ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
ירון יוסף בן מרים
הפרשנים נחלקו בהסבר התופעה.
רש"י באופן עקבי מסביר שכל הציטוטים הינם מן התורה עצמה או שאחרים יצטטו אותם מן התורה. וז"ל:
"על כן - על חניה זו ונסים שנעשו בה יאמר בספר מלחמות ה', כשמספרים נסים שנעשו לאבותינו יספרו את והב וגו'" (במדבר כ"א יד) "יאמרו המשלים - בלעם ובעור" (שם, שם כז).
כך מסביר רש"י גם את הביטוי "ספר הישר" וז"ל "הלא היא כתובה על ספר בראשית שהיא ספר ישרים אברהם יצחק ויעקב" (יהושע י' יג) או "הלא היא כתובה - דבר זה נכתב בתורה" (שמו"ב א' יח) לפי זה יתכן ו"הישר" הוא מלשון "שירה" שהרי כל התורה נקראה שירה. זו היא גם דעתו של בעל "מצודת דוד" (עיין בפירושו ליהושע ושמואל שם).לעומת זה רמב"ן, אבן עזרא, ורלב"ג מסבירים בכיוון שונה לחלוטין. נדגים את דעתם בדוגמא אחת לכל מפרש. הרמב"ן מסביר - "ספר מלחמות ד'" ו"שירת המושלים":
"ודרך הפשט בספר מלחמות ה', שהיו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים ספר המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והנצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם לה' כי לו המה באמת…" (במדבר כ"א יד-טו).
אבן עזרא מפרש- "ספר מלחמות ד' " ו"שירת המושלים":"ספר היה בפני עצמו, ושם כתוב מלחמות ד' בעבור יראיו. ויתכן שהיה מימות אברהם, כי ספרים רבים אבדו, ואינם נמצאים אצלנו, כדברי נתן ועדו ודברי הימים למלכי ישראל, ושירות שלמה ומשליו… המושלים הבודאים משלים מלבם" (במדבר כ"א יד, כז).
הרלב"ג מפרש -"ספר הישר":"והנה ספר הישר אחשוב שהיה נקרא כך ואבד עם הגלות וכבר רבו בו הפירושים לרבותינו ז"ל" (יהושע י' יג).
במה חולקים הראשונים. כנראה שלשיטת רש"י וסייעתו, לא יתכן שיש בתנ"ך ציטוט מתוך ספרי חול, כנראה שלדעתו אין כאן רק בעיה אמונית אלא גם עניין עקרוני. לדעתו התנ"ך מפרש את עצמו ולכן כל דמות שמופיעה במקום אחד בצורה אנונימית מפורשת במקום אחר בתנ"ך וכל ציטוט הוא דווקא התנ"ך עצמו.
לעומתם סיעת הרמב"ן סוברת שאין כאן כלל וכלל בעיה אמונית, שהרי ברגע שהקב"ה ציוה על משה רבנו לצטט ממקור חיצוני אותו חלק נתקדש בקדושת התורה וכנ"ל במקרה של נביא העושה זאת. לכן, לשיטתם אין כל בעיה באזכור אותם מקורות חיצוניים ואין כל חשש שהם יתקדשו כתוצאה מכך שחלק קטן מהם הפך להיות חלק מ"כתבי הקודש".
נסיים בהערה כי גם שמו של עם ישראל נדרש הן מלשון שיר והן מלשון
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רמב"ם וכוזרי
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה באנו לעולם הזה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
