ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תפילה ונשיאת כפיים
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי
כשמגיעים לפרשה פתוחה יש להשאיר רווח של שורה עד שמתחילים את הפרשה הבאה (או להשאיר את סוף השורה ריקה אם נשאר שם מקום ליותר מתשע אותיות). כשמגיעים לפרשה סתומה יש להתחיל את הפרשה הבאה מסוף השורה, או מאמצע השורה הבאה אם לא נשאר מספיק רווח עד לסוף השורה.
נקודה להרחבה:
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי (19)
הרמב"ם היומי
18 - לב הלימוד -הלכות תפילין מזוזה וספר תורה א'
19 - לב הלימוד -הלכות תפילין מזוזה וספר תורה ב'
טען עוד
פרק ט – הכנת ספר התורה
לכתחילה יש להכין את ספר התורה כך שיהיה שיעור היקפו (לאחר שנגלל) כשיעור אורכו (גובה היריעות). כמו כן יש להשאיר גיליון ריק מעל הכתב מלמטה ארבע אצבעות, מלמעלה שלש אצבעות, ובין דף לדף שתי אצבעות. ביריעה אחת יש לכתוב בין שלושה לשמונה דפים.
יש לתפור את היריעות בגידין של בהמה או חיה טהורה. אם תפר בגידי בהמה או חיה טמאה הספר פסול. התפירה צריכה להיות במרכז היריעה ולא למעלה או למטה, כדי שלא תקרע היריעה באמצעה כשיגלול את הספר. אם נקרעה היריעה ונקרעו שתי שורות מתוך הכתב (או שלוש אם הספר חדש), ניתן לתפור את היריעה בגידין. אולם יש להיזהר שלא תחסר אות אחת או תשתנה צורתה ע''י התפירה.
פרק י – קדושת ספר התורה
אסור למכור ס''ת, אלא לצורך נשיאת אשה או לימוד תורה. אסור להניח חומשים על גבי ס''ת, וכן אסור לשבת בספסל שמונח עליו ס''ת. אין להיכנס עם ס''ת לבית המרחץ, לבית הכסא, או לבית הקברות, וכן אסור לשמש מיטתו בחדר שנמצא בו ס''ת. הרואה ס''ת כשהוא מהלך חייב לעמוד מפניו.
ס''ת שבלה או שנפסל שמים אותו לגניזה בכלי חרס הקבור ליד תלמידי חכמים. וכן הדין בתשמישי קדושה, כגון התיק של ספר התורה, הבמה שעליה מונח הספר, או הרימונים שעושים לספר לנוי.
נקודה להרחבה:
הרמב''ם כותב כאן שספר תורה שיש בו כתיב מלא במקום חסר פסול, ואין קורין בו ברבים. אולם בתשובה לשאלה כותב הרמב''ם שמותר לברך בקריאת התורה גם על ס''ת פסול. הבית יוסף מסביר שכאן מתייחס הרמב''ם רק למצוות כתיבת ס''ת, ולאיסור הקריאה בו לכתחילה, אך בדיעבד אין זה פוסל את הס''ת מלקרות בו בבית הכנסת. לכן כאשר נמצאת טעות בספר התורה, ומוציאים ספר תורה אחר, אין מתחילים את הקריאה מתחילת הפרשה, שסומכים בזה על שיטת הרמב''ם.
הלכות ציצית
פרק א – קשירת הציצית
קושרים את הציצית ע''י כריכת חוט התכלת על חוטי הלבן. מן התורה אין שיעור למספר החוטים או למספר הכריכות, אך מדברי חכמים יש לעשות ארבעה חוטים הכפולים על הבגד, וכך הופכים לשמונה חוטים (חצי חוט, שהופך לחוט שלם, צבוע בתכלת), ולכרוך את חוט התכלת ביחידות של שלוש כריכות בכל פעם, ולעשות בין שבע לשלוש עשרה יחידות כאלו (כאשר הכריכה הראשונה ביחידה הראשונה, והאחרונה ביחידה האחרונה נעשית בחוט לבן). לכתחילה יש לעשות את הכריכות עד שליש מאורך החוטים.
חוטי הציצית צריכים טוויה לשם ציצית. גוי שעשה ציצית הציצית פסולה. בציצית יש דין ''תעשה ולא מן העשוי'', ועל כן אם הביא כנף שיש בה ציצית ותפרה על הבגד – פסולה. אם נתמעטו חוטי הציצית ונשתייר מהם כדי עניבה כשר, אך אם נפסק מעיקרו אפילו חוט אחד – פסולה.
קשירת חוט התכלת והחוטים הלבנים הינם מצווה אחת. אעפ''כ, מי שאין לו תכלת חייב לעשות ציצית מחוטים לבנים בלבד.
נקודה להרחבה:
דעת הרמב''ם שחוט אחד מתוך השמונה צריך להיות צבוע בתכלת. הראב''ד לעומתו סובר שיש לצבוע שני חוטים בתכלת, וראשונים אחרים סוברים שיש לצבוע ארבעה חוטים בתכלת. גם בקשירת הציצית שיטת הרמב''ם ייחודית בכך שמצריך לכרוך שלוש כריכות בכל יחידה ולעשות בין שבע לשלוש עשרה יחידות. לדעת רוב הראשונים יש לעשות חמישה קשרים ובין קשר לקשר – בין שבע לשלוש עשרה כריכות.
פרק ב – התכלת
צבע התכלת הוא כ''דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע''. הצביעה נעשית ע''י הרתחת הצמר יחד עם דמו של דג החילזון המיוחד ממנו מפיקים את התכלת. צביעת הצמר בתכלת צריכה להיות לשמה, ועל כן יש לקנות את הצמר הצבוע רק מן המומחה.
טלית שצבועה כולה בצבע מסוים, יש לצבוע את חוטי הלבן שלה באותו צבע של הטלית, אלא אם כן הטלית צבועה בתכלת, שאז יש לצבוע את חוטי הלבן בצבע צבעוני אחר.
נקודה להרחבה:
השימוש בתכלת בציצית פסק מסיבות היסטוריות שונות, כנראה כבר בתקופת הגאונים. החל משלהי המאה התשעה עשרה נעשו ניסיונות לחידוש הפקת התכלת באמצעים שונים, והועלו כמה אפשרויות לזיהוי חילזון התכלת. האדמו''ר מראדזין זיהה את החילזון עם 'דיונון הרוקחים', הרב הרצוג זיהה אותו עם ה'סגולית', אולם כיום מקובל על רוב הרבנים והמדענים העוסקים בנושא, הזיהוי של התכלת עם החילזון 'ארגמון קהה קוצים'. יש מן הרבנים שמתנגדים לרעיון חידוש התכלת בטענה שאין לנו מסורת ודאית על זיהויו, וההוכחות לזיהוי אינן מוחלטות. לעומתם רבנים אחרים תומכים בחידוש המצווה וטוענים שההוכחות לזיהוי הן כמעט ודאיות.
פרק ג – החייבים במצווה
מן התורה רק בגד צמר או פשתן חייבים בציצית, ומדברי חכמים גם שאר סוגי הבגדים (חוטי צמר ופשתן פוטרים את כל סוגי הבגדים, אך בשאר הבגדים ניתן לקשור גם חוט ממין הבגד עצמו). שיעור הבגד הוא כדי שיתכסה בה ראשו ורובו של קטן ההולך לבד בשוק. הבגד החייב הוא בעל ארבע כנפות או יותר. בגד שאול פחות משלושים יום פטור מציצית. טלית של שותפים חייבת בציצית. נשים, עבדים וקטנים פטורים מן המצווה מן התורה.
אדם שחייב במצווה הלובש בגד שחייב במצווה ואין לו ציצית – עבר על מצוות עשה. אולם אם לא לובש את הבגד אינו חייב לקשור לבגד ציצית. אף שאין חיוב ללבוש בגד החייב בציצית, ''אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו'', ו''בשעת התפלה צריך להזהר ביותר''.
נקודה להרחבה:
הרמב''ם כותב כאן שכל מצות עשה שהנשים פטורות מהן אם רצו לעשות אותן בלא ברכה אין ממחין בידן. לעומתו סובר ר''ת שנשים רשאות לברך גם על מצוות שהן פטורות מהן, משום שהמילה ''וציוונו'' מתייחסת לכלל העם, ולאו דווקא לאדם המברך, וכן נוהגים האשכנזים.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ג' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי לב הלימוד - הלכות תפילה וברכת כוהנים א'
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק י"א - הרמב"ם היומי
מנחה: עודד מנשה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מתכוננים לקבלת התורה?
אנחנו קודש למענך
למה ללמוד גמרא?
החשיבות של לימוד אמונה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מי פה עבריין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
