ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תפילה ונשיאת כפיים
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
כשמגיעים לפרשה פתוחה יש להשאיר רווח של שורה עד שמתחילים את הפרשה הבאה (או להשאיר את סוף השורה ריקה אם נשאר שם מקום ליותר מתשע אותיות). כשמגיעים לפרשה סתומה יש להתחיל את הפרשה הבאה מסוף השורה, או מאמצע השורה הבאה אם לא נשאר מספיק רווח עד לסוף השורה.
נקודה להרחבה:
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי (19)
הרמב"ם היומי
18 - לב הלימוד -הלכות תפילין מזוזה וספר תורה א'
19 - לב הלימוד -הלכות תפילין מזוזה וספר תורה ב'
טען עוד
פרק ט – הכנת ספר התורה
לכתחילה יש להכין את ספר התורה כך שיהיה שיעור היקפו (לאחר שנגלל) כשיעור אורכו (גובה היריעות). כמו כן יש להשאיר גיליון ריק מעל הכתב מלמטה ארבע אצבעות, מלמעלה שלש אצבעות, ובין דף לדף שתי אצבעות. ביריעה אחת יש לכתוב בין שלושה לשמונה דפים.
יש לתפור את היריעות בגידין של בהמה או חיה טהורה. אם תפר בגידי בהמה או חיה טמאה הספר פסול. התפירה צריכה להיות במרכז היריעה ולא למעלה או למטה, כדי שלא תקרע היריעה באמצעה כשיגלול את הספר. אם נקרעה היריעה ונקרעו שתי שורות מתוך הכתב (או שלוש אם הספר חדש), ניתן לתפור את היריעה בגידין. אולם יש להיזהר שלא תחסר אות אחת או תשתנה צורתה ע''י התפירה.
פרק י – קדושת ספר התורה
אסור למכור ס''ת, אלא לצורך נשיאת אשה או לימוד תורה. אסור להניח חומשים על גבי ס''ת, וכן אסור לשבת בספסל שמונח עליו ס''ת. אין להיכנס עם ס''ת לבית המרחץ, לבית הכסא, או לבית הקברות, וכן אסור לשמש מיטתו בחדר שנמצא בו ס''ת. הרואה ס''ת כשהוא מהלך חייב לעמוד מפניו.
ס''ת שבלה או שנפסל שמים אותו לגניזה בכלי חרס הקבור ליד תלמידי חכמים. וכן הדין בתשמישי קדושה, כגון התיק של ספר התורה, הבמה שעליה מונח הספר, או הרימונים שעושים לספר לנוי.
נקודה להרחבה:
הרמב''ם כותב כאן שספר תורה שיש בו כתיב מלא במקום חסר פסול, ואין קורין בו ברבים. אולם בתשובה לשאלה כותב הרמב''ם שמותר לברך בקריאת התורה גם על ס''ת פסול. הבית יוסף מסביר שכאן מתייחס הרמב''ם רק למצוות כתיבת ס''ת, ולאיסור הקריאה בו לכתחילה, אך בדיעבד אין זה פוסל את הס''ת מלקרות בו בבית הכנסת. לכן כאשר נמצאת טעות בספר התורה, ומוציאים ספר תורה אחר, אין מתחילים את הקריאה מתחילת הפרשה, שסומכים בזה על שיטת הרמב''ם.
הלכות ציצית
פרק א – קשירת הציצית
קושרים את הציצית ע''י כריכת חוט התכלת על חוטי הלבן. מן התורה אין שיעור למספר החוטים או למספר הכריכות, אך מדברי חכמים יש לעשות ארבעה חוטים הכפולים על הבגד, וכך הופכים לשמונה חוטים (חצי חוט, שהופך לחוט שלם, צבוע בתכלת), ולכרוך את חוט התכלת ביחידות של שלוש כריכות בכל פעם, ולעשות בין שבע לשלוש עשרה יחידות כאלו (כאשר הכריכה הראשונה ביחידה הראשונה, והאחרונה ביחידה האחרונה נעשית בחוט לבן). לכתחילה יש לעשות את הכריכות עד שליש מאורך החוטים.
חוטי הציצית צריכים טוויה לשם ציצית. גוי שעשה ציצית הציצית פסולה. בציצית יש דין ''תעשה ולא מן העשוי'', ועל כן אם הביא כנף שיש בה ציצית ותפרה על הבגד – פסולה. אם נתמעטו חוטי הציצית ונשתייר מהם כדי עניבה כשר, אך אם נפסק מעיקרו אפילו חוט אחד – פסולה.
קשירת חוט התכלת והחוטים הלבנים הינם מצווה אחת. אעפ''כ, מי שאין לו תכלת חייב לעשות ציצית מחוטים לבנים בלבד.
נקודה להרחבה:
דעת הרמב''ם שחוט אחד מתוך השמונה צריך להיות צבוע בתכלת. הראב''ד לעומתו סובר שיש לצבוע שני חוטים בתכלת, וראשונים אחרים סוברים שיש לצבוע ארבעה חוטים בתכלת. גם בקשירת הציצית שיטת הרמב''ם ייחודית בכך שמצריך לכרוך שלוש כריכות בכל יחידה ולעשות בין שבע לשלוש עשרה יחידות. לדעת רוב הראשונים יש לעשות חמישה קשרים ובין קשר לקשר – בין שבע לשלוש עשרה כריכות.
פרק ב – התכלת
צבע התכלת הוא כ''דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע''. הצביעה נעשית ע''י הרתחת הצמר יחד עם דמו של דג החילזון המיוחד ממנו מפיקים את התכלת. צביעת הצמר בתכלת צריכה להיות לשמה, ועל כן יש לקנות את הצמר הצבוע רק מן המומחה.
טלית שצבועה כולה בצבע מסוים, יש לצבוע את חוטי הלבן שלה באותו צבע של הטלית, אלא אם כן הטלית צבועה בתכלת, שאז יש לצבוע את חוטי הלבן בצבע צבעוני אחר.
נקודה להרחבה:
השימוש בתכלת בציצית פסק מסיבות היסטוריות שונות, כנראה כבר בתקופת הגאונים. החל משלהי המאה התשעה עשרה נעשו ניסיונות לחידוש הפקת התכלת באמצעים שונים, והועלו כמה אפשרויות לזיהוי חילזון התכלת. האדמו''ר מראדזין זיהה את החילזון עם 'דיונון הרוקחים', הרב הרצוג זיהה אותו עם ה'סגולית', אולם כיום מקובל על רוב הרבנים והמדענים העוסקים בנושא, הזיהוי של התכלת עם החילזון 'ארגמון קהה קוצים'. יש מן הרבנים שמתנגדים לרעיון חידוש התכלת בטענה שאין לנו מסורת ודאית על זיהויו, וההוכחות לזיהוי אינן מוחלטות. לעומתם רבנים אחרים תומכים בחידוש המצווה וטוענים שההוכחות לזיהוי הן כמעט ודאיות.
פרק ג – החייבים במצווה
מן התורה רק בגד צמר או פשתן חייבים בציצית, ומדברי חכמים גם שאר סוגי הבגדים (חוטי צמר ופשתן פוטרים את כל סוגי הבגדים, אך בשאר הבגדים ניתן לקשור גם חוט ממין הבגד עצמו). שיעור הבגד הוא כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן ההולך לבד בשוק. הבגד החייב הוא בעל ארבע כנפות או יותר. בגד שאול פחות משלושים יום פטור מציצית. טלית של שותפים חייבת בציצית. נשים, עבדים וקטנים פטורים מן המצווה מן התורה.
אדם שחייב במצווה הלובש בגד שחייב במצווה ואין לו ציצית – עבר על מצוות עשה. אולם אם לא לובש את הבגד אינו חייב לקשור לבגד ציצית. אף שאין חיוב ללבוש בגד החייב בציצית, ''אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו'', ו''בשעת התפלה צריך להזהר ביותר''.
נקודה להרחבה:
הרמב''ם כותב כאן שכל מצות עשה שהנשים פטורות מהן אם רצו לעשות אותן בלא ברכה אין ממחין בידן. לעומתו סובר ר''ת שנשים רשאות לברך גם על מצוות שהן פטורות מהן, משום שהמילה ''וציוונו'' מתייחסת לכלל העם, ולאו דווקא לאדם המברך, וכן נוהגים האשכנזים.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות מתנות עניים – 90 שניות על הרמב"ם היומי ספר זרעים הלכות מתנות עניים א'
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק י"ג - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק י"ב - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: עודד מנשה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי לב הלימוד - הלכות תפילה וברכת כוהנים ב'
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק י"ד - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
