^ 1.נמסרה בישיבת ההסדר בראשון לציון (אדר תשע"ה). לשיעורים נוספים בקרו באתר שירת רש.
^ 2." כי לשון קדושה, לשון הכנה והזמנה כמו (במדבר יא', יח') התקדשו למחר ואכלתם..." (שערי קדושה, ח"א שער ג). "מי שבוטח בה' ומאמין בו יתברך כי הוא המריק שפע ברכה על ידי הכנה זו שהאדם מכין עצמו לכבוד השבת או לעשות צדקה וגמילות חסדים בכל עסקיו, איש כזה הוא נותן נדבות בלב שמח ונפש חפיצה ומקבל את השבת מתוך רוב שמחה והא בהא תליא להגדיל קדושתו להבא, מה שאין כן איש אשר יעשה כל מלאכה בלי התבוננות כבהמה אז כשיגיע השבת יהיה עליו לעול ולמשא כי יפריעו ממעשיו וידמה אליו שמפסיד בזה במה שמתבטל ממלאכתו . גם במעשה הצדקה גם כן אי אפשר לו ליתן בטוב עין מאפס ההתבוננות כי כל כבוד עשרו הוא מתוסף על ידי הכנות הקדושה שהוא מכוין (ספר מאור ושמש - פרשת ויקהל ד"ה הנה).
"וישמע יתרו כו'. פרשתו של יתרו קודם מתן תורה לרמז שנצרך הכנה והתבוננות לקבלת התורה . ישב בכבודו של עולם ונדבו לבו למדבר כו', וזאת נצרך לקבלת התורה, אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמדבר והרצון והתשוקה לקבלת התורה ולשים עצמו כמדבר זאת מועיל לקבלת התורה" (בית ישראל יתרו, תשי"ג, הובא בספר "קול שמחה", מועדים).
^ 3.אולי אפשר לומר, שארבעת סוגי ההכנות הללו הן כנגד אותיות השם ב"ה. י' – הכנה רוחנית, ה' – הכנה אמונית, ו' – הכנה הלכתית, ה – הכנה מעשית. קיום מצוות החג בפועל הינה כנגד כללות השם ב"ה.

^ 4.פור – בפרסית: puru – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. מקור המילה הפרסית הוא באכדית: puru, buru - אבן; וייתכן שבמקור זו מילה שומרית (רוני הפנר, השפה העברית).
^ 5.מטבע לשון של מו"ר הרצי"ה קוק, מזמור י"ט למדינת ישראל, סע' ב', ארץ הצבי.
^ 6.כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה, וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זיכרון הצרות יבטל, שנאמר: כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני, ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר: וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם (רמב"ם הלכות מגילה פ"ב, הלכה יח, על פי הירושלמי).
^ 7.על כך ראה בהרחבה בספרנו: המחזיר שכינתו לציון, מבט תורני על מלחמת ששת הימים ויום ירושלים, כרך א', שער ההלכה, תשע"ז, הוצאת תנועת המזרחי העולמית.
^ 8."לפיכך סבירי להו לחכמים שיש זכר ליציאת מצרים אף לימות המשיח, כי איך לא יהיה זכר לסבה עם המסובב, כי מן המדריגה שקנו ישראל כשיצאו ממצרים יקנו עוד מדריגה יותר עליונה, ואם לא שהוציאנו ממצרים, ולקח ישראל לו לעם, לא זכו לאותה מעלה עליונה שיקנו לעתיד, כי יציאת מצרים הוא סבה בעצם אל הגאולה העתידה" (נצח ישראל למהר"ל הקדמה, וראה תפארת ישראל פרק נב').
"יציאת מצרים היתה מאורע כזה, שרק לפי מראית העין הגסה נחשבת היא לדבר שהיה איזה פעם ועבר, ונשאר בתור זכרון אדיר בתולדות ישראל, ובתולדה הכללית של האנושיות כולה. אבל באמת ע"י הכרה תוכית אנו באים לידי ידיעה, כי עצם פעולת יציאת מצרים היא פעולה שאינה נפסקת כלל, התגלות יד ד' בפרסום ובהופעה בהירה על פני ההיסתוריה של התבל, היא התפרצות אור נשמת אלהים החיה והפועלת בכל מרחבי עולם, אשר ישראל זכה לזה, שע"י גדלו והכשרת קדושתו, תאיר את אורה להזריח אורים גדולים בכל נאות מחשכים לדורי דורים. והמפעל העצמי של יציאת מצרים הולך הוא ופועל את פעולתו, הזרע האלהית, אשר נחשפה במצרים לגאולתם של ישראל, היא היא נטויה ועומדת בהכנת המשכת פעולתה, באין הפסק והפרעה (עולת ראי"ה, ח"א עמ' כו') וראה אורות התחיה, ל'.
^ 9.לעיון ביסודות אלו עיין בספר: קבעוני לדורות, אסופת מאמרים לחודש אדר (תשס"א), מאמרי הרב חיים דרוקמן, הרב אברהם בלס, הרב חנן פורת ונוספים.
^ 10.מבלי להיכנס לבירור המפורסם בעניין גדר חיוב מחיית עמלק, האם הוא פרטי או מוטל על ב"ד (ספר החינוך תר"ד, ועיין שו"ת קול מבשר ב, מב), אלא שהיום אין לנו את אותו עמלק ההיסטורי ואודות 'עמלק מדרשי או היקשי' אין לנו כיום סמכות להכריע דין זה ולדמות דבר לדבר מדעתנו וכשתתחדש הסנהדרין (בב"א), הם יצטרכו לדון האם יש איזשהו ישות מסוימת כיום שעונה לקריטריונים הנ"ל.
^ 11.וראה בספרו של הרב אריה הנדלר: 'מרחוק - פרקי אמונה במבחן משבר', (תשע"א).
^ 12. עיין בספר 'מועדי ישראל' (מהדורת תשע"א) למו"ר הגר"ש גורן זצ"ל עמ' 178 הכותב: "...דורנו, דור השואה, מתלבט מאוד להבין תיאוריה זאת על ההשגחה העליונה החופפת תמיד על עם ישראל ומגינה עליו מפני כליה והשמדה, לאחר שתכנית ההשמדה של הגרמנים ימ"ש הצליחה להשמיד שליש של העם היהודי. בעיה זו מנסרת בנפשינו ונוקבת ויורדת עד תהום .. יש ביד הסבר מדעי-דתי על דרכי ההשגחה העליונה על עם ישראל שאין כאן המקום להרחיב עליו את הדיבור...". ועיין בספר: קדיש אחרון: עיון בגישות אמוניות בסוגיית האמונה והשואה הרב איתמר כהן (תשס"ג).
^ 13.ראה אצל ר' משה מיה, עולם בנוי וחרב ובנוי: הרב יהודה עמיטל לנוכח זיכרון השואה, הוצאת תבונות, תשס"ב.
^ 14. וראה עוד בספר "לפיד האש" עמוד תרעג, ר' אהרון סורסקי, תשנ"ז.
^ 15.באחד משיעוריו סיפר פעם הרב שלמה אבינר בבדיחות שיום בהיר אחד, נגלה המלך המשיח ובכל מקום קבלו אותו בשמחה ושירה, 'שאו שערים... 'ימים על ימי מלך'..., וברכו עליו את כל הברכות ואילו בישיבות של תלמידי הראי"ה קוק, לא שמחו מספיק וכאשר שאל אותם המשיח מדוע, אמרו לו: "אתה אמור לבוא 'קמעה קמעה' ומכיון שהקדמת, אנו עוד לא מוכנים".
^ 16.כתב בחידושי הר"ן (רבנו ניסים) לשבת דף לא.: "צפית לישועה, פי' רש"י ז"ל לדברי הנביאים ע"כ. ועוד צריך לבאר צפית לישועה בימיך. ולא אמר צפית שתבוא ישועה לישראל, דמי שאינו מאמין זה, אפיקורס הוא , שהאפיקורסים אינן מאמינין שתבוא ישועה לעולם לישראל, כן פי' בתוספות".
ובעולת ראי"ה, ח"א עמ' רעט': "הצפיה כוללת גם שימת עין תדירית, גם באין שום יחש של הכרה גלויה חיצונית אל הישועה, כמו שהמצפה עומד על המשמר ימים על שנה, ולא יעזוב עמדתו גם באין לפניו דבר מחודש - וגם שבכל עת מצא של איזו הערה שיראה שראוי לעשות איזה דבר לישועה, יחיש פעולתו ולא יעזוב , כמו שהמצפה בראותו ע"פ צפיתו, שבאה שעת מעשה, לבריחה או הגנה מאיזה אויב וכאלה, עליו החובה לעשות מה שדרוש לעשות לטובת המצב, כן יזרז לעת הנכון בלא איחור רגע וזמן. לאלה שתי התכניות (התכונות) יחדיו, הנראות כמתנגדות זל"ז (זו לזו), ההתמדה בצפיה מחשבתית והזירוז בעת הכושר, צריך להתרומם בעומק העיון של צפיה לישועה". וכן כתב במאמרי ראי"ה, עמ' 257: "ביחס לתקוה המפעמת בלב כל יהודי מדור דור לישועה ולגאולה, השתמשו חז"ל בבטוי "צפיה". שואלים לאדם "צפית לישועה" ולא "קוית". צפיה היא מגזרת צפה. תפקיד הצופה להשתמש בכל מאורע שהוא להזהיר על תקלה ולעורר למפעל של ישועה. וכך עלינו להשתמש בכל המאורעות שבעולם, שעל ידם תוכל לבוא או לצמוח תשועה לישראל . אנו אמונים על האמונה שכל דבר שיוכל להועיל לבנין הארץ ולחזוק האומה צפון בו דבר ה' לתחית הקודש בארץ הקודש". ועיין אגרות הראי"ה ג' עמ' כא', ובמאמר 'צפית לישועה' של ה'חפץ חיים', פרק ג' ('כל כתבי החפץ חיים', חלק ג').
ובשו"ת בני בנים, לרה"ג הרב יהודה הרצל הנקין ח"ג, מאמרים, מאמר שלישי עמ' קפא', מהי צפיה למשיח, ובספר ועלהו לא יבול (הרב נחום סטפנסקי), ח"ג, ליקוטים עמ' שסט', דעת הגרש"ז אויערבאך ודעת הגר"י ניסן רוזנטל.
^ 17. על כך בהרחבה במאמר "למהלך האידיאות בישראל", שבספר 'אורות'.
^ 18."..בניתי מזבח, עליו הקרבתי לילות נדודי שינה, ספקות ופקפוקים... יהודים כמוני ואחרים, אשר שרשיהם יונקים מן הקרקע העתיק של אביי ורבא ואשר התקשרו עם התנועה, הרי הם בבחינת יוסף, הנדרשים להקריב על המזבח את מנוחת הנפש שלהם, יחסי חברות וידידות" (חמש דרשות, עמ' 24).
^ 19. "בואו לא"י, אל תמתינו על סדרים ודברים רשמיים... המלטו והאספו, בואו לא"י... וראו הדר ארץ חמדה, הדר הכרמל והשרון, הדר שמי תכלת נאים ויפים, הדר האויר הצח הטהור והממוזג, השורר בהודו והדרו גם בתקופת טבת... בואו וראו איך עמנו האהוב והיקר, מחדש כנשר את נעוריו, איך הוא מתחיל פושט ברווחה את עצמותיו הכואבות והמפוצחות מימי נדודו וגלותו המרה, בואו וראו איך מתרגל הוא לזקוף כתמר את קומתו... עלינו ללחום בכל עוז בשנאת אה"ק שהתחילה להיכנס בפרטים מקרבנו. עלינו להשמיד... את הזוהמא של המרגלים, שדוקא במועד לחננה, התחילה להתנער מעט... והיא דומה להתאמצות האחרונה של הפתילה, המתנשאת למעלה טרם תיכבה כליל... לשוא יתאוננו המתאוננים מכל הצדדים, האוהבים והאויבים, על מהלכה של הפעולה המעשית להתיישבות. אחינו על אדמת הקודש, שלא גדול עוד ערכה. טרוטי עיניים אלה אינם רואים את האור, אינם מרגישים אותו... אינם יכולים להכיר את הדר החיים של הקדושה השאננה, את המנוחה הפנימית ואת האור המאיר בשלווה ובטחה גנוזה, השורה בעצם קדושתה... על אדמת הקודש. הה עיוורים! מי ייתן לכם עיניים לראות בלב פנימה, הוי יושבי ארצות חשוכות... הטעמתם טעם גן-עדן זה? הוי אחים נדכאים ואומללים, לבי לבי עליכם, מעי מעי עליכם!" (מאמרי הראי"ה, 323-325).
^ 20.וכך כותב הרמב"ן על פסוק זה: מתחילה יקבץ רבים מנדחי ישראל ולא כולם , ואחרי מלחמת גוג אמר: 'עוד אקבץ עליו לנקבציו', שעוד יקבץ שנית על הנקבצים מכבר, ואז תהיה שלמות הגאולה.
וכן כתב הגאון רבי יהושע מקוטנא: ".. ואין ספק שהיא מצווה גדולה כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה, ונאמר "עוד אקבץ עליו לנקבציו " ועיין ביבמות דף ס"ד שאין השכינה שורה פחות משתי רבבות מישראל, ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה ..(ישועות מלכו, יו"ד, סי' סו'). וראה בדברי הרב טייכטאל הי"ד ב'אם הבנים שמחה' (פרק שני סע' ג').
^ 21.צבע הכריכה של ספר 'אורות' במהדורה הקלאסית והנפוצה של מוסד הרב קוק. אמנם, בהתחלה הדפיסו אותו בצבע כחול ואחר כך עברו ללבן, וביחד - כחול ולבן, כדגל ישראל. ספר 'אורות' ראה אור לראשונה בקיץ תר"ף. והקדים הקב"ה תרופה למכה.
^ 22."הספר הלבן" - ספרם של הכובשים הבריטים המטיל מגבלות על עליית יהודים לא"י וקריעת עבר הירדן המזרחי משטח המדינה היהודית (הראשון פורסם בתרפ"א) ובשנת תרפ"ט ובתרצ"ט – הגבלת רכישת קרקעות על יהודים והגבלת העלייה לארץ ישראל.
^ 23."ועיקר אמונה, בחינת תפילה, בחינת ניסים, אינו אלא בארץ ישראל, כמו שכתוב: 'שכן ארץ ורעה אמונה', ושם עיקר עליית התפילות, כמו שכתוב: 'וזה שער השמיים' (ליקוטי מוהר"ן תורה ז' סעיף א') "כי ארץ ישראל הוא כלליות הקדושה שבכל הקדושות" (ליקוטי מוהר"ן תורה רל"ד) "וצריך כל אדם לבקש מהשם יתברך, שיהיה לו כיסופין וגעגועים לארץ ישראל, וגם שיהיה געגועים לכל הצדיקים לארץ ישראל" (ליקוטי מוהר"ן תורה קנ"ה) ו"מי שרוצה להיות איש ישראלי, היינו שילך מדרגה לדרגה, אי אפשר אלא על ידי ארץ ישראל" (ליקוטי מוהר"ן כ') ואמר: "המקום שלי הוא רק ארץ ישראל, מה שאני נוסע אני נוסע רק לארץ ישראל, ולפי שעה אני רועה בברסלב וכיוצא" (חיי מוהר"ן).
^ 24.כך כותב תלמידו רבי נתן: "ואחר שגמר התורה (ליקוטי מוהר"ן כ') אחר כך בעת השיחה שאלתי אותו מה כונתכם במה שאמרתם שארץ ישראל היא גדולה כל כך ושזה עקר נצחון המלחמה. וגער בי וענה ואמר כונתי ארץ ישראל הזאת בפשיטות עם אלו הבתים והדירות . כלומר שכל כוונתו במה שהאריך במעלת ארץ ישראל כוונתו כפשוטו על ארץ ישראל הזאת שבני ישראל נוסעים לשם , שרצונו שכל איש ישראל כל מי שרוצה להיות איש ישראל באמת יסע לארץ ישראל, ואף על פי שיש לו מניעות רבות על זה, ישבר כל המניעות וילך לשם כי זה עקר נצחון המלחמה כשזוכין לבוא לארץ ישראל (חיי מוהר"ן, אות טו').
^ 25. בספר "להלכות ציבור" במספר כרוזים.
^ 26. "...כי רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת אדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית. וצרות-העין הגורמת לראות בכל מה שחוץ לגבול האומה המיוחדת, אפילו אם הוא חוץ לגבול ישראל, רק כיעור וטומאה, היא מהמחשכים הנוראים שגורמים הריסה כללית לכל בנין הטוב הרוחני, שכל נפש עדינה מצפה לאורו (מידות הראי"ה, אהבה, סע' י').
^ 27. איילת השחר (מהדורת תשנ"ה), הרב יעקב הלוי פילבר, עמ' רסה'. 'עין בעין' - הרב ד"ר חגי שטמלר, עמ' 89-92, תשע"ו.
^ 28."כשפורצים גדרים של דורות הקודמים שעמדו נגד התפשטות החכמות בישראל, לשם שמים, מאירים על ידי זה אורו של משיח, הנקרא בן פרצי. ועל ידי מה שסובלים כל האיומים והבזיונות ומניעות הכבוד הבאים על ידי זה מיראי ד' פשוטים, זוכים לבחינת יחידה, כמו שזוכין במסירת נפש בפועל על קידוש השם, ומכפרים על ידי היסורים הללו על כל העולם כולו, ועונות הדור מתהפכים לזכיות, וסניגורים רבים עומדים על כל חכמי ישראל לזכותם בזכותם את כל ישראל" (קבצים מכתי"ק, כרך ב', פנקס הדפים ד', 8-12).
^ 29.עיין במאמרו של הרצי"ה - "יהדות התורה – לדרישת המדינה היהודית" (נכתב בשנת ה'תש"ו), 'לנתיבות ישראל', ח"א, עמ' 63-66, ירושלים, תשכ"ז.
^ 30.עיין בדברי המבוא לספרו של הראי"ה קוק, 'עץ הדר השלם', המכון ע"ש הרצי"ה, ירושלים, תשמ"ו.
^ 31.פרופ' בני בראון, מדריך לחברה החרדית, אמונות וזרמים.
^ 32.עיין שו"ת 'משפט-כהן' סי' קמג': "...וי"ל שמתחילה חשבה, שעל חייה לא יש ספק כלל, והיתה חושבת שאסור לה למסור נפשה, ואחר שהורה לה מרדכי, שיש ספק גם על חייה, שוב הכירה את ההיתר, וממילא את החובה... מיהו הדבר מצד עצמו מסתבר, דאין לך הוראת שעה כ"כ נחוצה ראויה להורות לעבור על דברי תורה כמו הצלת כלל ישראל..." ובהמשך: ..החובה התדירית למסור נפש היחיד בשביל הכלל היא משום מגדר מילתא והוראת שעה, וצריך לשקול את הענין. ואסתר משום הכי חשבה לכתחילה, שהדבר רחוק שתציל, שהרי ודאי ימיתוה ותפסיד חיי שעה, וגם שהיתה חושבת שאולי במשך הזמן תהיה נקראת, ותוכל להציל אז באופן יותר קרוב ובלא סכנה, ומרדכי הורה לה הוראת שעה, שבמקום הצלת כלל ישראל אין לדחות כלל, ויפה שעה אחת קודם , והעיר לה ג"כ שע"ד חשש הצלת חייה, שהוא נוגע לענין דינא חוץ מהוראת שעה של למגדר מילתא, הלא יש ספק שגם היא בסכנה ומי יודע וגו', וכמשכ"ל.



^ 33.כתב הרב בשנת תרי"א (!) דברים אלו: "ואם ח"ו ינסך ה' עלינו רוח תרדמה ולא נתעורר להיקבץ באגודה אחת לפקח ולהשגיח בעסק הקיבוץ יאבדו ימות המשיח בן יוסף, שהם באלף השישי, ובסוף האלף השישי יבא בן דוד ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה ויקבץ נדחנו אחד מעיר ושנים ממשפחה עם עני ודל מוכים ומעונים תמהים מרעות ותשים מצרות על אשר לא נתנו את כבוד לאלהי ישראל לשוב להסתופף בצלו בארץ ישראל (ספר חיים, עמ' 399, שם) ובמקומות נוספים בכתביו.
^ 34.סקירה היסטורית ואמונית מרתקת על שלבי תהליך הגאולה שאנו נמצאים בעיצומו ניתן למצוא בספרו של מו"ר הרב שמואל יניב: 'התגלות', שער ד', עמ' 181-239, גבעת שמואל, תשע"ד.
^ 35. וראה ב'פרי עץ חיים', שער ר"ח חנוכה ופורים, פרק ו' ובפירוש 'יוסף לקח' (לרבי אליעזר אשכנזי ב"ר אליה הרופא מח"ס 'מעשי ה''), על מגילת אסתר, ט', יט'
^ 36.על פי מאמרו של הרצי"ה קוק 'החיות הישראלית' - 'לנתיבות ישראל', ח"ב, עמ' קיט'.