישראל: כותב לו ספר תורה נוסף, אסור להרבות נשים, סוסים וכסף וזהב. אסור לו לשתות דרך שכרות או להיות שטוף בנשים ''אלא יהיה עסוק בתורה ובצרכי ישראל ביום ובלילה''. בסמכות המלך להרוג, לאסור ולהכות בשוט את כל המורד בו ואף את המבזה אותו. הוא אף יכול להרוג לצורך תיקון העולם אף ללא עדים והתראה.
נקודה להרחבה:בפרק זה (הלכות ט-י) יש התייחסות לעדיפות של מצוות התורה על מצוות המלך, הלכה המזכירה את הפולמוס סביב שאלת ''סירוב פקודה''.

פרק ד- זכויות המלך
בין סמכויות המלך הרחבות גם להטיל מס, לגייס לצבא, לקחת בעלי מקצוע לצורך המלכות, ליקח נשים, ולמנות שרים. עוד הוא רשאי ליקח מהתבואה לצורך הצבא, ומקבל חלק מהיבול, ומהארצות והממלכות שכובש. סמכויות רחבות אלו ניתנו לו בשביל שיוכל ''לעשות משפט ומלחמה'' ועל כן נדרש שבכל יהיו מעשיו לשם שמים.

פרק ה- סוגי המלחמות ויישוב ארץ ישראל
המלחמות מתחלקות למלחמות מצווה (שבעה עממין, עמלק ועזרת ישראל מיד צר) ומלחמות רשות (להרחיב גבול ישראל וכדומה) שכדי לצאת אליהם יש צורך ליטול רשות מהסנהדרין.
מותר לגור בכל העולם מלבד מצרים אך ''לעולם ידור אדם בארץ ישראל''. מארץ ישראל מותר לצאת לחוץ לארץ רק לצורך לימוד תורה, נשיאת אשה, להציל מהגויים או לסחורה וכל זאת אם חוזר אחר כך לארץ אך לעבור לגור בחוץ לארץ מותר רק במקרה של רעב כבד.
נקודות להרחבה:
1. בפרק זה מזכיר הרמב''ם בהרחבה את האיסור לגור במצרים אף שהוא עצמו גר שם (יש הטוענים שהיה חותם ''העובר בכל יום בשלשה לאווים, אך לא רואים כך בחתימתו). התשובה המקובלת היא שהוצרך לדור שם מפני השמד שהיה באותה תקופה בשאר המקומות.
2. האיסור לצאת לחוץ לארץ נעלם מתודעת הציבור לאחרונה ואף שישנם היתרים שונים ראוי להעלותו ולדון בו.


פרק ו- ניהול המלחמה
אף על פי שצוותה התורה על מלחמות מצווה לעולם אין נלחמים במי שהשלים וקיבל על עצמו את תנאי השלום. גם בתוך המלחמה עצמה כשצרים על עיר יש להשאיר פתח לבריחה. עוד הגבילה התורה שאין להשחית אילני מאכל ללא צורך במצור ובכל מקום אחר.
עקב המצב המיוחד שנוצר במלחמה ישנם הלכות מיוחדות ללחימה כדוגמת היתר לחימה בשבת, והלכות מיוחדות ללוחמים: מצד אחד הקלו עליהם בחלק מהדינים אך מצד שני החמירו בדברים אחרים כדי לשמור על קדושת המחנה.
נקודות להרחבה:
1. איסור עשיית מצור מכל הצדדים- הנושא נידון בהקשר של המצור על ביירות במלחמת לבנון הראשונה.
2. בל תשחית- יש להדגיש ולהבדיל בין האיסור להשחית שלא לצורך לבין ההיתר להשתמש בעולם
לצורך האדם. בשנים האחרונות יש בלבול גדול בנושא.

פרק ז- משוח מלחמה
שני תפקידים יש למשוח מלחמה: לעודד ולחזק את העם ולהחזיר את החוזרים מערכי המלחמה. יש החוזרים ומספקים מים ומזון (בנה בית ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, המארס אישה והירא ורך הלבב) אך יש שאינם יוצאים כלל למלחמה (הבונה נוטע וחילל ונושא כל שנתם הראשונה).
הלוחם מצווה להילחם בכל לבו בלא פחד ו''תהיה כוונתו לקדש את השם בלבד''.

פרק ח- אשת יפת תואר וגר תושב
מחמת המצב המורכב הקיים במלחמה התירה התורה לאכול מאכלות אסורות וכן לבוא על אישה גויה במלחמה ובתנאי שיכניסה לאחר מכן לביתו ותעבור הליך מסוים לקראת גיור.
מתנאי גר תושב לקבל שבע מצוות בני נח ולעשותם מכוח תורת משה. גוי הנזהר בכך יש לו חלק לעולם הבא.
נקודה להרחבה:האם חלק מהגויים כיום (מוסלמים, חלק מהנוצרים) מוגדרים כגר תושב?

פרק ט- שבע מצוות בני נח



עוד בנושא הלכות מלכים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il