ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר הלכות יסודי התורה
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
פרק ה'
עד כאן מדובר על ההתנהגות לאנשים רגילים, אך לתלמיד חכמים )הרמב"ם מכנה תלמיד חכם בשם תלמיד חכמים כיוון
שלומד ממספר חכמים( יש הנהגה אחרת. מעשיו צריכים להיות "נאים ומתקונים". "נאים"- שגם כשמתעסק בצרכי גופו לא
יעשה זאת בחוץ בפני המון העם, וכן לא ינהג בצורה משונה בדיבורו, במלבושו, בהליכתו ויישמר ממעשים המביאים לידי חשד.
"ומתוקנים"- שידקדק ביותר במעשיו שיהיו לשם שמים.
כדי שלא יצטרך להטיל עצמו על הציבור על האדם לקבוע לו מלאכה קודם שקונה בית ונושא אישה. גם במלאכתו עליו
לדקדק שלא יבזבז נכסיו. בעשיית המלאכה על התלמיד חכמים לנהוג באמת ובאמונה ואף לפנים משורת הדין.
נקודה להרחבה: סדר המעשים שקבע הרמב"ם הוא מלאכה, בית, אישה והביא לכך ראיה מהחוזרים מערכי המלחמה.
אלא שדווקא בפסוקים שם הסדר הוא בית, כרם )מלאכה(, אישה! הכסף משנה מיישב שהרמב"ם בא להדגיש שאין לשאת
אישה קודם שימצא מלאכתו ויבנה בית אך הסדר בין הבית למלאכה אינו בדווקא.
פרק ו'
עד כאן מדובר ביחס לאדם בפני עצמו, אך יש לדעת שהאדם נמשך בהשקפותיו ובמעשיו אחר החברה. לכן על האדם
להתחבר לצדיקים ולהתרחק מהרשעים ולשם כך ילך ממדינה למדינה ואף ילך למדבר אם אין אפשרות אחרת. התורה
צוותה על מספר מצוות בין אדם לחברתו- על האדם להידבק בת"ח, לאהוב כל אחד מישראל כגופו ולא לשנאו, לאהוב את
הגר, להוכיח את חברו בינו לבין עצמו )אך לא לביישו ברבים אא"כ מדובר בעבריין בדברי שמים( ולהיזהר בהתנהגות עם
יתומים ואלמנות )ואף במקרה שמותר להוכיחם כדי לחנכם יש להתנהג בהם ברחמים(.
נקודה להרחבה: ביחס למצוות התוכחה בדורנו כבר כתבו הפוסקים שמכיוון שכל מטרת התוכחה היא כדי לגרום לשני
לחזור לדרך התורה, הרי שבמקרה שהתוכחה רק תרחיק אותו אין עניין להוכיחו.
פרק ז'
בין שאר איסורי בין אדם לחברו נמצאים: איסורי לשון הרע- רכילות והיא העברה של דיבור מאחד לחברו. יותר חמור ממנה
הוא איסור לשון הרע והוא המדבר בגנות חברו אף דרך שחוק ובכלל זה הנקרא אבק לשון הרע אמירת דברים שנשמע מהם
גנאי. אולם כשהדברים נאמרו כבר בפני שלשה אין איסור לשון הרע אם אינו מתכוון לגלות יותר את הקול. עוד נאסרו הנקימה,
כשמחזיר רעה למי שנהג אליו כך, והנטירה, כששומר את השנאה, לחברו שפגע בו, בליבו.
נקודה להרחבה: הרמב"ם היה הראשון שאסף את כל הלכות לשון הרע למקום אחד. לאחריו בדורנו הקדיש החפץ חיים
ספר שלם לבירור ההלכות שבפרק זה. בין חידושיו של החפץ חיים נמצא היתר לומר לשון הרע לתועלת אך החפץ חיים
סייגו בשבעה כללים שעיקרם – נחיצות )רק כשאין ברירה אחרת(, מידתיות )רק מה שחייבים(, ולאחר שננקטו אמצעי ההגנה
הנדרשים. יש צורך לברר כיצד יש לקיים הלכות אלו במערכות החיים המודרניות- עיתונות, פוליטיקה ופסיכולוגיה



עוד בנושא הלכות יסודי התורה
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il