ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מאבק נגד השחיתות ;">

דף הבית בית מדרש ארץ ישראל ומצוותיה חבל קטיף שיחות לפני הגירוש Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תמוז תשס"ה

מאבק נגד השחיתות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

חלק גדול ומשמעותי בצבור סבור שתכנית העקירה של ישובי חבל עזה וצפון השומרון, היא שגויה מכל הבחינות גם המדינית גם הצבאית וגם הלאומית ובעיקר הדתית. זו תכנית שנועדה להציל את ראש הממשלה מהמשפט על מעשי השחיתות שהוא מעורב בהם.

הווה אומר לדעת הצבור הזה צהל משרת כיום מטרה פוליטית של חלק מהציבור והוא פסק מלהיות צבא העם, צבא שנקי מפוליטיקה, צבא שפעולותיו מוסכמות על רובו ככולו של העם.

ואני שואל: איזה מוטיבציה יכולה להיות לשרת היום בצה"ל, אני רואה לנגד עיני מפקדים רבים שהלכו לפיקוד מתוך מוטיבציה לאומית מתוך אידיאל מתוך כוונה לקיים מצווה של תורה מתוך רצון לשרת את העם במקום שנקי מפוליטיקה. כעת הם מאוכזבים ופורשים מהצבא. והצבא יהפך לצבא של שכירים ולצבא של קרייריסטים חסר ערכים יהודיים לאומיים.

אתה שואל איש מג"ב: איך אתה מעז להשתתף בעקירת יהודים, והוא עונה: אין לי ברירה אם אתה יכול לתת לי פרנסה אחרת אני מיד עוזב.

אתה שואל איש בקורס טיס: איך אתה מעז להשתתף בעקירת יהודים, והוא עונה: אני לא רוצה להשתתף אבל אם אסרב יעיפו אותי מהקורס.

וכעת שואל את עצמו חייל ומפקד: איך אוכל לתת אמון במפקד שמעלי בשעת קרב, כאשר אבד האמון בו, מפני שהחלטותיו נובעות משיקולים זרים של קריירה ופרנסה. המפקד שלי כבר לא שואל את עצמו האם הפעולה הזו לטובת עם ישראל או מזיקה לו. להשתתף בקרב בשביל האגו של המפקד זה לא מושך אותי כלל.

האחריות למצב זה נופלת לא רק על הממשלה אלא גם על צמרת צה"ל. כי צמרת צה"ל הייתה צריכה לומר לממשלה אין אנו יכולים להיות שותפים בתכנית העקירה. כי אין אנו יכולים להטיל משמעת מחייבת על מפקדים וחיילים שמעשה זה הוא בניגוד למצפונם. וגם אם צהל נאלץ לעשות זאת הרי היו צריכים לשחרר מראש כל מי שאינו מוכן להיות שותף למעשה זה בגלל השקפתו. אך במקום לנטרל את הבעיה, בא הרמטכ"ל וכופה בכוח ובלחצים כבדים על חיילים לפעול בניגוד לאמונתם. ומעשה זה פוגע במוטיבציה של המפקדים והחיילים לשרת בצה"ל.

רבנים גדולים קבעו שאסור להשתתף בתכנית העקירה בכל מעגל שהוא, כעת מתחזק האיסור להשתתף בעקירה גם מפני חילול שבת, שכנראה כל משתתף יאלץ לעבור עליו. וזה כבר קרה השבת.

אנשים רבים אבדו באחרונה את האימון ברבנות הצבאית. הם נוכחו שהשיקולים של הרבנות הצבאית כנראה מושפעים מלחץ הרמטכ"ל ואינם תמיד מוכרעים על פי ההלכה בהתייעצות עם גדולי התורה. וכל חייל, לדאבוננו, לא יוכל לסמוך על הוראות הרבנות הצבאית ויצטרך לברר לעצמו את ההלכה על פי רבותיו, וכיון שרבותיו אינם יודעים את העובדות לאשורם הם לא יוכלו להחליט. וימצא החייל הדתי במבוכה ובמצב כזה איך יוכל חייל דתי לשרת בצה"ל.

את התחושה הזאת חשים אנשים שאוהבים את עם ישראל ואת ארץ ישראל ואת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי בארץ ד'. אנשים שמוכנים להקריב למען העם והארץ, אנשים שראו בצבא את המקום שמאחד את כל העם אשר מטרתו משותפת להגן על העם והארץ מפני אויביו מבחוץ.
ואולם יסורים אלו הם חלק מהדרך של בנינה של האומה וחזרתה לדרכה האמיתית לדרך ד' דרך התורה.

המאבק נגד עקירת ישובי גוש קטיף וצפון השומרון, הוא מאבק נגד השחיתות שדבקה בראש הממשלה ושריו. זהו מאבק למען הגינות שלטונית, למען דמוקרטיה אמיתית, למען טוהר המידות. זה מאבק על דמותו של עם ישראל ועל דמותה של מדינת ישראל, האם המדינה תהיה מדינה חסרת זהות יהודית מדינה לכל אזרחיה, או המדינה תהיה מדינה יהודית של העם היהודי, השואפת לקבץ את כל העם לארץ ישראל, השואפת לשמור על הייחוד היהודי ועל היעוד של עם ישראל שהוא עם ד' עם התורה.

ובמאבק הגדול הזה אנו בטוחים בניצחון כי ד' אתנו.
כעת אנו נוכחים בפועל את אשר ידענו מראש. בלי המסורת היהודית בלי אור התורה בישראל אין גם מוסר אנושי. בלי מוסר התורה אין גם יושר אנושי. השחיתות תתפשט מהראש ועד הרגליים. מראש הממשלה ועד נוער הפאבים. עם ישראל הוא עם גדול בעל כוחות גדולים וכאשר הוא עולה הוא משול לכוכבים, אבל חס וחלילה כאשר הוא יורד הוא יורד מטה מטה עד עפר. גם את הקלקולים הוא עושה בעוצמה. עם ישראל אינו יכול להיות בינוני, אינו יכול להיות כשאר העמים, או שהוא עולה עליהם או שהוא יורד תחתיהם. כדברי ר' יוחנן בן זכאי בכתובות ס"ו: אשריכם ישראל בשעה שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם ובשעה שאין עושים רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא בהמתן של אומה שפלה.

אני סבור שיסורים אלו, אם כל הכאב בהם, אלו יסורים שממרקים ומרפאים. המכות שאנו מקבלים הם מפני שהשקפת השמאל החילוני מתרסקת. אין קיום לעם ישראל בלי אמונה, ותוך כדי פרפורי גסיסה של השמאל הוא מכה בכוחותיו האחרונים. לאחר מכן תקום הנהגה יהודית אמונית שתוביל את המדינה לקראת גאולה. זהו המהלך ואין אחר ובו אנו הולכים ומתקדמים.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il