- משפחה חברה ומדינה
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
3394
"וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאלהים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כ"ב ז).
"ײאֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאלהים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אלהים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהו" (שם, שם ח).
"ײאֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאלהים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אלהים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהו" (שם, שם ח).
יש לכך משמעות כפולה.
1. כפי שהסברנו בשבוע שעבר הדיינים מייצגים את השכינה והם גם גורמים להשכנת שכינה.
2. מקור סמכותם הוא מן השמיים. לכן מינויו של דיין תלוי קודם כל בקבלת רשות מרב שהוסמך גם הוא מידי רבו עד לראש השושלת והוא משה רבנו שהוסמך מפי השכינה. עיון במקורות מוכיח שיש עוד היבט להסמכה והוא קבלת הכרה מן הציבור. מבחינה זו הדיינים הם שלוחי הציבור והציבור הוא מקור סמכותם. לכן אין זה פלא כי כינוייה של הסנהדרין בתורה הוא - "העדה". נביא דוגמא כפולה לכך:

חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
1 - חידוש הסנהדרין בימינו - פרק א'
2 - חידוש הסמיכה - פרק ב'
3 - סמיכה על ידי מי? - פרק ג'
טען עוד
"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטאָּת" (במדבר ט"ו כד)
עיין גם סוף פרק ראשון הוריות בירושלמי. עקרונות אלה מסבירים את הגמרא במסכת סנהדרין המתארת את המאבק שניהל רבי יהודה בן בבא על הסמיכה. וז"ל הסוגיא:
"אמר רב יהודה אמר רב: ברם, זכור אותו האיש לטוב, ורבי יהודה בן בבא שמו, שאילמלא הוא ... בטלו דיני קנסות מישראל. שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל, שכל הסומך - יהרג, וכל הנסמך - יהרג, ועיר שסומכין בה - תיחרב, ותחומין שסומכין בהן - יעקרו. מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת, בין אושא לשפרעם. וסמך שם חמשה זקנים, ואלו הן: רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבי יוסי, ורבי אלעזר בן שמוע. רב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה. כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן: בניי, רוצו! אמרו לו: רבי, מה תהא עליך? - אמר להן: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים. אמרו: לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות של ברזל, ועשאוהו ככברה" (דף יג ע"ב יד ע"א).
יש כמה נקודות הטעונות הסבר:
1. מדוע התנגדו הרומאים כל כך להמשך הסמיכה?
2. מדוע היה חשוב לסמוך דווקא בציבור הרי מתן רשות מרב לתלמיד יכול להעשות גם בפני שני עדים, ואם בדברים שבקדושה עסקינן, הרי ניתן היה לסמוך בפני עשרה. על פי דברינו התשובות ברורות. עם ישראל ראה בסנהדרין את מי שמייצג את השכינה ואת העם הריבוני היושב בציון. הרומאים רצו למחוק כל סימן של עצמאות רוחנית ולאומית ולכן עמדו על כך כי מערכת המשפט תינק את כוחה מן השלטון המרכזי ברומא. אי אפשר היה לסמוך שלא בציבור כי רק כך באה לידי ביטוי היות הסנהדרין מי שמייצג את הציבור. בשיעור הבא נמשיך להוכיח זאת.
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
לקום מהתחתית של התחתית
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לאן נעלמה האמת?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
איך נראית נקמה יהודית?
האחריות והחשיבות לכל פרט, וכבוד תלמידי חכמים
אזכרה לרצי"ה קוק בישיבת בית אל תשפ"ה
הרב חיים כץ | י"ג אדר תשפ"ה
