חידוש הסמיכה - פרק ב'

לפני שנתחיל לדון בנושא חידוש הסמיכה, נשתדל להסביר מה פשרו של מושג זה ומה משמעותו בחיי האומה. הדיינים מכונים בתורה "אלהים". נביא מספר דוגמאות:

יש לכך משמעות כפולה.
1. כפי שהסברנו בשבוע שעבר הדיינים מייצגים את השכינה והם גם גורמים להשכנת שכינה.
2. מקור סמכותם הוא מן השמיים. לכן מינויו של דיין תלוי קודם כל בקבלת רשות מרב שהוסמך גם הוא מידי רבו עד לראש השושלת והוא משה רבנו שהוסמך מפי השכינה. עיון במקורות מוכיח שיש עוד היבט להסמכה והוא קבלת הכרה מן הציבור. מבחינה זו הדיינים הם שלוחי הציבור והציבור הוא מקור סמכותם. לכן אין זה פלא כי כינוייה של הסנהדרין בתורה הוא - "העדה". נביא דוגמא כפולה לכך:

חידוש הסנהדרין בימינו (16)

הרב יוסף כרמל

add_alert

1 - חידוש הסנהדרין בימינו - פרק א'

2 - חידוש הסמיכה - פרק ב'

3 - סמיכה על ידי מי? - פרק ג'

טען עוד

עיין גם סוף פרק ראשון הוריות בירושלמי. עקרונות אלה מסבירים את הגמרא במסכת סנהדרין המתארת את המאבק שניהל רבי יהודה בן בבא על הסמיכה. וז"ל הסוגיא:

יש כמה נקודות הטעונות הסבר:
1. מדוע התנגדו הרומאים כל כך להמשך הסמיכה?
2. מדוע היה חשוב לסמוך דווקא בציבור הרי מתן רשות מרב לתלמיד יכול להעשות גם בפני שני עדים, ואם בדברים שבקדושה עסקינן, הרי ניתן היה לסמוך בפני עשרה. על פי דברינו התשובות ברורות. עם ישראל ראה בסנהדרין את מי שמייצג את השכינה ואת העם הריבוני היושב בציון. הרומאים רצו למחוק כל סימן של עצמאות רוחנית ולאומית ולכן עמדו על כך כי מערכת המשפט תינק את כוחה מן השלטון המרכזי ברומא. אי אפשר היה לסמוך שלא בציבור כי רק כך באה לידי ביטוי היות הסנהדרין מי שמייצג את הציבור. בשיעור הבא נמשיך להוכיח זאת.