ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
שמות רבים נודעו לקב"ה: שם הויה ושם אדנות, אלוקים, שדי, צבאות ועוד. גם הלכות רבות נאמרו בהקשר לשמותיו השונים של הקב"ה: הלכות שבועות (בשם ה'), נשיאת שמו לשווא, קללה בשם ה' ועוד, וכמובן שיש הבדלים הלכתיים בין שמות לכינויים, ופרטים רבים נוספים.
מדוע יש לקב"ה כל כך הרבה שמות? מדוע לא מספיק שם אחד בלבד לאדון הכול?
יש להבין מהי מהות השם. שם הוא לא רק הדרך הטכנית לקרוא לאדם או לחפץ. שם הוא הופעה של דבר, צורה שבה רואה אותו הסביבה שלו. יש לאדם את שמו הפרטי, וכך חבריו קוראים לו. הילדים שלו קוראים לו "אבא", ותלמידיו: "המורה" או "הרב". בצבא קראו לו "המפקד", במכתב רשמי הוא נקרא "אדוני", וכשהיה ילד הוריו קראו לו בשם חיבה, שהוא מעדיף לשכוח... כל אחד נקרא בשמות שונים, וזאת על פי התפקיד שהוא נמצא בו באותו רגע וביחס לסובבים אותו. האדם הוא לעיתים אבא, לעיתים המפקד, לעיתים הרב, ובעצם הוא אותו האדם.
גם לגבי חפץ מסוים ישנן הופעות שונות לפי הנסיבות. ילד שעובר ליד ערימת עצים מונחת ברחוב מיד רואה בה קרשים למדורת ל"ג בעומר, הנגר רואה בהן קורות למחסן העץ שהוא עומד לבנות, האומן רואה חומר גלם ליצירה הבאה, והאדם הממהר מרגיש שזהו סתם גורם מפריע שמונח באמצע הרחוב.
להבדיל, כך יש להבין את שמותיו של הקב"ה, לעיתים הוא בעל חסד - שם הויה, לעיתים הוא בעל דין - שם אלוקות, לעיתים הוא האדון ולעיתים "ה' איש מלחמה", ה' צבאות. הקב"ה מופיע בצורות שונות בעולם, כבעל דין, כא ל רחום וחנון, כ"א ל נקמות ה'", כ"רב חסד ואמת" – כל פעם לפי הצורך באותה העת, וכך בני האדם רואים אותו: "ויחזו בך זקנה ובחרות, ושיער ראשך בשיבה ושחרות" - פעם כך ופעם כך, ולכן יש לקב"ה שמות רבים.
אך מהו השם של הקב"ה? שמו ה"אמיתי" כביכול של הקב"ה הוא שם הוי"ה. אנו רק כותבים את השם באותיותיו, אך הוגים אותו כשם אדנות, כלומר, האותיות שכתובות הן אותיות הוי"ה, אך כשקוראים זאת בספר התורה או בסידור מבטאים שה' הוא האדון. רוב רובם של האנשים אינם יודעים לבטא את שם הוי"ה, וכיצד הוא מנוקד (בסידורים נוסח עדות המזרח יש ניקודים שונים לשם הוי"ה).
אין לתאר
מדוע איננו יודעים כיצד לקרוא את שם ה'? יש להבין ששם מבטא גם את מהותו של הדבר - האדם או החפץ. כשאנו קוראים לדבר בשם, אנו מנסים לבטא את המהות והמשמעות שלו, את תכונותיו, את פנימיותו ותפקידו של החפץ או של האדם. האם אנו יכולים לבטא את מהותו ומשמעותו של הקב"ה? קדושתו של הקב"ה היא כל כך גדולה, והוא כל כך נשגב מבינתנו, שאין אנו יכולים לתאר זאת כלל במילים. גם לשמו, אשר אמור לבטא את מהותו, תפקידו ויכולותיו, יש קדושה גדולה, ואנו לא מבטאים אותו. כשהכוהנים והעם העומדים בעזרה ביום הכיפורים, היו שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול (ויש דעות שונות בין הפרשנים איזה שם בדיוק הוא היה אומר, ואכמ"ל), היו מיד כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם. עד כדי כך היא קדושת שמו של הקב"ה.
גם בימינו, כשאנו מדברים על הקב"ה, רובנו משתמשים במילה "השם". כלומר, כדי להתייחס לקב"ה אנו קוראים לו "The name", כי מילה זו מבטאת את הקדושה של שמו שהוא "השם" בה' הידיעה. גם בכתיבה רובנו כותבים את האות ה' עם גרש מלמעלה. כלומר, כשאנו מדברים או כותבים על הקב"ה, הביטוי שלנו לגדולתו ולקדושתו הוא המילה "השם". ויש אפילו שמקפידים לכתוב את האות ד' וכיו"ב. לעיתים אפילו המילה "השם" או האות ה' הפכה לקדושה בעקבות השימוש שאנו עושים בה כשאנו מתייחסים לקב"ה.
ואם כל כך גדולה קדושת שמו, הוא עצמו על אחת כמה וכמה.
וכך נאמר למשה בתחילת הפרשה: אפילו האבות, אברהם יצחק ויעקב, לא יכלו להבין באמת את פנימיותו, מהותו, יכולותיו ותפקידיו של הקב"ה, ולכן הוא לא הופיע אליהם בשם הוי"ה: "ושמי ה' לא נודעתי להם". משה, גדול הנביאים, הוא היחיד שיכול להתקרב להבנה מסוימת של מהותו של הקב"ה, אך בסופו של דבר גם הוא לא יבין זאת עד הסוף: "כי לא יראני האדם וחי".
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
