ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לב הלימוד -הלכות שביתת העשור

דף הבית ראשי בית מדרש הלכה ומנהג הרמב"ם היומי ספר זמנים שביתת העשור Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר תשע"ח

לב הלימוד -הלכות שביתת העשור


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

פרק א
יום הכיפורים, היום העשירי בחודש השביעי (תשרי) אסור במלאכה בעשה ולא תעשה ונענשים עליו בכרת. יום הכיפורים מושווה לשבת כמעט לכל דבר ''אלא שזדון השבת בסקילה וביום הכיפורים בכרת''. יום הכיפורים מותר בהכנת האוכל לקראת סוף הצום, אך כבר נהגו העם בשנער ובמערב להחמיר.
מצוות עשה ולא תעשה נוספת שחייבים עליה כרת היא העינוי מאכילה ושתיה. מפי השמועה למדו שאסור גם ברחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה אך אין חייבים עליהם כרת.
מצווה להוסיף מחול על הקודש: להכניס את יום הכיפורים לפני זמנו ולהוציא אותו לאחר זמנו. אמנם לא מוחים ביד מי שלא מוסיף- מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.

נקודה להרחבה:
1.הרמב''ם מגדיר את האיסורים ביוה''כ כ''שביתה''. מכאן הבינו חלק מהאחרונים שאין מטרת יום הכיפורים לסבול אלא לפרוש מענייני הגוף ולהידמות למלאכים.
2.הרמב''ם מזכיר את החיוב להוסיף מהחול על הקודש רק ביום הכיפורים ולא בשבת וביום טוב. יש שלמדו שלשיטתו חיוב ההוספה קיים רק ביום הכיפורים ויש שהסבירו שלרמב''ם שיטה שונה המחשיבה את בין השמשות כתוספת מחול על הקודש.

פרק ב
האוכל כשיעור תמר גדול בתוך זמן אכילת שלש ביצים או השותה כשיעור מלוא לוגמיו (צד אחד של הפה) בתוך זמן שתייה של רביעית חייב. פחות משיעור זה אסור מהתורה אך לא חייב עליו כרת. גם אוכל שאסור תמיד באכילה מחייב כרת אך לא אוכל שלא ראוי לאכילה. המלח והציר מצטרפים להשלים לשיעור.
חולה שאומר שחייב לאכול או שרוב הרופאים המומחים אומרים שחייב לאכול ויש בכך סכנת נפשות- אוכל. וכן מעוברת שהזכירו לה שיום הכיפורים ולא נרגעה או מי שאחזו בולמוס מאכילים אותם.
קטן מגיל תשע מתענה לשעות (מאחר את זמן האכילה) ומגיל אחת עשרה מתענה מדברי סופרים כדי לחנכו. פחות מגיל תשע אסור להתענות שלא יסתכן ובת שתים עשרה או בן שלש עשרה הרי הוא כגדול (אם יש בו סימני גדלות).

נקודה להרחבה:
1.הרמב''ם פוסק כדין הגמרא שמגיל אחת עשרה חובה לחנך להתענות, אך האחרונים כתבו שבימינו ירדה חולשה לעולם ולא מדקדקים בגיל זה אלא מחנכים לשעות אלא אם כן מדובר בנער בריא שברור שיכול לצום.

פרק ג
אסור לרחוץ אפילו אצבע קטנה בין במים חמים ובין במים קרים. לכלה בתוך שלשים יום ולמלך התירו לרחוץ. רחיצה מלכלוך או לחולה אפילו שאין בו סכנה מותרת. בזמן הזה שבטלה תקנת הטבילה לבעל קרי אסור לו לטבול ביום הכיפורים.
אסור להתקרר בכלי מלא מים שמא יישפך עליו, אבל מותר להתקרר במטפחת לחה. התירו לעבור בנהר לצורך מצווה או לשמור פירות בתנאי שישנה מהדרך הרגילה.
אסור לנעול נעלים מעור אפילו ברגל אחת אבל נעלים משאר הסוגים שמרגיש בהם את קושי הארץ מותרים. מותר לנעול כדי שלא יישך אותו עקרב. עינוי זה הוא היחיד שנאסר גם לילדים קטנים, אבל לחולה או ליולדת מותר למרות שאין בהם סכנה.
אסור לסוך גם סיכה שאינה של תענוג אך לחולה גם אם אין בו סכנה מותר.
יש מקומות שנהגו להדליק נר בלילי יום הכיפורים ויש שנהגו שלא להדליק אך אם חל בשבת חובה להדליק.

נקודה להרחבה:
הפוסקים דנו בנעלים של ימינו שאינם מעור אבל נוחות וכתבו עקרונית להתיר אם מרגישים בהם קצת את הארץ אבל יש שכתבו שטוב להחמיר כדי להרגיש את העינוי.



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il