- משפחה חברה ומדינה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- ארץ מול שמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
במדרש נאמר:
"כשם שהוא מזכיר שם מלא על עולם מלא, כך הוא מזכיר בירידת הגשמים". (בראשית רבה יג, ג)
בתחילת בריאת כל חלקי היצירה משמים וארץ, הופיע רק שם אחד: 'א-לוהים', ואילו בחתימת היצירה, התגלו שני שמות: 'ה' א-לוהים'. גם ביחס לירידת הגשמים הופיעו שני השמות: "כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ" (בראשית ב, ה). כלומר קיומו של העולם על ידי הגשמים, אינו נופל בחשיבותו מבריאת השמים והארץ. וכן נמצא בניסוח התלמודי: "גדול יום הגשמים - כיום בריאת שמים וארץ" (תענית ח, ע"ב). לכן הגשמים שקולים כבריאת שמים וארץ, כי בלעדיהם לא תתקיים הבריאה. חוקי הקיום של ההוויה שווים בערכם לחוקי התהוות הבריאה, ושקולים כמותם. הבריאה תכמוש ותיפסד בלעדי המים המחיים אותה. הגשמים מוציאים מן הכוח לפועל, מה שטמון וגנוז באדמה. בלעדי הגשמים נשארת האדמה גולמית ואטומה, הגשמים מגלים את הפוטנציאל הטבוע בקרבה מששת ימי בראשית.
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
9 - כל מיצוי הברכה
10 - ארץ, אדם, מטר
11 - יורה
טען עוד
"אמר רשב"י: ג' דברים שקולים זה כזה, ואלו הן: ארץ - אדם - ומטר".
והוסיף ר' לוי בלשון המדרש:"ושלושתן משלוש אותיות, ללמדך שאם אין ארץ - אין מטר, ואם אין מטר - אין ארץ, ואם אין שניהם - אין אדם". (בראשית רבה יג, ג)
מתברר אפוא שכל תכלית הקיום של הארץ והמטר היא לבוא לעזרת האדם, להעניק לו חיים, כדי שיוכל לבצע בשלימות את שליחותו בעולם, "ואם אין שניהם - אין אדם". ומן הצד האחר, אין לארץ ולמטר ממשות, ללא האדם, כי בלעדיו גם הם חסרי מגמה, וכך נאמר במקום אחר: "אלמלי אדם, אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה" (בראשית רבה יג, ח). כלומר אם אין אדם - אין לשניהם משמעות. וכך הגענו למסקנה שקיימת תלות הדדית ביניהם. ייתכן שזוהי משמעות התוספת: "ושלושתן משלוש אותיות", להדגיש את התלות והשוויון שיוצרים כולם ביחד. זהו 'משולש היצירה'! הארץ ללא מטר תיפסד ותאבד את תכלית קיומה, והחיים לא יוכלו להתקיים עליה. הגשמים ללא ארץ גם הם נעדרי תפקיד, על מה הם יורדים על הים או על המדבר, מקומות שאין להם כל תועלת מן הגשמים? האדם הוא הנותן משמעות לשניהם, לארץ ולמטר, שאלמלי כן מה הם, אם לא כדברי איוב (לח, כו): "לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא-אִישׁ מִדְבָּר לֹא-אָדָם בּוֹ".
על כן בראשית הבריאה, כל עוד לא תפס האדם את מקומו ותפקידו, לא הופיעו הגשמים, "כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאָדָמָה" (בראשית ב, ה). חכמינו בתלמוד הציגו לפנינו סתירה.
מצד אחד נוצרו הדשאים ביום השלישי, שנאמר: "תּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶא", ומן הצד האחר על היום השישי נאמר: "וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח". והם יישבו את הענין כך:
"מלמד, שיצאו דשאים ועמדו להם על פתח הקרקע עד שבא אדם הראשון וביקש עליהם רחמים, ירדו גשמים וצמחו". (חולין ס, ע"ב)
בצורה ציורית מציב לפנינו מהר"ל את מקומו של האדם בין העליונים והתחתונים:
"ולפיכך הדשאים עמדו על פתח הקרקע, ולא היה מטר מן העליונים לתחתונים, שלא היה כאן חיבור עליונים ותחתונים שיתנו העליונים את הגשמים למטה, עד שהאדם, שהוא בין עליונים ותחתונים, הביא המטר מן העליונים לתחתונים על ידי התפלה שהתפלל האדם, שהוא בתחתונים, אל עִלתו יתברך, ואז עליונים ותחתונים מתחברים, ובאים הגשמים מעליונים לתחתונים, ולא קודם". (מהר"ל, חידושי אגדות, חולין ס, ע"ב)
הנה הדשאים עומדים על פתח הקרקע, ואינם מתפתחים וגדלים, הם מצפים למטר, ועדיין אין מטר! למה? - כי האדם עדיין לא התפלל! מן הצד האחר ניצבים הגשמים בשמים וממתינים לרדת על הארץ, אבל אין פקודה שירדו, למה מחכים? - לתפלתו של האדם! זהו המובן "וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה", אין מי שיתפלל עליהם שיירדו! ניצבת הארץ מול שמים, ומאומה לא קורה, הכול מחכים...
אבל ברגע שתישמע תפילתו של האדם יתרחש דבר נפלא בבריאה! תפילתו של האדם תחבר בין שמים לארץ: את הדשאים למטר, ואת המטר לדשאים. מכאן למדו חכמינו את המימרא: "ללמדך שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים" (שם). אין מי שמכיר בטובתם של הגשמים, רק האדם! "וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם, התפלל עליהן וירדו וצמחו האילנות והדשאים" (רש"י בראשית ב, ה). מתברר אפוא שהאדם מנצח על מקהלת הבריאה, והוא מאחד ומחבר בין שמים לארץ.
זה עתה הגענו להכרת הברית המשולשת בין שלושת השותפים: הארץ, המטר והאדם, שהמפתח הפותח שערים ויוצר את הקשרים ביניהם, הוא תפילתו של האדם. על כן ניתן להציב את המשולש באופן כזה שהקודקוד העליון הוא תפילת האדם, הניצבת על הבסיס שני הקודקודים: 'ארץ' - ו'מטר'. ומעניין שעל הברית הזו הודיענו דווקא ר' שמעון בר-יוחאי. ייתכן שהוא התייחס לכלל המין האנושי הנכלל בברית זו, "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" (ישעיה סא, ה), ייעוד זה מתקיים בשעה שזכו ישראל, (ברכות לה, ע"ב) וייתכן שאמר דבריו אלה לאחר יציאתו מן המערה בפעם השנייה, (שבת לג, ע"ב) שבה למד שיש ערך ליישובו של עולם, על ידי ישראל, המחבבים את המצוות.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
סוד ההתחדשות של יצחק
למה צריך את ארץ ישראל?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
מה הייעוד של תורת הבנים?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
לו הייתי רוטשילד
בריאת העולם בפרשת לך לך
הלכות שטיפת כלים בשבת
מעלת עם ישראל במצרים
כלי יקר פרשת שמות חלק א'
הרב חיים כץ | ט"ו טבת תשפ"ה
יבום שאינו בר 'הקמת שם'
הרב דוד ניסים זאגא | ט"ו טבת תשפ"ה
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש שמות
רבנים שונים | ט"ז טבת תשפ"ה
