ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה אחדות ומחלוקות

לזכותו של אי-השוויון

לאמרה "אין דבר העומד בפני הרצון" אין מקור יהודי, והיא אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות. לא כולם יהיו ראשי ישיבות או טייסים, וההתעקשות על כך ש"כולנו שווים" יוצרת עיוותים
לחץ להקדשת שיעור זה
סיפור מפורסם מספר על חמור שהיה הולך בדרך, והיה רעב וצמא מאוד.
לפתע הגיע לשביל בין שדה תלתן למעיין מים זכים, והתלבט האם לאכול תחילה מהתלתן או דווקא לשתות מים מהמעיין. כך עמד שעות רבות עד שלבסוף צנח ומת באמצע השביל, בין המעיין לשדה התלתן. הסיפור נחתם במילים "ועד היום לא ידוע האם החמור מת ברעב או מת בצמא". זהו בעצם סיפורם של יחיד או חברה אשר אינם מסוגלים להכריע בין שני ערכים או שני רצונות חשובים, כאשר חוסר ההכרעה מביא לניוון ואפיסת כוחות.
אחת האמירות המפורסמות היא ש"אין דבר העומד בפני הרצון". האומנם?! האם כל אחד מאיתנו מסוגל להיות טייס או משורר, פיזיקאי או זמר? אמרה זו, שאין לה מקור יהודי, אינה עומדת בקנה אחד עם המציאות. המציאות אינה שווה. בטבע - החזק שורד, באנושות - בני אדם שונים זה מזה ואינם שווים בכישרונותיהם או ביכולותיהם. השוני הוא במהות, באישיות, במנת המשכל, בנתונים הגנטיים והחברתיים. זוהי אינה הבניה חברתית, אלא שוני מהותי. מי שמחנך את ילדיו או את תלמידיו שהם מסוגלים לכול - פשוט משקר להם. רובם לא יוכלו להיות טייסים בחיל האוויר או מפקדים בסיירות בצה"ל, כפי שרובם לא ישמשו כראשי ישיבות או דיינים. עם זאת, האמירה האמיתית היא שחובה על כל אדם למצות את יכולותיו, לשאוף גבוה, ואז יגיע למקסימום שהוא מסוגל. השדר החברתי יכול להגיד לו "אתה מסוגל להגיע להכול" ולרסק אותו כשיגלה את המציאות הכואבת, או לחילופין להציב לו יעד אישי שאינו תואם בהכרח את היעדים שהוא נותן לאחרים, בין אם יותר או פחות מהם. רבים עומדים באמצע השביל ואינם מסוגלים להכריע על דרכם, בגלל שדרים חברתיים סותרים.
השונות בין אדם אחד למשנהו כל כך מהותית, כפי שניתן גם ללמוד מהגמרא במסכת ברכות: "הרואה אוכלוסי ישראל, אומר 'ברוך חכם הרזים', שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" (ברכות נח, א). ההתרגשות ממראה של רבים מבני ישראל באה לידי ביטוי דווקא בציון השונות שלהם, ובכך שאין הם דומים זה לזה ודעותיהם שונות זה מזה. כך גם מדגישה המשנה במסכת סנהדרין כאשר היא עוסקת באזהרה ואיום על עדים בדיני נפשות: "ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". ההבנה הפשוטה מחייבת את המסקנה שאם הם שונים, בפרצופיהם ובדעותיהם, הם גם לא שווים.

שוויון מקומם
האם כיום ההבדל בין גבר לאישה בשלל מאפיינים הוא ברור ומובן ומאליו? כלל לא. תנועות רדיקליות מבקשות לבטל את השונות הזאת, בטענה שכל ההבדלים בין גברים לנשים קשורים דווקא בתפיסות חברתיות, ולא בשוני מהותי. התביעה לגייס נשים לתפקידי לחימה בצה"ל בכל מחיר היא דוגמה לחוסר הבנה, או לחוסר הפנמה, של השונות. הרצון לשוויון בכל מחיר גורם לאי-שוויון, משווע ומשאיר אותנו, בדיוק כמו החמור, בלי התלתן ובלי המעיין.
רק לאחרונה נידונה בבית המשפט עתירה לגבי מתן עדיפות במעונות הסטודנטים באוניברסיטאות למשרתים בצבא על פני מי שלא שירת. העתירה נידונה על סמך חוסר השוויון שיש במתן עדיפות למשרתי צבא. כמובן, העתירה לא עסקה בכך שמשרתי הצבא מופלים בכך ששלוש שנים מחייהם הם משרתים את האומה. בשם השוויון, סטודנט ערבי יזכה במקום מגורים במעונות האוניברסיטה בדיוק כמו חייל ששירת בצה"ל. זוהי דרישה מקוממת לשוויון, שיוצרת אי-שוויון בין מי שתורמים למדינה ומשרתים אותה לאלו שאינם.
פעמים רבות מצוטט פרק א' בספר בראשית כמציין אחדות מוחלטת בין בני האדם ללא הפרדות. תיאור האדם כבריאה אחת, בדמות אלוקים, זכר ונקבה שאינם נפרדים, ושניהם ביחד נקראים אדם. זוהי קריאה חלקית שאיננה מתייחסת ללשון הרבים שבפסוק, להגדרות זכר ונקבה, לפרק ב' בבראשית ולשלל מאפיינים נוספים.
אחד הדברים שהתורה נקנית בהם על פי המשנה במסכת אבות היא "המכיר את מקומו" – להכיר את מקומו המיוחד של כל אדם, את כישרונו ואת יכולותיו. האדם נברא יחידי והוא שונה במהותו מהאחר. הדרישה לשוויון בכל מחיר מטשטשת את זהותו, משווה אותו שלא בצדק אל האחר ומביאה בסופו של דבר לאי-שוויון.

הכותב הוא ראש תנועת הבוגרים בבני עקיבא

מתוך העיתון בשבע.
עוד בנושא אחדות ומחלוקות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il