ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חובת הקמת בתי דין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
כפי שכבר נתבאר הרמב"ם מחייב בארץ ישראל בית דין בכל פלך ופלך ולא ברור מה מקורה של הלכה זו. לעומת זאת הרמב"ם איננו מזכיר חובה לבני שבט מסויים להיות נידונים דווקא בבית דין המיוחד לשבטם, מה שלכאורה כן מפורש בפסוק "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח).
מסביר מו"ר "שמה שנקטה התורה "לשבטיך" הוא לא מצד ההקפדה על השבטים, אלא מאחר שהחלוקה הראשונה (עד סוף בית ראשון) הייתה לפי שבטים, נקטה התורה "לשבטיך" לסימנא בעלמא, והכוונה בעיקר – לפלכים ומחוזות" (עמוד הימיני סימן ב סע' יג).
חובת הקמת בתי דין (9)
הרב יוסף כרמל
8 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ח'
9 - החיוב למנות סנהדרין ובתי דין - פרק ט'
טען עוד
לפי זה בחוצה לארץ אכן אין כל חיוב להעמיד כלל בית דין קבוע, אלא שמושיבים בית דין בשעת הצורך, מה שמכונה "אד הוק". עכשיו ברורה גם הגמרא במסכת בבא קמא
"רבא לטעמיה, דאמר רבא: נזקי שור בשור (נזקי שור שבאו לו על ידי השור –רש"י) ונזקי שור באדם (נזקין שבאו לשור על ידי אדם –רש"י) - גובין אותו בבבל, נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור (אדם שהוזק על ידי שור דבעי למשיימיה כעבדא-רש"י)- אין גובין אותו בבבל. …(ומסבירה הגמרא) מאי שנא שור בשור ושור באדם (שדנים אותם בבבל אף על פי שאין דיינים סמוכים)? דשליחותייהו קא עבדינן, מידי דהוה אהודאות והלואות (ולכן גם דיינים לא סמוכים יכולים לדון)…(ומסכמת הגמרא) אלא, כי עבדינן שליחותייהו - במילתא דשכיחא ואית ביה חסרון כיס, אבל מילתא דשכיחא ולית ביה חסרון כיס, אי נמי מילתא דלא שכיחא ואית ביה חסרון כיס - לא עבדינן שליחותייהו" (בבא קמא פד ע"א וע"ב).
לפי זה מסביר מו"ר, לפי גירסת הרמב"ם ופסק ההלכה שלו, אין באמת בחו"ל שום חובה להעמדת בית דין לכן אף על פי שבארץ ישראל באותה תקופה היו דיינים סמוכים, לא הייתה בבבל נוכחות קבועה של דיינים סמוכים ולכן רק בדבר שכיח ויש בו חסרון כיס דנים מכח "שליחותיהו קא עבדינן" גם על ידי דיינים לא סמוכים. "ונתבררה לנו שיטת "הרמב"ם ולשונו המזוקק הדק היטב- "תפוחי זהב במשכיות כסף" "! (עמוד הימיני סוף סימן ב).
בשבוע הבא נתחיל לברר את שאלת חידוש הסנהדרין בימינו.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע









