^ 1. ראו גם נ' גוטל, "המבדיל בין קודש לחול?", טללי אורות יב (תשס"ו), עמ' 275–297; הנ"ל, "חזון מחקרי בצבת הדילמה החינוכית", שם יג (תשס"ז), עמ' 227–248; הנ"ל, "ערכי שמיטה כמשנה חינוכית ציונית דתית", שם יד (תשס"ח), עמ' 205–219; הנ"ל, "מורכבות יחס הרב לחברי קהילה שאינם מקפידים על קלה כחמורה", אורשת א (תש"ע), עמ' 343–352; הנ"ל, " 'הנני שלחני' – תודעת השליחות כמחויבות ערכית-חינוכית-יישומית", שם ב (תשע"א), עמ' 201–217; הנ"ל, "מחנכים באמונה", שם ג (תשע"ב), עמ' 203–223 ועוד – כולם כלולים בספר זה.
^ 2. משהו מזה ראו אצל הרב ש' אבינר, שיחות הרב צבי יהודה (2, תש"ם): אמונה ומדע, עמ' 1–8; הנ"ל, שם (15): אמונה, עמ' 11–13.
^ 3. לא למותר לציין כי גם לשאלת משנתו ההלכתית כמעט שלא ניתנה הדעת, וראו לעניין זה נ' גוטל, "מהלכות הרצי"ה ומהליכותיו", צ' שינובר (עורך), ומתלמידיי יותר מכולם, חמ"ד תשע"ג, עמ' 170–173; הנ"ל, "עיון הרצי"ה בהלכת ההגדה – אופיו, גדרו ודיניו של 'מה נשתנה' ", הצופה, י"ד בניסן תשנ"ז (= שלמי שמחה, ירושלים תשע"ו, סימן כח); הנ"ל, "צורישדי ועמישדי – במשנתם ההלכתית-הגותית של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל", שם, כ"ט באב תשנ"ח ועוד.
^ 4. ביוגרפיה: ראו ר' י"א קלונסקי ור' ח' שטיינר (עורכים), אור לנתיבתי, ירושלים תשמ"ט, עמ' רפה–רצו; ומתלמידיי יותר מכולם (לעיל הערה 3), עמ' 23–50.
^ 5. ראו להלן, סימן יח: "חופשה לבני ישיבותינו" או מצוות גיוסם: על איגרת הראי"ה קוק ופולמוס פרשנותה.
^ 6. וראו נ' גוטל, "המבדיל בין קודש לחול?" (לעיל הערה 1 – בספר זה, סימן ג).
^ 7. על ר' שם טוב גפן, ראו נ' גוטל, מכותבי ראיה, ירושלים תש"ס, עמ' נ, קה, 73.
^ 8. כתב היד נמצא בארגון "אור האורות". ראו גם לוח ארץ הצבי, תרס"ט; י' רודיק, חיים של יצירה – ישיבת "מרכז הרב" לדורותיה: הגות, חינוך ומעש‬, ירושלים תשנ"ח, עמ' 52 (ואולם יוער כי האיגרת צוטטה שם כנראה באופן לא מדויק).
^ 9. "הלברשטט בגולה, נגמר ביום ב', כ"ה אדר תרע"ד".
^ 10. דוגמה נוספת לעריכת הרצי"ה סיורי טבע, בחינת "מה רבו מעשיך ד' ", במקום אחר ובהקשר אחר, באה לידי ביטוי למשל באיגרת מ"תקופת שוויץ": "על ההרים הגדולים והאדירים, המפורסמים, שעברנו עליהם, ברכתי עושה מע"ב [מעשה בראשית] כדין הפסוק בשו"ע [...] אמנם על אשדות המים עם פסגות ובניני הסלעים הנפלאים לא ברכתי ברכה שלמה [...] על הררי הקרח הלכנו עם מנהיג מיוחד ובזהירות ומתינות כמובן" (צמח צבי, איגרת סב, עמ' קנד). והשוו מאמרו "כמתוקנים שבהם", לנתיבות ישראל ב, עמ' קפז–קפח: הבעת הסתייגות מיציאה לנופש לשוויץ, זאת לצד הוקרת פועלו של "עם שוויציה" במהלך מלחמת העולם השנייה, ואף קריאה לאימוץ כמה מסדריו המתוקנים. וראו לעיל על טיוליו עם תלמידיו. כן ראו, נ' גוטל, "טיול ארצישראלי: בחינה הלכתית", לעיל,
סימן ב.
^ 11. אפיס: אל הפוריות המקודש במצרים העתיקה, שדמותו פר. בבית הקברות של העיר מוף שבמצרים העתיקה נמצא אתר קבורה תת-קרקעי לפרים, שבו עשרות פרים חנוטים בארונות אבן. פסל אפיס נמצא במוזיאון הלובר, צרפת. חוקרים אכן רואים בפולחן זה השראה לעגל הזהב; וראו ח"מ גבריהו, "תועבות מצרים", מחניים כח (תשט"ז), עמ' 57–60.
^ 12. אגב גררא, בשלהי אותה איגרת (צמח צבי, שם, עמ' נט), העיר הרצי"ה ששאלה דומה הזדמנה לו גם בגרמניה, בהלברשטט, אם כי משתמע שבמקרה זה הרצי"ה לא ראה את הפסל שעליו מדובר במו עיניו אלא נחשף אליו מפי השמועה: "הספק בהלכות עכו"ם, שהזכרתי מאלכסנדריא, נזדמן לי שוב כאן [= הלברשטט]. יש כאן מחוץ לעיר עבודה-זרה של הגרמנים המיוחסים טהורי-הגזע מדורות הקודמים [...] פסל-אדם החצוב בשן-סלע שבהר גדול. והוא שלם, כפי שספרו לי, ולא נפחת כלל, ואפשר שאין כאן כל ביטול. וגם לענין ברכה על עקירת ע"ז מהמקום הזה, אם שייכא בזה".
^ 13. אגרות הראיה, ב, איגרת תרפא.
^ 14. ראו מכותבי ראיה (לעיל הערה 6), עמ' נב, סג, פה, קכ, 127–128.
^ 15. ראו מכותבי ראיה (לעיל הערה 6), עמ' נב, סג, קיג, 102.
^ 16. "קוים לחוג הראיה – לדרכי העיון במשנת אאמו"ר הרב זצ"ל", לנתיבות ישראל, ב, עמ' קמב–קמג.
^ 17. רמיזה ל"חצר" מטאפורית של כתבי "הכהן" – הראי"ה, ובמקביל לשם שאותו העניק הרצי"ה לאחד מחיבורי השו"ת של הראי"ה: "עזרת כהן".
^ 18. במידה לא מבוטלת ניתן לומר שגישה לימודית זו מאפיינת היטב את הרצי"ה, כשם שהיא מאפיינת ממש בהיפוכה את עמיתו, הרב "הנזיר". מן המפורסמות ש"הנזיר", לא זו בלבד שעסק רבות מאוד באותן השוואות, אלא שעיקר לימודו והוראתו את כתבי הראי"ה נעשה על רקע אותן השוואות.
^ 19. כדוגמת מאמריו "לזהירות בדברי חכמים", לנתיבות ישראל, שם, עמ' קפב–קפג; "על 'הדבור במשה' ועל בעית תכליתו", שם, עמ' קפג–קפו; "לקיים דברי חכמים", שם, עמ' קפו–קפז; "ליחס הנגלה והנסתר ביהדות", שם, עמ' קצג–קצד ועוד.
^ 20. ראו גם י' דדון, שיחת אבות, ירושלים תשס"ה, אבות ב, יד: "רגיל היה לבאר ולשנן באזני התלמידים, רבינו מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שעצם שקידת התורה היא זו המכשירה ליתן את כל התשובות לשאלות הדור ונבוכיו, שרק מתוך שקידת התורה אפשר להשיב לאפיקורס. ועל כן לא אחת התבטא רבינו זצ"ל בחריפות נגד לימוד מדעי היהדות באוניברסיטאות, באמרו שתורת חיים יש רק בישיבה, ושם תורה יבשה ומתה היא, ללא לחלוחית של חיים".
^ 21. תיאור מקיף על השתלשלות הפרשה, ראו בספר להלכות צבור, ירושלים תשמ"ז, עמ' רט–ריב: על אוניברסיטה דתית.
^ 22. הרב פילבר ידע לספר לי כי פרופ' רות' ביקש לפגוש את הרצי"ה, ואולם הרצי"ה נמנע מכך בהבהירו: "רב'עס לא חוזרים בתשובה".
עוד סיפר לי הרב פילבר כי בהיותו ראש ישיבת ירושלים לצעירים החל המורה לתנ"ך בישיבה ללמוד תנ"ך באוניברסיטה. "שאלתי את הרצי"ה כיצד לנהוג. הרצי"ה השיבני ש'אוניברסיטה זה מקום מסוכן'. לכן, כל עוד הוא לומד שם – שלא ילמד בישיבה; לכשיסיים, תתהה על קנקנו".
^ 23. הרב ד"ר יוסף לוקשטיין (1902–1979) נמנה על מנהיגיה הבכירים של אוניברסיטת בר-אילן, היה נשיאה השני ולימים נגיד האוניברסיטה.
^ 24. לימים רוככה נקודה זו, והרצי"ה הסכים לשוב ולתמוך במפלגה. הדבר בא לידי ביטוי במכתבו לראשיה: להלכות צבור (לעיל הערה 20), איגרת ח, עמ' יט: "ב"ה, ד' שבט התשכ"ו. לכבוד המפד"ל, כל ברכת ה'. ללא שאלתוני וללא נדרשתי, הנני כעת, כלפי הופעת מגמות מכאיבות להחליש את המפד"ל, מחויב להודיע לכם ולהצהיר לכם – למרות המשך המצב ביחס לאותה התסבוכת הידועה, שהוא מעכב אותי עוד מהשתייכות לאיזו פעילות מפד"לית – בבירור גמור את שייכותי ונאמנותי השלימה והמוחלטת לתנועתנו [...] ואת סלידתי מכל כיוון להחלישה ולנגח בה, אע"פ שיש בה עוד כמה צדדים שצריכים תיקון ושכלול. אם תרצו לפרסם את זה, הנני מודה לכם מראש על כך. ברחשי כבוד [...] צבי יהודה הכהן קוק". הביקורת לא סרה אפוא ולעת עתה היא שרירה וקיימת, אך עם זאת בהתחשב בנסיבות של "מגמות מכאיבות להחליש את המפד"ל" [היינו "נסיון התארגנות 'יהדות של תורה' ע"י פרופ' א. א. אורבך" – להלכות צבור, שם, עמ' רח], צריך לסייע לה ולתמוך בה.
^ 25. "לאחר שנתפרסם בעתון [הצופה] מאמר המתייחס בזלזול למאמרו של הרב י. פילבר כתב רבנו את המאמר דלהלן: (ב"ה, א' שבט התשכ"ה) לכבודה של תורה", להלכות צבור (לעיל הערה 20), עמ' ריא. במאמר זה (ראו שם, עמ' ריא–ריב) מוחה הרצי"ה נמרצות ובתקיפות על הביקורת שהוטחה ברב פילבר, והוא יוצא בתמיכה מוחלטת בדבריו.
^ 26. קשה כמובן שלא להשוות גישה זו לנאומו המפורסם של הראי"ה קוק בעת הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית וכלל יחסו של הראי"ה ללימודי חול; וראו נ' גוטל, "המבדיל בין קודש לחול?" (לעיל הערה 1).