ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי בימי צעירותו חי ר' משה לייב מסאסוב עם אשתו ובניו בדחקות גדולה. אחד משכניו, איש אמיד, הציע לפניו סכום כסף כדי שייסע אל היריד ויקנה סחורה, ויעסוק אחר-כך במסחר בעירו. נסע ר' משה לייב עם שאר הסוחרים אל היריד. כשבאו לשם הלכו כולם לעסקיהם, ואילו הוא הלך לבית המדרש ושהה שם כמה ששהה, וכשבא לכיכר השוק כבר היו הסוחרים מכינים עצמם לחזור הביתה. כשאמר להם שיש בדעתו לקנות סחורה מילאו פיהם צחוק, וכך נסע עמהם הביתה. על פתח ביתו קיבלוהו ילדיו בקריאות: "אבא, מה הבאת לנו?" מיד נפל מתעלף. כששבה נפשו אליו, בא אותו שכן אמיד להיוודע על מעשהו. ראה אותו בשברון רוחו ושאל: "מה היה לו, רבי? אבד לו הכסף? אל ייפול לבו, ברצון אתן לו עוד פעם". נאנח ר' משה לייב: "אדם כי יבוא הביתה וישאלוהו מה הבאת לנו, מה יענה?" "אם כן", אמר השכן, "הרי מוטב לו שיעסוק בבית". מאותו יום ואילך נתגלתה לעולם צדיקותו של ר' משה לייב.
התבנית שעל-פיה בנוי הסיפור שלנו היא תבנית ידועה. בדברי חז"ל נמצאות השוואות רבות בין מהלך חייו של אדם למהלך יומו. כך אמרו במסכת אבות: "היום קצר והמלאכה מרבה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק". בסיפור שלפנינו מקבלת גישה זו גם גוון חסידי.
הדבר ששבר את לבו של ר' משה לייב היה קריאתם של ילדיו: "אבא, מה הבאת לנו?" יסוד החסידות הוא ההכרה כי "לית אתר פנוי מיניה", כלומר שאין מקום פנוי מנוכחותו יתברך. נוכחותו של הבורא וממלאת את המציאות כולה ומעניקה משמעות אלוקית לכל המציאות. כל נברא, כל יצור, כל חי, כל מחשבה, כל הלך רוח, כל אמירה - כולם מלאים את נוכחותו של הבורא. עלינו רק להקשיב.
הבעל שם טוב נהג לומר כי הוא יכול לשבת במסיבת מרעים, הללו ידברו דברים בטלים ואילו הוא יעסוק באותה שעה בייחודים עליונים. השאלה היא לא מה נאמר, אלא מה האדם שומע. מי שמכיר את נוכחותו של הבורא, הממלאת את כל המציאות כולה, שומע את התביעה הרוחנית גם מצעקתם של ילדים. זה מה שקרה לר' משה לייב מסאסוב. כשעמד הוא על מפתן ביתו שמע את קול ה' הקורא אליו "מה הבאת לנו?"
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
62 - יין המשומר
63 - הסחורה של ר' משה לייב
64 - מַן מן השמים
טען עוד
לאחר שעמדנו על הממד החסידי העמוק שבסיפור, נפנה אל הסיפור עצמו ונעמוד על משלו ונמשלו. ר' משה לייב הוא האדם המקבל הלוואה על מנת שילך ויעסוק בסחורה, ויביא פרנסה לביתו. כל אדם מקבל אשראי בטרם יצא לדרך חייו; אשראי מבורא עולם. אשראי של חיים, אשראי של יכולות. על האדם לצאת לדרך חייו כשהוא שם אל לבו את המטרה העיקרית של חייו - לנצל את האשראי שניתן לו ולהביא את הרווחים הביתה. הוא צריך להגיע למצב שבו יוכל להשיב תשובה לשאלת "מה הבאת לנו".
הסוחרים הנוסעים עם ר' משה לייב יודעים את מנהגו של יריד החיים: על האדם לנצל את הזמן. הסוחרים מגיעים ליריד ומיד מתחילים במסחרם. הם יודעים שזמנו של היריד קצוב, ועם רדת החשכה לא ניתן יהיה עוד לסחור. אך ר' משה לייב אינו פונה למסחר כשהוא מגיע ליריד. הוא פונה אל בית המדרש. לכאורה יש כאן מעשה של קדושה, אלא שבהקשר של המשל והנמשל, לפנינו התרשלות בעבודה. הסוחר בא ליריד כדי לעסוק במסחר. האדם בא לעולם כדי לעסוק בתורה ובמצוות. מה יענה מי שבא למקום בשל מטרה מסוימת, הזניח את המטרה ועסק בדבר אחר?
את פניו של ר' משה לייב מקבלים ילדיו. בקריאתם "אבא, מה הבאת לנו?" כאמור, שומע ר' משה לייב בקולם את קול התביעה האלקית מן האדם "מה הבאת לנו".
חז"ל מלמדים אותנו כי מיום שחרב בית המקדש ניטלה הנבואה וניתנה לקטנים. הפתגם העממי אומר: "שוטים וקטנים אומרים את האמת". הקטנים אינם מתחשבנים. הם עדיין מביעים בצורה טבעית את אשר על לבם, את הקול הטבעי המפעם בהם. זהו מנהגם של קטנים בשעה שאביהם חוזר מן היריד. יש כאן תביעה טבעית ופשוטה שכל-כך הרבה געגועים ואהבה מזוגים בה.
כששומע ר' משה לייב את הקריאה הזו, מהדהדת באוזניו הקריאה הטבעית הקוראת בלבו של כל אדם, הקריאה אל השלמות, הקריאה לניצול הזמן, הקריאה לשימוש נכון באשראי שניתן לכל אחד ואחד.
ר' משה לייב איננו נוסע עוד אל היריד. את חכמת היריד כבר למד. מכאן ואילך יקדיש את חייו למטרת מסחרו, ל'מסחר' שאליו נועד, להיות רבי לחסידים. זהו המסחר שהוטל עליו, וזוהי התשובה שאותה יצטרך להשיב כשישאלו אותו במרום "מה הבאת לנו".
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













