ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כוחו הגדול של המגיד מדובנא היה במשליו השנונים, שעד היום משמשים כאבני יסוד בדרשות רבות מספור. ומספרים (תולדות הגר"א עמ' רנא) שפעם שאל הגר"א בכבודו ובעצמו את המגיד- " כיצד אתה מוצא לכל עניין כאלו משלים יפים וקולעים?"
ענה המגיד: אמשול לכם משל. בן מלך אחד, שאומן בידי טובי המומחים, הראה את כוחו בירייה, וצלף לכל המטרות ולא החטיא. יחד עם זאת, בחלק מהמטרות פגע בצד ולא בדיוק במרכז המטרה. אולם, לאחר שפגע בכל המטרות, הלך ביער, ולתדהמתו ראה עצים רבים, שעליהם מצוירות מטרות, ובדיוק במרכזה של כל מטרה נעוץ חץ. התפלא האיש מאד, ושאל את האיכר שעמד ליד העצים – האם אתה האיש שירה את החיצים?
השיב האיש בחיוב. שאל הנסיך – וכיצד פגעת בדיוק במרכזן של כל המטרות?
השיב האיכר – ההבדל ביני ובינך, שאתה קודם מצייר את המטרות ואחר כך יורה, ואילו אני קודם יורה ורק אחר כך מצייר מסביב לפגיעה את המטרה...
כך הסביר גם המגיד מדובנא את יכולתו למשול משלים, קודם אני מגבש בראשי את המסר המרכזי שברצוני להעביר ורק אחר כך אני ממשיל לכך את המשלים.
אמירה זו של המגיד מדובנא היא אבן יסוד בהבנת תפקידה של הדרשנות בתורת ישראל. הרבה פעמים, ישנה תחושה שהדרשן יכול להטות את הדרשה לכל כיוון שיחפוץ. לדוגמא - ברצותו יוכיח מהפרשה שהמחלוקת היא דבר מגונה, וברצותו יוכיח מהפרשה שדעתו במחלוקת זו היא הצודקת, וכן הלאה על זה הדרך. תופעה זו, גורמת לכך, שהדרשה לבד לא יכולה להוות הוכחה לדברים. ואם זה כך בדרשה, הרי קל וחומר שמשל לבד לא יכול להוות הוכחה לנושא מסויים, כיוון שתמיד המשל והנמשל לא דומים זה לזה בשלמות.
אם כן – מה מקומם של הדרשות בעם ישראל? במה מועילה, למשל, דרשת הרב בליל שבת בענייני פרשת שבוע?
התשובה היא, שישנם עקרונות יסוד תורניים, שהועברו אלינו דרך ההלכות והאגדות, ונמסרו לנו בפי גדולי ישראל הקדמונים. הדרשן לוקח עקרון יסוד כזה ומלביש אותו בתוך המשל או מבאר על פיו נקודה מסוימת בפרשת השבוע. לכן, חשוב מאד להיזהר שלא לומר בדרשה כל דבר. הדרשה או המשל אינם העיקר, הם רק הלבוש לעקרון רוחני יסודי שקיים גם בלעדיהם.
עקרון זה מתכתב עם הנחיה שקיבל המגיד מדובנא מהגר"א בראשית דרכו בעולם הדרשנות (תולדות הגר"א עמ' רמ). כשהיה המגיד מדובנא בן 18, הוא ביקר אצל הגר"א וסיפר לו שהוא שואף להיות מגיד. באותם ימים, היו רגילים המגידים להוכיח את ישראל על חטאיהם באופן קשה מאד. דעתו של הגאון לא הייתה נוחה מכך, לפיכך אמר הגאון למגיד: זכור, שכשאמר ישעיהו הנביא: "איש טמא שפתיים אנוכי, ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב", אמר לו הקדוש ברוך הוא – על עצמך אתה יכול לומר שאתה איש טמא שפתיים, אך על עם ישראל אסור לומר כך. מיד עף אל ישעיהו אחד מהשרפים ובידו רצפה, ונגע בשפתי ישעיהו. מה זה רצפה? "אמר רבי שמואל: רצוץ פה שאומר דלטוריה (לשון הרע) על ישראל".
הנה אותו עניין. אסור לדרשן לומר כל דבר, עליו לפעול לפי עקרונות רוחניים, כדוגמת העיקרון שצריך לדבר בציבור טוב על ישראל.
ןכך מצינו בפרשת ויחי, שהוכיח יעקב אבינו חלק מבניו על מעשיהם, ונזף בראובן שמעון ולוי. אולם בסיום דבריו נאמר (מט, כח) – "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם", ומפרש שם רש"י: "והלא יש מהם שלא ברכם אלא קנטרן, אלא כך פירושו... יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי תלמוד לומר: ויברך אותם, כולם במשמע".
אם כן למדנו, שבסופו של דבר, כשפונים לכלל הציבור עלינו להביט בעין טובה, עין של ברכה. נואם חייב להיות נואם בחסד, לראות תמיד את החסד, נואם בחסד עליון!
איך מותר להכין קפה בשבת?
התלהבות ללא יין
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
