ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הלכות מזוזה ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קול צופייך Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ה

הלכות מזוזה

קול צופייך – גיליון 317



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

מזוזה אינה קמיע
לדעת הרמב"ם אסור לאדם לקחת מזוזה ולהתייחס אליה כקמיע, וז"ל (בפ"ה מהלכות תפילין הלכה ד'):
"מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ. אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא. שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקב"ה ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם".

מזוזה מביאה לידי יראת שמים
ובפ"ו שם הלכה י"ג כתב:
"חייב אדם להזהר במזוזה מפני שהיא חובת הכל תמיד. וכל זמן שיכנס ויצא יפגע ביחוד השם שמו של הקב"ה ויזכור אהבתו ויעור משנתו ושגיותיו בהבלי הזמן וידע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים אלא ידיעת צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים. אמרו חכמים הראשונים כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, וציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא שנאמר 'חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם', בריך רחמנא דסייען".

ואין שתי ההלכות הנ"ל סותרות אחת את השניה, אלא האדם צריך לקיים את המצוה כי כך ציוה ה', ואם היא ממילא שומרת עליו, אין בזה חסרון.

הכל חייבים במזוזה
ועוד כתב הרמב"ם (פ"ה מהל' תפילין הל' י):
"הכל חייבין במזוזה אפילו נשים ועבדים ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזה לבתיהם".

ואם למשל יש ילד קטן יתום מאב ומאם, ורוצה לגור לבדו, הוא חייב לקבוע מזוזה בדלת ביתו. ומותר לאשה לקבוע מזוזה בברכה, וטוב לומר לפני כן "לשם יחוד" המובא בסידור 'קול אליהו' בעמוד תת"ק (900).

מזוזה או תפילין - מה עדיף ?
אם יש לו כסף בצמצום, מה עדיף לקנות תפילין או מזוזה? יקנה תפילין כי הם חובת הגוף, ולא מזוזה שהיא חובת הבית (ועיין לשו"ע יו"ד סי' רפ"ה סעי' א').

יניח ידו על המזוזה בכניסתו וביציאתו

וכתב הבא"ח (ש"ש כי תבא אות ג'): "כשיצא מביתו יניח ידו על המזוזה ויאמר ה' ישמור צאתי ובואי לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם, אל שדי יברך אותי ויתן לי חמים". וגם כשנכנס לביתו יניח ידו על המזוזה.

דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל - ראש ישיבת 'פורת יוסף' סיפר, שאחרי השואה הלכו כמה רבנים מהעדה החרדית לחו"ל כדי לחפש ספרים או רבנים כדי להביאם לארץ ישראל. וכשהגיעו לשם הם פגשו אדם אחד עם זקן, והם דיברו איתו באידיש אם אפשר להתארח אצלו, והוא ענה להם באידיש והזמינם לביתו, והם אכלו ושתו אצלו. לאחר מכן הם שאלו אותו אם הוא יוכל להראות להם את בתי הכנסת באזור או אם הוא מכיר רבנים שנשארו מיתר הפליטה, והוא נענה בחיוב לבקשתם. וכשהם הגיעו לביתו של אחד הרבנים, מיד פנה הרב ואמר להם: מה אתם עושים עם הגוי הזה ? עמדו כולם נדהמים ואמרו הרי אכלנו ושתינו אצלו?! אמר להם הגוי: הכל היה טרף! אמרו לו כיצד עשית זאת ? אמר להם יש לי בפתח הדלת מזוזה, ראיתי שלא נישקתם אותה כשנכנסתם, והבנתי שאתם גויים. אמר הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל, בא וראה כמה חשובה מצות מזוזה. ומעשה זה מעין מה שהגמרא אומרת (יומא פ"ג, וחולין קו) "מים ראשונים האכילו בשר חזיר, מים אחרונים הרגו את הנפש".

ברוך אתה בבואך ובצאתך
כתוב "ברוך אתה בבואך וברוך את בצאתך". יש שבביתם מקפידים לברך, אבל כשהם יוצאים בחוץ אינם מקפידים - וזה 'ברוך אתה בצאתך'. ויש מי שבחוץ מקפיד לברך, אבל בביתו לו - וזה 'ברוך אתה בבואך', אבל יש להקפיד בזה גם בבואך וגם בצאתך.

מזוזה "אלקטרונית"
יהודי אחד בצרפת המציא בית מזוזה עם סוללה והקלטה, שברגע שאדם מניח ידו לנשק את המזוזה מיד נשמעת הקלטה של הפסוק "שמע ישראל", ועשה זאת כדי שגם אם יהודי לא מקפיד ללכת לבית הכנסת להתפלל (ל"ע), הוא יוכל לקבל עליו עול מלכות שמים באופן זה. וכשהוא הראה לי זאת, שאלתי אותו: ומה תעשה בשבת ? ענה לי: אני יכול לתכנת שעשרים וארבע שעות זה לא יעבוד, ואז אין בעיה בשבת. אמרתי לו ומה תעשה בשני ימים טובים בחו"ל, או אם ר"ה יחול בימים חמישי, שישי, שבת? אמר לי: בזה כבר אין לי פיתרון. אמרתי לו א"כ אל תשווק זאת, למרות שזה רעיון טוב, ובפרט למי שלא מתפלל ולא קורא ק"ש.

כתיבת שמות הקדש מחוץ למזוזה
הרמב"ם לעיל כתב שאלו הטיפשים שכותבים שמות הקדש בתוך המזוזה, אין להן חלק לעולם הבא, אבל מצידה החיצוני של המזוזה, מותר. ולכן אנחנו כותבים בצידה החיצוני של המזוזה אותיות ש-ד-י, ומשתדלים שזה יהיה מכוון כנגד המילה "והיה". ושֵם זה צריך להיות גלוי, ולכן אם הקלף מכסה אותו, חותכים מעט מהקלף כדי שיתגלה. וכן כותבים: ה' אלקינו ה' כך: כוזו במוכסז כוזו - היינו באותיות שאחרי יקוק. ותוספת זו של השמות שאחרי הויה מקורם בזהר הקדוש (עיין שו"ע יו"ד סי' רפ"ח סעי' ט"ו).

בית כנסת ובית מדרש - חייבים במזוזה
כתוב ברמב"ם (פ"ו מהלכות תפילין הלכה ו'): "הר הבית הלשכות והעזרות ובתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהן בית דירה, פטורין לפי שהן קדש. בית הכנסת של כפרים שהאורחין דרין בו, חייב במזוזה. וכן בית הכנסת של כרכין אם היה בו בית דירה, חייב". וכן כתוב בשו"ע שבתי כנסיות ובתי מדרשות פטורין מן המזוזה. אך יש לדעת שכל זה בזמנם שבית הכנסת היה ריק והיו בו רק אצטבאות שעליהם ישבו, והיה חדר אחר שבו היתה התיבה וס"ת, אבל כיום שבכל בית כנסת ובית מדרש יש ספריה וכסאות - על כן חייבים לקבוע בפתחם מזוזה ובברכה.

מחסן
יש להניח מזוזה בפתחו בברכה.

חדר כביסה הצמוד לנוחיות
חדר כביסה שנכנסים אליו דרך הנוחיות - אין צריך לקבוע מזוזה בפתחו.

יש לעטוף את המזוזה בשני כיסויים
טוב לעטוף את המזוזה בשני כיסויים (ויאמר שאחד מדין שמירה), היינו בניילון או בנייר ואח"כ להניחה בקופסא, כי לעיתים המקום שכנגד המזוזה אינו נקי, וכגון שיש ילדים קטנים שעלולים לטנף (עיין שו"ע או"ח הלכות תפילין סי' מ'). בבית הכנסת שלנו, יש לארון הקדש פרוכת חיצונית, ויש דלת נוספת, וכן בפנים ישנה פרוכת נוספת, וגם ספר התורה נמצא בתוך תיק, כדי שיהא כלי בתוך כלי, ויהיה אפשר לאכול או לשתות בבית הכנסת לצורך מצוה.

מעלית - פטורה ממזוזה
מעלית פטורה ממזוזה, שהרי אין אוכלים ושותים או ישנים בה, ואין לך עראי גדול מזה.

מבנה נייד
כיום יש מבנה נייד הנקרא 'קראוון', ואם גר בו חייב לקבוע מזוזה בפתחו. ואם מעבירו ממקום למקום, אזי ברגע שהמבנה הורם על ידי מנוף מעל הקרקע, הוא פטור ממזוזה, וכשמורידים אותו שוב לקרקע, הוא שוב חייב במזוזה, ולכן יש לפרק את המזוזה ולקובעה מחדש ובברכה. אומר הגאון רעק"א, אם אדם לא נמצא בביתו וכגון: שהלך לקניות, הרי הוא פטור ממזוזה, ועל כן כשחוזר לביתו יברך "לקבוע מזוזה" או "להשאיר מזוזה" או "לדור בבית שיש בו מזוזה". אך אין הלכה כן.

היוצא מביתו לא יטול המזוזה
אם מוציא את המזוזה כדי לבודקה, לא ישאיר את ביתו בלי מזוזה. אם עובר דירה, לא יקח את המזוזות אלא ישאירם במקומם, ואפילו שהם מהודרות ושילם עליהם מחיר גבוה. נשאלת השאלה, האם הדייר הישַן יכול לחייב את השוכר או הקונה שעתה נכנס לדירה שישלם לו עבור המזוזות שהשאיר בדירה (שהרי אם יורידם, ביני ביני יכנסו המזיקים לבית, וא"כ עושה עימו טובה שמשאיר את המזוזות), או לא ? לדעת הב"י: פטור מלשלם, ולדעת הרמ"א, חייב לשלם לבעל הדירה עבור המזוזות (ועיין שו"ע יו"ד סי' רצ"א סעי' ב'). ומ"מ אם עשה תנאי שכשיעבור דירה יטול עימו את המזוזות, אזי יכול להסיר את המזוזות המהודרות שלו ולהניח במקומם מזוזות כשרות. אבל אם לא עשה תנאי, אפילו אם מוריד את המזוזה וחברו מיד שם אחרת תחתיה, אסור לעשות כן.

קביעת המזוזה
יש לכורכה מסופה לראשה, היינו מ"אחד" כלפי "שמע", ויניחנה בקופסא וכדו' ויקבענה בדבק או במסמרים, ובלבד שלא תהיה תלויה. פעם הייתי בבנק, וראיתי שבשער הכניסה ישנה מזוזה פתוחה בתוך זכוכית כדי שכל מי שנכנס יראה אותה. ודבר זה הוא טעות, כי יש לגלגל את המזוזה. לדעת הרמב"ם, השו"ע, הגאון והבא"ח יש לקבוע את המזוזה ישר, ולמעשה גם דעת הרמ"א כן, אבל הוא כותב שנהגו לקובעה באלכסון (עיין לשו"ע סי' רפ"ט סעי' ו').

מזוזות בשערי העיר העתיקה
בזמנו אמרו ששערי העיר צריכים מזוזה, ולכן קבעו מזוזה בשער יפו ובשער שכם ובשער החדש. אבל בלילה היו באים הערבים וגונבים את המזוזות, כי חשבו שאם זה שומר עלינו, זה ישמור גם עליהם. ועל כן כדי שלא יגנבו את המזוזות, היו עושים חור במזוזת השער (ולא עמוק טפח כי אז אינו נחשב 'על מזוזת ביתך') והניחו בו את המזוזה, וסגרו בטיט (עיין בספר ארץ החיים סטהון זצ"ל).

יש לקובעה בתחילת שליש העליון
יש לקבוע את המזוזה בתחילת שליש העליון של גובה השער. וי"א שגם אם הדלת גבוהה יקבע את המזוזה בתחילת שליש העליון, ובכל פעם שעובר יקח סולם וינשק את המזוזה. וי"א שיקבענה כנגד כתפיו. ולמעשה ישים משקוף וכדלקמן. בבנין הכנסת ישנו שער גבוה מאד, וכשבנו אותו הזמינו אותנו לבא ולקבוע מזוזה, וכשבאתי ראיתי שהשער גבוה מאד. פניתי לאומן שעשה את הדלת ואמרתי לו שישים משקוף, אך הוא אמר לי שאי אפשר כי זו אומנות מיוחדת. אמרתי לו אני חושב שחסר איזה פס קטן בצבע נחושת, וכדאי להוסיף אותו. אמר לי אתה צודק, ותוך כמה דקות אני אעשה זאת. ואז המשקוף נעשה נמוך וניתן היה לקבוע מזוזה בתחילת שליש העליון. שואל הרב בעל הבא"ח, מה הדין את קבע את המזוזה למעלה מתחילת שליש העליון, האם יסירנה ויקבענה במקומה שנית או לא ? והאם יברך שוב או לא . ועיין לבא"ח פרשת כי תבא אות ח' שמסתפק, ודעתו נוטה שלא יברך, ומדמה זאת לעולה לס"ת וכדלקמן.

מדיני קריאת התורה
העולה לתורה צריך לראות את הפסוק שבו מתחילים לקרא לפני שיברך. ואם בעל הקורא הראה לו בטעות פסוק אחר, אין זה מעכב, כי הברכה היא על כל ספר התורה, והיכן שיקרא החזן יוצא יד"ח, אבל לכתחילה יראה לו בעל הקורא את המקום המדויק.

העולה צריך לקרא בתורה
מהדין העולה לס"ת מברך והוא צריך לקרא, ויש מקומות שנוהגים שהעולה לתורה קורא, וכבר מקטנות מלמדים את הילדים טעמי המקרא. ומה שנוהגים שהחזן קורא במקום העולה זה מדין שומע כעונה, ואעפ"כ העולה צריך לקרא מילה במילה בלחש עם החזן.

ספר תורה עם נקודות
ספר תורה שסימנו בו נקודות - הוא פסול, ואע"פ שיוריד את הנקודות הוא פסול, וה"ה למגילה. יש ספרי תורה, בעיקר של גוויל, שבכל סוף פסוק עשו חור קטן, והם כשרים. וכשעולה לתורה יכסה את ספר התורה או יסגרנו בשעת הברכה. מי שאינו יודע לקרא בטעמים, יקרא בלי טעמים. יש אדם אחד שהמציא שקף שעליו סימוני הטעמים, והוא מניחו על הס"ת, כדי שהעולה לתורה יוכל לקרא בטעמים - ולכתחילה אין לעשות כן, אבל בדיעבד אם אין מי שיקרא בטעמים, מותר להשתמש בשקף זה.

כתיבת ברכות התורה מחוץ לס"ת
יש שכותבים את ברכות התורה בספר תורה, אך מהדין אין לעשות כן, כדי שלא יחשבו שהברכה כתובה בס"ת. במגילה - יש שכותבים את הברכות בתחילתה, אבל מגילה שאני .

החיוב לכתוב מזוזה
כתוב בשו"ע (יו"ד סימן רפה סעי' א'): "מצות עשה לכתוב פרשת שמע, והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח, וצריך ליזהר בה מאד". מדברי השו"ע עולה כי ישנה מצוה לכתוב את המזוזה בעצמו. אך כיון שלא כל אחד יכול לכתוב בעצמו, לכן קונים מזוזה מוכנה. וי"א שקודם שישלם את הכסף עבוד המזוזה יאמר למוכר 'הרי אתה שליח שלי לכתוב את המזוזה', וי"א שהקנין נחשב כאילו כתב בעצמו.

האם מרפסת חייבת במזוזה ?
הרב בעל 'קונטרס היחיאלי' שואל, האם 'בלקונס' (מרפסת) וגזוזטראות חייבים במזוזה או לא שהרי אין להם תקרה? וענה, שאם יש בהם ד' אמות על ד' אמות, חייב במזוזה. כיום הגזוזטראות גדולות ורחבות, והם חייבות במזוזה בלי ברכה, כיון שאין בהם תקרה. והיכן מניח את המזוזה בפתח המרפסת, האם מצד ימין של היוצא מהבית למרפסת, או מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית ? לדעת הספרדים, מניח את המזוזה מצד ימין של היוצא למרפסת, ואין זה משנה אם המרפסת מקורה או לא. וי"א בשם החזון איש שיניח המזוזה מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית. ואינו יכול להניח שתי מזוזות מכאן ומכאן משום "בל תוסיף". אם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע ויש גישה למרפסת מהגינה וכדו' אזי החזו"א צודק בדבריו. אבל אם המרפסת נמצאת בקומה שניה וכדו' - אזי יש להניח את המזוזה מצד ימין של היוצא למרפסת.

מרפסת עם גג נפתח
בפתח מרפסת מקורה יש להניח מזוזה בברכה. ואם למרפסת זו ישנו גג זכוכית או פלסטיק, ובסוכות הוא פותחו ומניח את הסכך, לכאורה בזמן החג אין המרפסת חייבת במזוזה שהרי הסכך אינו תקרה, ואם כן, האם נאמר שיוריד את המזוזה, ולכשיחזיר את הגג שוב יקבענה ? התשובה היא, כיון שמתחילה המרפסת היתה חייבת במזוזה, היא ממשיכה בחיוב שלה.

הסיר את המזוזה כדי לבודקה
אם הסיר את המזוזה כדי לבודקה, והחזירה באותו היום - אינו חוזר ומברך. אבל אם החזירה למחרת, או שמחליפה במזוזה אחרת אפילו באותו היום - חוזר ומברך. וכתב הרב בעל כה"ח בספרו 'קול יעקב': אם הסיר את המזוזה לבודקה ודעתו לחזור ולקובעה, יש להסתפק אם יברך או לא יברך ועיין באדמת קדש וברכי יוסף וכו' ויש מי שאומר שלא יברך והיינו אם בא לקובעה באותה שעה תיכף לאחר הבדיקה, אבל אם שהה בינתיים ועשה היסח הדעת שעסק בעסקים אחרים כשיבא לקבוע יברך ועדיף שיהא ביום אחר.

השוכר בית באר"י - המתארח בבית מלון
כתוב בשו"ע (יו"ד סי' רפ"ו סעי' כ"ב): "השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל, פטור ממזוזה שלשים יום. והשוכר בית בארץ ישראל, חייב במזוזה מיד, משום ישוב ארץ ישראל". בבית מלון חלה החובה על בעל בית המלון לקבוע מזוזה, ואין האורח חייב בזה.

מזוזה חובת השוכר או המשכיר?
אדם שכר דירה וביקש מבעל הדירה שיוציא את כל הרהיטים חוץ מהמנורות, והלה הוציא גם את המזוזות, חייב להחזירם. מהדין השוכר חייב במזוזה, ולא המשכיר. השוכר דירה ורואה שקבוע בה מזוזה, אינו יכול לומר למשכיר מקח טעות הוא מהטעם שהוא (השוכר) רוצה לקבוע את המזוזה, כי אמרינן שהמשכיר התכוון לטובה.

היה פעם יהודי יקר ששידך בין בחור ישיבה לבת של רב, ורצו המחותנים לשלם לו דמי שדכנות, אך הוא ויתר על כך ואמר להם שיתנו לו לברך בחתונה ברכה אחת משבע הברכות. הגיע מועד החתונה, והנה בשעת החופה עלו רבנים שונים לברך ולא נשארה לו ברכה. כעס אותו יהודי מאד והחליט להגיש תביעה לבית הדין האזורי, אך הם שלחוהו ללא פיתרון. הוא לא הרפה והגיש ערעור לבית הדין הגדול, אך גם הם פטרוהו בלא כלום. וכיון שראה שלא תבא לו הישועה, הלך ועשה שביתה מול ביה"ד בטענה שהם עשו לו עוול. אני הרגשתי בצערו ודברתי איתו וכתבתי לו על דף 'היות וקיימת מצוה גדולה, שכרך גדול בשמים ויתנו לך חלק בגן עדן העליון". בא הרב של הכותל הרה"ג ח"ר מאיר גץ זצ"ל ודיבר על ליבו אך הלה לא רצה לשמוע, ואפילו המשטרה באה, אך הוא בְּשֶלו. והנה בא יהודי אחד שהיה אוסף כסף בכותל, ואמר לאותו אדם יש לי פח מלא כסף קח אותו ותן לי את הנייר שבידך, אמר לו אותו יהודי, אני מסכים ונתן לו, אך הוא שאל אותו, מה תעשה עם חתיכת נייר זו? אמר לו אותו יהודי, כתוב פה שמגיע לי גן עדן, וכשאני אגיע לשמים בודאי שיגידו לי ללכת לגיהנם ואח"כ לגן עדן, אבל אני אגיד להם קודם תתנו לי את חלקי בגן עדן כמו שכתב הרב אליהו, וכשאני אכנס לא אתן להם להוציא אותי משם.

מועד בדיקת המזוזות
הדבר תלוי במקום בו נמצאת המזוזה. אם היא נמצאת במקום החשוף לגשם או לשמש וכדו' יש לבודקה כל שנתיים, ויש להקפיד לעוטפה ולסוגרה בכיסוי יציב וחזק שלא תיהרס מפגעי מזג האוויר השונים. ואם היא נמצאת במקום רגיל - יש לבודקה כל שלש שנים, וכן נוהגים. פעם בקרתי במפעל גדול בבני ברק, ואמר לי בעל המפעל שכל הזמן קורה לו מקרים מצערים, פעם בנו חולה, ופעם הפועל חולה, ויש לו תמיד נזקים. אמרתי לו בא ונבדוק את המזוזות, והנה אני פותח את המזוזה הראשונה ואני רואה שכולה פחם, וכן השניה והשלישית. אמרתי לו כיון שהם היו קרובות לתנור, חום התנור הפך אותם לפחם, ועליו לשים אותם בתוך תיק מיוחד שישמור על הכתב.

סיום
כתוב (שמות יז, יא) "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל", ואומרת הגמרא במסכת ר"ה (דף כ"ט ע"א):
"וכי ידיו של משה עושות מלחמה וכו' אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים" וכו'.

כשאנו אוחזים בתורה אז "וגבר ישראל". אנו אומרים לקב"ה, אנו עמך בני בריתך, כרת ברית עם אברהם אהובך, יצחק עקדיך, ועם יעקב בחיר האבות, ויש לנו זכות אבות וזכות התורה, תראה בעוניינו ותגאלנו גאולה שלמה, גאולת הנפש וגאולת והגוף, יראו ענינו וישמח ליבנו, וישראל נושע בה' תשועת עולמים, אמן.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il