ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בנית אתר הנצחה ;">

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים שו"ת "במראה הבזק" Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט תשע"ח

בנית אתר הנצחה


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

וינה, אוסטריה Vienna, Austria
אלול תשנ"א

בנית אתר הנצחה על שטח המשמש כיום כחניון, והיה בו בית כנסת שחרב בליל הבדולח

שאלה
קרקע של בית כנסת שחרב בליל הבדולח, ובני הקהילה השכירו אותו למטרת חניון על פי היתרו של הרה"ג הרב עובדיה יוסף. האם יכולים לשנות ייעודה של הקרקע ולבנות עליה אתר הנצחה לקהילות שחרבו ונשמדו?

תשובה
רשאים נציגי הקהילה לאפשר בנייתו של מרכז ההנצחה על שטח מגרש החנייה שבעבר עמד עליו בית הכנסת, וראוי לעשות כן ללא דיחוי ובלי מגבלות כלשהם 1 . ומכל מקום, אם אופן ההתקשרות עם הגורם המממן כרוך, בלאו הכי, בויתור הקהילה על בעלותם על הקרקע, לרווחא דמילתא 2 יקפידו נציגי הקהילה (בגדר ז' טובי העיר) לתת פרסום להעברת בעלות זו 3 , כמקובל בעסקאות שיש בהן ענין לציבור 4 .
ומרן הגר"ש ישראלי העלה טעם עיקרי להתיר בנית מרכז ההנצחה, ואף כתב שראוי לעשות כן, מטעם דהוי כאילו הותנה (שכן אומד הדעת) להשתמש בו לכשייחרב. ועיין משאו ומתנו בזה בהרחבה בסוף תשובה זו.

__________________________________________________

1 פסקו המקורי של הגר"ע יוסף עומד על צירוף של שלושה טעמים: שניים מהם : א. באו בה פריצים וחיללוה; ב. מה שכתב ב"שער הציון" ל"משנה ברורה" להתיר השכרה על ידי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר, כאשר רצונם לבטלו ולהפקיעו לגמרי מקדושתו, מכוונים בעליל שפקעה קדושת בית הכנסת לגמרי מן הקרקע, אף אם יוחלט שלא להשכירה עוד, אלא לעשות בה שימוש אחר. ואולם יש לעיין בטעם השלישי, היתרו של ה"פרשת מרדכי" להשכיר בית כנסת באופן שנוטלים דמי השכירות מראש. אפשר שכוונתו היתה לאמור, שפקעה קדושת בית הכנסת רק שנוטלים דמי השכירות מראש. אפשר שכוונתו היתה לאמור, שפקעה קדושת בית הכנסת רק למשך השכירות, ואחר כך הוא שב לקדושתו. ומכל מקום לדינא אין צריך לחוש לזה מכמה טעמים, ואין כאן המקום להאריך.
2 על ידי זה יצאו גם מהחשש שבהערה הקודמת. ועוד: על ידי שיפרשו בשעת העברת הבעלות על קרקע, שהיא כדי לבנות עליו בנין חדש בלי מגבלות בתכנון הפנימי שלו, כך שאפשר שימוקם בית הכסא, שהוא מד' הדברים הבזויים, עי' שו"ע (אורח חיים סי' קנג, ט) במקום שעמד בו בית הכנסת, יצא ידי דעת ה"פרי מגדים" שהובא ב"משנה ברורה" (שם ס"ק נו), עיי"ש.
3 על ידי מתן הפרסום תיחשב העסקה כאילו נעשתה ב"מעמד אנשי העיר" (רמ"א אורח חיים סי' קנג, ז). ומתנה בנוכחות אנשי העיר לכו"ע (עיין "משנה ברורה" שם ס"ק סו) מוציאה קרקע בית הכנסת לחולין, אפילו אם תמצי לומר שיש בה עדיין קדושה.
4 העברת הקרקע בדרך שגרתית, שאין רואים בה השתדלות מיוחדת שמטרתה הוצאת בית הכנסת לחולין, תמנע "מראית עין" ולעז על השימוש בקרקע בית הכנסת עד עתה למטרות חולין.


דברי מרן הגר"ש ישראלי

א. לשאלה במקרה הנדון יש להוסיף טעם לשבח, להתיר לבנות במקום שהיה בית הכנסת ונחרב ע"י הפורעים הנאצים המנואצים, ועכשיו משמש כמגרש חניה בשכירות והשאלה - לבנות במקום זה "מרכז הנצחה" לקדושי ישראל ולמקומות הקדושים שנחרבו ע"י כוחות הרשע.
וזה ע"פ האמור (מגילה דף כח ע"ב): "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין", והכי הובא להלכה בסימן קנא סעיף יא, שיוכלו להשתמש בהם תשמיש שאינו מבוזה, דכש"כ וק"ו שישמש אתר הנצחה לרשעת הגויים אשר עוללו גם למקום הזה עצמו. ובפרט, שהשימוש הנוכחי, אם לא ישתמשו בו לפי ההצעה הנ"ל, ימשיך לשמש כמקום חניה (וכמובן שזה גם בשבתות), שודאי שראוי לקבל ההצעה.
ב. דהנה במג"א (הו"ד ב"משנה ברורה", ס"ק לג) ס"ל דהא דאמור "על תנאי הם עשויים" הכוונה דוקא כשהתנו כך בפירוש. אך דעת ה"משאת בנימין" (הו"ד שם) ס"ל דכונת הדברים שמסתמא הם נקנים על תנאי זה. ועי"ש בשער הציון, שמעיר שמה שפירש המג"א הנ"ל בתנאי מפורש דוקא, הוא מפני שלא היה לפניו האו"ז במקור, "אמנם באור זרוע מוכח בפירוש כהמשאת בנימין". וכונת ה"משנה ברורה" היא ממה שמסיק שם באו"ז דלפי האמור על בתי הכנסת שבבבל, שהוא הדין בתי הכנסת ובמ"ד שלנו בחו"ל מותר לאכול ולשתות. והרי לא שמענו שיתנו בבנין בבתי כנסת כזאת, ודיונו הוא על כל בתי הכנסת ובתי מדרש שלנו. א"כ פשוט דס"ל דאין צריך לתנאי מפורש אלא מסתמא על תנאי הם עשויים.
ג. אכן מ"מ יש לדחות, ולקיים דברי המג"א. ואעפ"י דאמנם דעת האו"ז נראית כן בפירוש. דהאי מילתא י"ל דתליא במחלוקת רש"י ותוס' בביאור הכונה ד"על תנאי", אם הכונה לכשיחרבו כדמובא בשו"ע, וזה על פי פירוש התוס' שם (ד"ה בהכ"נ ובמד"ר). ואילו רש"י פירש הכונה דהתנאי "על מנת שישתמשו בהם" כלומר שבעודם קיימים ועומדים ישתמשו בהם גם שאר שימושים של חול. דהאו"ז שם אכן הביא פירוש זה של רש"י. ועל מה שהוקשה להם לתוס' פירוש זה מהא דמייתי מהני אמוראי שנכנסו לבית הכנסת כשעסקו בד"ת בנימוק "דשמעתא בעי צילותא", דאילו לפי פירוש רש"י הרי בכלל מותר להשתמש בזה שימוש שאינו ביזיון, תירץ האו"ז "שהם היו מחמירים על עצמם".
ד. ולפ"ז י"ל דאכן האו"ז לפ"מ שפירש כרש"י שהמדובר על שימוש רגיל ודאי מסיקים על הדעת בשעת הבניה, כיון שהוא ענין הנצרך כמעט מדי יום. משא"כ אליבא דהתוס', והכי הוי נמי לפסק הלכה, דהמדובר על שימוש לכשיחרב, בזה שפיר י"ל שמשעת הבניה אין מסיקין על הדעת את המצב לכשיחרב. על כן לא אמרינן דמסתמא הרי זה כאילו הותנה. על כן לשיטה זו צריך באמת תנאי מפורש, ובסתמא לא סגי. כן נראה כונת ה"מגן אברהם".
ולפי"ז אין להסתמך על שיטת האו"ז, כיון שזה תלוי במחלוקת רש"י ותוס' ולהלכה נקטינן כהתוס'.
ה. אכן מ"מ יש לצדד דגם לשיטת התוס' והשו"ע יש לנקוט כה"משאת בנימין" דמסתמא נמי הוי כהותנה. והוא עפי"מ שהביא ב"שדי חמד" (ה' בית הכנסת אות ט) מכמה גדולים בענין בית הכנסת שחרב, והמקום אף הוא אינו מיושב עתה על ידי ישראל, באופן שאין סיכויים לחזור ולבנותו, די"ל כה"ג דאפילו בית הכנסת של כרכים, שמן הדין לא מהני ז' טובי העיר להוציאו לחולין, מ"מ בזה "אמדינן דעת המתנדבים שמסכימים למוכרו", כיון שאין סיכויים שישמש שוב כמקום תפילה ותורה. ואפילו אם בית הכנסת עדיין קיים ועומד אך כיון שאינו יכול שוב לשמש בתפקידו גם כן מותר למוכרו, מכוח אומד דעת זה (ונראה שהכונה לשעת נדבה של המתנדבים, ולא לאומד הדעת על כוונתם והסכמתם כיום, שכן מי יימר שהם עתה בחיים. ע"ע כיו"ב ביומא דף סה ע"ב תוד"ה גזירה).
וקצת נראה להוכיח מדברי התוס' עצמם דס"ל כהאו"ז, שאי"צ לתנאי מפורש אלא (גם לשיטתם) סתמא הוי כמתנה.
וזה ממה שהוקשה להם בסוף דבריהם (כשם שהוקשה לאו"ז שם כיו"ב) מההיא דלעיל (מגילה דף כו ע"ב) רבינא הו"ל תילא דבי כנישתא בארעיה (שהיה ביכנ"ס בקרקע שלו שנחרב)... אתא לקמיה דרב אשי. א"ל מהו למיזעריה. א"ל זיל זבניה... אע"ג דבבבל הוי, דעל תנאי הם עשויים, וכו'. ואם איתא דלא אמרינן על תנאי עשויים אלא בהותנה בפירוש, מאי קשיא להו, הרי יתכן שהאי תילא שבקרקעו של רבינא לא הותנה לו בפירוש. וע"כ שפיר נסתפק. ובשלמא האו"ז לשיטתיה דגם מסתמא הוי כהותנה שפיר הוקשה לו, אבל אי נימא דהתוס' ס"ל דצריך תנאי מפורש, הן לא קשיא מידי. אלא ע"כ, גם התוס' נקטי כהאו"ז שסתמו כפירושו.
אמור מעתה, דגם נדון שלפנינו, שאין לראות סיכוי שיחזור ויבנה וישמש מקום תפילה, הוי נמי "אומד דעת" גמור שהללו שבנאוהו בשעתו היו מסכימים לבנותו על תנאי, ואף על פי שלא הותנה, כהותנה במפורש דמי.
ו. ואם תמצי לומר, זהו עומק ההבנה מ"ש הגמרא על תנאי הם עשויים, כי אכן זהו אורח החיים הרגיל של ישראל בארצות הגולה שעליהם נאמר "ובגויים ההם לא תרגיע". ומנסיון ימי הדורות למדנו, דאין ארצות אלה משמשים מקום קבע אלא בגדר של דירת ארעי, ומה שהיה נראה כמרגוע בתקופה מסויימת מתברר בהמשך הזמן כי לא היתה זו אלא אשליה. על כן הרי זה כמותנה ועומד מכח אומדן הדעת. וכשם שבביאת הגואל, שיהיה בב"א, אלה בתי הכנסת מיועדים להחרב כדנימקו הלכה זו בתוס' שם, שכן אין שום בטחון בשום ארץ שהיא בחו"ל, והכל "על תנאי הוא עשוי".
ז. וכיון, שכאמור, המדובר כאן לעשות המקום ל"מרכז הנצחה". די"ל דאדרבא, דיעוד המקום הוא להעלות זכר השואה האיומה שפקדה את בית ישראל, ודאי וודאי שמן הראוי לקבל ההצעה בשתי ידיים. ויה"ר שנזכה ויושע ישראל בקרוב בימינו ישועת עולמים, ומקומות אלו שרוו דם יהודים בכל הדורות ייעזבו מהם ועלו לציון ברנה.


שם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל


גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il