ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"כשרי צבאות בראש עם קודש" ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה צבא ומלחמה שיעורים נוספים בענין מלחמה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

טבת תשע"ח

"כשרי צבאות בראש עם קודש"


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
פנינה בת אסתר

"כשרי צבאות בראש עם קודש" - דברי חיזוק וברכה לרבנים צבאיים 1 :
"בימים גדולים וקשים אלה, ימי חבלי משיח, לידת מלכות ישראל, עת קמו עלינו אויבינו מסביב לכלותנו, צור ודמשק עמון ומואב ומצרים, 'בראשם עמלק ואדום, אשר שם בידם כלי משחית רבים ועצומים לחבל ולהשחית, ולא נתן ד׳ לבצע זממם. ונפלו רבים ביד מעטים, ורשעים ביד צדיקים, וינוסו בבהלה, וכלמת עולם על ראשם, מי לא נפקחו עיניו לראות באלה יד ד׳, צור ישראל וגואלו.
אתם, גדולים חקקי לב, נושאי התורה ועמודי תלמודה, חוזי הגאולה ומצפים לישועה. עת ד׳ העיר רוח גבורה על בחירי בני ישראל, להחלץ ולצאת לחרוץ נפשם למות על גאולתנו וחרותנו. אל דמי לכם, לשמוע שריקות עדרים, ולא לבוא לעזרת ד׳ בגבורים ולא להשתתף בצבאות ישראל.
ככהנים הגדולים החשמונאים ובניהם, כר׳ עקיבא ותלמידיו, ככהנים משוחי מלחמה, עליכם לעמוד במערכות המלחמה, לעודד רוח העם, לטהר המחנה, להכשירם ממאכלי פגול וטרפה, ולמנוע מחלול שבת קודש, כשאינן הכרח לכך, לערוך תפלה בצבור, ביחוד בשבתות ומועדי קודש, ולקבוע עתים לתורה, ביחוד בהלכות השעה, כמו הלכות מלכים ומלחמותיהם, "והיה מחניך קדוש" ... ( מו"ר הרב הנזיר הקדוש, הרב דוד כהן זצ"ל , קריאה לבני הישיבות בשנת תש"ח לבוא לעזרת ה' בגיבורים, מגילת מלחמה ושלום עמ' לד').

א. מדברי הראשל"צ וראש מועצת חכמי התורה הגאון הרב עובדיה יוסף (תרפ"א-תשע"ד)
"לבל יהיו אגודות אגודות':
הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג שם עינו הבדולח על העילוי הרב שלמה גורן בצעירותו, ומינה אותו רב ראשי לצה״ל, כי ידע את אומץ לבו העשוי לבלי חת, ובעוז רוחו פנה לשר הביטחון דאז ד. בן גוריון ודרש ממנו שיתן פקודה למטכ״ל שבכל מטבחי צה״ל יהיה רק אוכל כשר בלבד, שלא כמו שעלה על רוחו לתת אוכל כשר לחיילים דתיים בלבד והחילוניים יאכלו כאשר תאוה נפשם. ועבד הרב בתוקף רב לבל יהיו אגודות אגודות בצה״ל, אלא אוכל כשר לכל חייל. תורה אחת ומשפט אחד לכל ישראל, כדי שכל חייל דתי שיתגייס לא יתרוצץ אנה ואנה לחפש אוכל כשר. תבע ודרש וכן נעשה עד היום הזה, וכן לימים יבואו. גם לחם בעוז על שמירת שבת ומועד בצבא כפי שמצווה עלינו התורה, ושהמפר שמירת השבת ענוש יענש, ומבוקשו ניתן לו, ונתקיים בו 'תאות לבו נתת לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה', אין אף אחד שיוכל להכחיש דברים אלו, שאם יש כשרות ושבת בצה״ל זהו הודות לו ורק לו, והזכות הזאת נשמרת לדורות עולם, וזכות הרבים תלויה בו (מתוך ההספד בהלוויית הרב גורן, כה' חשון תשנ"ה, קובץ 'המשביר', ובספר 'עטרת שלמה', קוים לדמותו ולפועלו של מרן הרב שלמה גורן זצ"ל, עמ' 77, שי הירש, מכון תורני תורת שלמה, תשע"ח).
שיחה של הגר"ע יוסף בפני רבנים חניכי קורס קציני הרבנות הצבאית במילואים:
"אין למעלה מזכות הרבים. כל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו. אומר בספר 'חובת-הלבבות' 2 אם יהיה אדם שקדן בתורה, שקדן במצוות ומעשים טובים עד שיעפיל להיות כמלאכי השרת ויש אחד שלא הגיע לכך אבל הוא מזכה את הרבים – זכותו של זה האחרון, גדולה מן הראשון. והרי ההוא הגיע למלאך וזה עדיין לא?.. לא, זה מזכה את הרבים, אין מעלה גדולה מזאת..
הפקיד הקב"ה בידכם חיילים של ישראל, כולם אהובים כולם ברורים ... אתם ידידים יקרים, ענווים, עליכם נאמר: 'על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים', 'חומות ירושלים' - אלה החיילים שלנו, ואתם עליהם שומרים . קצינים, ואם בכל ישראל אמרו: 'כל ישראל ערבים זה לזה', כל שכן קצינים שבידם היכולת ויש משמעת, והחייל הוא צמוד אליכם ואתם נותנים לו את ההוראות אשר יעשה, אתם 'שומרי החומות'. על שמירת השבת, על שמירת הכשרות, על כל הדינים, 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם', אשריכם, אשרי חלקיכם.
ייתן לכם הקב"ה, שומרי החומות, 'הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו' (ישעיה סב', ו'), עומדים על המשמר. חיילים נאמנים לקב"ה.
'ה' צבאות שמו קדוש ישראל', יש לקב"ה בעם ישראל צבאות, חלק לומדים תורה וחלק עומדים על המשמר, חיילים, וכולם עושים תפקידם בצבאו של הקב"ה, 'ואלו ואלו דברי אלוהים חיים'ואתם, ה' בחר בכם להיות קצינים של עם ישראל, זכות למעלה בשמיים, הביא אתם למשרה כזאת, להיות קצינים של עם ישראל, כמה זה טוב, כמה זה נחת רוח לקב"ה שמסר את בניו ביד שומרים טובים שמנחים אותם בדרך הנכונה בדרך הישרה , 'ועשית הישר והטוב בעיני ה' אלוקיך', מנחים אותם שישמרו שבת כהלכה, שישמרו את המצוות 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם', אשרי חלקיכם... שה' ישמור צאתם ובואם לחיים טובים ולשלום, יצילם מיד כל אויבינו ומיד כל שונאינו ומכל מבקשי רעתנו, 'תיפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן', אשרי חלקיכם. (אלול תשע"ב, טרם נדפסה).
ב. הגאון הרב יעקב אריאל:
הרב הצבאי הינו חלק מן המערך הצבאי היחידתי והשלכה הלכתית לכך:

בהתייחס לשאלת הצטרפותו של הרב הצבאי לנסיעתם בשבת של יתר חיילי היחידה, כתב הרב אריאל (שו"ת באהלה של תורה, או"ח ב, מז): כי יש "לדון בבעייתנו מנקודת ראות זו, שנוכחותו של הרב הצבאי ביחידה היא חלק מהמערך הצבאי לפי ההלכה... כשם שמצינו שהארון, משוח המלחמה, חצוצרות התרועה... וכל יתר בעלי התפקידים הרוחניים, היו חלק מהצבא, ומסתמא גם בשבת יצאו עם החיילים".
לאחר שדן תחילה בניסיון להביא ראיה ברורה לכך ממלחמת יריחו, בה הקיפו את העיר עם הארון והחצוצרות אף בשבת, כותב הרב אריאל שיש להוכיח זאת מדין שבט לוי שאף על פי ש'לא היה עורך מלחמה ככל ישראל', הרי שנחשבו 'לחלק מהמערך הלוחם', וכ'חיילים לכל דבר'. ומשום כך הכריע, כי מותר לרב הצבאי להצטרף לאוטובוס האוסף את החיילים, מכיוון שהצטרפות זו אינה כרוכה כי אם באיסורי דרבנן "אך גם אם היה הדבר כרוך באיסור תורה, אם הרב סבור שיוכל לתרום למאמץ המלחמתי, בעצם נוכחותו, או בדברים אחרים שיעשה, הוא רשאי להצטרף ללוחמים הנוסעים בשבת".

ג. "מעשיכם משפיעים על כל חיילי ישראל"
הראשל"צ ורבה של ירושלים הגאון הרב שלמה משה עמאר:
"אנשי הרבנות כולם עושים את עבודתם בלב שלם, לצד מפקדים וסגנים עם רצון גדול ולב חם, וכך ודאי אפשר לעשות גדולות . אני מאחל לכם שתהיו יחד כאיש אחד בלב אחד, תעבדו במשותף ותניבו תוצאות שיישאו חן בעיני השם. מעשיכם משפיעים על כל חיילי ישראל, שהם האזרחים של המחר . יש אנשים רבים שהיכרותם עם היהדות מתחילה מהצבא, ומי שיוצא מצה"ל עם אהבת ישראל והתורה ימשיך ללכת בדרך זו גם בעתיד" (דברים בעת ביקור בבסיס הקריה בתל אביב, ח' אלול תשע"ב, ערוץ 7).
ד. דברי חיזוק לרבנים הצבאיים מאת הגאון הרב דוב ליאור:
אני פונה בזה בקריאה קדושה לכל ידידינו ויקירנו הרבנים הצבאיים, שהתפקיד שלכם בדורנו זה לשמש מעין 'משוח מלחמה', אותם שמביאים את דבר ה' לחיזוק כוח הלחימה של החיילים העומדים במערכות קשות מול כל האויבים מבחוץ שרוצים לפגוע השכם והערב, בעם ישראל ובמדינת ישראל. לתת את הרוח הגדולה ואת התמיכה והעוז, זה רק אלה שהשקפת עולמם נובעת מתוך תורת הנצח, מתוך קדושת ישראל ומתוך גם קדושתו של צבא ישראל, 'והיה מחנך קדוש' – זה התפקיד שלכם, וב"ה, שאני שומע שאתם עושים את מלאכתכם נאמנה.
אנחנו יודעים שיש אנשים שרוצים למנוע ולבלום את הכוח הרוחני, כמו שאומות העולם רוצות לפגוע בקיומה של המדינה, ככה, יש לצערנו בעם ישראל, כאלה שרוצים לפגוע בתשתית הרוחנית שהיא למעשה מזרימה את העוז ואת הגבורה.
היות ואתם נאבקים למען קידוש שמו יתברך בעם ישראל ובעולם, אין לי ספק שהנכונות שלכם, המסירות שלכם וההשקעה הגדולה שאתם משקיעים בזה, היא תצלח ובעזרת השם, הקב"ה, יסכל את עצתם של כל אלו שרוצים להפריע ותזכו לקדש שם שמים בצבא ישראל ובמדינת ישראל ואין לי ספק שאם הצבא יתנהל בדרגה רוחנית גבוהה, נצליח להדביר את כל האויבים ולהביא שלום וביטחון לכל היהודים היושבים בארצנו הקדושה. עלו והצליחו (יא' כסלו תשע"ז).
ה. מדברי הגאון הרב אשר וייס בעניין צבא ישראל ותפקידם של הרבנים הצבאיים:
מתוך שיחה עם רבנים צבאיים במילואים 3 :
...מן המצווה הזו של 'פרסומי ניסא', אנו למדים שאין אנו יוצאים ידי חובה כאשר אנו זוכרים את הנס אלא כל אחד צריך לשים את הנס שלו כדי להאיר לאחרים וגם כדי לעזור לאחרים שכולם יעבדו את הקב"ה ביחד... 'נרוממה שמו יחדיו', כאשר אנו באים לרומם את שם ה' זה צריך להיות 'יחדיו', וצריך גם לשתף אחרים.
אני חושב שהציבור שיושב כאן, ציבור ת"ח, רבנים צבאים, אני חושב שאתם משרתים את הקב"ה ואת עם ישראל בצומת מאוד מרכזית, בצומת מאוד חשובה . החוויה של הצעיר הישראלי בצבא היא חוויה מכוננת. זו אחת התחנות החשובות בחייו, והצעיר הישראלי המצוי שגר וגדל במשפחה שלו, בשכונה שלו, פוגש את חבריו, כאשר הוא הולך לצבא זו חשיפה עצומה מבחינה זו, זו מן הסתם הפעם הראשונה שהוא יוצא לראות לא את העולם הגדול אלא את רבדי החברה הישראלית ושם הוא פוגש את כולם וגם מבחינה רוחנית זה יכול להיות עליה וזה יכול להיות ירידה, החוויה הזו קשורה באתגרים גדולים וגם בקשיים גדולים, משום שחיי צבא מעצם טבעם, הם חיים שדורשים הקרבה רבה. ואנחנו דור שגדל בנוחות ושפע שדורות רבים לא ידעו. גם העניים שבקרבנו לא יודעים מה זה עוני, זו לא אותה רמת עוני שידעו אבותינו, אם זה באירופה הדוויה או גם בישוב הישן שבארץ ישראל וירושלים שלפני שישים שנה, אנשים סבלו חרפת רעב. אנחנו דור שגדל בנוחות והרבה שפע ואנחנו לא רגילים לקושי, לעבוד קשה ובוודאי לא צעירים, וכשמגיעים לצבא פתאום הם לא יכולים להכתיב לעצמם את סדר יומם ואת אורח חייהם ומעבידים אותם בעבודת פרך ובעבודה קשה וזו צומת מאוד מרכזית וחשובה ואני חושב שהרבנים הצבאיים ממלאים תפקיד קדוש ובידם להשפיע רבות על נפש הדור הצעיר.
יש בתנא דבי אליהו בפרק י' דברים מפליאים וחשובים וז"ל: "אשרי מי שמתחדש דברי תורה על פיו וכל מי שמתחדש דברי תורה על פיו דומה כמי שמשמיעין אותו מן השמים ואומר לו כך אמר הקב״ה בני בנה לי בית המדרש ששכר גדול שיש לי באוצרי שלך היא ובשבילך אני מציל את ישראל שנאמר אח״כ 'יבחר אלקים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל' מכאן אמרו ארבעים אלפים מישראל שנתקבצו יחד ויצאו למלחמה ויש ביניהם זוג אחד תלמידי חכמים דומה להם כאילו אחזו מגן ותריס וחרב פיפיות בידם לכך נאמר 'מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל'"
מה זה קשור חידושי תורה? אבל כך מפרשים חז"ל את הפסוק 'יבחר אלוקים בחדשים', הכוונה לחידושי תורה. אשרי מי שדברי תורה מתחדשים על ידו, ואומר הקב"ה בשבילו אני מציל את ישראל. ארבעים אלפים מישראל שנתקבצו יחד ויצאו למלחמה ויש ביניהם זוג אחד תלמידי חכמים אני מציל את כולם, ונראה לי שהדגש אם יש ביניהם זוג אחד של ת"ח, לא די שיש ת"ח שנשארו מאחור, שנשארו בעורף, שממלאים את בתי כנסיות ובתי המדרשות, הקב"ה מצפה שבין ארבעים אלף מישראל שיצאו למלחמה, אם יש ביניהם זוג אחד תלמידי חכמים אני מציל את כולם .
חז"ל אומרים פעמיים בש"ס, במגילה דף ג בסנהדרין צז, יהושע בן נון בימי המלחמה על כיבוש א"י יוצא בלילה להתאוורר והוא רואה שר צבא ומסתכל עליו ונבוך. הוא לא מכיר אותו, גם את המדים שלו הוא לא מכיר והוא שואל אותו: 'הלנו אתה אם לצרינו'? לאיזה מחנה אתה שייך, לא נראה לי שאתה שייך לאויב לפי המדים שלך, מי אתה?!. ואותו שר צבא עונה: אתה טועה, אינני בן תמותה, מלאך אנוכי. שר צבא ה' אני. ונשלחתי מן השמיים עם מסר אליך ויהושע שואל: מה בפיך? מה העניין? והמלאך אומר: אמש בטלתם תמיד של בין הערביים והיום בטלתם מן התורה, אתם לא בסדר. אתה לא בסדר, שואל אותו יהושע: על איזה מהם באתה, על איזו משתי העברות אני נתבע לתת את הדין, על ביטול הקורבנות או על ביטול התורה? והמלאך אומר: 'על עתה באתי'. והראשונים מפרשים 'על עתה' - על ביטול תורה שנא': 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת'.
ואני תמה, אם אני הייתי יהושע בן נון הייתי מגיב הייתי אומר: אולי אתה מלאך אבל אינני בטוח שאתה למדן כי שכחת גמרא מפורשת בסוטה דף מד ושם כתוב שמלחמת מצוה דוחה את כל המצוות כולן, 'עוסק במצוה פטור מן המצווה', אז תסתכל על החבר'ה הם נופלים שדודים בלילה כל היום אנחנו נלחמים אז אתה בא אלי בטענות על ביטול תורה?! ובמועד קטן דף ט כתוב כל מצוה שאי אפשר לעשות ע"י אחרים דוחה ת"ת, זה מלחמת מצווה על כיבוש א"י. מה אתה מצפה? זו מצוה שדוחה ת"ת, מי ילחם לנו האמריקאים? הרוסים? . אז איזה טענות יש לך? כך אני הייתי מגיב למלאך.
ואולי יהושע טען זאת, אינני יודע. לא כתוב שם כל הדו-שיח, ומה ענה המלאך? מה היתה באמת הטענה נגד יהושע בן נון? אני חושב שהמלאך אומר: אתה לא מבין מה שאני מדבר אליך, לא באתי לתבוע את עלבונה של תורה - באתי לתבוע את עלבונה של מלחמה!. אילו הייתי בא ונשלח מן השמיים לתבוע את עלבונה של תורה הייתי לובש 'פראק' ו'המבורג', אם הייתי בא לתבוע את עלבונה של תפילה הייתי לובש 'קפוטה' ו'שטריימל', אני קצין בחגור מלא!, אני נשלחתי מן השמיים לתבוע את עלבונה של מלחמה. איך אתה מצפה לנצח עם ביטול תורה!, זה לא יכול להיות, 'עומדות היו רגלינו במלחמה' בזכות שערי ירושלים שעוסקים בתורה. יהודים לא מנצחים רק בכוח הזרוע, וודאי שצריך את כוח הזרוע, אנחנו צריכים את הצבא הכי טוב, הכי מיומן ואת הכלים הכי מודרניים, אבל 'ה' איש מלחמה' ואנחנו מנצחים במלחמות בסע"ד. אנחנו צריכים לשלב את כוח הזרוע עם כוח התורה.
ולכן אומר המלאך לא באתי לתבוע את עלבונה של תורה אז מה אתה מתפלפל איתי על 'עוסק במצווה פטור מן המצווה' – וודאי. אבל, איך מנצחים במלחמה עם ביטול תורה?!. מה עושה יהושע אחרי שהוא שומע את דברי התוכחה? 'וילן בתוך העמק' אומרים חז"ל: 'לן בעמקה של הלכה', הוא לא עשה 'חברת תהילים' ולא 'לימוד משניות' הוא עשה 'כולל ערב' ואחרי שכל היום נלחמו, היו מתקבצים בלילה ולנים בעומקה של הלכה. לבי אומר לי, כך אני מרגיש.
הפסוק אומר: 'מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף מישראל', המגן והרומח כרוכים ירדו מן השמיים, ועוד מהימים ההם לפני אלפי שנים בימי התנ"ך, צבאות אדירים נלחמו זה בזה ושני כלי המלחמה הבסיסיים הם המגן והרומח. הרומח - כלי התקפי והרומח - כלי הגנתי, כי לעולם אי אפשר לנצח במלחמה בלי מתקפה ומגננה. המגן והרומח התחלפו מאז אלף פעם, היום זה טנקים ו'מעיל רוח' ו'כיפת-ברזל' וטילים נגד מטוסים, אבל, לעולם זה ה'מגן והרומח' והשילוב של השניים ואי אפשר לנצח במלחמה אלא אם אתה משקיע גם במתקפה וגם במגננה. כנגד המגן והרומח גם במלחמתה של תורה ישנם 'המקשה' ו'התרצן', קושיות ופירוקים שנלחמים במלחמתה של תורה הם אלו שמפעילים את המגן והרומח. בכמה מקומות בש"ס אנו מוצאים המתן עד שיכנסו "בעלי תריסים". כי תריס הוא המגן, אז כאשר פלפלו בבית המדרש אמרו לא מספיק שיהיו רק אלו שאוהבים להקשות המתן עד שיכנסו גם המגינים, אלו שיודעים להשיב.
אני חושב שחז"ל אומרים 'מגן אם יראה ורומח' בארבעים אלף מישראל, כנגד המגן ורומח שבשדה הקרב אנו זקוקים למגן והרומח של בית המדרש, ולכן לן בעומקה של הלכה, 'זה לעומת זה עשה האלוקים'.
ב"ה זכינו שיש הרבה ת"ח בצבא, ורבנים, ת"ח יראי שמים, שחדורים ברצון להרביץ תורה, 'להעמיד את הדת על תלה' ולחנך ולקרב ולחבק את אותם הצעירים שמוסרים את נפשם במלחמת מצוה להגן על ישראל ועל אחיהם מפני אויב ואורב, וצריך לחזק אותם וזו עבודת קודש.
לפני הרבה שנים כשהייתי אברך צעיר פעם טיילתי בראש הנקרה עם הילדים שלי, יש שם מסלול לרוחב צלע ההר, ממרחק אני רואה שני חיילים במדים קוראים בספר. אמרתי לבנות שלי מעניין מה הם קוראים שם, ביחד החזיקו את הספר. אני מתקרב אני רואה שני חיילים עם הנשק והם לומדים ביחד משנה ברורה, מאוד התרגשתי, חשבתי שזה חלום, חלום של אלפי שנים. לראות חייל יהודי לן בעומקה של הלכה , חשבתי שהם קוראים עיתון או ספר כלשהו, לומדים ביחד משנה ברורה וביאור הלכה, אינני בטוח שלא מעלו בתפקידם... היה נראה לי שהם בתפקיד שמירה, אבל אני מאמין שכך הקב"ה שומר עלינו. 'ארבעים אלפים מישראל שנתקבצו יחד ויצאו למלחמה ויש ביניהם זוג אחד תלמידי חכמים אני מציל את כולם'
באתי רק לומר דברים ספורים ולחזק אתכם. שתזכו תמיד לקדש שם שמיים, לקרב לב ישראל לאביהם שבשמיים ולעמוד על המשמר, אנחנו חיים בתקופה של תהפוכות קשות, מצד אחד יותר ויותר יש חיילים שהם מקפידים בקלה כבחמורה, חיילים יראי שמים ורוצים גם לשרת וגם לא לוותר על יראת השמיים שלהם, והמדינה במקום שהיא תחבק את הבנים היקרים האלה, היא מקשה עליהם, אני חושב שהצבא איננו עושה את המוטל עליו ואת ראשית חובתו המוסרית לאפשר לאותם הצעירים לשרת תוך כדי שמירה על עקרונות ההלכה ועל יראת השמיים שלהם, וחיילים צעירים נתקלים בהרבה קשיים, וזה אתגר לא פשוט, זה ניסיון לא פשוט, איך אפשר לעזור, מצד אחד, כמה שיש בידנו להפעיל לחץ כלפי מעלה על הדרגים הגבוהים יותר שיבינו שאלו טובי בניה של ארץ ישראל וצריך לעודד אותם ולעזור להם, ומצד שני, כמה שאפשר לחזק את הצעירים ולשמור עליהם ולחזק את רוחם בעמידה בניסיונות שלהם, לשמור באמת על אהבתו ויראתו ומה שהם קנו בישיבות ובבתים, זה אתגר גדול וניסיון לא פשוט, באתי לחזק את ידכם ולעודד אתכם ולברך את כולכם. יהי רצון שכולם יזכו להרבה נחת מהילדים שלכם. ונזכה תמיד לקדם שם שמיים.














2. תחום 'תודעה יהודית' בצה"ל ומקומו ברבנות הצבאית:

א. חלקים ממכתב הרבנים הראשיים לישראל, הרב דוד לאו והראשל"צ הרב יצחק יוסף לראש הממשלה מר בנימין נתניהו בעניין זה:
הענף לתודעה יהודית בצה"ל פועל למען כלל חיילי צה"ל, בחיזוק התודעה היהודית ובהקניית ערכי יהדות בסיסיים לכל חיילי צה"ל . לאחרונה התקבלה החלטה להעביר את המחלקה מידי הרבנות הצבאית, למרות שזו פעלה באופן חיוני ומבורך מאז ומעולם, לידיים אחרות. מקומה הטבעי של התודעה היהודית הוא ברבנות הצבאית, שם ישנה המיומנות הנדרשת לצורך הקניית ערכי היהדות והמסורת באופן המיטבי. אנו מאמינים כי יש לעצור את המהלך לאלתר ולהשיב את המצב לקדמותו, מדובר בהרס של ממש עבור צה"ל, חייליו והתודעה היהודית בצבא... (כד' שבט תשע"ו, חזקי ברוך, ערוץ 7).
ב. מכתבי ואמירות רבני ישראל בנושא תחום 'תודעה יהודית':
אנו רבני ישראל מתנגדים בכל תוקף לכל פגיעה שהיא ברבנות הצבאית ולהוצאת ענף תודעה יהודית מידי הרבנות הצבאית והעברתו לכל גוף אחר.
בברכת התורה: הרב יעקב אריאל, הרב נחום אליעזר רבינוביץ, הרב שלמה אבינר, הרב מיכה הלוי, הרב חיים אידלס, הרב חיים גנץ, הרב דוד פנדל, הרב מנחם בורשטין, הרב נחום נריה, הרב צבי קוסטינר, הרב רא"ם הכהן .
***
" הרבנות הצבאית תורמת רבות לחנוך הצבא ברוח ישראל לדורותיו, כחזון הנביאים תלמידי משה רבנו מפי הגבורה. ברוח כזאת נזכה לעזרת הקב"ה . חלילה לסטות מזה, ולמוטט את רוח צה"ל ולבסוף את כל כוחו. יתן הקב"ה בינה בלב כל הגורמים לבטל את הגזירה. בברכת חזקו ואמצו. צעיר הלוים, אביגדור נבנצל
***
"ב"ה. גם אני מצטרף לקריאת הרבנים נגד המזימה לפגוע ברבנות הצבאית הראשית... החותם לכבוד התורה" הרב דוב ליאור
***
"'לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי' ורוח זו מפעמת בלב החיילים. מי שמנסה לכבותה – משאיר את העם בחשך!" הרב מאיר בהגר"מ מאזוז , עיה"ק בני ברק, ראש ישיבת כסא רחמים
***
"כל המנסה להשמיט את נושא הזהות היהודית מתחת הרבצ"ר, דינו מרים יד נגד תורת ה' וישראל" – הרב אליהו רחמים זייני.
***
"זכינו לעבודה נפלאה של הענף לתודעה יהודית, ומוטל על הצבא להוסיף ולהרחיב את הענף הזה, שקושר את החיילים לשרשרת ההיסטוריה של עם ישראל" - הרב חיים שטיינר .
סיפר הרב חיים שטיינר: פעם, לפני יציאתנו למילואים, התייעצתי עם מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל - מה עלי לומר לחיילים שלנו. והוא אמר בין השאר, שצריך להביא לתודעתם, שאנחנו הולכים לקיים מצות עשה של כיבוש ארץ ישראל. ואכן כך עשיתי בשיחה עם אחד הגדודים במלחמה, והאוזניים היו כרויות לשמוע - ולאו דוקא הדתיים, אלא רובם ככולם רצו לדעת ולהבין לאיזה שטח אנחנו הולכים. ובאמת, באחד האימונים לקראת המלחמה, כאשר היינו בבסיס "אליקים" שנמצא צמוד לכרמל, שאל המח"ט מה יש לנו להעיר על התרגיל. כשפנה אלי - אמרתי לו שהרגשתי בתרגיל הזה כחיל זר, לא כחיל של צה"ל. הוא תמה מאד על דברי, ואז הסברתי. בספר התרגיל - למדנו המון פרטים מבצעיים, למדנו את המפה, את סדר הכוחות, את ההיערכות לפי לו"ז מדויק וכו'. דבר אחד היה חסר. המיקום שלנו - באליקים. זה הכרמל! כאן אסף אליהו הנביא את עם ישראל. כאן ענו כולם ואמרו ד' הוא האלוקים. כאן חיו ופעלו אבות אבותינו לפני אלפי שנים. זוהי נחלתנו. איך יתכן שבתוך ספר התרגיל לא יהיה איזכור של כל הערכים הללו? ומאז, הוא ביקש ממני להוסיף תמיד דף - על הקשר ההיסטורי שלנו עם השטח שבו אנחנו נמצאים, בין באימון ובין במלחמה עצמה.
גם בימינו - חיוב גדול על כל מורה הוראה בישראל, על כל ר"מ, על כל רב - לדבר על הקשר שלנו לכל שטח בארצנו. יש גם נושאים נוספים שצריך לעסוק בהם, כמו נושאי חינוך הנוער, שלימות המשפחה ועוד. אבל חלילה מלהזניח את ענין ארץ ישראל . ובכל הזדמנות יש להבהיר שוב ושוב שלא באנו לארץ ישראל בגלל שהיא מקלט בטוח מאויבים. חזרנו הביתה, ועלינו להחזיר לעצמנו את כל השטחים שנגזלו מעמינו במשך השנים, ולישב ולהתנחל בכל ארץ ישראל, כדברי הרמב"ן במצות עשה ד' בספר המצות - שלא נעזבנה ביד אומה מן האומות או לשממה - בכל הדורות (הגבול הצפוני של ארץ ישראל, כו' אלול תשס"ח, אתר "ישיבה", ובספרו: 'טובה הארץ מאוד מאוד', דברי שיר, תשע"ז).
***
ג. "הרבנות הצבאית היא רוח צה"ל" - מדברי הראשל"צ ורבה של ירושלים - הרב שלמה משה עמאר:
" חייבים להשאיר את הרבנות הצבאית כרוח חיה המפעמת בחיילים. קל וחומר בימינו, שיש ברוך ה' הרבה קצינים בכירים יראי שמים, פלוגות שלמות של בני ישיבות, חיילים רבים מבני הציונות הדתית וגם חרדים . יכול להיות שהצבא קצת הקצין במהלכים הללו בגלל כל מיני פרצות, אבל הוא חייב לתת מקום של כבוד לרבנות הצבאית. אסור לנו להזניח את הצד הרוחני של הצבא. מי שחושב שהצבא הוא רק גשמי וטכני – מזלזל בחיילים, יש להם נשמה והם רוצים לשמוע יהדות ".
הרב מדגים מניסיונו האישי במבצע 'צוק איתן', כאשר סבב עם אחד המח"טים בין הפלוגות כדי לחזק את החיילים ולהתפלל אתם שעות מספר לפני יציאתם לקרב. "אחרי הרבה פלוגות ראיתי קבוצה גדולה שיושבת מוכנה לקרב, שאלתי את המח"ט שהסתובבתי אתו: מה עם אלה? אמר לי: הם קיבוצניקים, הם לא יודעים מה זו תפילה. אמרתי לו: אולי בכל זאת ניגש ונדבר אתם? הוא לא הסכים אתי, אבל הלכנו בכל זאת. אמרתי להם: באתי רק לומר לכם שכל עם ישראל אתכם, הלב של כולם אתכם. כולם חושבים ומתפללים עליכם, עיני כל ישראל נשואות אליכם. אני באתי רק לומר לכם את זה, אבל אם אתם רוצים, אפשר גם להתפלל תפילה קצרה. מיד כולם התרוממו. חלקם חבשו כובעים, אחרים שמו ידיהם על ראש חבריהם כדי לכסות את ראשם. תפילה כמו התפילה הזו שהתפללנו עם הקיבוצניקים שלא יודעים תפילה לא הייתה לי בחיים . התפללתי בדמעות".
הרב נוגע גם במגמות המחלישות שמנסות להשתלט על הצבא. "הם לא יודעים עם מי יש לנו עסק, יש להם מנטליות שונה. הגורמים הללו רוצים שהחיילים שלנו יהיו טובים לאויב. החיילים שלנו עושים מאמצים אדירים כדי שלא לפגוע, אבל הם צריכים גם להגן על העם ועל עצמם. יש שני כללים: הראשון הוא לשמור על כבוד האדם באשר הוא אדם, בכל מצב. השני – הבא להרגך, השכם להרגו. רודף שקם על חברו להרגו, צריך לנסות להציל את החבר בפציעת הרודף באחד מאיבריו, אך אם אין דרך אחרת – יש להרוג אותו. כאן לא מדובר במישהו הרודף אדם אחד – יש פה רודפים של עם שלם! אנחנו רואים מה הם עושים איפה שמתאפשר להם, הורגים מאות ואלפים. צריך לדעת שיש לנו עסק עם טרוריסטיים אכזריים. לכן אי-אפשר להחליש את הרוח. התורה מחזקת את הרוח בדרך הנכונה, 'על כן ייאמר בספר מלחמות ה'', המלחמות של ה' הן על פי ספר התורה (ריאיון לרועי אהרוני, שבועון "עולם-קטן", ערב ר"ה תשע"ז).
ד. מדברי הרב יעקב אריאל :
" אין ספק בדבר כי ענף תודעה יהודית חייב להישאר ברבנות הצבאית, כל מסגרת אחרת תקלקל ותחליש את הצבא , כי בעת שגרה ובשעת מלחמה כמעט כל החיילים כולל החילוניים רוצים לשמוע מה אומרת מורשת ישראל ולא לינוק חלילה מדברים חסרי משמעות ותוכן יהודי. חשוב להגיד דברים ברורים - חיל החינוך לא תורם למורל בצבא . הוא לוקח את החיילים לכנסיית הקבר ואפילו לא מקיים סיורים לכותל. החיילים בצבא חייבים להרגיש הזדהות עם מורשת ישראל. צבא הגנה לישראל נאבק על הגנת ישראל אל מול אויביו וכרגע האויב המסוכן ביותר זהו האסלאם הקיצוני שרוצה לעקור את היהדות. צריך לתת לחיילים את התחושה שהם מגנים על עם ישראל מול האויבים שרוצים לעקור את היהדות שלנו, ולכן אין תחליף לתודעה יהודית של הרבנות הצבאית. כל דבר אחר רק מחליש את הצבא ולא תורם למורל ולא להגברת הרוח הקרבית והצה"לית של הצבא אלא רק מחליש אותה. 95% מהחיילים זקוקים לתודעה יהודית שורשית שתרים את מורל החיילים ושתעזור לו להילחם עם הזדהות ואנרגיות רוחניות, שיידע שהוא המשך ממורשת.
ה. מדברי הרב חיים דרוקמן :
"אני מצטער מאוד שהרמטכ"ל שאני מעריך מאוד, נהג בעניין תודעה יהודית לפי תכתיביו של עיתון אשר כל מה שקשור ליהדות הינו צנינים בעיניו, אחרת לא מובן כלל מדוע היה צריך להוציא את תודעה יהודית מהרבנות הצבאית. בהתאם לפקודות מטכ"ל מאז הקמת צה"ל עוסקת הרבנות הצבאית על מבחר תפקידיה גם בתודעה היהודית . בתקופת הרמטכ"ל גבי אשכנזי עלתה שאלת חלוקת התפקידים בנושא בין הרבנות לחיל החינוך, ונקבע שהרבנות עוסקת במקורות והחינוך בעת החדשה - כך שאין שום בעיה והלוואי שבאמצעות שניהם יקבלו חיילי צה"ל את המוטיבציה המתאימה. מדוע להוציא את העניין לחלוטין מהרבנות? מדובר בפגיעה קשה ברבנות ועוד יותר מכך באופן כללי בחיילי צה"ל. יש להצטער מאוד על החלטה זו ויש עוד מקום להתעשת ולהשאיר את המצב כפי שהיה.
ו. מדברי הרב צפניה דרורי :
".. רוב החברה הישראלית מרגישה שאנחנו עם אחד בארץ ואין לנו ערכים יהודים לחוד וחיים לחוד. הקבוצה שעובדת בתודעה היהודית בצה"ל, באה ומדברת עם אנשים על דברים שהם רוצים לשמוע. אף אדם לא יכול לבוא ולדבר בכפייה, באים לאנשים שצמאים לשמוע וזה מתקבל יפה ברוב הפעמים". אני מכיר כמה אנשים שעובדים בתודעה היהודית בצה"ל, הם מספרים לי על חוויה אישית טובה, של הפריה הדדית בינם לבין החיילים. מי שחושב שהצבא צריך להיות סטרילי לגבי חיי היהדות, מותר לו לחשוב כך , אבל רוב העם לא חושב כך לכן יש רבנות צבאית, לכן יש מזון כשר ופקודות כמו המח"ט וינטר שמדברים על נושאים שהחיילים רוצים לשמוע. הוא לא נתן שום פקודות יום שהם מעבר לקשר של היהודים לתנ"ך, לדמותו של שאול המלך, לדמותו של גדעון ולכל המנהיגים שעמדו בראש ישראל והבינו את המדרגה המיוחדת של העם הזה. כל הגויים מסתכלים על הדמויות בתנ"ך, על אחת כמה וכמה אנחנו...
ז. מדברי הרב אביחי רונצקי – הרב הראשי לצה"ל (לשעבר):
מדובר ברעידת אדמה. עד היום היה ברור, שהרבנות מקדמת את ערכי צה"ל והמנהיגות על בסיס המקורות היהודיים , וחיל חינוך עושה את אותם הדברים על בסיס המקורות מהעת החדשה. הרמטכ"ל אומר שהוא משוכנע שהגוף יעבוד כעת באופן ממלכתי. האם עד עכשיו הרבנות לא עבדה בצורה ממלכתית?! הם מעקרים כאן את לב ליבה של הרבנות, ברור שאני לא הייתי ממשיך בתפקיד בסיטואציה שנוצרה . הם רוצים שנחזור לעסוק בחלות ויין, ומה עם הקשר עם החיילים?!...
בצבא כל דבר צריך אישור מלמעלה, אז כל מסמך שהתודעה היהודית תרצה להוציא יצטרך לעבור אישור של אנשים שהם לא אנשי תורה. ישבתי בעבר עם קצין חינוך שלא ידע מה זה גמרא. אז מה הם יעשו בחנוכה הם יביאו רבאיי רפורמי ופרופסור ואולי גם לקישוט איזה רב, וידברו על חנוכה וגם על הכריסמס?!..
הדבר הזה הוא בבת עינה של הציונות הדתית. לקחת את המציאות של התורה והיהדות מצה"ל, זה אומר לפגוע בתוכן היהודי של צה"ל , זה מנוגד לערכי הציונות הדתית, לשם כך נשלחנו. יש כאן החלטה תמוהה של הרמטכ"ל, שמחליט אם תהיה יהדות מסורתית לצבא או לא. לא ייתכן שהחלטה כזאת תתקבל ללא שיתבצע דיון מסודר. על פי פקודת צה"ל עד היום, הרבנות צריכה לעסוק בתודעה היהודית , וכעת רוצים לבנות ענף חדש, ישבו שם אולי גם אנשים מהרבנות אבל גם מש"קיות חינוך שלא יודעות מה פרשת השבוע, זה לא החיים שלהן. ראינו איך נלחמו בעופר וינטר שנשא עיניו לשמיים, פתאום כבר אסור לומר 'שמע ישראל'... לצערנו, עיתון 'הארץ' ניסה כל הזמן לנגח את התודעה היהודית, הם רוצים מדינת כל אזרחיה. הם זיהו כנראה מקום של חולשה והצליחו להניע את הרמטכ"ל לקבל את ההצעה של ראש אכ"א, שהתודעה היהודית שהיא לב ליבה של הרבנות תעבור לאכ"א.
ח. תודעה יהודית לצבא יהודי
הרב צבי קוסטינר – ראש ישיבת 'מדברה כעדן' במצפה-רמון:
שנים רבות פועל בצה"ל, בגלגולים שונים, הענף לתודעה יהודית. לאחרונה החליט הרמטכ"ל להוציא את הענף מהרבנות הצבאית ולהכפיף אותו לאגף כוח אדם. החלטה זו היא בעלת משמעות רבה: מעתה מפקד שירצה להנחיל לחייליו תודעה יהודית יפנה לאגף כוח אדם, והם שיחליטו את מי לשלוח לו. ברצותם ישלחו רב אורתודוקסי, ברצותם ישלחו רב או רבה רפורמיים. ההחלטה הזאת התקבלה בהשפעת גורמים בעלי אינטרסים, ובראשם הרפורמים. אלה שמו להם למטרה לפגוע בערכי היהדות הקיימים במדינה ולפרוץ בהם פרצות. זהו מקורה של החלטה זו – רצון למנוע מהרבנות הצבאית להשפיע מרוחה על חיילי צה"ל . צה"ל הוא צבא יהודי וכך היה מאז ומעולם. בארץ ישראל קם העם היהודי, וכחלק מזה הוא הקים בארצו צבא יהודי המבוסס על ערכי היהדות ועל המוסר היהודי. אמנם ישנם גם חיילים גויים רבים שמשרתים בצה"ל, אך הצבא מוגדר כצבא יהודי ופועל בהתאם לכך. דגש עיקרי ומשמעותי בהתנהלות כמדינה יהודית וכצבא יהודי נוגע לציבוריות. הצבא פועל במרחב הציבורי כצבא יהודי. במה שנוגע לרשות הרבים, ישנה חשיבות מרבית לכך שהדברים ייקבעו על פי התורה. מכאן נובעים החוקים הפשוטים והאלמנטריים בצבא בעניין השבת וכשרות המטבחים.
ענף תודעה יהודית עוסק בערכים אלו, מרחיב ומעמיק אותם ומפיח רוח בחיילי צה"ל. בזה צרה עינם של הרפורמים. הם חפצים לקעקע את הנקודות הבסיסיות הללו ולהפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה, לכזו שאינה מבטאת כלל את יהדותה, למקום שבו איש הישר בעיניו יעשה. מכאן נובעים הניסיונות של הרפורמים לפגוע בערכי קודש נוספים. מתוך המגמה להחליש את הופעת הקודש במדינה הם הגדילו לעשות ופוגעים בכותל, אחד המקומות המקודשים לעם ישראל בכל הדורות, מקום שבו באים להתפלל יהודים רבים כל העת.
על רבני צה"ל בקבע ובמילואים להמשיך בתפקידם במלוא הכוח – להוסיף בצה"ל תורה, להפיח בו רוח, לדאוג לכך שצה"ל ימשיך להיות צבא העם היהודי כפי שהיה מאז ומעולם. יש להחזיר את המצב לקדמותו ולהמשיך את פעילותו של הענף לתודעה יהודית כפי שהיה עד היום. רבני ישראל נקראים למחות ככל יכולתם במלוא התוקף על החלטה אומללה זו, ובמקביל בזמן התגייסותם למילואים עליהם להמשיך בתפקידם ביתר שאת, להמשיך בהפצת התורה כפי שעשו עד היום ועוד למעלה מכך, ובעז"ה נעשה ונצליח (ט' באדר תשע"ו, ערוץ 7).




^ 1.תקציר מתוך קונטרס "אוזר ישראל בגבורה" – הרב שי הירש (עורך), מכון תורני תורת שלמה, תשע"ח.
^ 2."החסיד הגדול ביותר, אפילו אם יגיע אל התכלית בתיקון נפשו להשי"ת, ואפילו, אילו היה קרוב למלאכים במידותיו הטובות ומנהגיהם המשובחים, והשתדלותם העצומה והזכה בעבודת ה', עדיין אינו מגיע לזכויות מי שמורה ומדריך בני אדם אל הדרך הטובה והישרה, ומיישר ומחזיר בתשובה את הרשעים ומקרבם לצור מחצבתם" ('חובת הלבבות', שער עשירי, פרק ו').
^ 3.התקיימה בבית המדרש של הרב בשכונת רמות לקראת ימי חנוכה תשע"ז.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il