^ 1. בהקשר זה ראויה להיזכר הסתייגות המשנה ברורה (שם סק"ה): "בפרדס שיש בו שמחה – מיהו פשוט דמיירי בשמחה של היתר אבל לפי מה שמצוי בעו"ה באיזה מקומות בעיירות גדולות שעוסקין שם בהוללות ובהתערבות זכרים ונקבות, לזה בודאי אין לערב דמקרי דבר עבירה ולא דבר מצוה, וכבר צווחו על הוללות זו כמה גדולים, והשומר נפשו ירחק מלילך שם וע"ז אמר דהע"ה אשרי האיש אשר לא הלך וגו'"; וראו להלן בהדרכות רבנו הרצי"ה. וראו בספר זה, להלן, סימן ט: 'הפרדה מגדרית במסיבת נישואין – בחינה הלכתית'.
^ 2. השוו בבלי, בבא בתרא ק ע"א; ירושלמי, קידושין א, ג.
^ 3. לפנינו – ככל הנראה – איננו, ונאמן עלינו בעל שיירי כנסת הגדולה.
^ 4. הרמ"א (שם) הרחיב את ההיתר והורה כי "כל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חבירו חשוב הכל דבר מצוה, ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל", ולכן אין למחות במקֵלים.
^ 5. מקורות דבריהם, ראו לפי הביבליוגרפיה שלהלן.
^ 6. עוד דן הר"ש ישראלי בשאלה אם גדר "הליכת ד' אמות" חל גם על נסיעה ברכב, "רכוב כמהלך דמי", והסתייע במה שכתב בשו"ת מהר"ץ חיות (סימן ז) ביחס לעלייה לרגל, שיכול לבוא ברכב, ועם זאת משום חיבוב מצווה יותר טוב שילכו ברגל ממש.
^ 7. לאמתו של דבר, במקורות קדומים – סוגיית הש"ס וכן רמב"ם וראשונים הנ"ל: "ארבע אמות", לאו דווקא "חדשות".
^ 8. ראו הרב א' וייספיש, ספר הסוכה השלם, ירושלים תשנ"ג, עמ' תנח.
^ 9. ראייתו: המגן אברהם (סימן תרמ סק"ד) כתב שהשותה משקה ומשלשל חייב בסוכה, אע"פ שמצטער, לפי שהיה לו לעשות זאת קודם החג או אחריו. הוא הדין טיולים, שניתן היה להקדימם או לאחרם ליום אחר. ואם במקום צער אסרו חכמים מטעם זה הקזה ומשקה המשלשל, הרי לצורך טיולים על אחת כמה וכמה שיש להימנע מזה.
^ 10. שו"ת יחוה דעת, חלק ג, סימן מז.
^ 11. על המושג, משמעויותיו ההלכתיות, גבולותיו ומגבלותיו, ראו בספרי השתנות הטבעים בהלכה 2 , ירושלים תשנ"ח.
^ 12. להבדיל מהסוגיה הערכית, התוהה אם זו דרכה העיקרית של יהדות להנציח "זיכרון". על כך, ראו במאמרי "משלחות הנוער לפולין: לשאלת אופיו של 'הזיכרון' היהודי", שמעתין,
117–118 (אייר-אלול תשנ"ד), עמ' 125–135.
^ 13. ר"ח סבתו, 'יציאה לחוץ לארץ', תחומין ט (תשמ"ח), עמ' 257–265.
^ 14. ר"ש דייכובסקי, תחומין כ (תש"ס), עמ' 399–406; ראו שם גם עמ' 407–411: אין לאסור יציאה לחו"ל המאופיינת בארעיות.
^ 15. וראו להלן, סימן יג: 'מורכבות יחסו של הרב צבי יהודה הכהן קוק לממשקי תורה ומדע'.
^ 16. אורות התשובה, מהדורת ר"י פילבר ירושלים תשל"ז, בהקדמה.
^ 17. רצי"ה קוק, שאלות ותשובות, תחומין ג (תשמ"ב), עמ' 385–386.
^ 18. וראו לעיל הערה 1.
^ 19. מכתב הרצי"ה קוק, אמונת עתיך, 21 (שבט–אדר תשנ"ח), עמ' 17. [דוק בלשונו – ביחס לסוגיה זו שנדונה לעיל: "ענין של מצוה מצד עצמה"].
^ 20. השוו רמב"ם, פירוש המשניות למסכת אבות ב, א: "[...] מצוה שחושבין בה שהיא קלה, כגון [...] למידת לשון הקודש".
^ 21. ראו מאמרי 'תלמוד תורה לנשים: הלכה בהשתלשלותה ובהתהוותה', להלן, סימן כט.