ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
אחת התכונות הבולטות של מידת החסד שבה נתייחד אברהם אבינו היא הכנסת אורחים. עד כדי כך נתפסים מעשיו כמכוננים ויסודיים, שאף למדו חז"ל ממנו כי "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". אף על פי שה' מתגלה אליו, עוזב הוא את התגלות השכינה ופונה אל האורחים שנראו לו כהולכי דרכים ומכניסם בצל קורתו. בעומק הדברים כמובן שאין כאן עזיבת התגלות ה', שהרי הכנסת אורחים היא עצמה הדרך להתגלות השכינה אל האדם. שהרי כיצד מתגלית השכינה הרוחנית לאדם החומרי? האם יכבד אותה אברהם במאכל ומשתה? בוודאי שלא! אלא ההליכה בדרכיו של ה' בבחינת מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא גומל חסידים אף אתה עשה כן, היא היא קבלת פני שכינה.
בניו של אברהם
בימים עברו הכנסת אורחים הייתה דבר שבשגרה. יהודים היו עוברים ממקום למקום, מעיירה לעיירה, לא תמיד מתוכננים עד הסוף היכן יתארחו והיכן ילונו. היהודים טובי לב בני המקום שאליו הגיעו הכניסו אותם לבתיהם, אירחו אותם בשבתות וביום חול, האכילום על שולחנם ושיכנום בבתיהם.
בימינו כמעט לא נמצאות הזדמנויות ממשיות לקיום מצוות הכנסת אורחים בצורה זו. כאשר מזמינים את הדודה והדוד או חברים אחרים לשבת או לסעודה, אין זו הכנסת אורחים. זה אירוח משפחתי או חברתי, אך איננו בגדר של גמילות חסדים.
בתפילת "מי שבירך" שאומרים בשבת לאלו "שעוסקים בצורכי ציבור באמונה", נאמר שאנחנו מבקשים את ברכת ה' על מי שנותנים פת לאורחים וצדקה לעניים. האות ל' במילה "לאורחים" מנוקדת בשווא ולא בפתח. הבדל עצום יש בין שווא לפתח במקרה זה. ל' בפתח פירושו להאורחים, בה"א הידיעה - האורחים הקרואים ומזומנים מראש מקרובינו וידידינו שהזמנו לביתנו. אך ל' בשווא פירושו לאורחים שאינם ידועים, אלה שנקלעו למצוקה והזדמנו לביתנו כהצלה. באורחים כאלה מתקיימת מצוות הכנסת אורחים.
מה, אם כן, האפשרות לקיום מצווה עתיקת יומין זו שנתייחד בה אברהם אבינו עליו השלום וזרעו ההולכים בעקבותיו בימינו אנו? נראה לי שיש לפחות שתי הזדמנויות משמעותיות לקיום המצווה בתנאי חיינו כיום.
האחת היא אירוח מתגיירים בתהליך הגיור. הדרישה הבסיסית בבתי הדין מכל מתגייר ומתגיירת היא למצוא לעצמם משפחה מארחת בסביבת מגוריהם. אצל משפחות אלו הם צריכים לחוות שבת כהלכתה לאורך זמן, לחוש את חוויית השבת בסעודות ובאווירה השבתית השורה בהן. בדרך זו אפשר יהיה לקוות שהמתגיירים יתקבלו לקהילה וייהפכו להיות חלק ממנה, כך שלקבלת המצוות שלהם בזמן העמידה בפני בית הדין תהיה משמעות גם לתקופה הבאה.
אומנם גם למתגייר או למתגיירת עצמם אין זה דבר קל להתארח בבית של אנשים שאינם קרובי משפחתם, ולא מידידיהם ומכריהם. אנשים שהיו להם כזרים עד תמול שלשום, וכעת הופכים הם לבני בית אצלם. אך כמובן קשה יותר הדבר למשפחה המארחת. הם נדרשים להכניס זר גמור, שפעמים בא מתרבות שונה, שפה שונה ומנטליות רחוקה, לחיק המשפחה. אין זה דבר של מה בכך. יש משפחות מארחות שסביב שולחן השבת שלהן יושבים כמה מתגיירים שמצויים בתהליך וכאלו שכבר עברו את הגיור, ובני המשפחה, כאברהם אבינו, מלמדים אותם דרך ה' יחד עם סיפוק צורכיהם במאכל ובמשתה. המשפחות עושות זאת ללא תמורה כספית וללא רווח אישי אחר, מלבד עשייה לשם שמיים מתוך אמונה בצדקת הדרך והרצון להמשיך את דרכו של אברהם אבינו. אומנם הסיפוק בליווי המתגיירים בדרך כלל הוא רב, והזכות לראותם עולים ומתפתחים ובונים את אישיותם המאמינה בה' ואת חיבורם לעם ישראל גורמת לעונג גדול. הליווי לבית הדין והשמחה עם המתגיירים הנכנסים בקבלת תורה ומצוות לעם ישראל הוא שכרם של המשפחות המארחות.
תורת חיים
ההזדמנות השנייה לקיום מצוות הכנסת אורחים, אם כי במובן קצת שונה מאוהלו של אברהם, היא בבית הכנסת. פעמים רבות מגיעים אנשים שאינם ממתפללי בית הכנסת הקבועים לתפילת שבת וחג בבית הכנסת. פעמים האורחים נתקלים באדישות, חוסר התעניינות והתעלמות, וזה נחשב עוד כמקרה הטוב. במקרה הפחות טוב האורחים מתבקשים לפנות את המקום שבו הם יושבים מאחר שישבו במקומו הקבוע של אחד המתפללים, ולנוע ממקום אחד למשנהו בבית הכנסת עד שימצאו מקום שבעליו לא נמצא באותה השבת. חוסר הנעימות והרגשת הזרות אצל האורח שחווה יחס שכזה לא מעודדות אותו להישאר, ופוגעות אנושות במשמעות של תפילה בציבור בשבילו.
דרך המלך לקיום מצוות הכנסת אורחים בבית הכנסת היא למנות גבאי לעזרת גברים וגבאית לעזרת נשים, שכל תפקידם יהיה לקבל את פני הבאים שאינם מבני המקום. לוודא שיש להם סידור וחומש, למצוא להם מקום פנוי שבו יוכלו לשבת כל התפילה, להתעניין בהם ולראות אם הם מסודרים לסעודת שבת. כמו כן, את בית הכנסת פוקדים באופן תדיר גם קשישים שההגעה למקום היא הזדמנות מיוחדת בשבילם לפגוש אנשים שמתעניינים בהם ובשלומם, מאירים להם פנים ומעניקים להם תחושת שייכות. דבר שלא תמיד הם חווים בביתם - שבו הם נמצאים בבדידותם.
אז אף על פי שהמציאות השתנתה ואין האוהל פתוח לארבע הרוחות כאוהלו של אברהם, עדיין יכולים אנחנו וחובה עלינו ליישם את מהות המצווה בכלים המתאימים לדורנו זה, ובית הכנסת הוא מקום נפלא לכך.
פתחנו בדרשת חז"ל על כך שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה. לפני כ-20 שנה שאלני יהודי תלמיד חכם מקיבוץ עין הנצי"ב האם מדובר ברעיון בעלמא או בדרשה הלכתית ממשית. לדבריו, בדרכו לתפילת מנחה ביום חם בעמק בית שאן, שם הוא מתגורר, הגיעו אורחים שחלפו בדרך מהדרום לצפון ועצרו לתחנת ביניים להתרעננות אצלו. ההתלבטות שלו באותה שעה הייתה האם להמשיך בדרכו לתפילת מנחה ולבקשם להמתין עד שובו (מנחה קצרה, כמה דקות בלבד), או להפסיד מנחה בציבור וכן להפסיד זמן מנחה בגלל השקיעה המתקרבת, ובמקום קבלת פני שכינה בתפילה לארח את הבאים בביתו.
עניתי לו שרעיונות תיאורטיים הם לא תורת חיים. תורתנו באמצעות מצוותיה מלמדת אותנו כיצד להוריד את האידיאליים הרוחניים ולחיות את החיים המעשיים. גם אם ברגש הדתי באופן אינטואיטיבי ראשוני היינו אומרים לאורחים להמתין עד שנחזור מהתפילה, כבניו של אברהם אבינו חובה עלינו ללכת בדרכו ולהפנים שהדתיות שלנו צריכה לכלול באופן מלא גם את הכלל שקבלת אורחים קודמת לקבלת פני שכינה. לכן יטפל באורחיו כאברהם ואחר כך, אם נשאר לו זמן עד השקיעה, יעמוד להתפלל.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.














