ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
בהמשך לסוגיא שהבאנו בשיעור קודם הגמרא מספרת לנו כך:
"ורבי מאיר רבי יהודה בן בבא סמכיה? והא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כל האומר רבי מאיר לא סמכו רבי עקיבא - אינו אלא טועה! - סמכיה רבי עקיבא ולא קיבלו, סמכיה רבי יהודה בן בבא - וקיבלו" (סנהדרין יד ע"א).
כיצד ניתן להסביר את המציאות שרבי עקיבא סמך את רבי מאיר והסמיכה לא נתקבלה? על ידי מי? הרי רבי עקיבא היה סמוך מפי סמוך? אלא הכוונה היא שהציבור לא קיבלו ומסביר רש"י "לפי שעדיין היה בחור" (שם ד"ה ולא קבלו).
בהמשך הסוגיא מצינו:
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
2 - חידוש הסמיכה - פרק ב'
3 - סמיכה על ידי מי? - פרק ג'
4 - חזרת ה'סמיכה' – הייתכן?! - פרק ד'
טען עוד
"רבי חנינא ורבי הושעיא הוה קא משתקיד (היה משתדל) רבי יוחנן למיסמכינהו (לתת להם סמיכת חכמים) , לא הוה מסתייעא מילתא (לא הצליח רבי יוחנן לעשות זאת), הוה קא מצטער טובא (לא הבין רבי יוחנן מדוע והצטער על כך), אמרו ליה: לא נצטער מר, דאנן מדבית עלי קאתינן. דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מניין שאין נסמכין לבית עלי - שנאמר (שמואל א' ב') "לא יהיה זקן בביתך כל הימים", מאי זקן? אילימא זקן ממש - והכתיב (שמואל א' ב') כל מרבית ביתך ימותו אנשים - אלא סמיכה".
נשאלת השאלה מה היה חסר כדי שסמיכתו של רבי יוחנן תצא אל הפועל. רש"י במקום מסביר שהוא לא מצא שני חכמים שיצטרפו אליו שהרי צריך שלשה זקנים כדי לסמוך. פירושו של רש"י קשה, מדוע לא הזמין רבי יוחנן לביתו שניים מידידיו ובכך הבעיה הייתה נפתרת. אלא שאם נאמר שהיה צורך בתמיכת הציבור במועמד, לא הייתה סייעתא שמיא לכך, והציבור לא הגיע לטקס או שלא הגיעו מספיק אנשים.
שם בהמשך הסוגיא מצינו:
"כי סמכוה לרבי זירא שרו ליה הכי (בטקס הסמיכה של רבי זירא שרו את השיר הבא): "לא כחל ולא שרק ולא פירכוס - ויעלת חן" (בעברית פשטוה- הכלה הזו בגלל רוב יופיה איננה זקוקה לאיפור ואמצעים אחרים כדי להתיפות. בנמשל הכוונה היא שמועמד זה לסמיכה הינו כליל המעלות ואיננו זקוק ל"שיפוצים" על ידי מומחים ליחסי ציבור). כי סמכוה לרבי אמי ולרבי אסי שרו להו הכי: כל מן דין כל מן דין סמוכו לנא, לא תסמכו לנא לא מסרמיטין, ולא מסרמיסין. ואמרי לה: לא מחמיסין, ולא מטורמיסין (כאשר סמכו את רבי אמי ורבי אסי שרו להם שירי תהילה שמשמעותם אנו מעוניינים בדיינים כאלה ולא בדיינים שעלולים לנהוג שלא כהלכה)".
שירים מסוג זה בוודאי באו להביע את תמיכת הציבור במועמד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
