ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וממשיך ר' שלוימה ואומר: אבל אתם יודעים מה כן יש לנו? יש לנו 'ישראל בטח בה'! יש לנו חבר אחד, בשמים, ישראל בטח בה' ". הוא ידע להצביע באומץ על כך שגם בקשת אהדה וחיבוק של גויים יכולה להיות מזיקה. וציבור בוגר יודע: 'טובה האמת המרה מהדמיון המתקתק' ולכן, מי שלא סימם את עם ישראל בהזיות בסגנון 'ככל העמים בית ישראל', או 'בשנה הבאה ננגב חומוס ברמאללה', יודע שהאמת היא שאין מה לעשות, הגויים לעולם לא יאהבו אותנו, לעולם. 'הן עם לבדד ישכון'.
לכן, כשבאים לפטור את תושבי ארצנו מירי מרגמות, טילי קסאם או מנהרות נפץ, יש לבצע באויבינו מה שכל אבא של חייל יודע שצריך - מה שכל משאל עם יוכיח. אלא שמה שמעכב זו התכחשותנו לאפיון הלאומי שלנו, לנרטיב הישן והטוב ששם ה' בפי בלעם הרשע: "ובגויים לא יתחשב".
וכיון שכן מתחשבים בגויים, זוכים לקצת אהדה מהם - אך רק בדקות של לוויות חיילים, אזרחים ופעוטות, שמיד אחריהם חוזרת התקשורת העולמית לטבעה האנטישמי - שלעולם לא ישתנה.
אז מה עושים?
ישנו כלל חשוב בניווטים, שכל חייל שאי פעם נווט הפנים אותו: 'אם התברברת, ואינך יודע איפה אתה נמצא, חזור לנקודה האחרונה בה ידעת את מיקומך'.
מאז הסכמי אוסלו, אך לאמתו של דבר עוד מאז שחלחלו לתוכנו ערכים גויים שהמסו את לבבנו, אנו 'מתברברים בדרך' להגשמת ייעודינו. והמפה שלנו, זו שתמקם אותנו במדויק על ציר הניווט המורכב של המציאות, היא תורתנו הקדושה, והיא בלבד.
המחשבה שמנהיגות מנותקת ממצוות תייצר מוצר שונה מתוכניות התנתקות למיניהן הולכת ומאבדת את אחיזתה במציאות. זאת ראינו כשגם אלו שנחשבו לבעלי העקרונות, אלו שהם ילדיהם של לוחמי אצ"ל ולח"י, גם הם בניתוקם מהתורה דבקים באדיקות בתורת ההתנתקות שכה מאפיינת אותם עצמם.
בבקשנו אחר זיהוי נכון של הדרך, נפנה רק לתורה. אחת מנקודות הציון להזדהות במציאות ימינו מצויה במדרש חז"ל על פרשת בלק:
"הן עם כלביא יקום" - אין אומה בעולם כיוצא בהם. הרי הן ישנים... ועומדין משנתן כאריות וחוטפין קריאת שמע וממליכין להקב"ה ונעשין כאריות... אם נתקל אחד מהם... או אם מחבלין באין ליגע באחד מהן הוא ממליך להקב"ה, וכשהוא אומר ה' אחד נאכלין המחבלין מפניו..." עיי"ש (במדבר רבה פרשה כ' פסקה כ')
נמצאנו למדים, שעל מנת להצליח מבחינה לאומית מול 'המחבלין', אי אפשר לנתק את הקשר הישן והבטוח המתחיל בקריאת שמע, בהמלכת ה' על העולם, בהזרמת העוצמות של התורה והמצוות המיוחדות לעם המיוחד הזה, עם ישראל בטח בה'.
עד אז, עד שנאמץ את ההתנתקות מתרבויות שזרות לנו ונתחבר לזו שהיא כולה שלנו, רק שלנו, נמשיך לצערנו להתברבר.
אלא שמתוך ביטחון בסגולתנו נדע, שלבסוף נפנים לקח מן המציאות המרה, ונתגבר כלביא על העכבות המלאכותיות, על מנת לקדש את ה', ולתקן עולם במלכות שד-י.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

















