ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
והנה, הגיע יום גדול לעיר, יום שבו יכניסו ספר תורה לבית הכנסת. התרוממות רוח גדולה אחזה בבני העיר, והם התאספו ובאו לביתו של הרב, כדי להתחיל בתהלוכה החגיגית של הכנסת ספר התורה. כל בני הקהילה היו בטוחים, שהרב יושב בביתו ומתכונן מבחינה רוחנית למאורע הגדול, אך כשנקשו על דלת הבית, התברר להם, לתדהמתם, שהרב נעדר מביתו.
התפלאו האנשים – להיכן נעלם הרב בשעה גדולה ומיוחדת זו?
עודם תוהים לפשר התעלומה, מגיע אחד מנערי העיר בריצה, ומספר לכולם: "ראיתי את הרב עומד ליד בית הכנסת.. ומטאטא את הרחבה".
מיד מיהרו כולם לחצר בית הכנסת, ואכן הנער צודק, הרב מטאטא את הרחבה. התפלאו האנשים ופנו לרב – 'רבינו, האם זה כבוד התורה'?
'כן', השיב הרב בענוותו, 'זהו כבוד התורה. ידעתי, שמרוב הטרדות וההכנות לחגיגה, ישכח עניין הנקיון מסביב לבית הכנסת, והדבר יפגום בכבוד התורה שלכבודה מקיימים אנו את החגיגה. לכן ניקיתי בעצמי לכבוד התורה'. (על פי מעשיהם של צדיקים, ויקרא, עמ' 134).
בסיפור זה גנוזה תובנה חשובה, שיכולה לסייע לנו בימים אלו של ערב פסח, עת כולנו עוסקים בניקיון הבית.
מעלתו של הרב היא בכך, שהוא פועל למען כבוד התורה לא רק בעניינים הרוחניים הגבוהים, אלא מכבד את התורה מתוך העבודות הנחשבות 'נמוכות ובזויות'. מצאנו זאת כבר אצל דוד המלך, שהיה מכרכר בכל עוז לפני ארון ה', ומיכל בת שאול חשבה שזה ביזיון, כי לא ראוי למלך לכרכר לפני אמהות עבדיו. ודוד משיב לה, שאדרבה זה הכבוד, שהאדם כביכול מבזה עצמו למען ה', ובכך האדם מכובד.
יש כאן אמירה יסודית על כבוד. אנשים חושבים, לעיתים, שאם הם יבזו את עצמם בשביל ערך מסויים, כבודם פוחת. אך, פעמים רבות, כבודם נובע מכוח אותו ערך, ולכן כשהם מבטלים את עצמם בפני אותו ערך, הרי שכבודו של אותו ערך עולה, ומכוחו גם כבודם עולה. תלמיד חכם כוחו מכוח התורה שבקרבו, ולכן כבודו הוא דווקא כשהוא מבטל עצמו לתורה, ועושה הכול לכבדה. בכך התורה מתכבדת, וממילא גם מי שנושא את התורה – מכובד.
מבחינה מסוימת, ניקיון זו העבודה הקשה ביותר לאנשים, כי בניקיון אנו עוסקים במה שהיה בעבר. ולא סתם בעבר, אלא בלכלוך ובפסולת שנותרו מהעבר. גם מי שלא בוחל באף מלאכה, קשה לו לעיתים לנקות, כי אנו רוצים לעבור כבר לדבר הבא, וכאן אנו חותמים ועמלים לסיים את מה שכבר עבר. (כולנו מכירים את התופעה, שבאירוע או בארוחה משותפת, קשה לאנשים לנקות אחריהם). מי שמנקה, מוכיח בכך, שהעניין הוא חשוב, ואפילו הלכלוך שלו חשוב.
וכך מצאנו בפרשתנו. הפרשה פותחת – "וזאת תורת העולה". היינו מצפים, שהתורה תפתח בעולת תמיד של שחר, הפותחת את עבודת היום בבית המקדש, ואסור להקריב לפניה אף קרבן. אך התורה נוהגת אחרת, את הקרבת תמיד של שחר היא משאירה לסוף הפרשייה.
במקום זה, היא מתחילה בעבודות ה'סגירה' של היום הקודם. פותחת באברי הקרבנות של היום הקודם, הנשרפים על המזבח כל הלילה. אחר כך, ממשיכה ומדגישה את 'תרומת הדשן' – עבודה שנעשית בסוף הלילה בבית המקדש, שבמסגרתה הכהן היה לוקח מעט מהאפר של קרבנות היום הקודם ומניחם בצד המזבח, ובכך 'מפריש תרומה' מדשן הקרבנות של אתמול.
בהמשך – התורה מדברת על עבודת הוצאת אפר הקרבנות מעל גבי המזבח אל מקום טהור. למעשה, זוהי עבודת הניקיון של המזבח, שהתורה אף מציינת שדרך ארץ שהכהן יחליף לקראתה את בגדיו, כי בבגדים שעוסקים בהם בעבודות שמלכלכות, לא ראוי אחר כך לעבוד לפני ה' בעבודות נקיות. (כדברי רש"י ו, ד: "ופשט את בגדיו" – "אין זו חובה, אלא דרך ארץ, שלא ילכלך בהוצאת הדשן בגדים שהוא משמש בהן תמיד. בגדים שבשל בהן קדרה לרבו, אל ימזוג בהן כוס לרבו, לכך ולבש בגדים אחרים פחותין מהן").
כלומר – עבודת היום בבית המקדש לא מתחילה בעבודה החדשה, כי אם בחתימת היום הקודם. תוך כדי הדברים, אף מודגש עניין ניקיון המזבח, וכך ניתן דגש גדול לחתימה ולניקיון. אם עבודת 'הניקיון' כל כך חשובה, הרי שוודאי שעבודת הקרבנות והמקדש חשובה. חתימת וסיום מעשינו הקודמים הם שפותחים את המעשים החדשים, ואף ניקיון למען ה' מעלתו גבוהה מאד.
ובימי ערב פסח, אנו מתכוננים ליציאה לחירות והליכה למחוזות החדשים בניקיון כל הקודם. בניקיון זה של החמץ למען ה' אנו מתכבדים ומתרוממים, והופכים כולנו לבני חורין.
שנזכה להיות אנשים ש'מלכלכים את הידיים' למען ה', ומתוך כך נצא כולנו מעבדות לחרות עולם!
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
אנחנו בצד של החזקים!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
