בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • שיעורים נוספים
קטגוריה משנית
  • ספריה
  • ארץ ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

undefined
2 דק' קריאה
אני עומד ותמה, משתהה ומתקשה להבין, הכיצד זה שיש חלק בציבור הדתי שרואה לנגד עיניו את שאלת היחס לתורה, ואינו רואה בתוכה את שאלת ארץ-ישראל, וכי ארץ-ישראל אינה מכלל התורה? וכי ההתנכרות לערכה המקודש של ארץ-ישראל והנכונות, ואפילו הרצון, מצד חלק מהממשלה להתנתק ממקומות הקודש - חברון ושכם, אינה בעיה של תורה? יישוב הארץ הרי שקול ככל המצוות!? שמעתי אמנם שיש אומרים שראשית צריך לדאוג לתורה, כי הכל תלוי בקיום התורה, וכל החזקתנו בארץ-ישראל תלויה בקיומה של תורה, ושמשום כך יש לרכז את כל העבודה לחיזוק התורה, אפילו על חשבון ארץ-ישראל. אם נתחזק בתורה, מסבירה דעה זו, הרי שבסופו של דבר נזכה גם בארץ-ישראל.

ובאמת כך אמרה תורה (ויקרא כו, ג-ה): "אם בחֻקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם... וישבתם לבטח בארצכם". ואם חס-ושלום "לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה. ואם בחֻקֹתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי. ...והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה. ואתכם אזרה בגוים" (שם ; יד-טו, לב-לג). ועוד אמרה תורה: "ושמרתם את כל חֻקֹתי ואת כל משפטי ועשיתם אֹתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה" (ויקרא כ, כב). מכאן שהמטרה הראשונית מוכרחה להיות שמירת התורה וממילא נזכה כתוצאה מזה בארץ-ישראל, אך בלי התורה אין ערך למאבק על ארץ-ישראל כי אין ארץ-ישראל בלי תורה. זהו הטיעון שאני שומע להצדקת ההתרכזות בתורה, ולעומת זאת אי-ההשתתפות במאבק על שלמותה של ארץ-ישראל.

אבל זאת הייתי מבין אילו הישיבה בארץ-ישראל לא היתה מצוה אלא זכות. אבל ישיבת ארץ-ישראל היא מצוה, כדברי הרמב"ן, שהיא מצות-עשה של תורה בכל הדורות, גם בזמן הזה, וממילא ויתור על חלקים מארץ-ישראל היא עבירה חמורה. וידועים דברי הגאון הרב מנחם זמבה הי"ד, שאמר ב"כנסייה-הגדולה" של "אגודת-ישראל", שכמו שיש לנו תורה תמימה, ואם חסרה אות אחת הרי הספר פסול מקדושתו, כך יש לנו ארץ אשר גם עליה נאמר כי קדושתה היא כשכלל ישראל עליה, ולכן רק אנשים כאלה אשר להם העוז המר לקרוע גזרים מתורתנו התמימה הקדושה, הם אשר ירהיבו בנפשם לקרוע גם את ארצנו לגזרים, אבל אנחנו שומרי התורה וחרדים לדבר ד' של תורה שבכתב ובעל-פה... לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה. עד כאן דבריו.

אם כן, שאלת ארץ-ישראל היא שאלה הלכתית מובהקת, ויתור על חלקים מארץ-ישראל הוא כויתור על חלקים מהתורה, וממילא אין מקום לומר שקודם נחזק את התורה על חשבון ארץ-ישראל, אשר היא בעצמה מצותה של תורה. צריך ללחום על שלמות התורה ועל שלמות הארץ כאחד, כי חד הם. עזיבת הארץ פוגעת בקיומה של תורה, ועזיבת התורה פוגעת בקיומה של ארץ-ישראל. חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ארצנו ובעד תורתנו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il