ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
במדרש נאמר:
"כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא, כך הוא מזכיר בירידת הגשמים". (בראשית רבה יג, ג)
בתחילת בריאת כל חלקי היצירה משמים וארץ, הופיע רק שם אחד: 'א-לוהים', ואילו בחתימת היצירה, התגלו שני שמות: 'ה' א-לוהים'. גם ביחס לירידת הגשמים הופיעו שני השמות: "כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ" (בראשית ב, ה). כלומר קיומו של העולם על ידי הגשמים, אינו נופל בחשיבותו מבריאת השמים והארץ. וכן נמצא בניסוח התלמודי: "גדול יום הגשמים - כיום בריאת שמים וארץ" (תענית ח, ע"ב). לכן הגשמים שקולים כבריאת שמים וארץ, כי בלעדיהם לא תתקיים הבריאה. חוקי הקיום של ההוויה שווים בערכם לחוקי התהוות הבריאה, ושקולים כמותם. הבריאה תכמוש ותיפסד בלעדי המים המחיים אותה. הגשמים מוציאים מן הכוח לפועל, מה שטמון וגנוז באדמה. בלעדי הגשמים נשארת האדמה גולמית ואטומה, הגשמים מגלים את הפוטנציאל הטבוע בקרבה מששת ימי בראשית.
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
9 - כל מיצוי הברכה
10 - ארץ, אדם, מטר
11 - יורה
טען עוד
"אמר רשב"י: ג' דברים שקולים זה כזה, ואלו הן: ארץ - אדם - ומטר".
והוסיף ר' לוי בלשון המדרש:"ושלושתן משלוש אותיות, ללמדך שאם אין ארץ - אין מטר, ואם אין מטר - אין ארץ, ואם אין שניהם - אין אדם". (בראשית רבה יג, ג)
מתברר אפוא שכל תכלית הקיום של הארץ והמטר היא לבוא לעזרת האדם, להעניק לו חיים, כדי שיוכל לבצע בשלימות את שליחותו בעולם, "ואם אין שניהם - אין אדם". ומן הצד האחר, אין לארץ ולמטר ממשות, ללא האדם, כי בלעדיו גם הם חסרי מגמה, וכך נאמר במקום אחר: "אלמלי אדם, אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה" (בראשית רבה יג, ח). כלומר אם אין אדם - אין לשניהם משמעות. וכך הגענו למסקנה שקיימת תלות הדדית ביניהם. ייתכן שזוהי משמעות התוספת: "ושלושתן משלוש אותיות", להדגיש את התלות והשוויון שיוצרים כולם ביחד. זהו 'משולש היצירה'! הארץ ללא מטר תיפסד ותאבד את תכלית קיומה, והחיים לא יוכלו להתקיים עליה. הגשמים ללא ארץ גם הם נעדרי תפקיד, על מה הם יורדים על הים או על המדבר, מקומות שאין להם כל תועלת מן הגשמים? האדם הוא הנותן משמעות לשניהם, לארץ ולמטר, שאלמלי כן מה הם, אם לא כדברי איוב (לח, כו): "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא-אִישׁ מִדְבָּר לֹא-אָדָם בּוֹ".
על כן בראשית הבריאה, כל עוד לא תפס האדם את מקומו ותפקידו, לא הופיעו הגשמים, "כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאָדָמָה" (בראשית ב, ה). חכמינו בתלמוד הציגו לפנינו סתירה.
מצד אחד נוצרו הדשאים ביום השלישי, שנאמר: "תּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶא", ומן הצד האחר על היום השישי נאמר: "וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח". והם יישבו את הענין כך:
"מלמד, שיצאו דשאים ועמדו להם על פתח הקרקע עד שבא אדם הראשון וביקש עליהם רחמים, ירדו גשמים וצמחו". (חולין ס, ע"ב)
בצורה ציורית מציב לפנינו מהר"ל את מקומו של האדם בין העליונים והתחתונים:
"ולפיכך הדשאים עמדו על פתח הקרקע, ולא היה מטר מן העליונים לתחתונים, שלא היה כאן חיבור עליונים ותחתונים שיתנו העליונים את הגשמים למטה, עד שהאדם, שהוא בין עליונים ותחתונים, הביא המטר מן העליונים לתחתונים על ידי התפלה שהתפלל האדם, שהוא בתחתונים, אל עִלתו יתברך, ואז עליונים ותחתונים מתחברים, ובאים הגשמים מעליונים לתחתונים, ולא קודם". (מהר"ל, חידושי אגדות, חולין ס, ע"ב)
הנה הדשאים עומדים על פתח הקרקע, ואינם מתפתחים וגדלים, הם מצפים למטר, ועדיין אין מטר! למה? - כי האדם עדיין לא התפלל! מן הצד האחר ניצבים הגשמים בשמים וממתינים לרדת על הארץ, אבל אין פקודה שירדו, למה מחכים? - לתפלתו של האדם! זהו המובן "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", אין מי שיתפלל עליהם שיירדו! ניצבת הארץ מול שמים, ומאומה לא קורה, הכול מחכים...
אבל ברגע שתישמע תפילתו של האדם יתרחש דבר נפלא בבריאה! תפילתו של האדם תחבר בין שמים לארץ: את הדשאים למטר, ואת המטר לדשאים. מכאן למדו חכמינו את המימרא: "ללמדך שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים" (שם). אין מי שמכיר בטובתם של הגשמים, רק האדם! "וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהן וירדו וצמחו האילנות והדשאים" (רש"י בראשית ב, ה). מתברר אפוא שהאדם מנצח על מקהלת הבריאה, והוא מאחד ומחבר בין שמים לארץ.
זה עתה הגענו להכרת הברית המשולשת בין שלושת השותפים: הארץ, המטר והאדם, שהמפתח הפותח שערים ויוצר את הקשרים ביניהם, הוא תפילתו של האדם. על כן ניתן להציב את המשולש באופן כזה שהקודקוד העליון הוא תפילת האדם, הניצבת על הבסיס שני הקודקודים: 'ארץ' - ו'מטר'. ומעניין שעל הברית הזו הודיענו דווקא ר' שמעון בר-יוחאי. ייתכן שהוא התייחס לכלל המין האנושי הנכלל בברית זו, "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" (ישעיה סא, ה), ייעוד זה מתקיים בשעה שזכו ישראל, (ברכות לה, ע"ב) וייתכן שאמר דבריו אלה לאחר יציאתו מן המערה בפעם השנייה, (שבת לג, ע"ב) שבה למד שיש ערך ליישובו של עולם, על ידי ישראל, המחבבים את המצוות.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך המזוזה שומרת עלינו?

איך ללמוד גמרא?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך מותר להכין קפה בשבת?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

איך נראית נקמה יהודית?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















