חסידים מספרים כי ר' משה לייב מסאסוב היה מדקדק גדול בתיקון חצות. בכל לילה היה מתאבל על חורבן ירושלים, וחסידים היו נוהגים לומר כי הפסוק "קול דודי דופק" מוסב עליו, שכן בכל לילה היה קול השכינה דופק בקרבו ומעוררו לעבודת תיקון חצות.
ר' צבי הירש מזידיטשוב, ששמע על עבודתו הנפלאה של הרבי מסאסוב בחצות הלילה, החליט להסתתר בחדרו של הרבי כדי לראות מה מעשהו בשעת התיקון. בחצות הלילה ראה את הרבי לובש בגדי איכרים, יוצא לחצר המכוסה שלג, מעלה גזרי עצים מתך המרתף, קושר אותם בחבילה ומעמיסם על גבו.
אחר-כך עזב את הבית, ורבי הירש הלך אחריו, בקור העז של ליל החורף, עד לקצה העיר. שם, לפני צריף רעוע, עמד רבי משה לייב מלכת ופרק את העצים מעל שכמו. רבי הירש התגנב אל החלון שמאחורי הבית וראה חדר דל ושומם, תנור כבוי, ועל המיטה שוכבת אישה ולוחצת אל לבה את עוללה שנולד, כנראה זה לא מכבר.
והנה עמד הרבי בחדר. רבי הירש ראה אותו שהוא ניגש אל האישה, ושמע שהוא פונה אליה בלשון רגילה: "יש לי למכור חבילה של עצים ואין את נפשי לישא אותה הלאה, האם רוצה את לקנותה מידי בדמים מועטים?" האשה השיבה: "אין לי פרוטה בבית". אבל הרבי לא הרפה ממנה: "אבוא בפעם אחרת לקבל את הכסף, קחי מידי את העצים". טענה האישה: "מה אעשה בעצים, הרי איני יכולה לבקע אותם לגזרים, וגם גרזן אין לי". אמר הרבי: "לזה אדאג אני". יצא מפתח הבית הוציא גרזן, ובקע את העצים לגזרים קטנים.
בשעה שבקע את העצים שמע רבי הירש שהוא אומר 'תיקון רחל', ולאזניו הגיעו המילים "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים". אחר-כך נשא הרבי את העצים והרכין עצמו כדי להיכנס בפתח הנמוך והסיק את התנור. ובשעה שהניח את גזרי העצים בתוך התנור, אמר בלחש את 'תיקון לאה', וסיים: "תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים". יצא מן החדר וחזר בפסיעות מהירות הביתה.