ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
שמות רבים נודעו לקב"ה: שם הויה ושם אדנות, אלוקים, שדי, צבאות ועוד. גם הלכות רבות נאמרו בהקשר לשמותיו השונים של הקב"ה: הלכות שבועות (בשם ה'), נשיאת שמו לשווא, קללה בשם ה' ועוד, וכמובן שיש הבדלים הלכתיים בין שמות לכינויים, ופרטים רבים נוספים.
מדוע יש לקב"ה כל כך הרבה שמות? מדוע לא מספיק שם אחד בלבד לאדון הכול?
יש להבין מהי מהות השם. שם הוא לא רק הדרך הטכנית לקרוא לאדם או לחפץ. שם הוא הופעה של דבר, צורה שבה רואה אותו הסביבה שלו. יש לאדם את שמו הפרטי, וכך חבריו קוראים לו. הילדים שלו קוראים לו "אבא", ותלמידיו: "המורה" או "הרב". בצבא קראו לו "המפקד", במכתב רשמי הוא נקרא "אדוני", וכשהיה ילד הוריו קראו לו בשם חיבה, שהוא מעדיף לשכוח... כל אחד נקרא בשמות שונים, וזאת על פי התפקיד שהוא נמצא בו באותו רגע וביחס לסובבים אותו. האדם הוא לעיתים אבא, לעיתים המפקד, לעיתים הרב, ובעצם הוא אותו האדם.
גם לגבי חפץ מסוים ישנן הופעות שונות לפי הנסיבות. ילד שעובר ליד ערימת עצים מונחת ברחוב מיד רואה בה קרשים למדורת ל"ג בעומר, הנגר רואה בהן קורות למחסן העץ שהוא עומד לבנות, האומן רואה חומר גלם ליצירה הבאה, והאדם הממהר מרגיש שזהו סתם גורם מפריע שמונח באמצע הרחוב.
להבדיל, כך יש להבין את שמותיו של הקב"ה, לעיתים הוא בעל חסד - שם הויה, לעיתים הוא בעל דין - שם אלוקות, לעיתים הוא האדון ולעיתים "ה' איש מלחמה", ה' צבאות. הקב"ה מופיע בצורות שונות בעולם, כבעל דין, כא ל רחום וחנון, כ"א ל נקמות ה'", כ"רב חסד ואמת" – כל פעם לפי הצורך באותה העת, וכך בני האדם רואים אותו: "ויחזו בך זקנה ובחרות, ושיער ראשך בשיבה ושחרות" - פעם כך ופעם כך, ולכן יש לקב"ה שמות רבים.
אך מהו השם של הקב"ה? שמו ה"אמיתי" כביכול של הקב"ה הוא שם הוי"ה. אנו רק כותבים את השם באותיותיו, אך הוגים אותו כשם אדנות, כלומר, האותיות שכתובות הן אותיות הוי"ה, אך כשקוראים זאת בספר התורה או בסידור מבטאים שה' הוא האדון. רוב רובם של האנשים אינם יודעים לבטא את שם הוי"ה, וכיצד הוא מנוקד (בסידורים נוסח עדות המזרח יש ניקודים שונים לשם הוי"ה).
אין לתאר
מדוע איננו יודעים כיצד לקרוא את שם ה'? יש להבין ששם מבטא גם את מהותו של הדבר - האדם או החפץ. כשאנו קוראים לדבר בשם, אנו מנסים לבטא את המהות והמשמעות שלו, את תכונותיו, את פנימיותו ותפקידו של החפץ או של האדם. האם אנו יכולים לבטא את מהותו ומשמעותו של הקב"ה? קדושתו של הקב"ה היא כל כך גדולה, והוא כל כך נשגב מבינתנו, שאין אנו יכולים לתאר זאת כלל במילים. גם לשמו, אשר אמור לבטא את מהותו, תפקידו ויכולותיו, יש קדושה גדולה, ואנו לא מבטאים אותו. כשהכוהנים והעם העומדים בעזרה ביום הכיפורים, היו שומעים את השם המפורש יוצא מפי הכהן הגדול (ויש דעות שונות בין הפרשנים איזה שם בדיוק הוא היה אומר, ואכמ"ל), היו מיד כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם. עד כדי כך היא קדושת שמו של הקב"ה.
גם בימינו, כשאנו מדברים על הקב"ה, רובנו משתמשים במילה "השם". כלומר, כדי להתייחס לקב"ה אנו קוראים לו "The name", כי מילה זו מבטאת את הקדושה של שמו שהוא "השם" בה' הידיעה. גם בכתיבה רובנו כותבים את האות ה' עם גרש מלמעלה. כלומר, כשאנו מדברים או כותבים על הקב"ה, הביטוי שלנו לגדולתו ולקדושתו הוא המילה "השם". ויש אפילו שמקפידים לכתוב את האות ד' וכיו"ב. לעיתים אפילו המילה "השם" או האות ה' הפכה לקדושה בעקבות השימוש שאנו עושים בה כשאנו מתייחסים לקב"ה.
ואם כל כך גדולה קדושת שמו, הוא עצמו על אחת כמה וכמה.
וכך נאמר למשה בתחילת הפרשה: אפילו האבות, אברהם יצחק ויעקב, לא יכלו להבין באמת את פנימיותו, מהותו, יכולותיו ותפקידיו של הקב"ה, ולכן הוא לא הופיע אליהם בשם הוי"ה: "ושמי ה' לא נודעתי להם". משה, גדול הנביאים, הוא היחיד שיכול להתקרב להבנה מסוימת של מהותו של הקב"ה, אך בסופו של דבר גם הוא לא יבין זאת עד הסוף: "כי לא יראני האדם וחי".
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













