ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
- ספריה
- יש שואלים
- שמיטה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הרי הסוברים שאין להזדקק ל"היתר המכירה" של קרקעות לגוי בשנת השמיטה - ההיתר שמאפשר בתנאים מסויימים לחקלאים יהודיים לעבד את אדמתם בשנת השמיטה, - סוברים שיש איסור תורה למכור קרקע לגוי אפילו לזמן מועט, ואפילו אם מוכרים רק את השטח העליון שעל פני הקרקע בלבד, וכל זה מפני שהתורה אמרה - "לא תחֹנם" - לא תיתן להם חניה בארץ-ישראל, אפילו אחיזה מועטה. אם כן, מטעם זה עצמו אסור באיסור חמור לממשלה לחזק את אחיזתם של אינם יהודים בארץ-ישראל, ואיך אפשר לבקש מהממשלה להרחיב את מכסת החקלאות הערבית? הרי מה שיתנו להם השנה לא יוכלו לצמצם לשנה הבאה, וזה יותר חמור מאשר "היתר המכירה" שהוא זמני!
ניתן להבין, שהרוצה להחמיר על עצמו ולא להזדקק ל"היתר המכירה", יימנע מלאכול ירקות טריים בשנת השמיטה, או יקנה רק תוצרת חוץ. אבל איזה הידור הוא לקנות מערבים הגרים בארץ, ולחזק את אחיזתם בארץ-ישראל?
כל זה אמור לעצם הדין של "לא תחנם". אבל יש כאן גורם נוסף, שהוא לא פחות חמור. אנחנו נמצאים במלחמה עם הערבים על ארץ-ישראל. הערבים הגרים ביש"ע, מנהלים מלחמה נגדנו, היתכן שאנחנו נקנה מהם פירות וירקות, ובשנת השמיטה נחזק את ידי המחבלים והטרור הערבי? הרי ידוע לכל, שחלק מהכסף שמרוויחים תושבי יו"ש הערבים, הולך למימון פעולות הטרור.
על-כן, לעניות דעתי, המהדרין צריכים להמנע מלהזדקק לירקות ותוצרת ערבית בשנת השמיטה, ולוותר לגמרי על ירקות טריים בשנת השמיטה. זהו הידור, שאין בו צד של איסור. ומי שקשה לו להדר באופן זה, או שהוא מנוע מכך מסיבות בריאותיות וכדומה, עדיף שיאכל פרות וירקות של יהודים מ"היתר המכירה", שענין אכילת פירות וירקות שנעשתה בהם מלאכה בשנת השמיטה שנוי הוא במחלוקת, ורבים מקילים בזה, ובפירות, גם החזון-איש לא הכריע בזה לחומרא. זה עדיף על קניית פירות וירקות מערבים, קניה המחזקת את אחיזתם של הערבים בארץ-ישראל.
ידוע, שבשנת השמיטה הקודמת, ההזדקקות לפירות של ערבים חיזקה מאד את החקלאות הערבית, על חשבון החקלאות היהודית, וזה איסור "לא תחנם" ממש. מי יתן וגדולי הדור ישמיעו דעתם לאסור פירות של נכרים בארץ-ישראל, משום "לא תחנם".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














