ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- גמילות חסדים
- שיעורים כלליים
אחת התכונות הבולטות של מידת החסד שבה נתייחד אברהם אבינו היא הכנסת אורחים. עד כדי כך נתפסים מעשיו כמכוננים ויסודיים, שאף למדו חז"ל ממנו כי "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה". אף על פי שה' מתגלה אליו, עוזב הוא את התגלות השכינה ופונה אל האורחים שנראו לו כהולכי דרכים ומכניסם בצל קורתו. בעומק הדברים כמובן שאין כאן עזיבת התגלות ה', שהרי הכנסת אורחים היא עצמה הדרך להתגלות השכינה אל האדם. שהרי כיצד מתגלית השכינה הרוחנית לאדם החומרי? האם יכבד אותה אברהם במאכל ומשתה? בוודאי שלא! אלא ההליכה בדרכיו של ה' בבחינת מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא גומל חסידים אף אתה עשה כן, היא היא קבלת פני שכינה.
בניו של אברהם
בימים עברו הכנסת אורחים הייתה דבר שבשגרה. יהודים היו עוברים ממקום למקום, מעיירה לעיירה, לא תמיד מתוכננים עד הסוף היכן יתארחו והיכן ילונו. היהודים טובי לב בני המקום שאליו הגיעו הכניסו אותם לבתיהם, אירחו אותם בשבתות וביום חול, האכילום על שולחנם ושיכנום בבתיהם.
בימינו כמעט לא נמצאות הזדמנויות ממשיות לקיום מצוות הכנסת אורחים בצורה זו. כאשר מזמינים את הדודה והדוד או חברים אחרים לשבת או לסעודה, אין זו הכנסת אורחים. זה אירוח משפחתי או חברתי, אך איננו בגדר של גמילות חסדים.
בתפילת "מי שבירך" שאומרים בשבת לאלו "שעוסקים בצורכי ציבור באמונה", נאמר שאנחנו מבקשים את ברכת ה' על מי שנותנים פת לאורחים וצדקה לעניים. האות ל' במילה "לאורחים" מנוקדת בשווא ולא בפתח. הבדל עצום יש בין שווא לפתח במקרה זה. ל' בפתח פירושו להאורחים, בה"א הידיעה - האורחים הקרואים ומזומנים מראש מקרובינו וידידינו שהזמנו לביתנו. אך ל' בשווא פירושו לאורחים שאינם ידועים, אלה שנקלעו למצוקה והזדמנו לביתנו כהצלה. באורחים כאלה מתקיימת מצוות הכנסת אורחים.
מה, אם כן, האפשרות לקיום מצווה עתיקת יומין זו שנתייחד בה אברהם אבינו עליו השלום וזרעו ההולכים בעקבותיו בימינו אנו? נראה לי שיש לפחות שתי הזדמנויות משמעותיות לקיום המצווה בתנאי חיינו כיום.
האחת היא אירוח מתגיירים בתהליך הגיור. הדרישה הבסיסית בבתי הדין מכל מתגייר ומתגיירת היא למצוא לעצמם משפחה מארחת בסביבת מגוריהם. אצל משפחות אלו הם צריכים לחוות שבת כהלכתה לאורך זמן, לחוש את חוויית השבת בסעודות ובאווירה השבתית השורה בהן. בדרך זו אפשר יהיה לקוות שהמתגיירים יתקבלו לקהילה וייהפכו להיות חלק ממנה, כך שלקבלת המצוות שלהם בזמן העמידה בפני בית הדין תהיה משמעות גם לתקופה הבאה.
אומנם גם למתגייר או למתגיירת עצמם אין זה דבר קל להתארח בבית של אנשים שאינם קרובי משפחתם, ולא מידידיהם ומכריהם. אנשים שהיו להם כזרים עד תמול שלשום, וכעת הופכים הם לבני בית אצלם. אך כמובן קשה יותר הדבר למשפחה המארחת. הם נדרשים להכניס זר גמור, שפעמים בא מתרבות שונה, שפה שונה ומנטליות רחוקה, לחיק המשפחה. אין זה דבר של מה בכך. יש משפחות מארחות שסביב שולחן השבת שלהן יושבים כמה מתגיירים שמצויים בתהליך וכאלו שכבר עברו את הגיור, ובני המשפחה, כאברהם אבינו, מלמדים אותם דרך ה' יחד עם סיפוק צורכיהם במאכל ובמשתה. המשפחות עושות זאת ללא תמורה כספית וללא רווח אישי אחר, מלבד עשייה לשם שמיים מתוך אמונה בצדקת הדרך והרצון להמשיך את דרכו של אברהם אבינו. אומנם הסיפוק בליווי המתגיירים בדרך כלל הוא רב, והזכות לראותם עולים ומתפתחים ובונים את אישיותם המאמינה בה' ואת חיבורם לעם ישראל גורמת לעונג גדול. הליווי לבית הדין והשמחה עם המתגיירים הנכנסים בקבלת תורה ומצוות לעם ישראל הוא שכרם של המשפחות המארחות.
תורת חיים
ההזדמנות השנייה לקיום מצוות הכנסת אורחים, אם כי במובן קצת שונה מאוהלו של אברהם, היא בבית הכנסת. פעמים רבות מגיעים אנשים שאינם ממתפללי בית הכנסת הקבועים לתפילת שבת וחג בבית הכנסת. פעמים האורחים נתקלים באדישות, חוסר התעניינות והתעלמות, וזה נחשב עוד כמקרה הטוב. במקרה הפחות טוב האורחים מתבקשים לפנות את המקום שבו הם יושבים מאחר שישבו במקומו הקבוע של אחד המתפללים, ולנוע ממקום אחד למשנהו בבית הכנסת עד שימצאו מקום שבעליו לא נמצא באותה השבת. חוסר הנעימות והרגשת הזרות אצל האורח שחווה יחס שכזה לא מעודדות אותו להישאר, ופוגעות אנושות במשמעות של תפילה בציבור בשבילו.
דרך המלך לקיום מצוות הכנסת אורחים בבית הכנסת היא למנות גבאי לעזרת גברים וגבאית לעזרת נשים, שכל תפקידם יהיה לקבל את פני הבאים שאינם מבני המקום. לוודא שיש להם סידור וחומש, למצוא להם מקום פנוי שבו יוכלו לשבת כל התפילה, להתעניין בהם ולראות אם הם מסודרים לסעודת שבת. כמו כן, את בית הכנסת פוקדים באופן תדיר גם קשישים שההגעה למקום היא הזדמנות מיוחדת בשבילם לפגוש אנשים שמתעניינים בהם ובשלומם, מאירים להם פנים ומעניקים להם תחושת שייכות. דבר שלא תמיד הם חווים בביתם - שבו הם נמצאים בבדידותם.
אז אף על פי שהמציאות השתנתה ואין האוהל פתוח לארבע הרוחות כאוהלו של אברהם, עדיין יכולים אנחנו וחובה עלינו ליישם את מהות המצווה בכלים המתאימים לדורנו זה, ובית הכנסת הוא מקום נפלא לכך.
פתחנו בדרשת חז"ל על כך שגדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה. לפני כ-20 שנה שאלני יהודי תלמיד חכם מקיבוץ עין הנצי"ב האם מדובר ברעיון בעלמא או בדרשה הלכתית ממשית. לדבריו, בדרכו לתפילת מנחה ביום חם בעמק בית שאן, שם הוא מתגורר, הגיעו אורחים שחלפו בדרך מהדרום לצפון ועצרו לתחנת ביניים להתרעננות אצלו. ההתלבטות שלו באותה שעה הייתה האם להמשיך בדרכו לתפילת מנחה ולבקשם להמתין עד שובו (מנחה קצרה, כמה דקות בלבד), או להפסיד מנחה בציבור וכן להפסיד זמן מנחה בגלל השקיעה המתקרבת, ובמקום קבלת פני שכינה בתפילה לארח את הבאים בביתו.
עניתי לו שרעיונות תיאורטיים הם לא תורת חיים. תורתנו באמצעות מצוותיה מלמדת אותנו כיצד להוריד את האידיאליים הרוחניים ולחיות את החיים המעשיים. גם אם ברגש הדתי באופן אינטואיטיבי ראשוני היינו אומרים לאורחים להמתין עד שנחזור מהתפילה, כבניו של אברהם אבינו חובה עלינו ללכת בדרכו ולהפנים שהדתיות שלנו צריכה לכלול באופן מלא גם את הכלל שקבלת אורחים קודמת לקבלת פני שכינה. לכן יטפל באורחיו כאברהם ואחר כך, אם נשאר לו זמן עד השקיעה, יעמוד להתפלל.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















