ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

דברים שמותר לעשות לפני התפילה ;">

בית מדרש תפילה ובית כנסת הכנה לתפילה וכיצד מתפללים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ה

דברים שמותר לעשות לפני התפילה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

מותר לעסוק לפני התפילה בצורכי מצווה, כי אין בזה פגיעה בכבוד שמים, שהרי פעולות אלו אינן נעשות לצרכים אישיים. לפיכך מותר ומצווה לרחוץ ולהלביש את הילדים ולהכין להם אוכל לפני צאתם לגן ולבית הספר. ואם חסרים בבית מצרכי מזון הנחוצים בבוקר, מותר לקנותם לפני התפילה. וכן כאשר יש חשש שאחר התפילה לא ישארו בחנות מאכלים לשבת, מותר לקנותם לפני התפילה (מ"ב רנ, א, כה"ח פט, כה). אבל שלא לצורך מצווה, אסור לקנות אפילו פריט אחד.

מותר לעשות פעולות קטנות לפני התפילה. למשל, מותר לסדר את המיטות. ומותר להוציא את האשפה מהבית לפח המרכזי. וכן מותר לעיין מעט בעיתון. וכן מותר להתעמל מעט לפני התפילה. וכן מותר להכניס כביסה ממויינת למכונה ולהפעילה, מפני שזו פעולה קטנה. אבל אסור למיין כביסה ולהכניסה למכונה (הליכות שלמה ב, ה).

אסור לבשל ולאפות לפני התפילה, אבל מותר להדליק את האש מתחת לסיר שהוכן מאתמול, או להכניס לתנור האפייה תבנית שהמאכלים שבתוכה הוכנו מאתמול.

אמנם לגבי ברכות השחר והתורה, יש להשתדל לברכן עד כמה שאפשר סמוך לקימה מהשינה, ואף פעולות קטנות וצרכי מצווה מוטב שלא לעשות לפני כן.

האיסור לאדם לעסוק בצרכיו קודם התפילה, כולל גם איסור להסתפר ולהיכנס לבית המרחץ (רמב"ם תפילה ו, ז). וכן אסור ללכת לשחות בבריכה, או לעשות אמבטיית פינוק לפני התפילה. אבל חובה ליטול את הידיים לפני התפילה, וראוי לשטוף את הפנים ולצחצח שיניים לקראת התפילה (שו"ע ד, יז; מו, א). וכן מותר להתרחץ במקלחת ולהתנקות בסבון לקראת התפילה (פ"ה תפילה יב, ג-ד).

אכילה ושתייה קודם התפילה
משעה שעלה עמוד השחר אסור לאדם לאכול או לשתות משקה קודם שיתפלל. וסמכו חכמים (ברכות י, ב) דבריהם על הפסוק (ויקרא יט, כו): "לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם", ופרשו: "לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם". ועוד אמרו: "כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר (מלכים א, יד, ט): "וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ" (גווך רומז לגאוותך), אמר הקב"ה: לאחר שנתגאה זה - קיבל עליו מלכות שמים"?!

אבל מותר לשתות מים קודם התפילה, מפני שאין בשתייתם שום צד של גאווה. וכן מותר לאכול מאכלים ומשקים שנועדו לרפואה, שהואיל והם לרפואה אין באכילתם צד של גאווה (שו"ע פט, ד). למשל, מותר למי שסובל מעצירות לאכול לפני התפילה שזיפים, הואיל והוא אוכלם לרפואה (ע' במ"ב פט, כד).

אישה שנתקפה ברעב עד שאינה יכולה להתרכז בתפילה, רשאית לאכול לפני התפילה, מפני שדינה כחולה שנאלץ לאכול, ואין באכילתה צד של גאווה (שו"ע פט, ד, וע' מ"ב כו).

הנוהגות לצאת ידי חובת התפילה בברכות השחר והתורה (כמבואר לעיל ב, ד), בנוסף לכך שראוי לברכן עד כמה שאפשר סמוך לקימה מהשינה, נכון להקפיד שלא לאכול או לשתות לפני אמירתן.

אכילה בבית לתלמידות שמתפללות בבית הספר

נערות שרגילות להתפלל שחרית בבית הספר, ואם לא יאכלו לפני כן בבית, תהיינה רעבות והדבר עלול להזיק לבריאותן או שיפגע ביכולתן להתרכז בתפילה ובלימודים, רשאיות לאכול ולשתות בבית לפני התפילה. אם תספיק להן אכילת ארעי בלא לחם, עדיף שיאכלו אכילת ארעי, ובהפסקה הראשונה יוכלו ליטול ידיים ולאכול לחם. ואין לטעון כי עדיף שיתפללו שחרית בבית, מפני שקביעת התפילה בבית הספר מחנכת ומחזקת את התפילה. אולם נכון שיברכו את ברכות השחר והתורה לפני האכילה והשתייה 1 .

קטנים שעוד לא הגיעו לגיל מצוות, שתים עשרה שנה לבנות ושלוש עשרה שנה לבנים, רשאים לאכול לפני התפילה, שכל מה שמחנכים את הקטנים שלא לאכול מאכלים אסורים הוא כאשר המאכל אסור מצד עצמו, מפני שאינו כשר. אבל כאשר תקנו חכמים סייג שלא לאכול לפני התפילה או לפני הקידוש, כיוון שאין במאכלים עצמם איסור, אין הקטנים חייבים בסייג זה. ואמנם לכתחילה ראוי שלא יאכלו לפני התפילה, אבל כשיש צורך רשאים לאכול (מ"ב קו, ה; יבי"א ח"ד יב, טו; וע' בכה"ח קו, יא).

מתי מותר לאישה נשואה לאכול לפני התפילה
אישה שצריכה לטפל בילדיה, ואינה יכולה להתפלל מיד לאחר קימתה, ועד שתסיים את הטיפול בילדים יעבור זמן רב, ואם לא תשתה קפה או תה לא תתיישב דעתה, מותר לה לשתות קפה או תה לפני שתתפלל. מפני שאין בשתייתה גאווה אלא צורך, כדי שתהא דעתה מיושבת ותוכל לטפל כראוי בילדיה. ואם תצטרך גם לאכול פרי או עוגה, ובלעדיהם תרגיש חולשה ולא תוכל לטפל בילדיה כראוי, מותר לה לאכול, מפני שהיא אוכלת כדי לחזק את עצמה ולא כדי להתגאות. אבל תשתדל לברך את ברכות השחר והתורה לפני אכילתה ושתייתה.

אישה שרגילה להתפלל בכל יום תפילת שחרית, ובעלה חזר מבית הכנסת, וכבר הגיע זמן הארוחה והיא עדיין לא הספיקה להתפלל שחרית, תאמר את ברכות התורה שיש בהן תפילה קצרה, ותאכל עימו, ואח"כ תשלים את ברכות השחר ותתפלל עמידה. וזאת מפני שסדר החיים המשפחתי התקין על פי ההלכה שאישה אוכלת עם בעלה, לפיכך כדי שלא לעכב את בעלה תאכל עימו. ואחר ארוחתה תשלים את ברכות השחר ותפילת עמידה. ואם תוכל, תשתדל לומר גם את ברכות השחר לפני הארוחה, מפני שיש להשתדל להסמיך את אמירתן לקימה מהשינה 2 .


^ 1. לבנים שעברו בר מצווה קשה יותר להקל בזה, מפני שחובת התפילה לגביהם ברורה. אולם לגבי נשים, חיוב תפילת שחרית אינו מוחלט, שכן יש אומרים שחייבות בתפילה אחת ביום בלבד, ויכולות לצאת בתפילת מנחה, ויש אומרים שיכולות לצאת בברכות השחר והתורה, כפי שנתבאר לעיל ב, ג-ה, וממילא גם האיסורים שלפני תפילת שחרית אינם מוחלטים, ולכן בשעת הצורך אפשר להקל לאכול לפני התפילה. וכעין זה כתבו באג"מ ח"ד קא, ב, ובהליכות שלמה ב, ד. ובספר הליכות בת ישראל ב, הערה י', ציטט מכתב מהגרש"ז אוירבאך, שהקל לבנות סמינרים לאכול בביתן קודם הליכתן לבית הספר. והוסיף שצריכות לפני אכילתן לומר תפילה קצרה (וכתבתי לצאת בברכות השחר והתורה שממילא חייבות). והוסיף שטוב שגם יקבלו על עצמן עול מלכות שמים באמירת "שמע ישראל".
^ 2. לדעת השו"ע אה"ע ע, ב, אי אפשר לחייב את הבעל לאכול עם אשתו יותר מאשר בליל שבת, ובלבד שיתן לאשתו את מזונותיה כפי שהתחייב בנישואין ובכתובה. אולם לדעת הרמ"א עפ"י רוב הראשונים, אם האשה רוצה שיאכל עימה, צריך לאכול עימה בכל יום. וברור מזה שגם אם האיש רוצה לאכול עם אשתו, שהיא מחויבת בכך. וכ"כ באג"מ או"ח ח"ד קא, ב, שאשה "משועבדת לבעלה לאכול דווקא עימו". וכ"כ למעשה באבני ישפה טז, ג, בשם הרב אלישיב, שאשה שרגילה להתפלל שחרית ולא הספיקה להתפלל עד שבעלה חזר מבית הכנסת, תצא בתפילה קצרה ותאכל עימו, כדי שלא יצטרך להמתין לה. והרב אוירבאך אמר "שתעשה מה שבעלה יבקש, כי היא משועבדת לבעלה".

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il