ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ובאמת כך אמרה תורה (ויקרא כו, ג-ה): "אם בחֻקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם... וישבתם לבטח בארצכם". ואם חס-ושלום "לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה. ואם בחֻקֹתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי. ...והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה. ואתכם אזרה בגוים" (שם ; יד-טו, לב-לג). ועוד אמרה תורה: "ושמרתם את כל חֻקֹתי ואת כל משפטי ועשיתם אֹתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה" (ויקרא כ, כב). מכאן שהמטרה הראשונית מוכרחה להיות שמירת התורה וממילא נזכה כתוצאה מזה בארץ-ישראל, אך בלי התורה אין ערך למאבק על ארץ-ישראל כי אין ארץ-ישראל בלי תורה. זהו הטיעון שאני שומע להצדקת ההתרכזות בתורה, ולעומת זאת אי-ההשתתפות במאבק על שלמותה של ארץ-ישראל.
אבל זאת הייתי מבין אילו הישיבה בארץ-ישראל לא היתה מצוה אלא זכות. אבל ישיבת ארץ-ישראל היא מצוה, כדברי הרמב"ן, שהיא מצות-עשה של תורה בכל הדורות, גם בזמן הזה, וממילא ויתור על חלקים מארץ-ישראל היא עבירה חמורה. וידועים דברי הגאון הרב מנחם זמבה הי"ד, שאמר ב"כנסייה-הגדולה" של "אגודת-ישראל", שכמו שיש לנו תורה תמימה, ואם חסרה אות אחת הרי הספר פסול מקדושתו, כך יש לנו ארץ אשר גם עליה נאמר כי קדושתה היא כשכלל ישראל עליה, ולכן רק אנשים כאלה אשר להם העוז המר לקרוע גזרים מתורתנו התמימה הקדושה, הם אשר ירהיבו בנפשם לקרוע גם את ארצנו לגזרים, אבל אנחנו שומרי התורה וחרדים לדבר ד' של תורה שבכתב ובעל-פה... לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה. עד כאן דבריו.
אם כן, שאלת ארץ-ישראל היא שאלה הלכתית מובהקת, ויתור על חלקים מארץ-ישראל הוא כויתור על חלקים מהתורה, וממילא אין מקום לומר שקודם נחזק את התורה על חשבון ארץ-ישראל, אשר היא בעצמה מצותה של תורה. צריך ללחום על שלמות התורה ועל שלמות הארץ כאחד, כי חד הם. עזיבת הארץ פוגעת בקיומה של תורה, ועזיבת התורה פוגעת בקיומה של ארץ-ישראל. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ארצנו ובעד תורתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
