ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם יש מרכאות בתורה?

בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר חקת Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

התשס"ד

האם יש מרכאות בתורה?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
ירון יוסף בן מרים

בפרשתנו אנו מוצאים את הפסוק הבא "עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת יְקֹוָק אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן" (במדבר כ"א יד). ההקדמה המופיעה בחלק הראשון של הפסוק משמעותה: להלן ציטוט, או במילים אחרות המאמר הבא מצוי בתוך מרכאות. תופעה זו מצויה (כמו שהסברנו בשנה שעברה) בעוד מקום בפרשתנו "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן…" (שם, שם כז-ל). כאן המשמעות היא להלן ציטוט משירת המושלים. גם במקומות נוספים בתנ"ך אנו נתקלים בסגנון דומה כגון: "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר" (יהושע י' יג) , "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר" (שמואל ב א' יג) , "דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְקֹוָק וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה…" (ישעיהו ל"ד טז).

הפרשנים נחלקו בהסבר התופעה.
רש"י באופן עקבי מסביר שכל הציטוטים הינם מן התורה עצמה או שאחרים יצטטו אותם מן התורה. וז"ל:
"על כן - על חניה זו ונסים שנעשו בה יאמר בספר מלחמות ה', כשמספרים נסים שנעשו לאבותינו יספרו את והב וגו'" (במדבר כ"א יד) "יאמרו המשלים - בלעם ובעור" (שם, שם כז).
כך מסביר רש"י גם את הביטוי "ספר הישר" וז"ל "הלא היא כתובה על ספר בראשית שהיא ספר ישרים אברהם יצחק ויעקב" (יהושע י' יג) או "הלא היא כתובה - דבר זה נכתב בתורה" (שמו"ב א' יח) לפי זה יתכן ו"הישר" הוא מלשון "שירה" שהרי כל התורה נקראה שירה. זו היא גם דעתו של בעל "מצודת דוד" (עיין בפירושו ליהושע ושמואל שם).

לעומת זה רמב"ן, אבן עזרא, ורלב"ג מסבירים בכיוון שונה לחלוטין. נדגים את דעתם בדוגמא אחת לכל מפרש. הרמב"ן מסביר - "ספר מלחמות ד'" ו"שירת המושלים":
"ודרך הפשט בספר מלחמות ה', שהיו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים ספר המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והנצחונות הנפלאים בעיניהם מיחסים המלחמות ההם לה' כי לו המה באמת…" (במדבר כ"א יד-טו).
אבן עזרא מפרש- "ספר מלחמות ד' " ו"שירת המושלים":
"ספר היה בפני עצמו, ושם כתוב מלחמות ד' בעבור יראיו. ויתכן שהיה מימות אברהם, כי ספרים רבים אבדו, ואינם נמצאים אצלנו, כדברי נתן ועדו ודברי הימים למלכי ישראל, ושירות שלמה ומשליו… המושלים הבודאים משלים מלבם" (במדבר כ"א יד, כז).
הרלב"ג מפרש -"ספר הישר":
"והנה ספר הישר אחשוב שהיה נקרא כך ואבד עם הגלות וכבר רבו בו הפירושים לרבותינו ז"ל" (יהושע י' יג).

במה חולקים הראשונים. כנראה שלשיטת רש"י וסייעתו, לא יתכן שיש בתנ"ך ציטוט מתוך ספרי חול, כנראה שלדעתו אין כאן רק בעיה אמונית אלא גם עניין עקרוני. לדעתו התנ"ך מפרש את עצמו ולכן כל דמות שמופיעה במקום אחד בצורה אנונימית מפורשת במקום אחר בתנ"ך וכל ציטוט הוא דווקא התנ"ך עצמו.

לעומתם סיעת הרמב"ן סוברת שאין כאן כלל וכלל בעיה אמונית, שהרי ברגע שהקב"ה ציוה על משה רבנו לצטט ממקור חיצוני אותו חלק נתקדש בקדושת התורה וכנ"ל במקרה של נביא העושה זאת. לכן, לשיטתם אין כל בעיה באזכור אותם מקורות חיצוניים ואין כל חשש שהם יתקדשו כתוצאה מכך שחלק קטן מהם הפך להיות חלק מ"כתבי הקודש".

נסיים בהערה כי גם שמו של עם ישראל נדרש הן מלשון שיר והן מלשון ישר.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il