ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
שמות רבים נודעו לקב"ה: שם הויה ושם אדנות, אלוקים, שדי, צבאות ועוד. גם הלכות רבות נאמרו בהקשר לשמותיו השונים של הקב"ה: הלכות שבועות (בשם ה'), נשיאת שמו לשווא, קללה בשם ה' ועוד, וכמובן שיש הבדלים הלכתיים בין שמות לכינויים, ופרטים רבים נוספים.
מדוע יש לקב"ה כל כך הרבה שמות? מדוע לא מספיק שם אחד בלבד לאדון הכול?
יש להבין מהי מהות השם. שם הוא לא רק הדרך הטכנית לקרוא לאדם או לחפץ. שם הוא הופעה של דבר, צורה שבה רואה אותו הסביבה שלו. יש לאדם את שמו הפרטי, וכך חבריו קוראים לו. הילדים שלו קוראים לו "אבא", ותלמידיו: "המורה" או "הרב". בצבא קראו לו "המפקד", במכתב רשמי הוא נקרא "אדוני", וכשהיה ילד הוריו קראו לו בשם חיבה, שהוא מעדיף לשכוח... כל אחד נקרא בשמות שונים, וזאת על פי התפקיד שהוא נמצא בו באותו רגע וביחס לסובבים אותו. האדם הוא לעיתים אבא, לעיתים המפקד, לעיתים הרב, ובעצם הוא אותו האדם.
גם לגבי חפץ מסוים ישנן הופעות שונות לפי הנסיבות. ילד שעובר ליד ערימת עצים מונחת ברחוב מיד רואה בה קרשים למדורת ל"ג בעומר, הנגר רואה בהן קורות למחסן העץ שהוא עומד לבנות, האומן רואה חומר גלם ליצירה הבאה, והאדם הממהר מרגיש שזהו סתם גורם מפריע שמונח באמצע הרחוב.
להבדיל, כך יש להבין את שמותיו של הקב"ה, לעיתים הוא בעל חסד - שם הויה, לעיתים הוא בעל דין - שם אלוקות, לעיתים הוא האדון ולעיתים "ה' איש מלחמה", ה' צבאות. הקב"ה מופיע בצורות שונות בעולם, כבעל דין, כא ל רחום וחנון, כ"א ל נקמות ה'", כ"רב חסד ואמת" – כל פעם לפי הצורך באותה העת, וכך בני האדם רואים אותו: "ויחזו בך זקנה ובחרות, ושיער ראשך בשיבה ושחרות" - פעם כך ופעם כך, ולכן יש לקב"ה שמות רבים.
אך מהו השם של הקב"ה? שמו ה"אמיתי" כביכול של הקב"ה הוא שם הוי"ה. אנו רק כותבים את השם באותיותיו, אך הוגים אותו כשם אדנות, כלומר, האותיות שכתובות הן אותיות הוי"ה, אך כשקוראים זאת בספר התורה או בסידור מבטאים שה' הוא האדון. רוב רובם של האנשים אינם יודעים לבטא את שם הוי"ה, וכיצד הוא מנוקד (בסידורים נוסח עדות המזרח יש ניקודים שונים לשם הוי"ה).
אין לתאר
מדוע איננו יודעים כיצד לקרוא את שם ה'? יש להבין ששם מבטא גם את מהותו של הדבר - האדם או החפץ. כשאנו קוראים לדבר בשם, אנו מנסים לבטא את המהות והמשמעות שלו, את תכונותיו, את פנימיותו ותפקידו של החפץ או של האדם. האם אנו יכולים לבטא את מהותו ומשמעותו של הקב"ה? קדושתו של הקב"ה היא כל כך גדולה, והוא כל כך נשגב מבינתנו, שאין אנו יכולים לתאר זאת כלל במילים. גם לשמו, אשר אמור לבטא את מהותו, תפקידו ויכולותיו, יש קדושה גדולה, ואנו לא מבטאים אותו. כשהכוהנים והעם העומדים בעזרה ביום הכיפורים, היו שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול (ויש דעות שונות בין הפרשנים איזה שם בדיוק הוא היה אומר, ואכמ"ל), היו מיד כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם. עד כדי כך היא קדושת שמו של הקב"ה.
גם בימינו, כשאנו מדברים על הקב"ה, רובנו משתמשים במילה "השם". כלומר, כדי להתייחס לקב"ה אנו קוראים לו "The name", כי מילה זו מבטאת את הקדושה של שמו שהוא "השם" בה' הידיעה. גם בכתיבה רובנו כותבים את האות ה' עם גרש מלמעלה. כלומר, כשאנו מדברים או כותבים על הקב"ה, הביטוי שלנו לגדולתו ולקדושתו הוא המילה "השם". ויש אפילו שמקפידים לכתוב את האות ד' וכיו"ב. לעיתים אפילו המילה "השם" או האות ה' הפכה לקדושה בעקבות השימוש שאנו עושים בה כשאנו מתייחסים לקב"ה.
ואם כל כך גדולה קדושת שמו, הוא עצמו על אחת כמה וכמה.
וכך נאמר למשה בתחילת הפרשה: אפילו האבות, אברהם יצחק ויעקב, לא יכלו להבין באמת את פנימיותו, מהותו, יכולותיו ותפקידיו של הקב"ה, ולכן הוא לא הופיע אליהם בשם הוי"ה: "ושמי ה' לא נודעתי להם". משה, גדול הנביאים, הוא היחיד שיכול להתקרב להבנה מסוימת של מהותו של הקב"ה, אך בסופו של דבר גם הוא לא יבין זאת עד הסוף: "כי לא יראני האדם וחי".
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
