ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
הדבר משתלב היטב גם עם מהותה של הסוכה, זכר לענני הכבוד. שהרי ענני הכבוד, לימדונו חז"ל, בזכותו של אהרן הם. ועבודתו המרכזית של אהרן הייתה להרבות אהבה ואחדות בעם ישראל: "הווי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
ה'שפת אמת' ביאר בכמה מקומות שאחדות זאת של חג הסוכות היא תוצאה של יום הכיפורים: "מצות סוכה אחר יום הכיפורים. דכתיב: 'כי אם עונותיכם כו' מבדילין ביניכם לבין אלוקיכם'. ולכן אחר שנטהרו מעוונות ניטל ההבדל. ויש עוונות שמבדילין האחדות בין אחד לחבירו, זה שכתוב 'ביניכם' ממש. ויש שמבדילין בין אדם למקום. ובסוכות נעשה הכול אחדות אחד ונפשות בני ישראל מתאחדים. זהו רומז הד' מינים שבלולב שנעשין אגודה אחת. והסוכה שמתאחדים נפשות בני ישראל לאביהם שבשמים. לכן נקרא חג האסיף" (שפת אמת דברים לסוכות).
תהליך הטהרה והכפרה שביום הכיפורים, הוא שיוצר את החיבור בינינו. חטאים רבים שבין אדם לחברו חצצו בינינו, תהליך התשובה שב ומחבר אותנו. ארבעת המינים הם הסימן לתהליך זה.
אולם דבריו של השפת אמת מוסיפים קומה נוספת לתהליך האחדות. חג הסוכות מחבר גם בינינו לבין ריבונו של עולם. מחיקת העוונות שבין אדם למקום מאפשרת לקשר בינינו לבין הקב"ה לשוב ולהתהדק. וזוהי המשמעות של ישיבה בסוכה ב"צלא דמהימנותא" (בצל השכינה), סמל לאחדות שבינינו לבין ריבונו של עולם.
וכך הפסוק מדבר על שני סוגי האחדות "עוונותיכן היו מבדילים ביניכם (קרי ביניכם לבין עצמכם) לבין אלוקיכם" (היינו בין אדם למקום), ולאחר תהליך התשובה כולנו מתאספים ומתאחדים בחג האסיף.
אפשר שיש עוד אחדות שלישית והיא בינינו לבין הטבע, לבין המציאות שמסביב. גם אם כל השנה אנו מצווים לכוון את כל מעשינו לשם שמיים, כנאמר: "בכל דרכיך דעהו", בחג הסוכות הדבר מקבל משנה משמעות. גם פעולותינו הגשמיות הופכות למצווה: "כיצד היא מצוות הישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים" (רמב"ם הלכות שופר וסוכה ולולב ו, ה). גם פעולות החולין הופכות לחלק אינטגרלי מעבודת ה' שלנו.
האתגר התרבותי
נדמה ששלושת יסודות האחדות שמנינו, משיקים השקה גמורה ליסודות ההשקפה הציונית דתית. האחדות עם ריבונו של עולם בקיום תורה ומצוותיה, תחושת האחדות עם כל מרכיבי החברה, וההשתלבות עם עולם החולין.
כיצד הדבר בא לידי ביטוי כאן ועכשיו בחג סוכות תשע"ח, 2017 למניינם?
נראה שאנחנו לא מודעים מספיק לאתגרים המונחים לפתחנו, ועוד יותר מזה לא ממציאים להם פתרונות. האחדות עם כלל ישראל (כולל האתרוגים מכאן והערבות מאידך) ובו זמנית החשיפה לעולם שמבחוץ, יוצרים לא מעט אתגרים.
הרובד האחד הוא הרובד הרדוד יותר. כולנו יודעים שהעולם המודרני יצר נגישות כמעט בלתי מוגבלת למידע שמסביבנו. לדבר זה יש יתרונות גדולים, אולם גם חסרונות גדולים בצדם. הסכנה שילדינו (ופעמים גם המבוגרים שבתוכנו) ייחשפו לתכנים שליליים והרסניים, גדולה מאוד. דבר זה מחייב עשייה חינוכית גדולה (מלבד הפתרונות הטכניים החשובים של חסימות) למודעות של בחירה, של אבחנה בין טוב לרע. ונראה שעדיין לא עשינו די בתחום זה.
אולם יש לקחת בחשבון גם גורם נוסף והוא השאלה התרבותית. החשיפה לעולם שמסביב היא חשיפה לא רק לתכנים השליליים, אלא גם חשיפה לעולם תרבותי בעל השקפות עולם, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם השקפתה של תורה. כך למשל ערך השוויון המגדרי הטוטאלי ונתינת האפשרות לכל אדם לממש את תחושותיו ורצונותיו (דבר הבא לידי ביטוי בשאלת הלהט"בים למשל).
כדי שנוכל להמשיך לחנך את ילדינו לאחדות מלאה עם החברה הישראלית, עלינו לתת בידם כלים שידאגו שאחדות זו תהיה תוך כדי שמירת האחדות עם ריבונו של עולם. דבר זה מחייב הרבה מחשבה (של המחנכים וההורים) ופתיחות (שיש לילדינו ופעמים דווקא לנו היא קשה).
כך נזכה ב"ה לאחדות מלאה שלנו ושל ילדינו עם המציאות שמסביבנו, עם כלל ישראל וכמובן עם ריבונו של עולם.
מתוך העיתון בשבע.
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
סדרת החינוך של הטבע!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
עבודה שאין לה סוף
גאולת מצרים מאז ועד היום
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
