ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- שיעורים נוספים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
ברכה על השוקולד - ואומר הרב בעל פר"ח שעל השקולט"י צריך לברך "העץ", כי שתלו את הקקאו בשביל לעשות ממנו שוקולד ולא בשביל משקה. ולמעשה גם על שוקולד אנו מברכים "שהכל".
הברכה על הסוכר - עד זמן הרמב"ם לא היה סוכר, ואם אדם היה רוצה לאכול דבר מתוק עם התה, הוא היה לוקח תמר או תאנה. ולא לחינם מאריך הרמב"ם בענין הברכה על הסוכר, וז"ל: "הקנים המתוקים שסוחטין אותן ומבשלין מימיהן עד שיקפא וידמה למלח, כל הגאונים אומרים שמברכין עליו בורא פרי האדמה, ומקצתם אמרו בורא פרי העץ, וכן אמרו שהמוצץ אותם קנים מברך בורא פרי האדמה ואני אומר שאין זה פרי ואין מברכין עליו אלא שהכל" (רמב"ם פ"ח מהלכות ברכות ה"ה).
ואומר בעל הבא"ח: סדר הקדימה בברכות הוא: עץ, אדמה, שהכל. אבל אם מונחים לפניו תפוח עץ, בוטנים וסוכר - יקדים לברך" שהכל", כיון שאם יברך "העץ" או "האדמה" פטר את הסוכר אע"פ שלא התכוון כי הוא ספק עץ או אדמה, כי מה שמברכים על הסוכר "שהכל" הוא מתוך ספק (עיין לבא"ח פרשת פנחס אות ט"ז).
פירות המעורבים ביחד - כיום יש אולמות שמגישים בהם כמנת פתיחה חצי מלון ובו פירות מסוגים שונים: אבטיח , תפוח עץ, ענבים וכדו' או יש שמגישים מה שנקרא "קומפוט" שהוא סוגי פירות שונים עם מיץ - ומה יברך על כך ?
הפתרון הטוב ביותר הוא, שיטול ידיו ויברך "המוציא" ויטבול במיץ המתוק ויאכל חתיכת אבטיח ותפוח עץ עם הלחם, ויצא יד"ח. ואם לא עשה כן הרי שנכנס לבעיה, כי י"א שעל התפוח יברך "העץ", ועל הבננה, האבטיח או המלון - יברך "אדמה", ועל המיץ - תלוי, אם יש לו טעם אבטיח או מלון אינו צריך לברך, ואם יש לו רק מתיקות של סוכר, יברך "שהכל".
דרך ארץ באכילה
כשנמצא בבית הכנסת ויש קידוש וכדו' ומגישים בורקסים או 'קוגל', לא יאכל אלא מעט, כדי שלא יכנס לספק בענין הברכה האחרונה, וכדי שישאר גם לאורחים האחרים, וכן כדי שיוכל לשוב לביתו ולאכול מהמאכלים שאשתו הכינה, שאם ישבע ממה שאוכל בקידוש בבית הכנסת לא יוכל לאכול בביתו לתיאבון.
וכתוב (משלי כז, ז) "נפש שבעה תבוס נופת ונפש רעבה כל מר מתוק" - נפש רעבה רואה בכל דבר מר, מתוק, אבל אם הוא שבע, אז כל דבר לא טוב בשבילו.
כתוב בירושלמי שמנהג חכמי ירושלים היה להגיש לאורח רשימה ובה סוגי האוכל שיגישו לפניו.
כדי שהאורח יכלכל צעדיו ויאכל מכל דבר מעט, שאם לא ידע ימלא בטנו מהמאכל הראשון, ולא יוכל להמשיך לאכול ממה שטרחו בשבילו.
כבוד האשה
ומעשה היה בתקופתו של מורנו ורבנו הרה"ג רבי אברהם ענתבי זצ"ל, שהלכו והלשינו למושל הגוי שהיה מכונה בשם "ו'לי" שהיהודים מזלזלים בגויים, ואינם אוכלים מבישוליהם. המושל בארם צובא כעס עד מאד וקרא לרבי אברהם. כשהגיע רבי אברהם, ביקש המושל מאשתו שתכין כוס קפה, והיא בטעות שמה מלח במקום סוכר. כשטעם רבי אברהם מהקפה המשיך לשתותו ולא אמר מאומה, אך כשהמושל טעם מהקפה הוא רצה לצעוק על אשתו. אמר לו רבי אברהם תשתוק ותשתה, וכי בגלל שטעתה, תבייש אותה ?! אמר לו המושל: אתה מתחשב באשה גויה?! מכאן אני רואה שמה שאמרו עליכם שאתם מזלזלים בגויים, הכל שקר וכזב. כך סיפר לנו מו"ר ועטרת ראשנו הגאון הגדול ראש הישיבה ח"ר עזרא עטיה זצ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
