ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- שיחות לפני הגירוש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הווה אומר לדעת הצבור הזה צהל משרת כיום מטרה פוליטית של חלק מהציבור והוא פסק מלהיות צבא העם, צבא שנקי מפוליטיקה, צבא שפעולותיו מוסכמות על רובו ככולו של העם.
ואני שואל: איזה מוטיבציה יכולה להיות לשרת היום בצה"ל, אני רואה לנגד עיני מפקדים רבים שהלכו לפיקוד מתוך מוטיבציה לאומית מתוך אידיאל מתוך כוונה לקיים מצווה של תורה מתוך רצון לשרת את העם במקום שנקי מפוליטיקה. כעת הם מאוכזבים ופורשים מהצבא. והצבא יהפך לצבא של שכירים ולצבא של קרייריסטים חסר ערכים יהודיים לאומיים.
אתה שואל איש מג"ב: איך אתה מעז להשתתף בעקירת יהודים, והוא עונה: אין לי ברירה אם אתה יכול לתת לי פרנסה אחרת אני מיד עוזב.
אתה שואל איש בקורס טיס: איך אתה מעז להשתתף בעקירת יהודים, והוא עונה: אני לא רוצה להשתתף אבל אם אסרב יעיפו אותי מהקורס.
וכעת שואל את עצמו חייל ומפקד: איך אוכל לתת אמון במפקד שמעלי בשעת קרב, כאשר אבד האמון בו, מפני שהחלטותיו נובעות משיקולים זרים של קריירה ופרנסה. המפקד שלי כבר לא שואל את עצמו האם הפעולה הזו לטובת עם ישראל או מזיקה לו. להשתתף בקרב בשביל האגו של המפקד זה לא מושך אותי כלל.
האחריות למצב זה נופלת לא רק על הממשלה אלא גם על צמרת צה"ל. כי צמרת צה"ל הייתה צריכה לומר לממשלה אין אנו יכולים להיות שותפים בתכנית העקירה. כי אין אנו יכולים להטיל משמעת מחייבת על מפקדים וחיילים שמעשה זה הוא בניגוד למצפונם. וגם אם צהל נאלץ לעשות זאת הרי היו צריכים לשחרר מראש כל מי שאינו מוכן להיות שותף למעשה זה בגלל השקפתו. אך במקום לנטרל את הבעיה, בא הרמטכ"ל וכופה בכוח ובלחצים כבדים על חיילים לפעול בניגוד לאמונתם. ומעשה זה פוגע במוטיבציה של המפקדים והחיילים לשרת בצה"ל.
רבנים גדולים קבעו שאסור להשתתף בתכנית העקירה בכל מעגל שהוא, כעת מתחזק האיסור להשתתף בעקירה גם מפני חילול שבת, שכנראה כל משתתף יאלץ לעבור עליו. וזה כבר קרה השבת.
אנשים רבים אבדו באחרונה את האימון ברבנות הצבאית. הם נוכחו שהשיקולים של הרבנות הצבאית כנראה מושפעים מלחץ הרמטכ"ל ואינם תמיד מוכרעים על פי ההלכה בהתייעצות עם גדולי התורה. וכל חייל, לדאבוננו, לא יוכל לסמוך על הוראות הרבנות הצבאית ויצטרך לברר לעצמו את ההלכה על פי רבותיו, וכיון שרבותיו אינם יודעים את העובדות לאשורם הם לא יוכלו להחליט. וימצא החייל הדתי במבוכה ובמצב כזה איך יוכל חייל דתי לשרת בצה"ל.
את התחושה הזאת חשים אנשים שאוהבים את עם ישראל ואת ארץ ישראל ואת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי בארץ ד'. אנשים שמוכנים להקריב למען העם והארץ, אנשים שראו בצבא את המקום שמאחד את כל העם אשר מטרתו משותפת להגן על העם והארץ מפני אויביו מבחוץ.
ואולם יסורים אלו הם חלק מהדרך של בנינה של האומה וחזרתה לדרכה האמיתית לדרך ד' דרך התורה.
המאבק נגד עקירת ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, הוא מאבק נגד השחיתות שדבקה בראש הממשלה ושריו. זהו מאבק למען הגינות שלטונית, למען דמוקרטיה אמיתית, למען טוהר המידות. זה מאבק על דמותו של עם ישראל ועל דמותה של מדינת ישראל, האם המדינה תהיה מדינה חסרת זהות יהודית מדינה לכל אזרחיה, או המדינה תהיה מדינה יהודית של העם היהודי, השואפת לקבץ את כל העם לארץ ישראל, השואפת לשמור על הייחוד היהודי ועל היעוד של עם ישראל שהוא עם ד' עם התורה.
ובמאבק הגדול הזה אנו בטוחים בניצחון כי ד' אתנו.
כעת אנו נוכחים בפועל את אשר ידענו מראש. בלי המסורת היהודית בלי אור התורה בישראל אין גם מוסר אנושי. בלי מוסר התורה אין גם יושר אנושי. השחיתות תתפשט מהראש ועד הרגליים. מראש הממשלה ועד נוער הפאבים. עם ישראל הוא עם גדול בעל כוחות גדולים וכאשר הוא עולה הוא משול לכוכבים, אבל חס וחלילה כאשר הוא יורד הוא יורד מטה מטה עד עפר. גם את הקלקולים הוא עושה בעוצמה. עם ישראל אינו יכול להיות בינוני, אינו יכול להיות כשאר העמים, או שהוא עולה עליהם או שהוא יורד תחתיהם. כדברי ר' יוחנן בן זכאי בכתובות ס"ו: אשריכם ישראל בשעה שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובשעה שאין עושים רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא בהמתן של אומה שפלה.
אני סבור שיסורים אלו, אם כל הכאב בהם, אלו יסורים שממרקים ומרפאים. המכות שאנו מקבלים הם מפני שהשקפת השמאל החילוני מתרסקת. אין קיום לעם ישראל בלי אמונה, ותוך כדי פרפורי גסיסה של השמאל הוא מכה בכוחותיו האחרונים. לאחר מכן תקום הנהגה יהודית אמונית שתוביל את המדינה לקראת גאולה. זהו המהלך ואין אחר ובו אנו הולכים ומתקדמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
