אין קטגור נעשה סניגור

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (שמות לח כא)
"אמר הקדוש ברוך הוא יבא זהב המשכן ויכפר על זהב העגל" (שמות רבה פרשה נא אות ח)


א. אין קטיגור נעשה סניגור
כלל בדרך עבודת ה' מסרו חז"ל: 'אין קטיגור נעשה סניגור', שדבר שנעשתה בו עבירה לא ישמש לדבר מצוה. כלל זה אינו אלא בדברים שבקודש הקדשים, ויש אומרים שרק בעבודה וריצוי.
אף על פי כן, צוה הקדוש ברוך הוא להביא זהב לבניין המשכן על מנת שיכפר על חטא העגל. ביאור הדבר הוא שכאשר באים לכפר על חטא מסויים, המעלה הגדולה ביותר היא לכפר באותו דבר בו נעשתה העבירה. אך כאשר באים לכפר על חטא אחד ובדרך הכפרה מזכירים חטא אחר, בזה נאמר אין קטיגור נעשה סניגור.

ב. כהן שהרג את הנפש
בגמרא נאמר שכהן שהרג את הנפש לא ישא כפיו. תוס' מבארים שטעם הדבר הוא 'שאין קטיגור נעשה סניגור'.
כהן שהרג נפש בתאונת דרכים:
א. אם התאונה היתה באחריותו, כגון שלא שמר על חוקי התנועה, שנהג במהירות מופרזת או לא ציית לתמרורים וכדומה, אסור לו לישא כפיו, שאין קטיגור נעשה סניגור.
ב. אם התאונה לא הייתה באחריותו, כגון שנסע במהירות המותרת ובזהירות, ובאונס בא לו מקרה שהרג את הנפש, רשאי לישא כפיו.

ג. תפילה ולימוד מספרים שהודפסו בעבירה
בספר חסידים מספר על חכם שלא רצה להשתמש בספרים ובדיו של רשע, מאחר ואין קטיגור נעשה סניגור.
בדומה לזה פסק השו"ע שאין להשתמש בכתבים של עובדי כוכבים לצורך לימוד ותפילות.
להלכה פסק הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שאין להתפלל מסידור שהודפס תוך חילול שבת. בדיעבד אם התפלל מסידור כזה לא צריך לשוב ולהתפלל.
ובשו"ת תשובות והנהגות החמיר יותר, שאין להשתמש בסידורים שהפועלים בבית הדפוס לא שומרים תורה ומצוות.