ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • שב×Ē ומו×ĸדים
  • סוכו×Ē
  • ארב×ĸ×Ē המינים והלכו×Ēיהם
קטגוריה משני×Ē
  • ספריה
  • פניני הלכה
  • סוכו×Ē
undefined
2749
23 דק' קריאה
אזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך

סוכו×Ē






א - מ×Ļוו×Ē ארב×ĸ×Ē המינים
מ×Ļווה ליטול בחג הסוכו×Ē ארב×ĸה מינים: א×Ēרוג, לולב, הדס ו×ĸרבה, ׊נאמר (ויקרא כג, מ): "וÖŧלְקַחְ×ĒÖŧÖļם לָכÖļם בÖŧַיÖŧוֹם הָרִאשׁוֹן פÖŧְרִי ×ĸÖĩ×Ĩ הָדָר כÖŧ֡פÖŧÖš×Ē ×ĒÖŧְמָרִים וַ×ĸֲנ֡×Ŗ ×ĸÖĩ×Ĩ ×ĸָבֹ×Ē וְ×ĸַרְבÖĩי נָחַל, וÖŧשְׂמַחְ×ĒÖŧÖļם לִפְנÖĩי ה' אֱלוֹהÖĩיכÖļם שִׁבְ×ĸÖˇ×Ē יָמִים". פÖŧְרִי ×ĸÖĩ×Ĩ הָדָר הוא א×Ēרוג, כÖŧ֡פÖŧÖš×Ē ×ĒÖŧְמָרִים - לולב, ×ĸֲנ֡×Ŗ ×ĸÖĩ×Ĩ ×ĸָבֹ×Ē - הדס, ו×ĸַרְבÖĩי נָחַל - ×ĸרבה (סוכה לה, א, ו×ĸיין מאירי וריטב"א ׊ם, רמב"ם בהקדמ×Ēו למשנה).
כיוון שהלולב הוא הגבוה שבארב×ĸ×Ē המינים, נקרא×Ē המ×Ļווה ×ĸל שמו 'נטיל×Ē לולב', וכך אנו מברכים: "א׊ר קדשנו במ×Ļוו×Ēיו ו×Ļיוונו ×ĸל נטיל×Ē לולב".
מה×Ēורה מ×Ļווה ליטול לולב ביום הראשון בלבד, ׊נאמר (׊ם): "וÖŧלְקַחְ×ĒÖŧÖļם לָכÖļם בÖŧַיÖŧוֹם הָרִאשׁוֹן". ורק במקום המקדש × ×Ļטווינו ליטול לולב בכל שב×ĸ×Ē הימים, ׊נאמר בהמשך הפסוק: "וÖŧשְׂמַחְ×ĒÖŧÖļם לִפְנÖĩי ה' אֱלוֹהÖĩיכÖļם שִׁבְ×ĸÖˇ×Ē יָמִים". בפו×ĸל, כיוון ׊מ×Ļווה ל×ĸלו×Ē לרגל בשלוש×Ē הרגלים, נמ×Ļא שבזמן שבי×Ē המקדש היה קיים, רבים מישראל קיימו א×Ē המ×Ļווה במשך שב×ĸה ימים.
לאחר שנחרב בי×Ē המקדש, ה×Ēקין רבן יוחנן בן זכאי שבכל מקום ייטלו לולב שב×ĸה ימים זכר למקדש. ויש ×Ļורך גדול ל×ĸשו×Ē זכר למקדש, מפני שאמרו חכמים, ׊×ĸל ידי זיכרון המקדש והמשכ×Ē המ×Ļוו×Ē שה×Ēקיימו בו בזמן הזה, אנחנו מרפאים א×Ē מכ×Ē החורבן והגלו×Ē ומקרבים א×Ē הגאולה (סוכה מא, א).
נוטלים א×Ēרוג אחד, לולב אחד, שלושה ×ĸנפי הדס, ושני ×ĸנפי ×ĸרבה. בש×ĸ×Ē הדחק ייטול הדס אחד ו×ĸרבה אח×Ē בלא ברכה (שו"×ĸ ×Ēרנא, א). 1
היו המינים קטנים מאוד - פסולים. וכך הוא שי×ĸורם: הא×Ēרוג לפחו×Ē כנפח של בי×Ļה, שדרו של הלולב לפחו×Ē ארב×ĸה טפחים. ההדסים וה×ĸרבו×Ē לפחו×Ē שלושה טפחים. וכלפי מ×ĸלה אין להם שי×ĸור, וכל ׊אפ׊ר לשא×Ēם הרי הם כשרים. להלן נרחיב בדינים אלו (הלכו×Ē: ז, ח, ט, יב; ה×ĸרו×Ē: 4, 6).

ב - ארב×ĸ×Ē המינים מבטאים א×Ē אחדו×Ē ישראל
ארב×ĸ×Ē המינים מ×ĸכבים זה א×Ē זה, ׊אם חסר מין אחד מהם אין מקיימים א×Ē המ×Ļווה (מנחו×Ē כז, א). לכ×Ēחילה יש ליטול או×Ēם יחד ולאגוד א×Ē הלולב ×ĸם ההדסים וה×ĸרבו×Ē, ובדי×ĸבד אם נטלם אחד אחד, י×Ļא ידי חובה (שו"×ĸ ×Ēרנא, יב, ו×ĸיין להלן ה, ב).
ר×ĸיון ×ĸמוק ×Ļפון בהלכה זו. אמרו חכמים: כשם שבארב×ĸ×Ē המינים יש שני מינים שנו×Ēנים פירו×Ē - א×Ēרוג ולולב (דקל-×Ēמר), ושני מינים שאינם נו×Ēנים פירו×Ē - הדס ו×ĸרבה, כך בישראל יש ×Ēלמידי חכמים ואנשי מ×ĸשה. וכשם ׊אם חסר מין אחד אין יו×Ļאים ידי חוב×Ē ארב×ĸ×Ē המינים, כך בישראל אין ×Ēלמידי החכמים מ×Ēקיימים בלא ×ĸזר×Ē אנשי המ×ĸשה שמסיי×ĸים להם בפרנס×Ēם, ואין אנשי המ×ĸשה מ×Ēקיימים בלא ×Ēלמידי החכמים שנו×Ēנים ×ĸרך נ׊מ×Ēי לחייהם ומקשרים או×Ēם לחיי ה×ĸולם הבא (×ĸפ"י מנחו×Ē כז, א; חולין ×Ļב, א; ×Ēנחומא אמור; רי"×Ĩ גיא×Ē הל' לולב).
בי×Ēר פירוט ביארו חכמים (ויק"ר ל, יב) שארב×ĸ×Ē המינים רומזים לארב×ĸה סוגי אנשים. הא×Ēרוג יש בו ט×ĸם וריח, כנגד יהודים מושלמים ב×Ēורה ומ×ĸשים טובים. הלולב (דקל-×Ēמר) יש בו ט×ĸם ואין בו ריח, כנגד ×Ēלמידי חכמים שיש בהם ×Ēורה אבל אינם זוכים להרבו×Ē במ×ĸשים טובים. ההדס שריחו טוב ואין בו ט×ĸם, רומז לבני אדם שיש בהם מ×ĸשים טובים אבל לא זכו להיו×Ē ×Ēלמידי חכמים. ה×ĸרבה שאין בה לא ט×ĸם ולא ריח, רומז×Ē ליהודים פשוטים, שלא זכו ל×Ēורה ומ×ĸשים טובים. ולכאורה כיוון שאין בהם ×Ēורה ומ×ĸשים טובים, אין לחייהם ×ĸרך ולא יוכלו לזכו×Ē לחיי ה×ĸולם הבא. "מה הקב"ה ×ĸושה להם? לאבדם אי אפ׊ר! אלא אמר הקב"ה: יוקשרו כולם אגודה אח×Ē והם מכפרים אלו ×ĸל אלו". ו×ĸוד אמר הקב"ה: "אם ×ĸשי×Ēם כך, או×Ēה ׊×ĸה אני מ×Ē×ĸלה", והיכלו×Ē של מ×ĸלה נבנים ×ĸל ידי כך, ׊נאמר (×ĸמוס ט, ו): "הַבÖŧוֹנÖļה בַשÖŧָׁמַיִם מַ×ĸֲלוֹ×Ēָיו וַאֲגÖģדÖŧÖ¸×Ēוֹ ×ĸַל אÖļרÖļ×Ĩ יְסָדָהÖŧ".
×ĸוד דרשו חכמים, שארב×ĸ×Ē המינים רומזים ליסודו×Ē ה×ĸיקריים של האומה: לשלוש×Ē האבו×Ē ויוס×Ŗ, לארב×ĸ האמהו×Ē, לסנהדרין ו×Ēלמידי החכמים ׊×ĸימה (ויק"ר ל, ט-יא).

ג - רמזים נוספים בארב×ĸ×Ē המינים
×ĸיקר ההידור נאמר לגבי הא×Ēרוג, שיש בו ט×ĸם וריח, כנגד אנשים שלמים, שיש בהם ×Ēורה ומ×ĸשים טובים, והוא רומז לשלימו×Ē ׊×Ēהיה ב×ĸ×Ēיד. וכן נלמד בהמשך ההלכו×Ē, שמדקדקים בהידורו ויופיו של הא×Ēרוג יו×Ēר מ׊אר המינים.
הלולב כנגד ×Ēלמידי חכמים, ׊אמנם אינם זוכים להרבו×Ē במ×ĸשים טובים, אבל הם מיי×Ļגים א×Ē ה×Ēורה הקדושה. וכשם שהלולב גבוה שבמינים, כך ה×Ēורה × ×ĸלה ×ĸל הכל, ולכן ×Ēקנו לברך ×ĸל הלולב, לרמוז ×ĸל מ×ĸל×Ē ה×Ēורה שאין למ×ĸלה הימנה.
ה×Ēנאי הבסיסי ללימוד ×Ēורה שיהיה מ×Ēוך ה×Ēקשרו×Ē לכלל ישראל באחדו×Ē, ולמרו×Ē שיש ב×Ēורה ד×ĸו×Ē שונו×Ē ו×Ļדדים שונים, כולם יו×Ļאים ממקור אחד וחוזרים לה×Ēלכד יחד. אכן הלולב ב×Ļור×Ēו המיוחד×Ē מבטא א×Ē ×Ēכונ×Ē האחדו×Ē. ×ĸליו ×Ļומחים לשני ×Ļדדים מנוגדים, אבל הם × ×Ļמדים לשדרה באחדו×Ē. אמנם יש בו ×ĸלים רבים, אבל הם אינם נפרדים זה מזה אלא כל אחד חופ×Ŗ ×ĸל חבירו ומוסי×Ŗ ×ĸליו ×ĸוד מ×ĸט משלו, וכולם יחד מכסים א×Ē השדרה. וכן כל ×ĸלה ו×ĸלה מורכב משני ×ĸלים ׊מ×Ēאחדים זה ×ĸם זה ×ĸל ידי ה×Ēיומ×Ē (כמבואר בהלכה ו). גם ×Ļור×Ēו הישרה של הלולב מבטא×Ē אחדו×Ē, שהוא כולו מכוון למטרה אח×Ē, וכאשר הוא ×ĸקום הוא פסול, מפני שהוא פונה לשני כיוונים. וכן אמרו חכמים (סוכה מה, ב): "מה ×Ēמר זה אין לו אלא לב אחד, א×Ŗ ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים". כיו×Ļא בזה אמרו חכמים (ויק"ר ל, יא): "כפו×Ē ×Ēמרים אלו ×Ēלמידי חכמים שכופים א×Ē ×ĸ×Ļמם ללמוד ×Ēורה אלו מאלו". הרי שהלולב רומז ל×Ēורה, שיש בה ד×ĸו×Ē ומחלוקו×Ē, אבל שורש כולן אחד, ומגמ×Ē כולן אח×Ē. מ×Ēוך רמז זה ×Ēלמידי חכמים ×Ļריכים לה×Ē×ĸורר להרבו×Ē שלום ואחדו×Ē ב×ĸולם (×ĸיין ברכו×Ē סד, א; ×ĸין איה ׊ם).
ההדס רומז למ×Ļוו×Ē ומ×ĸשים טובים, שכמו הריח הטוב השפ×ĸ×Ēם הטובה מ×Ēפ׊ט×Ē סביב. אמרו חכמים שה×Ļדיקים נקראים הדסים, ובזכו×Ēם ה×ĸולם הזה מ×Ēקיים (סנהדרין ×Ļג, א), ׊×ĸל ידי המ×Ļוו×Ē המ×ĸשיו×Ē מ×Ēגלה הקדושה בחיי המ×ĸשה, ו×ĸל ידי כך מ×Ēגלה ×ĸרכו של ×ĸולם הזה והוא מ×Ēקיים. אח×Ē המ×Ļוו×Ē שההדסים רומזים אליה היא מ×Ļוו×Ē פרו ורבו וחינוך הילדים, שה×ĸלים המשולשים מבטאים ריבוי, וכפי שאמרו חכמים שההדס רומז לי×ĸקב אבינו ולאה אמנו: "מה הדס זה רחוש ב×ĸלים, כך היה י×ĸקב רחוש בבנים", ו"כך הי×Ēה לאה רחושה בבנים" (ויק"ר ל, י). ונשים שטורחו×Ē בליד×Ē הילדים, גידולם וחינוכם, זוכו×Ē ל×ĸיקר מ×ĸלה זו.
לכאורה ל×ĸרבה אין שום מ×ĸמד, שאין לה ט×ĸם וריח, לא ×Ēורה ולא מ×ĸשים טובים. אולם יש בה כוח ×Ļמיחה ×ĸ×Ļום, והיא מבטא×Ē א×Ē החיוניו×Ē והיופי שב×ĸולם הזה, א×Ē ה'דרך-אר×Ĩ' שקדמה ל×Ēורה. ולכן ×ĸרכה גדול, שמכוח החיוניו×Ē שביהודים הפשוטים, מ×Ēחזקים ×Ēלמידי החכמים וב×ĸלי המ×ĸשים הטובים ב×ĸבוד×Ēם. ומכוח או×Ēה חיוניו×Ē ×Ļומחים גדולי ישראל, וכפי ׊מ×Ļינו פ×ĸמים רבו×Ē, שדווקא ממשפחו×Ē פשוטו×Ē ×Ļמחו ×Ēלמידי חכמים חשובים וב×ĸלי מ×ĸשים גדולים.
י×Ēר ×ĸל כן, ה×ĸרבה מבטא×Ē א×Ē מ×Ļבם של ישראל ב×ĸולם הזה, ׊מ×Ļד אחד יש לטב×ĸ של ה×ĸולם הזה כוח ×Ļמיחה אדיר ׊×ĸל ידו יכול להי×ĸשו×Ē קידוש השם שאין דומה לו בכל ה×ĸולמו×Ē. אבל מנגד, הקדושה ×ĸדיין לא מ×Ēגלה באופן קבו×ĸ ב×ĸולם הזה, ולכן אין ל×ĸרבה ט×ĸם וריח, וכאשר היא אינה מקבל×Ē מים, שרומזים ל×Ēורה ואמונה, היא נובל×Ē במהרה, וכך נחרב בי×Ē מקדשנו וגלינו מאר×Ļנו. וכן מ×Ļינו שאמרו חכמים (ויק"ר ל, י), שה×ĸרבה רומז×Ē לרחל ויוס×Ŗ. ׊מ×Ļד אחד ×ĸל ידם ×ĸם ישראל מ×Ēקיים ב×ĸולם הזה, שכל הילדים שנולדו לי×ĸקב אבינו נולדו בזכו×Ē ר×Ļונו לה×Ēח×Ēן ×ĸם רחל אמנו, וכל קיומם של ישראל ×Ēלוי ביוס×Ŗ ה×Ļדיק שהכין במ×Ļרים מקום ל×Ļמיח×Ēו של ×ĸם ישראל. ומנגד, כיוון שהם קשורים אל חיי ה×ĸולם הזה, ׊×ĸלול לה×Ēרחק ממקור חייו הרוחניים, מ×Ēו שניהם ×Ļ×ĸירים מאחיהם. אולם ×ĸיקר גילוי הגאולה ב×ĸולם הזה ×Ēלויה בהם, ולכך רומזים רחל ויוס×Ŗ ביופיים המיוחד. וזהו שאמרו חכמים, של×ĸ×Ē הגאולה ×ĸ×Ēידים כל ×ĸ×Ļי הסרק של אר×Ĩ ישראל ל×Ē×Ē פירו×Ē (כ×Ēובו×Ē קיב, ב).
הרי לנו שכל המינים × ×Ļרכים כאחד, ורק ×ĸל ידי איחוד כל הכוחו×Ē, ×ĸם ישראל יכול למלא א×Ē י×ĸודו, ל×Ēקן א×Ē ה×ĸולם ולהיטיב לכל הברואים כדבר ה'.

ד - כללי הפסולים
חמישה סוגי פסולים ישנם. הראשון: ארב×ĸ×Ē המינים ×Ļריכים להיו×Ē אלו ׊×Ļוו×Ēה ה×Ēורה ולא מינים אחרים. פרי ×ĸ×Ĩ הדר הוא א×Ēרוג ולא לימון, וגם א×Ēרוג מורכב פסול (להלן י). '×ĸ× ×Ŗ ×ĸ×Ĩ ×ĸבו×Ē' הוא הדס ׊×ĸליו משולשים ולא הדס שוטה. כמו כן ×Ļריך ליטול ×ĸרבה ולא ×ĸ× ×Ŗ של ×Ļפ×Ļפה.
הפסול השני: נ׊×Ē× ×Ēה ×Ļור×Ēו מדרך בריי×Ēו. כגון לולב ׊×ĸליו ×Ļומחים רק ב×Ļד אחד, או הדס ו×ĸרבה שנשרו רוב ×ĸליהם.
השלישי: שאין בו שי×ĸור. שכל שהוא קטן מדי, אינו ראוי להיקרא 'פרי ×ĸ×Ĩ הדר' או 'כפו×Ē ×Ēמרים' או '×ĸ× ×Ŗ ×ĸ×Ĩ ×ĸבו×Ē' או '×ĸרבי נחל' (כמבואר להלן הלכו×Ē: ז, ח, ט, יב). כל שלוש×Ē הפסולים הללו פסולים כל שב×ĸ×Ē הימים.
הרבי×ĸי: שאינו הדר , היינו שהמין לא נ׊×Ēנה כל כך אבל איבד א×Ē ×Ļור×Ēו הטב×ĸי×Ē הנאה, כגון שה×Ēייבש לגמרי. לרוב הפוסקים הנפסל משום הדר פסול רק ביום הראשון (רמב"ם ורמב"ן). ויש אומרים שהוא פסול בכל שב×ĸ×Ē הימים (רא"׊).
החמישי: חסר . בא×Ēרוג הכוונה שחסר מבשרו (להלן יא); בלולב הכוונה שנחלקה ×Ēיומ×Ēו (להלן ו). חסרון פוסל רק ביום הראשון שבו המינים ×Ļריכים להיו×Ē ×Ēמימים, אבל בשאר הימים אינו פוסל (×ĸיין סוכה לד, ב, ×Ēוס' '׊×Ēהא'; ר׊"י לו, ב, 'ומשנינן').
הרי שכדי שאחד מהמינים ייפסל, ×ĸליו ל×ĸבור שינוי מ׊מ×ĸו×Ēי. לפיכך, אין מקום למ×Ēח המלווה חלק מה×ĸוסקים בבחיר×Ē המינים. ואמנם בהלכו×Ē הבאו×Ē נלמד בהרחבה ×ĸל פגמים שונים שפוסלים א×Ē ארב×ĸ×Ē המינים, אולם מדובר במקרים חריגים מאוד. וא×Ŗ שרוב מ׊מ×ĸו×Ēי של המינים המ×Ļויים בשוק כשרים, נהגו ישראל להדר במ×Ļווה ולבחור מינים יפים, ׊נאמר (שמו×Ē טו, ב): "זÖļה אÖĩלִי וְאַנְוÖĩהוÖŧ", ודרשו חכמים (שב×Ē קלג, ב): "ה×Ēנאה לפניו במ×Ļוו×Ē; ×ĸשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה" (להלן הלכה יד). אבל אין ×Ļורך להיו×Ē במ×Ēח בשל כך.
בש×ĸ×Ē הדחק, כאשר אין שום אפשרו×Ē להשיג מין כשר, אפ׊ר לקיים א×Ē המ×Ļווה במין שנפסל מחמ×Ē 'הדר' או 'חסר' (הסוג הרבי×ĸי והחמישי), כגון לולב יבש או שנחלקה ×Ēיומ×Ēו. ולד×ĸ×Ē רוב הפוסקים א×Ŗ מברכים ×ĸל נטיל×Ēו, ויש אומרים שאין מברכים. 2
בנוס×Ŗ לחמש×Ē סוגי הפסולים שנוג×ĸים לארב×ĸ×Ē המינים ×ĸ×Ļמם, אין יו×Ļאים ידי חובה במין שהוא גזול, וביום הראשון גם שאול פסול (כמבואר להלן יג). וכן מה שהוקדש ל×ĸבודה זרה נפסל למ×Ļווה (שו"×ĸ ×Ēרמט, ג).

ה - לולב
×ĸנפי הלולב ×Ļומחים משני ×Ļדדיו וחופפים א×Ē שדר×Ēו. היה הלולב פגום באופן ׊רק מ×Ļד אחד של שדר×Ēו ×Ļמחו ×ĸלים וה×Ļד השני נו×Ēר ×ĸרום - פסול (שו"×ĸ ×Ēרמה, ג).
דרך הלולב ׊×ĸליו ×Ļומחים זה ×ĸל זה ומכסים א×Ē כל שדר×Ēו. היו ×ĸליו ק×Ļרים ×ĸד שאין ה×ĸלה מגי×ĸ ל×Ēחיל×Ē ה×ĸלה ׊מ×ĸליו - פסול (שו"×ĸ ×Ēרמה, ד).
×ĸנפי הדקל ב×Ēחיל×Ē גידולם ×Ļומחים כלולבים, היינו ×ĸנפים שכל ×ĸליהם ×Ļמודים לשדר×Ēם. וכשהלולב ממשיך ל×Ļמוח, ×ĸליו הולכים ונפ×Ēחים ×ĸד שיו×Ļרים א×Ē ×Ļור×Ē המניפה המוכר×Ē של ×ĸנפי הדקל, ואז הם נקראים 'חריו×Ē'.
לכ×Ēחילה טוב שה×ĸלים של הלולב יהיו ×Ļמודים לשדר×Ēו באופן ׊אם יניחו או×Ēו ×ĸל השולחן, ×ĸליו יהיו ×Ļמודים בלא סיו×ĸ. ה×Ēחילו ×ĸליו של הלולב להיפ×Ēח, כל זמן שני×Ēן לאוגדם ולה×Ļמידם לשדרה - כשר, וזהו לולב ׊'נפרדו ×ĸליו'. ואם ה×ĸלים שהחלו להיפ×Ēח ה×Ēקשו, ×ĸד שלא ני×Ēן לאוגדם ולה×Ļמידם לשדרה באופן חלק כדרך שהיו ב×Ēחילה, הלולב פסול, וזהו לולב ׊'נפר×Ļו ×ĸליו' (סוכה כט, ב; שו"×ĸ ×Ēרמה, א-ב).
ה×Ē×ĸקם הלולב מאוד ×ĸד ׊נ×ĸשה כמגל, היינו כח×Ļי ×ĸיגול - פסול. ה×Ē×ĸקם פחו×Ē - כשר אבל אינו מהודר, שאחד מהידורי הלולב שיהיה ישר. וגם אם ה×Ē×ĸקם כמגל, אם ה×ĸיקום היה כלפי שדר×Ēו, כיוון ׊×ĸיקום זה טב×ĸי ללולב ומ×Ļוי לפ×ĸמים, הלולב כשר (שו"×ĸ ×Ēרמה, ח).
נכפפה שדר×Ēו של הלולב כפיפה ×ĸמוקה בזווי×Ē - פסול (שו"×ĸ ×Ēרמה, ט). יש אומרים שגם אם ה×ĸלים נכפפו כפיפה ×ĸמוקה, הלולב פסול (ט"ז, מ"ב מ-מא). אבל אם רק ק×Ļה ה×ĸלים ה×ĸליונים נכפ×Ŗ כ×Ļור×Ē או×Ē 'ו' - כשר, שכך דרך גידולם של חלק מהלולבים.
יש אומרים ׊אם ק×Ļה ה×ĸלים ה×ĸליונים נכפ×Ŗ בכיפו×Ŗ ×ĸמוק ×ĸד ׊נ×ĸשה ככפ×Ēור, הלולב פסול (ר"ן וריטב"א), ומנגד יש סוברים שלולב זה יו×Ēר מהודר, ׊×ĸל ידי כך ×Ēיומ×Ēו של ה×ĸלה ה×ĸליון אינה נפ×Ēח×Ē (רא"׊). למ×ĸשה, לולב זה כשר, שכך דרך גידולם של לולבים רבים, אלא שהואיל ויש מחמירים בזה, אין הוא נחשב מהודר (שו"×ĸ ×Ēרמה, ט, מ"ב מב).

ו - נחלקה ה×Ēיומ×Ē
כל ×ĸלה ו×ĸלה שבלולב מורכב משני ×ĸלים שמחוברים זה לזה בגבם. חיבור זה נקרא '×Ēיומ×Ē', ׊×ĸל ידו × ×ĸשים שני ה×ĸלים כ×Ēאומים ×Ļמודים. כאשר הלולבים ממשיכים ל×Ļמוח לקרא×Ē היו×Ēם 'חריו×Ē', ראשי ה×ĸלים הולכים ונפ×Ēחים, והראשון להיפ×Ēח הוא ה×ĸלה המרכזי ה×ĸליון שבלולב. וכיוון שטב×ĸו של הלולב ׊×ĸליו סגורים ×ĸל ידי חיבור ה'×Ēיומ×Ē', הרי ׊אם ה×Ēיומ×Ē נפ×Ēחה, ישנו חסרון בלולב, ולכן למרו×Ē שהוא ×ĸדיין נראה לולב, הוא פסול לנטילה ביום הראשון, כי ביום הראשון המינים ×Ļריכים להיו×Ē שלמים. אבל בשאר הימים הוא כשר.
נחלקו הפוסקים בשאלה, מהי הגדר×Ē 'נחלקה ה×Ēיומ×Ē': יש אומרים, ׊רק כאשר נחלקה רוב ה×Ēיומ×Ē של רוב ה×ĸלים - הלולב פסול (רי"×Ŗ ורמב"ם). ויש אומרים, שדין נחלקה ה'×Ēיומ×Ē' נאמר ×ĸל ה×ĸלה האמ×Ļ×ĸי ה×ĸליון, שהואיל והוא הבולט והניכר שב×ĸלים, אם נחלקה רוב ×Ēיומ×Ēו - הלולב פסול (גאונים ור"ן). וכך נוהגים למ×ĸשה, שלא ליטול ביום הראשון לולב שרוב ×Ēיומ×Ēו של ה×ĸלה המרכזי שבו נפ×Ēחה. ויש מהדרים ליטול לכ×Ēחילה לולב שלא נחלקה ×Ēיומ×Ēו של ה×ĸלה ה×ĸליון אפילו במ×ĸט. בפו×ĸל, ברוב רובם של הלולבים רוב ה×ĸלה ה×ĸליון סגור, כך שכמ×ĸט כל הלולבים כשרים גם ליום הראשון. אבל מ×ĸטים הלולבים שאפילו מ×ĸט מן ה×ĸלה המרכזי שלהם לא נפ×Ēח, וככל שהלולב יו×Ēר מפו×Ēח ויפה, כך גובר הסיכוי ׊מ×ĸט מה×ĸלה ה×ĸליון שלו יהיה פ×Ēוח. ונראה ׊×ĸדי×Ŗ ליטול לולב גדול ויפה ׊×ĸלהו ה×ĸליון פ×Ēוח במק×Ļ×Ē מא׊ר לולב קטן ו×Ļמוק ׊×ĸלהו ה×ĸליון סגור. ומי שחושש ׊מא ה×ĸלה ה×ĸליון שלו ימשיך להיפ×Ēח, ו×ĸד שיגי×ĸ היום הראשון רובו יהיה פ×Ēוח, יכול להדביק או×Ēו, ובכך לה×Ļילו מלהיפסל.
היו בראש הלולב שני ×ĸלים ×ĸליונים אמ×Ļ×ĸיים, ×Ļריך שבכל אחד מהם רוב ה×Ēיומ×Ē ×Ē׊אר שלימה. אבל אם שני ה×ĸלים הללו נפרדו זה מזה, כיוון שהם שני ×ĸלים נפרדים, הלולב כשר (מ"ב ×Ēרמה, טו; פמ"ג משב"ז ד).
יש מ×ĸדיפים ליטול לולב שיש ×ĸליו 'קורא', שהוא כ×ĸין מ×ĸטה חום ׊מ×Ļמיד א×Ē ה×ĸלים, ולד×ĸ×Ēם כל ×ĸוד ה'קורא' ×ĸל ה×ĸלים הם נחשבים סגורים. ויש אומרים שלכ×Ēחילה ×ĸדי×Ŗ ליטול לולב בלא 'קורא', ושני ט×ĸמים לכך: האחד, לד×ĸ×Ēם ה'קורא' אינו מו×ĸיל להחשיב א×Ē ה×ĸלה המרכזי כסגור, ואמנם אין ×Ļריך לחשוש ׊מא מ×Ēח×Ē ל'קורא' רובו פ×Ēוח, כי זה מקרה נדיר מאוד, אבל מכל מקום י×Ēכן שהוא פ×Ēוח במק×Ļ×Ē, ואזי יש נוהגים שלא להחשיבו כמהודר. ט×ĸם שני, למנהג אשכנז נוהגים לכסכס ב×ĸלי הלולב ב×ĸ×Ē הנ×ĸנו×ĸים, וכאשר יש ×ĸל הלולב 'קורא' אי אפ׊ר לכסכס בו. 3

ז - דיני הלולב ושי×ĸורו ודין לולב קנרי
לולב שרוב ×ĸליו ה×ĸליונים נקטמו או ה×ĸלה ה×ĸליון האמ×Ļ×ĸי שלו נקטם - פסול ביום הראשון (שו"×ĸ רמ"א ×Ēרמה, ו). אם נמשך בסו×Ŗ ה×ĸלה ה×ĸליון כמין קו×Ĩ, אין הוא נחשב כחלק מה×ĸלה, וגם אם נחרך או נח×Ēך, הלולב כשר למהדרין.
לולב שה×ĸלה ה×ĸליון שלו מס×Ēיים בזיגזג כפי ׊מ×Ļוי לפ×ĸמים, כשר לכ×Ēחילה.
לולב שרוב ×ĸליו ה×Ēייבשו, ×ĸד ׊נ×ĸשו לבנים בלא ׊מ×Ĩ של ירוק - פסול (שו"×ĸ ×Ēרמה, ה).
אורך שדרו של הלולב ×Ļריך להיו×Ē לכל הפחו×Ē ארב×ĸה טפחים, שהם כ-32 ץ"מ, ובש×ĸ×Ē הדחק 25.3 ץ"מ. וכל זה כדי ל×Ļא×Ē ידי חובה, אבל הידורו של הלולב שיהיה גבוה כמקובל (מ"א ×Ēר×ĸב, ג). 4
בדורו×Ē האחרונים ה×Ē×ĸוררה שאלה לגבי כשרו×Ēו של לולב קנרי, ׊×Ļומח ×ĸל זן מיוחד של דקל שהובא מהאיים הקנריים. הדקל הקנרי שונה בכמה דברים מ׊אר זני הדקלים המוכרים לנו, ×ĸליו ק×Ļרים, ×Ļפופים ורכים יו×Ēר, שדר×Ēו רכה ונוטה לה×Ēכופ×Ŗ ל×Ļד שמטים או×Ēו, ×Ļב×ĸו ירוק יו×Ēר ופירו×Ēיו אינם ט×ĸימים.
המכשירים סוברים שהואיל וככלל הוא דקל ׊מ×Ļמיח ×Ēמרים, למרו×Ē כל השינויים הוא כשר (×Ļי×Ĩ אלי×ĸזר ח, כב; רשז"א). ויש אומרים, שהואיל ופירו×Ēיו אינם ראויים כל כך לאכילה, וגם יש בו שינויים רבים מדקל רגיל, אין זה 'כפו×Ē ×Ēמרים' (אג"מ או"ח ד, קכג). למ×ĸשה, א×Ŗ שסבר×Ē המקילים נראי×Ē, שכן יש זנים של דקל שדומים לדקל קנרי. מכל מקום כיוון שהדבר שנוי במחלוק×Ē, נכון להימנ×ĸ מליטול לולב קנרי. ובש×ĸ×Ē הדחק אפ׊ר לסמוך ×ĸל המיקלים וליטלו בברכה.

ח - הדס
×ĸֲנ֡×Ŗ ×ĸÖĩ×Ĩ ×ĸָבֹ×Ē הוא ×ĸ× ×Ŗ הדס ׊×ĸליו גדלים בשלישיו×Ē ונראים כ×ĸין קלי×ĸה, והם חופפים א×Ē ×ĸ×Ļו ×ĸד שהוא נראה כ×ĸ× ×Ŗ ×ĸבה. ו×Ļריך ששלוש×Ē ה×ĸלים י×Ļאו מקן אחד, היינו בגובה שווה, אבל אם היו שני ×ĸלים יו×Ļאים בשווה וה×ĸלה השלישי למ×ĸלה או למטה מהם, אין זה '×ĸֲנ֡×Ŗ ×ĸÖĩ×Ĩ ×ĸָבֹ×Ē', אלא 'הדס שוטה' שפסול למ×Ļווה (סוכה לב, ב; שו"×ĸ ×Ēרמו, ג). וכך הוא טב×ĸם של הדסים, שכאשר הם ×Ļומחים בכוח וחיוניו×Ē, הם מ×Ļמיחים שלושה ×ĸלים בכל קן וקן. ואין ×Ļריך לדקדק בזה מאוד, אלא כל שב×ĸיני בני אדם נראים ה×ĸלים כשלישייה שיו×Ļא×Ē מגובה שווה ב×ĸ× ×Ŗ, הרי הם משולשים, למרו×Ē שבפו×ĸל אחד מהם גבוה מ×ĸט מחבירו. 5
שלושה ×ĸנפים של הדס ×Ļריך ליטול ×ĸם הלולב, ושי×ĸור כל ×ĸ× ×Ŗ - שלושה טפחים, שהם כ-24 ץ"מ, ובש×ĸ×Ē הדחק 19 ץ"מ. ואין הגבלה לאורך ה×ĸ× ×Ŗ, שגם אם יהיה ארוך הרבה - כשר, אלא שיש להקפיד שב×ĸ×Ē שאוגדים א×Ē ההדסים ×ĸם הלולב, יהיה שדרו של הלולב ×ĸולה מ×ĸל ההדסים טפח (שו"×ĸ ×Ēרנ, א-ב; ×ĸיין להלן ה, ב).
לכ×Ēחילה ×Ļריך שה×ĸלים המשולשים יכסו א×Ē כל שלוש×Ē הטפחים, כי יש סוברים שבלא זא×Ē ההדס פסול (גאונים). אמנם למ×ĸשה, אם ה×ĸלים המשולשים מכסים א×Ē רוב שלוש×Ē הטפחים - ההדס כשר, שכך ד×ĸ×Ē רוב הפוסקים (ראב"ד, רא"׊, שו"×ĸ ×Ēרמו, ה). גם כאשר ה×ĸ× ×Ŗ ארוך ארב×ĸה טפחים ויו×Ēר, אם ×ĸליו משולשים בשי×ĸור רוב שלושה טפחים - כשר; ואם ה×ĸלים המשולשים בשי×ĸור שלושה טפחים, למרו×Ē ׊מ×ĸבר להם יש ×ĸלים שאינם משולשים, ההדס כשר למהדרין (ב"ח; ×ĸיין באו"ה ×Ēרמו, ט, סוד"ה 'ול×ĸיכובא'). 6
דרכו של ההדס לה×Ļמיח פירו×Ē כ×ĸין ×ĸנבים קטנים, ב×Ēחילה ×Ļב×ĸם ירוק ואח"כ הוא × ×ĸשה אדום ושחור. אם היו ×ĸנביו של ההדס ירוקים, ההדס כשר. ואם היו אדומים או שחורים, ובאורך שלוש×Ē הטפחים של ההדס היה מספר ה×ĸנבים מרובה ממספר ה×ĸלים - ההדס פסול, משום ׊×Ļב×ĸו מנומר. ואם ליקט א×Ē ה×ĸנבים - חזר לכשרו×Ēו, ואין מלקטים או×Ēם ביום טוב, מפני שהוא נראה בזה כמ×Ēקן (סוכה לג, ב; שו"×ĸ ×Ēרמו, ב, יא).
ל×ĸי×Ēים יו×Ļאים מבין ×ĸלי ההדס ×ĸנפים נוספים, וטוב לחו×Ēכם (׊×ĸה"×Ļ ×Ēרמו, לו).
נקטם ראשו של ההדס, ×ĸדי×Ŗ לקח×Ē הדס אחר, מפני שיש סוברים שהדס קטום פסול (ראב"ד ורז"ה). וכשאין הדס אחר, יח×Ēוך א×Ē ה×ĸ× ×Ŗ באופן שה×ĸלים של ההדס יס×Ēירו א×Ē קטימ×Ē ה×ĸ× ×Ŗ, וכך יוכל לברך ×ĸליו (שו"×ĸ ×Ēרמו, י; ׊×ĸה"×Ļ לב).
הדס ׊×ĸליו כמשו - כשר. אבל אם ה×Ēייבשו לגמרי ×ĸד שהם נפרכים ב×Ļיפורן ונס×Ēלק מהם מראה ירקו×Ē והלבינו פניהם - פסול. ואם שרו א×Ē ההדס במים למשך יום וכבר אין בו סימנים אלו, הרי שלא ה×Ēייבש לגמרי והוא כשר (שו"×ĸ ×Ēרמו, ו-ז, מ"ב כ).

ט - ×ĸרבה
סימני ה×ĸרבה הם שלושה: א) ×ĸלה שלה משוך לאורכו כמו נחל ולא ב×Ļורה סימטרי×Ē. ב) ׊פ×Ē ה×ĸלה שלה חלק. ג) ה×ĸ× ×Ŗ שלה אדום מ×ĸט, וגם אם ב×ĸודו ×Ļ×ĸיר ×Ļב×ĸו ירוק, סופו להאדים. ויש מין דומה ל×ĸרבה ׊נקרא ×Ļפ×Ļפה, שאין בו א×Ē שלוש×Ē הסימנים הללו: ה×ĸלה שלו מאורך ב×Ļורה סימטרי×Ē, בשפ×Ē ×ĸלהו יש שיניים כדוגמ×Ē מסור, וה×ĸ× ×Ŗ שלו ירוק. ואמנם יש גם סוג של ×ĸרבה ׊׊פ×Ē ה×ĸלה שלה אינו חלק, אלא ששיניה ×ĸדינו×Ē מאוד ל×ĸומ×Ē השיניים של ה×Ļפ×Ļפה (סוכה לג, ב; שו"×ĸ ×Ēרמז, א).
כיוון שרוב ה×ĸרבו×Ē גדלו×Ē סמוך לנחלים, נקרא מין זה '×ĸַרְבÖĩי נָחַל', אולם אין זה מ×ĸכב, וכל שהוא מין ×ĸרבה, גם אם גדל בהרים ובמדבריו×Ē, כשר למהדרין.
שני ×ĸנפים של ×ĸרבה ×Ļריך ליטול ×ĸם הלולב, ושי×ĸור כל ×ĸ× ×Ŗ - שלושה טפחים, שהם כ-24 ץ"מ, ובש×ĸ×Ē הדחק 19 ץ"מ (×ĸיין בה×ĸרו×Ē 4, 6). אין הגבלה לאורך ה×ĸ× ×Ŗ, שגם אם יהיה ארוך הרבה - כשר, אלא שיש להקפיד שב×ĸ×Ē שאוגדים א×Ē ה×ĸרבו×Ē ×ĸם הלולב, יהיה שדרו של הלולב ×ĸולה מ×ĸל ה×ĸרבו×Ē טפח (שו"×ĸ ×Ēרנ, א-ב; להלן ה, ב).
ה×Ēכונה המרכזי×Ē של ה×ĸרבה שהיא מלאה חיוניו×Ē וכוח ×Ļמיחה, ולכן מטב×ĸה היא גדלה ליד מים. וכשה×ĸרבה אינה במים היא מ×Ēייבש×Ē במהרה, ואם × ×Ēייבשו רוב ×ĸליה ×ĸד ׊נץ×Ēלק מהם כל מראה הירקו×Ē ונ×ĸשו לבנים - פסולה. ואם כמשו ×ĸליה, כיוון ׊×ĸדיין לא ה×Ēייבשה, כשרה בדי×ĸבד (שו"×ĸ ×Ēרמז, ב). וכיוון שה×ĸרבה מ×Ēייבש×Ē במהרה, נוהגים המהדרים להחלי×Ŗ א×Ē ה×ĸרבו×Ē מספר פ×ĸמים במשך החג. ולפ×ĸמים ×ĸל ידי שמיר×Ēן בנר×Ēיק פלסטיק אטום, והו×Ļא×Ēן ל×Ļורך המ×Ļווה בלבד, הן נשמרו×Ē בהידורן כל ימי החג.
×ĸרבה שרוב ×ĸליה נשרו - פסולה, ו×Ļריך להיזהר בזה, כי לפ×ĸמים ב×ĸ×Ē ׊×Ēוחבים א×Ē ה×ĸרבה לאיגוד הלולב ה×ĸלים × ×Ēלשים (שו"×ĸ ×Ēרמז, ב).
×ĸרבה שנקטם ראשה - פסולה, מפני שאין בה 'הדר', אבל אם נקטם ה×ĸלה ה×ĸליון והגב×ĸול שלה נו×Ēר שלם - כשרה (מ"ב ×Ēרמז, י).

י - א×Ēרוג מורכב ודין הפיטם
פÖŧְרִי ×ĸÖĩ×Ĩ הָדָר ׊נ×Ļטווינו ליטול בחג הסוכו×Ē הוא א×Ēרוג, וזיהוי הא×Ēרוג ×ĸבר במסור×Ē בישראל מדור לדור. וכשם שבכל הפירו×Ē אנו מו×Ļאים זנים שונים, כך אנו מו×Ļאים א×Ēרוגים מזנים שונים, מהם גדולים ומהם קטנים, מהם ×Ļהובים ומהם ירקרקים, וכולם א×Ēרוגים כשרים.
ב×ĸיה חמורה ה×Ē×ĸוררה במאו×Ē השנים האחרונו×Ē. רוב הא×Ēרוגים גודלו ×ĸל ידי גוים, וכיוון ׊×ĸ×Ĩ הא×Ēרוג ×ĸדין ורגיש ונוטה לקבל מחלו×Ē, כדי לחזקו ולהאריך א×Ē שנו×Ēיו נהגו הגוים להרכיב או×Ēו ×ĸל לימון או חושחש. למרו×Ē שהיו פוסקים שהקילו בזה, להלכה נפץק, ׊א×Ēרוג ׊×Ļמח ×ĸל ×ĸ×Ĩ מורכב פסול. מפני שה×Ēורה ×Ļיוו×Ēה ליטול א×Ēרוג ואילו הא×Ēרוג המורכב נחשב ברייה חדשה, או שילוב של שני פירו×Ē, א×Ēרוג ומין ה×ĸ×Ĩ ׊×ĸליו הוא מורכב (רמ"א, מ"א, שבו×Ē י×ĸקב). ויש אומרים שהוא פסול מפני ׊נ×ĸ׊×Ēה בו ×ĸבירה, שאסור להרכיב מין ×ĸ×Ĩ אחד ×ĸל מין ×ĸ×Ĩ אחר (לבוש). כיום מגדלי הא×Ēרוגים מקפידים לש×Ēול ×ĸ×Ļים שאינם מורכבים, ו×ĸל כן אפ׊ר לסמוך ×ĸל הסוחרים כאשר הם מ×ĸידים ×ĸל הא×Ēרוגים שהם מוכרים שאינם מורכבים.
לכל הא×Ēרוגים יש ב×Ēחילה פיטם, אלא שברובם הפיטם מ×Ēייבש ונושר ב×ĸודם קטנים מאוד. א×Ēרוגים אלה שאין להם פיטם כשרים לכ×Ēחילה, ואין בהם שום חסרון, שכך הוא טב×ĸם. ויש זנים של א×Ēרוגים שנוטים יו×Ēר לגדל פיטם, כאשר ל×ĸי×Ēים נו×Ēר×Ē בפיטם חיוניו×Ē מרובה וזהו הפיטם הבשרי, ול×ĸי×Ēים הוא יבש וזהו הפיטם ה×ĸ×Ļי. ישנו ריסוס ׊×ĸו×Ļר א×Ē ×Ēהליך הה×Ēייבשו×Ē של הפיטם ונשיר×Ēו, וחקלאים שרו×Ļים לגדל א×Ēרוגים ×ĸם פיטם בשרי, מ׊×Ēמשים בו.
מראהו של הפיטם הבשרי כמראה הא×Ēרוג, ויש ב×Ēוכו בשר כבשר הא×Ēרוג, ובראשו שושנ×Ēא, כמין פרח שה×Ēייבש ונ×ĸשה כ×ĸ×Ĩ. דינו של הפיטם הבשרי כדין רא׊ הא×Ēרוג לכל דבר, שכל חסרון או כ×Ēם שפוסל בחוטם הא×Ēרוג פוסל גם בחלק הבשרי של הפיטם. ולגבי השושנ×Ēא, אם ניטלה כולה - פסול, ואם נ׊אר ממנה לכסו×Ē א×Ē בשר הפיטם - כשר (×ĸיין בהרחבו×Ē י, ז-ט).
אבל דין הפיטם ה×ĸ×Ļי קל יו×Ēר, אם ניטל כל הפיטם ×ĸד שאינו בולט כלום - הא×Ēרוג פסול. ואם נו×Ēר בו כל שהוא שבולט מ×ĸל גובה הא×Ēרוג - כשר (שו"×ĸ ×Ēרמח, ז; מ"ב ל).
ניטל כל ה×ĸוק×Ĩ, היינו ק×Ļה ה×ĸ× ×Ŗ שמחבר א×Ē הא×Ēרוג ל×ĸ×Ĩ, ×ĸד שבשרו של הא×Ēרוג נגלה, הא×Ēרוג פסול ביום הראשון משום שנחסר מ×ĸט מבשרו. ואם נ׊אר מ×ĸט מה×ĸוק×Ĩ לכסו×Ē א×Ē בשר הא×Ēרוג - כשר (שו"×ĸ ×Ēרמח, ח; מ"ב לג).

יא - חסרון וכ×Ēמים
א×Ēרוג שניקב ונחסר ממנו חלק, פסול ביום הראשון, מפני שביום הראשון הא×Ēרוג ×Ļריך להיו×Ē שלם, ׊נאמר (ויקרא כג, מ): "וÖŧלְקַחְ×ĒÖŧÖļם לָכÖļם בÖŧַיÖŧוֹם הָרִאשׁוֹן", לְקַחְ×ĒÖŧÖļם - לקיחה ×Ēמה - שלימה. אבל בשאר הימים, גם אם נחסר ממנו חלק - הא×Ēרוג כשר. וגם ביום הראשון, אם הא×Ēרוג נפג×ĸ מקו×Ĩ, ויש ץפק אם נחסר ממנו חלק, הא×Ēרוג כשר. וגם כאשר ברור שהא×Ēרוג נחסר, אם הא×Ēרוג המשיך לגדול ומקום הפגי×ĸה הגליד ונו×Ļרה ×ĸליו כ×ĸין קליפה, הא×Ēרוג כשר גם ליום הראשון (שו"×ĸ ×Ēרמח, ב; הרחבו×Ē יא, א-ד).
×ĸל×Ēה ×ĸל הא×Ēרוג חזזי×Ē, היינו כ×ĸין פ×Ļ×ĸ מוגל×Ēי, ואין אפשרו×Ē לקל×Ŗ או×Ēו בלא להחסיר חלק מבשר הא×Ēרוג, אם היה הדבר ×ĸל רובו של הא×Ēרוג - פסול. וכן אם הי×Ēה החזזי×Ē בשניים או שלושה מקומו×Ē ׊מ×Ēפשטים ×ĸל רובו, למרו×Ē שבפו×ĸל היא אינה מכסה א×Ē רובו, כיוון שהא×Ēרוג נראה מנומר - פסול. וכן אם ×ĸל×Ēה החזזי×Ē ×ĸל חוטמו של הא×Ēרוג, היינו ×ĸל מקום השיפו×ĸ ה×ĸליון שבא×Ēרוג, כיוון שהוא המקום הבולט שבא×Ēרוג, גם כשהחזזי×Ē קטנה, אם היא בולט×Ē ל×ĸיני כל אדם במבט שטחי - הא×Ēרוג פסול. כדין חזזי×Ē כך גם דין כ×Ēם ב×Ļב×ĸ משונה מאוד, שחור או לבן (שו"×ĸ ×Ēרמח, ט-יג, טז). וכל מיני החזזי×Ē והכ×Ēמים הללו נדירים מאוד, שכן רק ×Ēופ×ĸו×Ē חריגו×Ē פוסלו×Ē א×Ē ארב×ĸ×Ē המינים. 7
אבל כ×Ēמים רגילים, ׊×Ļב×ĸם ×Ļהוב אפור או חום, ׊מ×Ļויים בא×Ēרוגים (בלאטל×ĸך), אינם פוסלים או×Ēם, כי כך טב×ĸם של הא×Ēרוגים. בדרך כלל כ×Ēמים אלו נגרמים ממג×ĸ של ×ĸלים ו×ĸנפים, שיו×Ļרים בא×Ēרוג שריטה קלה שמפרישה נוזל שאח"כ נגלד ×ĸל קליפ×Ē הא×Ēרוג. ואמנם יש מחמירים ׊אם הכ×Ēמים הללו בולטים וגבוהים מן הא×Ēרוג, ולא ני×Ēן לקלפם בלא להחסיר מבשר הא×Ēרוג, רק בש×ĸ×Ē הדחק נוטלים או×Ēם (מ"ב ×Ēרמח, × ; נג). אולם למ×ĸשה, גם אם הם בולטים ואין אפשרו×Ē לקלפם, אינם פוסלים א×Ē הא×Ēרוג, הואיל והם רגילים להיו×Ē מ×Ļויים בו. אמנם ככל שיש בא×Ēרוג יו×Ēר כ×Ēמים, הוא פחו×Ē נאה ומהודר.
יש ל×Ļיין שגם לאחר שהא×Ēרוג נקט×Ŗ, אם יקבל מכה קלה, יש חשש שייפ×Ļ×ĸ ויפריש מ×ĸט נוזל שקו×Ŗ שיגרום להופ×ĸ×Ē כ×Ēם חום באו×Ēו מקום. ואמנם כ×Ēם זה אינו פוסל, אולם הוא פוגם בהידור, ולכן מקפידים לשמור א×Ē הא×Ēרוג בפש×Ēן או שרוול ספוגי. ואם איר×ĸ שהא×Ēרוג קיבל מכה, טוב לשוטפו, כדי להסיר ממנו א×Ē הנוזל שהפריש, ולמנו×ĸ בכך א×Ē הכ×Ēמ×Ēו.

יב - מדיני הא×Ēרוג
א×Ēרוג שחור - פסול, מפני שאין זה ×Ļב×ĸו של א×Ēרוג (שו"×ĸ ×Ēרמח, יז). א×Ēרוג ׊×Ļב×ĸו כר×Ēי (ירוק-שחור) - פסול, מפני ׊×ĸוד לא נגמר פריו. אבל אם ידו×ĸ ׊אם ישהו או×Ēו בין ×Ēפוחים י×Ļהיב מ×ĸט, למרו×Ē ׊×ĸדיין ×Ļב×ĸו כר×Ēי - כשר (שו"×ĸ ×Ēרמח, כא). א×Ēרוג שה×Ļהיב ×ĸד ׊נ×ĸשה כ×Ēום - כשר (מור וק×Ļי×ĸה ×Ēרמח).
הא×Ēרוג ×Ļריך להיו×Ē ראוי לאכילה, ולכן א×Ēרוג של ×ĸרלה פסול. וכן א×Ēרוג שלא הפרישו ×ĸליו ×Ēרומו×Ē ומ×ĸשרו×Ē - פסול (רמב"ם לולב ח, ב).
א×Ēרוג קטן מנפח בי×Ļה, כ-50 סמ"ק - פסול, מפני ׊×ĸוד לא נגמר פריו. אבל אם שי×ĸורו כבי×Ļה, למרו×Ē שהוא ×ĸדיין בוסר - כשר. וכלפי מ×ĸלה אין לו שי×ĸור, ואפילו אם ×Ļריך ׊×Ēי ידיים כדי לשא×Ēו - כשר (שו"×ĸ ×Ēרמח, כב). ויש מחמירים שיהיה לפחו×Ē בנפח של 100 סמ"ק. וא×Ŗ שלהלכה א×Ēרוג בשי×ĸור 50 סמ"ק כשר (פ"ה ברכו×Ē י, 11), לכ×Ēחילה טוב להדר, שכן חלק מההידור של הא×Ēרוג שיהיה בגודל רגיל ולא קטן.
א×Ēרוג יבש פסול, מפני שאין בו הדר (סוכה לא, א; לד, ב). ושי×ĸורו שאינו מו×Ļיא שום ליחה, ׊אם י×Ēק×ĸו בו א×Ē המחט ב×Ļד של החוט, ישאר החוט יבש כשהיה (שו"×ĸ ×Ēרמח, א). וכל א×Ēרוג ׊×ĸברה ×ĸליו שנה בידו×ĸ שהוא יבש (רמ"א ׊ם). אבל אם שמרו או×Ēו באופן מיוחד, בקירור או בשקי×Ē אטומה, י×Ēכן שגם לאחר שנה ×Ēישאר בו לחו×Ē ויהיה כשר (בכורי י×ĸקב ד, ׊×ĸה"×Ļ ח).
א×Ēרוג ׊×Ļור×Ēו משונה לגמרי מ×Ļור×Ē א×Ēרוג רגיל, כגון שהוא ×ĸגול ככדור, או שגידלו או×Ēו ב×Ēבני×Ē מרוב×ĸ×Ē - פסול. אבל אם יש לו שני ראשים כ×Ēאומים - כשר, הואיל ואינו משונה לגמרי מ×Ļור×Ē א×Ēרוג (שו"×ĸ ×Ēרמח, יח-כ).

יג - שאול וגזול
מ×Ļוו×Ē נטיל×Ē לולב ביום הראשון, שייטול אדם לולב ששייך לו, ׊נאמר ויקרא כג, מ): "וÖŧלְקַחְ×ĒÖŧÖļם לָכÖļם בÖŧַיÖŧוֹם הָרִאשׁוֹן", לָכÖļם - משלכם, שיהא הלולב שייך לזה שמקיים בו א×Ē המ×Ļווה. לפיכך, המקבל מחבירו לולב בהשאלה, אינו יכול ל×Ļא×Ē בו ידי חובה ביום הראשון. ובשאר הימים, אין ×Ļורך שהלולב יהיה שייך לזה שמקיים בו א×Ē המ×Ļווה, ויכול אדם לקיים א×Ē המ×Ļווה בלולב שאול.
ואם ב×ĸל הלולב י×Ēן א×Ē הלולב לחבירו במ×Ēנה, יוכל לקיים בו א×Ē המ×Ļווה גם ביום הראשון. וכדי שלא ×Ēיוו×Ļר ×Ēקלה, שאחר שיקבל א×Ē הלולב במ×Ēנה לא יר×Ļה להחזירו, י×Ēן לו א×Ē הלולב "במ×Ēנה ×ĸל מנ×Ē להחזיר". היינו שהמ×Ēנה ×Ēהיה ×Ēלויה בכך שאח"כ יחזיר לו א×Ē הלולב במ×Ēנה, ואזי אם זה שקיבל א×Ē הלולב לא יחזיר או×Ēו בזמן סביר, כיוון שלא קיים א×Ē ה×Ēנאי, המ×Ēנה בטלה מ×ĸיקרה (סוכה מא, ב; שו"×ĸ ×Ēרנח, ג-ד).
לפי ההלכה, קטן שלא הגי×ĸ למ×Ļוו×Ē יכול לקבל מ×Ēנה אבל אין בכוחו ל×Ē×Ē מ×Ēנה. הרי ׊אם י×Ēנו לו א×Ē הלולב במ×Ēנה לא יוכל להחזירו במ×Ēנה. לפיכך, ביום הראשון, ×Ļריך להקפיד שלא ל×Ē×Ē לקטן א×Ē הלולב לפני שכל הגדולים יקיימו בו א×Ē המ×Ļווה, ׊אם י×Ēנו או×Ēו במ×Ēנה לקטן, שוב לא יוכל להקנו×Ēו להם בחזרה, כדי שיקיימו בו א×Ē המ×Ļווה (שו"×ĸ ×Ēרנח, ו. ×ĸיין להלן ה, ו, 5).
היה אחד המינים גזול או גנוב, גם אם היה יפה ומהודר - פסול לכל שב×ĸ×Ē ימי חג הסוכו×Ē, משום שזו 'מ×Ļווה הבאה ב×ĸבירה'. ואם ב×ĸל הלולב ה×Ēייאש מהלולב שלו, ובנוס×Ŗ לכך הגזלן × ×Ēן או מכר א×Ē הלולב הגזול לאדם אחר, כיוון שהלולב כבר אינו ברשו×Ēו של הגזלן, אפ׊ר לקיים בו א×Ē המ×Ļווה, אבל אסור לברך ×ĸליו. וגם אם י×ĸביר או×Ēו לחבירו, וחבירו לחבירו אפילו אל×Ŗ אנשים, כל זמן שידו×ĸ שהוא גזול, אסור לברך ×ĸליו, והמברך ×ĸליו מנא×Ĩ (ב"ק ×Ļד, א; שו"×ĸ ×Ēרמט, א; מ"ב ו). 8
מי שאין לו לולב והגי×ĸ לבי×Ē כנס×Ē וראה ׊ם לולב, יבקש רשו×Ē מב×ĸל הלולב ליטול א×Ē לולבו כדי לקיים בו א×Ē המ×Ļווה. ואם ב×ĸל הלולב אינו נמ×Ļא בסביבה, ואין דרך לבקש ממנו רשו×Ē, מו×Ēר ליטול א×Ē לולבו בלא רשו×Ēו, והרי זה כלולב שאול ׊אפ׊ר ל×Ļא×Ē בו ידי חובה מהיום השני והלאה. וא×Ŗ שהלוקח חפ×Ĩ של חבירו בלא רשו×Ē נחשב גזלן, כאן שמדובר במ×Ļווה, שי×ĸרו חכמים שמן הס×Ēם נוח לו לאדם שיקיימו מ×Ļווה בחפ×Ļיו. וזא×Ē ב×Ēנאי שלא יקח א×Ē הלולב ממקומו, ויזהר מאוד לשומרו (רמ"א ×Ēרמט, ה). ואם ב×ĸל הלולב ידו×ĸ כמי שמקפיד במיוחד ×ĸל חפ×Ļיו, גם ל×Ļורך מ×Ļווה אסור ליטול א×Ē לולבו בלא רשו×Ē (מ"ב לד).

יד - הידור מ×Ļווה
מ×Ļווה להדר במ×Ļוו×Ē, ׊נאמר (שמו×Ē טו, ב): "זÖļה אÖĩלִי וְאַנְוÖĩהוÖŧ" - "ה×Ēנאה לפניו במ×Ļו×Ē; ×ĸשה לפניו סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ×Ļי×Ļי×Ē נאה, ץפר ×Ēורה נאה, וכ×Ēוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין" (שב×Ē קלג, ב). וכן מ×Ļינו שקיבל ה' א×Ē מנח×Ēו של הבל שהביא קרבן מבכורו×Ē ×Ļאנו ומחלביהן, ואילו א×Ē קרבנו של קין, שקימ×Ĩ והביא מפירו×Ē האדמה הפשוטים, לא קיבל (בראשי×Ē ד, ג-ה; רמב"ם איסורי מזבח ז, י-יא).
אמרו חכמים ׊מ×Ļוו×Ē ההידור שיוסי×Ŗ ×ĸד שליש ממחיר המ×Ļווה (ב"ק ט, א). ׊אם למשל הלך לשוק ומ×Ļא לולבים כשרים במחירים שונים, מ×Ļווה ×ĸליו להוסי×Ŗ שליש ×ĸל מחירו של הלולב הפשוט ביו×Ēר, כדי לקנו×Ē לולב יפה יו×Ēר. ואם יר×Ļה להדר במ×Ļווה ולהוסי×Ŗ יו×Ēר משליש, כדי לקנו×Ē לולב יו×Ēר מהודר, הקב"ה ישלם שכרו. וב×Ēנאי ׊×Ēוספ×Ē ההידור מ×ĸבר לשליש אינה ×ĸל חשבון קיום מ×Ļוו×Ē אחרו×Ē שקודמו×Ē בחשיבו×Ēן, ואינה ×ĸל חשבון ×Ēשלום חובו×Ēיו וסיפוק ×Ļרכי בי×Ēו.
הרי ׊אם מ×Ļי×ĸים לאדם שלוש אפשרויו×Ē: ץט של ארב×ĸ×Ē המינים בשישים שקלים, וסט יו×Ēר יפה בשמונים שקלים, וסט יו×Ēר יפה במאה שקלים. מ×Ļוו×Ē ההידור מחייב×Ē שיוסי×Ŗ שליש ויקנה א×Ē הסט ׊×ĸולה שמונים שקלים. ואם יר×Ļה להדר יו×Ēר ולקנו×Ē א×Ē הסט ׊×ĸולה מאה שקלים, הקב"ה ישלם שכרו.
וכל זה באדם רגיל, אבל מי ׊מ×Ļבו דחוק, אין ×ĸליו מ×Ļווה להוסי×Ŗ שליש (יש"׊, מ"א, מ"ב ×Ēרנו, ו). ומנגד, מי שזכה ל×ĸשירו×Ē, ראוי שיהדר ויוסי×Ŗ יו×Ēר משליש. ובמיוחד מי שרגיל ×Ēמיד להדר בקניי×Ē בגדים ורהיטים, ובהם הוא מוכן להוסי×Ŗ ולשלם פי כמה ממחיר הבגדים והרהיטים הרגילים, ׊מ×Ļווה ×ĸליו להוסי×Ŗ ולהדר במ×Ļוו×Ē לפחו×Ē כפי שהוא מוסי×Ŗ ב×Ļרכי חול. 9



^ 1.. לד×ĸ×Ē ר' טרפון נוטלים שלושה הדסים וש×Ēי ×ĸרבו×Ē, ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' טרפון (סוכה לד, ב). וכן ד×ĸ×Ē רוה"פ, ומהם: בה"ג, רמב"ם ורא"׊, וכן נפץק בשו"×ĸ ×Ēרנא, א. ויש אומרים שהלכה כר' ×ĸקיבא שדי בהדס אחד ו×ĸרבה אח×Ē, וכן ד×ĸ×Ē רמב"ן וריטב"א, וכ×Ēב רמ"א, שבש×ĸ×Ē הדחק סומכים ×ĸליהם. וא×Ŗ שי"א שגם יברך (×ĸיין מ"ב ו), רבים סוברים שלא יברך, וספק ברכו×Ē להקל.
^ 2.. סוכה לא, א: "אמר רבי יהודה: מ×ĸשה בבני כרכין שהיו מורישים א×Ē לולביהם לבניהם (מכאן שלולב יבש כשר). אמרו לו: אין ׊×ĸ×Ē הדחק ראיה". הרי שגם חכמים מסכימים, שבש×ĸ×Ē הדחק אכן נוטלים לולב יבש. לד×ĸ×Ē הראב"ד, היו נוטלים יבש רק כדי שלא ×Ēשכח המ×Ļווה, אבל לא היו מברכים ×ĸל נטיל×Ēו. וחשש לד×ĸ×Ēו בשו"×ĸ ×Ēרמט, ו. ולרמב"ם ×ĸל לולב יבש מברכים, אבל ×ĸל ׊אר הפסולים אין מברכים. ולד×ĸ×Ē רובם המכרי×ĸ של הראשונים, בש×ĸ×Ē הדחק מברכים ×ĸל כל המינים שנפסלו מחמ×Ē 'הדר' או 'חסר', ומהם: רי"×Ĩ גיא×Ē; מחזור ויטרי ׊×ĸג; ר"×Ē; רי"ד; ×ĸיטור; מנהיג; ראבי"ה ב, ×Ēרנג; רא"׊ (ג, יד); סמ"ג, או"ז ו×ĸוד רבים. וכן פסקו הרדב"ז, מ"א, א"ר, מ"ב ×Ēרמט, נח.
^ 3.. לד×ĸ×Ē רוב הראשונים, ומהם: ר"ח, רי"×Ŗ, רמב"ם, רמב"ן, הפסול של נחלקה ה×Ēיומ×Ē הוא כאשר רוב ה×ĸלים נפ×Ēחו ברובם, וכ"כ בשו"×ĸ ×Ēרמה, ג. ולרב פלטוי גאון ור"ן, מדובר ב×ĸלה המרכזי. וא×Ŗ שרוב הראשונים מקילים, כמ×ĸט שלא מ×Ļאנו אחרונים שה×Ēירו למ×ĸשה ביום הראשון לולב שנחלקה ×Ēיומ×Ēו של ה×ĸלה המרכזי. אלא שי"א שהפסול הוא רק כאשר כולו נחלק (רמ"א, שו×ĸה"ר, ח"א, חזו"×ĸ). וי"א ׊אם נחלק רובו פסול (ר"ן, יש"׊, ב"ח, גר"א, מ"ב ×Ēרמה, יט). ויש שכ×Ēבו שהמהודר הוא שה×ĸלה המרכזי לא יהיה פ×Ēוח, ונחלקו בהידור זה: לט"ז הוא שלא יפ×Ēח טפח, ולח"א ובכור"י שלא יפ×Ēח אפילו כלשהו. ומ"מ כיוון שמדובר בהידור, ׊א×Ŗ הוא שנוי במחלוק×Ē, ×ĸדי×Ŗ להדר בשאר נויי הלולב.
לד×ĸ×Ē בכורי י×ĸקב ×Ēרמה, ט, כאשר ה×ĸלה האמ×Ļ×ĸי סגור ×ĸל ידי 'קורא', גם אם לאחר הסר×Ē ה'קורא' י×Ēברר שהוא פ×Ēוח, כל זמן שהיה ×ĸטו×Ŗ ב'קורא' דינו כסגור, ולכן מבחינה זו לולב ×ĸם 'קורא' מהודר. וכך הורה הרב אליהו ז×Ļ"ל. ולמאמ"ר ×Ēרמה, ד, ה'קורא' אינו מחשיבו סגור, ורבים חוששים לזה, וכדי לבדוק אם הוא סגור למהדרין מ×ĸדיפים לולב בלא 'קורא' (חזו"א, חזו"×ĸ, פץ"×Ē ×Ēרמה, 13). למנהג אשכנז גם מ×Ļד הכסכוס ב×ĸלים ב×ĸ×Ē הנ×ĸנו×ĸ יש ×ĸדיפו×Ē ללולב בלא 'קורא' (בכור"י ×Ēרמה, ב). ולשו"×ĸ (×Ēרנא, ט), אין ×Ļריך לכסכס.
^ 4.. לד×ĸ×Ē ר' טרפון (סוכה לב, ב), הטפחים שבהם מ׊×ĸרים ד' מינים הם קטנים בשישי×Ē מטפחים רגילים, וכן פסקו ×Ēוס', רבנו יונה, רא"׊ ור"ן. ולד×ĸ×Ē רי"×Ŗ ורמב"ם, הלכה כ×Ē"ק, וגם בד' מינים מודדים בטפחים רגילים. להלכה נפץק (שו"×ĸ ורמ"א ×Ēרנ, א) שלכ×Ēחילה מחמירים כטפחים רגילים ובש×ĸ×Ē הדחק מקילים ומברכים גם ×ĸל השי×ĸור הקטן. אלא שכידו×ĸ ה×Ē×ĸורר ץפק לגבי שי×ĸור טפח רגיל, לר"ח נאה 8 ץ"מ, ואם כן בלולב לכ×Ēחילה שי×ĸורו לפחו×Ē 32 ץ"מ, ובש×ĸ×Ē הדחק 26.6 ץ"מ. ולשי×ĸור ×ĸדכני טפח - 7.6 ץ"מ, ובלולב לכ×Ēחילה 30.4 ץ"מ, ובש×ĸ×Ē הדחק 25.3 ץ"מ. וכ×Ēב×Ēי למ×ĸלה לכ×Ēחילה כשי×ĸור ר"ח נאה שהוא ×ĸגול, ובמשך שני דורו×Ē היו רגילים לכ×Ēוב כמו×Ēו. אבל בש×ĸ×Ē ה×Ļורך ה×ĸיקר כשי×ĸור ה×ĸדכני. (×ĸיין ל×ĸיל ב, 1. יש ×ĸוד שי×ĸור מחמיר לנו"ב וחזו"א, לפיו טפח הינו 9.6 ץ"מ, ובלולב לכ×Ēחילה 38.4 ץ"מ, ובש×ĸ×Ē הדחק 32 ץ"מ).
^ 5.. ל×ĸי×Ēים במבט כללי ה×ĸלים נראים משולשים וכאשר מ×Ēבוננים יו×Ēר רואים שאחד ה×ĸלים יו×Ļא מ×ĸט גבוה מחבריו. וה×ĸיקר הוא שכל שנראה במבט ראשון כמשולש הוא משולש, וכן נהגו מורי הוראה רבים שהס×Ēכלו ×ĸל כך במבט שטחי, וכן הלכה (×ĸיין בהרחבו×Ē ח, א). ויש מדקדקים יו×Ēר, אבל גם לד×ĸ×Ēם אם יש קו שווה לשלוש×Ē שרשי ה×ĸלים ב×ĸ× ×Ŗ שממנו הם ×Ļומחים - כשר. כלומר, מקום י×Ļיא×Ē ה×ĸלה ×ĸ×Ļמו רחב לפחו×Ē שני מילימטרים, ואם כן כאשר אחד מה×ĸלים גבוה במילימטר וח×Ļי מחבריו, הרי שבפו×ĸל יש קו אחד שמחבר א×Ē מקום י×Ļיא×Ē כל שלוש×Ē ה×ĸלים, אלא שב×ĸלה אחד הקו נוג×ĸ בחלק ה×ĸליון של י×Ļיא×Ēו וב×ĸלה אחר הקו נוג×ĸ בחלק ה×Ēח×Ēון של מקום י×Ļיא×Ēו.
^ 6.. ×ĸיין ל×ĸיל בה×ĸרה 4, לפיכך, לשי×ĸור ר"ח נאה ×Ļריך שיהיה אורך ההדסים 24 ץ"מ. ולשי×ĸור ה×ĸדכני ×Ļריך שהיו ההדסים באורך 22.8 ץ"מ, ובש×ĸ×Ē הדחק 19 ץ"מ (ולמהדרין לפי שי×ĸור חזו"א 28.8 ץ"מ). שלוש×Ē הטפחים נמדדים מה×ĸ× ×Ŗ בלא ה×ĸלים שנמשכים בראשו מ×ĸבר ל×ĸ× ×Ŗ. כדי לקיים א×Ē המ×Ļווה לכ×Ēחילה, יש למדוד א×Ē ה×ĸ× ×Ŗ רק ממקום ×Ļמיח×Ē ה×ĸלים ה×Ēח×Ēונים. בחישוב רוב משולש ×Ļריך שיהיה רוב אורך ה×ĸ× ×Ŗ משולש, ולכ×Ēחילה שגם רוב הקנים יהיה משולש. היו מ×Ēחילה שלושה ×ĸלים בכל קן ונשר אחד מכל קן, יש מכשירים (רא"ה, רי"ו, ריטב"א), ויש פוסלים (ר"ן וב"י), ולד×ĸ×Ē הרבה אחרונים בש×ĸ×Ē הדחק אפ׊ר להקל (׊×ĸה"×Ļ ×Ēרמו, כא).
^ 7.. חזזי×Ē פסולה משום שאינה הדר (גר"א ×Ēרמט, ה), הרי שלד×ĸ×Ē רוב הראשונים והשו"×ĸ ×Ēרמט, ה, היא פוסל×Ē רק ביום הראשון. ולד×ĸ×Ē הרא"׊ והרמ"א, פוסל×Ē כל שב×ĸה (ל×ĸיל הלכה ד). ×ĸוד כ×Ēב ׊ם הרמ"א, שאין לה×Ēיר א×Ē החזזי×Ē ביום השני ×ĸל ידי שיח×Ēוך או×Ēה, מפני ׊א×Ŗ שחסר כשר ביום השני, כיוון שבא מכוח פÖŧְסוÖŧל, נ׊אר פסול. אולם למ×ĸשה אפ׊ר להקל בזה, הואיל ולשו"×ĸ ורוה"פ, גם בלא לח×Ēוך א×Ē החזזי×Ē, היא כשרה מהיום השני ואילך. וכ"כ במ"ב לח. י×Ēר ×ĸל כן, לד×ĸ×Ē הט"ז ×Ēרמט, ט, ופמ"ג, יש מקום להס×Ēפק אם חזזי×Ē פסולה משום הדר או חסר, ואם משום חסר, הרי שלכל הד×ĸו×Ē היא פסולה רק ביום הראשון. לפיכך, בש×ĸ×Ē הדחק אפ׊ר להקל בחזזי×Ē ביום השני, גם בלא שיח×Ēוך או×Ēה. וכ"כ מ"ב ×Ēרמט, מט, ׊×ĸה"×Ļ נג.
^ 8.. בגמ' סוכה כט, ב, מובא×Ē מחלוק×Ē לגבי מ×Ļווה הבאה ב×ĸבירה. לד×ĸ×Ē רובם המכרי×ĸ של הראשונים, מ×Ļווה הבאה ב×ĸבירה אינה נחשב×Ē מ×Ļווה, וכך ד×ĸ×Ē בה"ג, רי"×Ŗ, ראב"ד, רמב"ן, רא"ה, רא"׊, ריטב"א, ר"ן ו×ĸוד. אמנם לרז"ה אין ה×ĸבירה פוסל×Ē א×Ē המ×Ļווה, וד×ĸ×Ē הרמב"ם לכאורה כמו×Ēו. למ×ĸשה נפץק שכל מ×Ļווה הבאה ב×ĸבירה פסולה (רמ"א ×Ēרמט, א; לבוש, ברכ"י ו×ĸוד). ואם הלולב י×Ļא מרשו×Ē הנגזל, כגון שהנגזל ה×Ēייאש ממנו והגזלן הקנה או×Ēו לחברו (שינוי רשו×Ē), כיוון שהלולב כבר אינו שייך לנגזל (שכן במקום לולב ×Ļריך הגזלן להחזיר לב×ĸליו א×Ē שוויו הכספי), אפ׊ר לקיים בו א×Ē המ×Ļווה, אבל אסור לברך ×ĸליו, כמבואר למ×ĸלה.
^ 9.. בב"ק ט, א, הס×Ēפקו אם מ×Ļוו×Ē ההידור היא שליש מלגיו (מבפנים) או מלבר (מבחו×Ĩ). שליש מלגיו פירושו שה×Ēוספ×Ē ×ĸבור ההידור ×Ēהיה שליש מהמחיר הבסיסי, ׊אם הוא יכול לקנו×Ē ארב×ĸה מינים פשוטים ב-60 â‚Ē, יש להוסי×Ŗ למ×Ļוו×Ē ההידור ×ĸוד 20 â‚Ē, ולקנו×Ēו ב-80 â‚Ē. שליש מלבר פירושו שהשליש הוא ממחיר המין המהודר, לפיכך ×ĸליו להסכים לשלם לשם ההידור 90 â‚Ē, ׊מ×Ēוכם שליש הוא ה×Ēוספ×Ē ×ĸל המחיר של המינים הפשוטים. רוב הראשונים הכרי×ĸו מלבר (ר"ח, ר"ן ראב"ן ו×ĸוד), אבל הרא"׊ כ×Ēב לקולא - מלגיו, וכן הכרי×ĸ בב"י, ×Ēרנו, א, הואיל וספק דרבנן לקולא. וכ"כ רוב האחרונים. ולכן בדוגמא למ×ĸלה כ×Ēב×Ēי שליש מלגיו.
מי שכבר קנה מינים פשוטים, מ×Ļוו×Ē ההידור מחייב×Ē שיוסי×Ŗ ויקנה יקרים יו×Ēר בשליש רק אם הוא מו×Ļא מי שיקנה ממנו א×Ē המינים הפשוטים שכבר קנה, ׊אם לא כן בפו×ĸל הוא יו×Ļיא יו×Ēר מ×Ēוספ×Ē שליש (גר"א ×ĸפ"י ירושלמי; מ"ב ה; ׊×ĸה"×Ļ ב).
undefined

הרב אלי×ĸזר מלמד

רא׊ ישיב×Ē הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדר×Ē ספרי "פניני הלכה".
ארב×ĸ×Ē המינים והלכו×Ēיהם
ארב×ĸ×Ē המינים והלכו×Ēיהם
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרה"ג י×ĸקב אריאל
     הרה"ג י×ĸקב אריאל
  • הרה"ג דוב ליאור
     הרה"ג דוב ליאור
  • הרב חיים דרוקמן
     הרב חיים דרוקמן
  • הרה"ג שמחה קוק ז×Ļ"ל
     הרה"ג שמחה קוק ז×Ļ"ל
  • הרה"ג ׊אר ישוב כהן ז×Ļ"ל
     הרה"ג ׊אר ישוב כהן ז×Ļ"ל
  • הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ
     הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ
  • הרב ינון גרוסברג
     הרב ינון גרוסברג
  • הרב דוד חי הכהן
     הרב דוד חי הכהן
  • הרב משה ברלינר
     הרב משה ברלינר
  • הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē
    47 דק'
    הלכו×Ē רא׊ השנה

    הלכו×Ē רא׊ השנה שחל בשב×Ē

    הלכה למ×ĸשה

    השי×ĸור מאיר א×Ē מהו×Ē רא׊ השנה מ×Ēוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה ל×Ļד כובד הראש והר×Ļינו×Ē הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכ×Ēי×Ē ומ×ĸשי×Ē לקרא×Ē החג שחל בשב×Ē, כולל ה×Ēר×Ē נדרים, הכנו×Ē מוקדמו×Ē, סדר ה×Ēפילו×Ē והקידוש, והלכו×Ē החג והשב×Ē בהרחבה.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • שו"×Ē בוגרים ×Ē׊פ"ו
    53 דק'
    כינוסי אברכים

    שו"×Ē בוגרים ×Ē׊פ"ו

    איך להמשיך ל×ĸלו×Ē בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפ×ĸר בין הה×Ļלחה לה×Ēיישבו×Ē לבין מינוי רבני ×ĸרים

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה אלול ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸומק הסליחה ומידו×Ē הרחמים
    18 דק'
    סליחו×Ē

    ×ĸומק הסליחה ומידו×Ē הרחמים

    שיחה לפני סליחו×Ē ×Ē׊פ"ו

    השי×ĸור ×ĸוסק במהו×Ē אמיר×Ē הסליחו×Ē לקרא×Ē הימים הנוראים, ×Ēוך בירור מקומו של ה×Ļדיק שאינו חוטא במזיד מול ×Ēבי×ĸ×Ē הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידו×Ē הרחמים, מודגש כי כוחה האמי×Ēי של ה×Ēשובה נוב×ĸ מה×Ļ× ×ĸ×Ē האדם ב×Ēוך הכלל ומהידמו×Ē מוסרי×Ē מ×ĸשי×Ē למידו×Ēיו של הבורא.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • שורשי האמונה ומשמ×ĸו×Ē החיים
    48 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    שורשי האמונה ומשמ×ĸו×Ē החיים

    אמונה כ"ג -כ"ה

    השי×ĸור ×ĸוסק בחשיבו×Ē החיבור לאמונ×Ē הילדו×Ē ה×Ēמימה כבסיס ×ĸמוק הנשגב מכל ×Ēובנה שכלי×Ē מאוחר×Ē. בנוס×Ŗ, מוסבר כי×Ļד הכר×Ē האמ×Ē האלוקי×Ē מ×ĸניקה ×ĸוגן, מ׊מ×ĸו×Ē ו×ĸרך ממשי לכל פי×Ēוחי ה×Ēרבו×Ē וקנייני החיים של האדם.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • הרמב"ם ו×Ēשוב×Ē החכמים המבזים
    ×ĸסקי גוג ומגוג

    הרמב"ם ו×Ēשוב×Ē החכמים המבזים

    הרמב"ם כ×Ēב שכל חכמי דורו של רבי ×ĸקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא ×Ēורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ץפרא וסייפא וה×Ēגייס ל×Ļבא בר כוכבא, חזרו ב×Ēשובה והסכימו ×ĸם רבי ×ĸקיבא.

    הרב מרדכי הוכמן | אב ×Ē׊פ"ו
  • ×ĸבוד×Ē הלב: מהשכל אל הרגש
    25 דק'
    × ×Ļבים

    ×ĸבוד×Ē הלב: מהשכל אל הרגש

    שיח×Ē מו×Ļ"׊ פר׊×Ē ני×Ļבים - וילך

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēור×Ēו של הרב אליהו לופיאן לקרא×Ē יום הדין, ומדגיש כי קיום מ×Ļוו×Ē ומ×ĸשי חסד מ×Ēוך חובה שכלי×Ē אינם מספיקים לאדם. ×ĸיקר ה×ĸבודה הרוחני×Ē היא להפנים א×Ē הדברים ברגש ×ĸמוק, לפ×Ēח אהבה ו×Ē×ĸנוג פנימי ב×ĸבוד×Ē השם, ולחבר בין המושכלו×Ē למורגשו×Ē.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ד אלול ×Ē׊פ"ו
  • הבחירה בחיים מ×Ēוך קיום ר×Ļון ה'
    אור החיים ×ĸל הפרשה

    הבחירה בחיים מ×Ēוך קיום ר×Ļון ה'

    אור החיים ×ĸל פר׊×Ē × ×Ļבים חלק א'

    שלשה דברים כלליים במ×Ļוו×Ē ה' שמרומזים בפרשה. פירוש ×Ēיאור ה×Ēורה ×ĸל המ×Ļו×Ē שהם לא רחוקו×Ē להשגה. פירוש כפילו×Ē ה×Ēורה "ראה × ×Ē×Ēי לפניך...א×Ē החיים וא×Ē הטוב וא×Ē המוו×Ē וא×Ē הר×ĸ...החיים והמוו×Ē...הברכה והקללה".

    הרב חיים כ×Ĩ | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • הופ×ĸ×Ē המלכו×Ē: מהכלל אל הפרט
    43 דק'
    לנ×Ēיבו×Ē ישראל

    הופ×ĸ×Ē המלכו×Ē: מהכלל אל הפרט

    לנ×Ēיבו×Ē ישראל א' , מאמר × "א, × "ה

    השי×ĸור ×ĸוסק בהופ×ĸ×Ē מלכו×Ē שמיים ב×ĸולם דרך כלל ישראל, וכי×Ļד היא מ×Ēגלה בחיי הפרט באמ×Ļ×ĸו×Ē מ׊מ×ĸ×Ē ×ĸ×Ļמי×Ē, ×Ēורה ומ×Ļוו×Ē. מ×Ēוך כך מוארים מו×ĸדי ×Ēשרי – מביטול הגבולו×Ē בראש השנה ויום הכיפורים ו×ĸד לחירו×Ē, שמחה וה×Ē×ĸ×Ļמו×Ē מ×ĸשי×Ē בסוכו×Ē.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • חולין ד×Ŗ קכ"ח
    33 דק'
    חולין

    חולין ד×Ŗ קכ"ח

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ג אלול ×Ē׊פ"ו
  • כוח הר×Ļון וה×Ē×ĸלו×Ē ה×ĸולמו×Ē
    40 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    כוח הר×Ļון וה×Ē×ĸלו×Ē ה×ĸולמו×Ē

    חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג

    השי×ĸור ×ĸוסק בהשפ×ĸ×Ēו ה×ĸמוקה של היחיד ×ĸל כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל ה×Ē×ĸלו×Ē רוחני×Ē אישי×Ē סוחפ×Ē ומרוממ×Ē א×Ē המ×Ļיאו×Ē כולה. דרך בירור הר×Ļון הפנימי, ה×Ēפילה וחיבור המ×ĸשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה א×Ē כוחו לחבר א×Ē ה×ĸולם למקורו האלוקי.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • מקור הקודש: נ׊מ×Ē ישראל ואחדו×Ē החיים
    41 דק'
    אורו×Ē ה×Ēחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

    מקור הקודש: נ׊מ×Ē ישראל ואחדו×Ē החיים

    אורו×Ē ה×Ēחיה -פסקה ג'

    השי×ĸור ×ĸוסק בייחודו של ×ĸם ישראל כנושא ׊ם ה' ב×ĸולם, ×Ēוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נוב×ĸים מאחדו×Ē וממקור הקודש ולא מ×ĸרכים מפורדים. מ×Ēוך כך מוסבר כי×Ļד כל רובדי הקיום, המשפט והמ×ĸשה האנושי מ×Ē×ĸלים בישראל לדרג×Ē קדושה ומבטאים א×Ē ר×Ļון ה' השלם.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט אלול ×Ē׊פ"ו
  • חולין ד×Ŗ קכ"ז
    34 דק'
    חולין

    חולין ד×Ŗ קכ"ז

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ב אלול ×Ē׊פ"ו
  • מכוח המדמה אל האמ×Ē הפנימי×Ē
    שמונה פרקים לרמב"ם

    מכוח המדמה אל האמ×Ē הפנימי×Ē

    שי×ĸור 3

    השי×ĸור ×ĸוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחו×Ē הנפש וב×Ē×ĸ×Ēו×ĸי "כוח המדמה", הנוטה להשוו×Ē בין דברים ב×ĸלי דמיון חי×Ļוני אך ב×ĸלי מהו×Ē שונה לחלוטין. דרך ×ĸקרון זה וההבנה של "×ĸולם הפוך", מוסבר כי×Ļד השקר והדמיון של המ×Ļיאו×Ē וה×Ēקשור×Ē מס×Ēירים א×Ē האמ×Ē ה×ĸמוקה – מהגדר×Ē האדם ו×ĸד לזכו×Ē ×ĸל אר×Ĩ ישראל.

    הרב יהודה מלמד | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • "ארב×ĸה חילוקי כפרה..."
    13 דק'
    × ×Ēיב ה×Ēשובה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

    "ארב×ĸה חילוקי כפרה..."

    × ×Ēיב ה×Ēשובה

    × ×Ēיב ה×Ēשובה

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"א אלול ×Ē׊פ"ו
  • שב×Ē, רא׊ השנה, ומה ×ĸם רא׊ חודש?
    ×ĸנינו של רא׊ השנה

    שב×Ē, רא׊ השנה, ומה ×ĸם רא׊ חודש?

    כשראש השנה חל בשב×Ē נפגשים שלושה מו×ĸדים במקביל, אך באופן מפ×Ēי×ĸ – רא׊ חודש × ×ĸלם לחלוטין מנוסח ה×Ēפילה. המאמר חוש×Ŗ א×Ē הסוד שמאחורי הה×ĸלמה הזו, ומגלה מדו×ĸ ביום הדין ×ĸדי×Ŗ "להש×Ēיק א×Ē הקטרוג" ולה×Ēמקד בהמלכה ולא בחטאים

    הרב אץ×Ŗ מישור | אלול ×Ē׊פ"ו
  • הקדמה לכללי ספיקו×Ē בממון
    33 דק'
    יסודו×Ē הש"ץ

    הקדמה לכללי ספיקו×Ē בממון

    בבא מ×Ļי×ĸא ב

    הגדר×Ē הספק אינה חוסר ידי×ĸה גרידא, אלא חוסר ידי×ĸה שיש בה רי×ĸו×Ēא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקו×Ē, שבדרך כלל ׊×Ēיהן הנהגו×Ē ולא ראיו×Ē, והיחס בין בירור להנהגה.

    הרב דוד ניסים זאגא | כ' אלול ×Ē׊פ"ו
  • מכוח הרהור ה×Ēשובה למימושה
    37 דק'
    אורו×Ē ה×Ēשובה - הרב הראל כהן

    מכוח הרהור ה×Ēשובה למימושה

    אורו×Ē ה×Ēשובה פרק ז, ב-ה

    הרב מרחיב ×ĸל כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור ב×Ēשובה אל ה' י×Ēברך, וכאשר אדם מהרהר ב×Ēשובה הוא ב×ĸ×Ļם מ×Ļליח לשמו×ĸ א×Ē הקול הזה, ו×Ēפקידו להו×Ļיא מן הכוח אל הפו×ĸל א×Ē הר×Ļון הזה לה×Ēקרב אל ה' במ×ĸשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של ה×Ēשובה כך היא מיד×Ē החרו×Ē שלה'.

    הרב הראל כהן | כ' אלול ×Ē׊פ"ו
  • קרוב אליך – ני×Ļבים וילך
    קרוב אליך

    קרוב אליך – ני×Ļבים וילך

    ×ĸלון מספר 617

    ×ĸלון מספר 617

    רבנים שונים | אלול ×Ē׊פ"ו
  • קבי×ĸו×Ē ×ĸי×Ēים ל×Ēורה
    רביבים

    קבי×ĸו×Ē ×ĸי×Ēים ל×Ēורה

    הדרכ×Ē ה×Ēורה לכלל ישראל, ל×ĸבוד בשש×Ē ימי המ×ĸשה רוב היום ולקבו×ĸ ×ĸי×Ēים ל×Ēורה בבוקר וב×ĸרב | ההדרכה הראויה ל×Ēלמידי החכמים היי×Ēה, לשלב ×ĸבודה יחד ×ĸם לימוד ה×Ēורה | המ×Ļווה ללמוד ×Ēורה יומם ולילה מ×Ēקיימ×Ē בשב×Ēו×Ē ובחגים | ×ĸל ידי לימוד זה הקבו×ĸ בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בש×ĸו×Ē שאדם ×Ļריך ל×ĸסוק בהן ב×Ēורה, ×ĸליו להיזהר מאד שלא לבטל ×Ēורה

    הרב אלי×ĸזר מלמד | אלול ×Ē׊פ"ו
  • פר׊×Ē ני×Ļבים – יום נקם בלבי
    35 דק'
    × ×Ļבים

    פר׊×Ē ני×Ļבים – יום נקם בלבי

    מה ההבדל בין הק×Ĩ המגולה לק×Ĩ הנ×ĸלם ואיך זה קשור למה ׊מ×Ēרחש היום בלבבו×Ē ×ĸם ישראל? דורנו זקוק יו×Ēר מ×Ēמיד ל×Ēור×Ē הגאולה

    הרב י×Ļחק חי זאגא | אלול ×Ē׊פ"ו
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il