ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
פריחת עולם התורה ולימוד התורה, על ידי כל חלקי העם, מאז הקמת מדינת ישראל, וביתר שאת בשנים האחרונות, קשורה בטבורה לתופעה נוספת - התחדשותה ותחייתה של השפה העברית כשפה חיה ומדוברת - ממש "תחיית המתים".
על דברי המשנה: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה" (אבות פ"ב מ"א).
מחדש הרמב"ם חידוש מעניין, ומגדיר מהי מצוה קלה:
"אחר כך אמר שראוי להזהר במצווה שייחשב בה שהיא קלה, כגון שמחת הרגל ולמידת לשון קודש".
לדבריו, לימוד השפה העברית, גם הוא מצוה שנחשבת כקלה (לא ברור שהעולים החדשים יסכימו עמו, בעניין הקלות). קיימות עדויות רבות, שכבר באמצע ימי הבית השני, אפילו בארץ ישראל, היו יהודים שהפסיקו לדבר עברית והעדיפו, לצערנו, שפות זרות. ברגע שהיישוב היהודי בארץ ישראל חרב, ורוב רובו של העם יצא לגלות הארוכה, השימוש בעברית, כשפה חיה, פסק לחלוטין. היו יהודים רבים שהתפללו בעברית וקראו בתורה בעברית, אבל רובם הגדול לא הבין את הנקרא. מספר קטן של תלמידי חכמים המשיכו ליצור ולכתוב בשפה העברית (גם הרמב"ם כתב חלק מספריו בערבית) וחלקם אף עסקו בהבנת הצד הדקדוקי של הלשון. רוב רובם של לומדי התורה היו צריכים לתרגם לעצמם ולתלמידיהם את החומר לשפת אמם, שלא הייתה עברית.
ברגע שהפגישה עם דברי התורה נעשית לא בשפת המקור, אלא באמצעות תרגום ויהיה הטוב שיהיה, חלק גדול מהמשמעויות נעלם והלומד נחשף אך ורק למשמעות אחת והיכולת לקשר בין פרשיות מקבילות או משלימות, נפגעת בצורה משמעותית. אנו יודעים שחלק גדול מהמסר של הכתוב מובן רק באמצעות קישורו להופעות נוספות של הביטוי.
נדגים זאת באמצעות הפסוק הראשון בפרשתנו:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא כ"א א).
הביטויים: אֱמֹר, הַכֹּהֲנִים, לְנֶפֶשׁ, יִטַּמָּא, בְּעַמָּיו, כל אחד מהם ניתן לתרגמו בכמה מובנים.
ניקח כדוגמא את מי שנראה הפשוט ביותר- כֹּהֲנִים. ביטוי זה לכאורה משמעותו אחת, אהרון ובניו וכל הצאצאים הזכרים אחריהם. בדיקה בתנ"ך תגלה שיש הופעות של הביטוי שאין זו משמעותם (או שמשמעות זו מוטלת בספק, עיינו שמו"ב כ' כו) כגון "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" (שמואל ב ח' יח). ברור שבניו של דוד לא היו צאצאים של אהרון הכהן וברור שהם לא קיבלו ובוודאי לא לקחו מתנות כהונה. הם מעולם לא טעמו תרומה גדולה ולא קיבלו ראשית הגז. הם כיהנו בממשלתו של דוד כשרים. כך מוכח גם מההקשר בפסוקים שם, השוו גם לפסוקים בדבי"א כ"ז לב-לד.
הרמה הגבוהה של לימוד התורה בדורנו, התאפשרה גם בזכות תחייתה של הלשון העברית, ההבנה של המקורות, שרובם נכתבו בשפה זו, אפשרית וזמינה למי שדובר את השפה ומשתמש בה בחיי היום יום שלו (כמובן ששעל הלומד מוטלת החובה להבחין בין משמעות מקורית או משמעויות מקוריות של ביטוי מסוים, לבין משמעויות שהתחדשו בימנו ואכמ"ל). ניתן להסתכל גם על נס זה כחלק מהתקיימות "חזון העצמות היבשות" של הנביא יחזקאל (שם פרק ל"ז).
נעיר בשולי הדברים, כי ההתפתחות העצומה של תרגומי ספרות הקודש, שהיא ממאפייני דורנו, אומנם פוטרת את דוברי השפות הזרות (בעיקר אנגלית) מללמוד עברית ויש לזה חסרונות רבים. מאידך, היא פותחת את שערי הלימוד לרבים.
הבה נתפלל כי נזכה לראות ביתר שאת, כיצד מתקיים לעיננו החזון של: "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקֹוָק מִירוּשָׁלִָם".
בשולי הדברים נתפלל גם כי דברי תורה אלו יהיו לעילוי נשמת הרב ישעיהו הדרי זצ"ל, מחדש לימוד התורה בעיר העתיקה בירושלים, מייסד וראש ישיבת הכותל, שעלה לגנזי מרומים השבוע.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
החשיבות של לימוד אמונה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
סינון פסולת בשבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
כל ההתחלות קשות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
