ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
למראית עין היא צנועה ופשוטה, אך היא זוכה לכבוד מלכים שלא מקבלות אף המצוות החשובות ביותר.
מתי בפעם האחרונה ראיתם קהל שלם של יהודים עומד על רגליו ומפזם בחגיגיות "הנני מוכן ומזומן...לקיים מצוות עשה..."?! לא סוכה, לא מצה ואפילו לא תקיעת שופר בראש השנה מקבלות את הפריבילגיה שזכתה לה ספירת העומר.
העולם המודרני אף הוא לא טומן ידו בצלחת, ובעוד שלא שמענו על אפליקציות מיוחדות לתזכר הנחת תפילין, ביעור חמץ ואפילו קביעת עיתים לתורה, רבים מקבלים מידי ערב תזכורת מהבהבת לסלולארי: "היום חמישה ועשרים יום שהם שלושה שבועות וארבעה ימים לעומר".
התמיהה מתחדדת לאור העובדה שהמצווה הזו נראית, לא נעים לומר, די... מיותרת. אנשי עסקים סופרים כסף כשנסגרת עיסקה כדי לוודא שלא רימו אותם ופחתו מהסכום המובטח. גננת שחוזרת עם הילדים מטיול מקפידה למנות אותם כדי להיות בטוחה שכל מי שיצא אכן חזר. אבל מה התועלת בלספור ימים?! הם נמצאים שם בכל מקרה. בין אם תספור אותם ובין אם תזרום ותדלג בטבעיות מאחד לשני, אתה יכול להיות בטוח שאף אחד לא ייעלם פתאום...
לחיות נכון
העובדה שהדבר הראשון שהיינו צריכים לעשות ביום שאחרי המפץ הגדול בו נולדנו כעם ויצאנו ממצרים הוא 'להתחיל לספור ימים', מלמדת שמדובר כאן בהרבה יותר מאשר עניין טכני.
זוהי ספירה מהותית שמעניקה בידינו כלי עבודה עוצמתי ויעיל לצעידה מדויקת בשבילי החיים.
את כללי היסוד שלו יוכל לספר לכם כל ילד בגן: בכל ערב מברכים וסופרים את היום החדש. מי ששכח הלילה ישלים למחרת. מי שהפסיד לגמרי יום שלם, ימשיך הלאה בלי ברכה.
במבט עמוק יותר ההלכות הללו מקפלות בתוכן הדרכה מהותית לדרך בה אדם צריך לחיות את חייו.
ראשית, בתודעה שהזמן ספור . לכל רגע בחיים יש ערך ומשמעות והוא ניתן ביד האדם לצורך הגשמת תכלית חייו. מי שמשחית את זמנו לריק ומנחם את עצמו באומרו - 'לא נורא, מחר יהיה יום חדש' - הריהו דומה למי שנשבר חלון בביתו והוא נוטל חלון מחדר אחר ומשבץ במקום השבור כדי למלא את החלל... לכל יום ספירה משל עצמו ותפקיד ייחודי! יום שהלך אינו חוזר עוד.
ההלכה קובעת שמי שהחמיץ יום שלם בספירה ולא מיהר להשלימו מכאן ואילך אומנם ימשיך, אך בלי ברכה. כאילו לומר - אל היעד הסופי עוד נגיע בע"ה, אך כל יום הוא חוליה חשובה בשרשרת וקשה להתגבר על חסרונו.
שנית, בכל יום אנו אוחזים במספר גבוה משל היום הקודם, לומר לנו - אסור לדרוך במקום! אדם המביט במראה ומגלה שוב את אותו הטיפוס שניצב שם אתמול, ושלשום ולפני שנה, הרי שהחמיץ את העיקר, והוא חייב 'לחשב מסלול מחדש...'.
שלישית, לפני הספירה מברכים . ללמדנו דבר חשוב – הימים יחלפו בין אם תרצה ותיתן את דעתך לכך ובין אם לא, אך המודעות והמכוונות חיוניות כדי לחיות את הימים באופן עמוק ומשמעותי יותר.
ודבר אחרון, את הספירה אנו חותמים בתפילה "הרחמן הוא יחזיר לנו את עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו". להזכיר לנו, שגם אם באופן אישי כל אחד עובד את החלקה הפרטית שלו ודואג למשפחתו ולצרכיו, עלינו לזכור כל הזמן את המבט הכללי ואת מטרת-העל של כולנו – גאולת עולם ובניין בית המקדש . איננו מסתפקים רק בלחם ועבודה, ואפילו לא במילוי אינטרסים האישיים וקריירה משגשגת. יהודי מחנך את עצמו לרצות בטוב השלם, לא רק לעצמנו אלא לעולם כולו. 'לתקן עולם במלכות שד-י'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
