ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
המקדיש חפץ או כסף בזמן הזה שאין בית מקדש - מה דינו?
מהותו וחלותו. שני מיני הקדש הם:
(א) הקדש בדק הבית, והוא לתיקון קלקול והרס של בניני בית המקדש;
(ב) הקדש מזבח, והוא לקרבנות בעלי חיים ומנחות ונסכים שמקריבים על גבי המזבח.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
57 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אונאה
58 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הקדש לבית המקדש
59 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- פדיון בכור
טען עוד
• בירושלמי (קדושין פ"א ה"ו) אמרו: משום שכתוב: לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (תהלים כד א). וכיון שאמר לתת להקדש, קנה ההקדש מיד בתורת חצרו המשתמרת לדעתו (מאירי קדושין שם).
• והרשב"ם (בבא בתרא קלג ב) כתב שהוא משום שנאמר: וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ (כאן). וכנראה, שכוונתו שמשמע שמיד כשיקדיש נעשה קודש.
• והרא"ש (בפירושו לנדרים כט ב) פירש שזהו נדר, שנאמר: מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר (דברים כג כד), ואינו יכול לחזור בו.
הקדש חל אפילו במחשבה, שכיון שגמר בלבו שזו עוֹלָה, אף שלא אמר בפיו, הרי זה הקדש, שנאמר: כֹּל נְדִיב לֵב (שמות לה כב. שבועות כו ב; ירושלמי נזיר פ"ה ה"א; רמב"ם מעשה הקרבנות פי"ד הי"ב). ופירשו רש"י (שבועות שם) ותוספות (חגיגה י א ד"ה לאפוקי) ששני כתובים של נדיב לב הם: כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ (שמות שם), האמור בתרומת מלאכת המשכן, שהם קדשי בדק הבית; וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת (דברי הימים ב כט לא) האמור בקדשי מזבח, ששניהם קדושים במחשבה. והרמב"ם (שם) פירש שהכתוב הוא: כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ (שמות לה ה) - בנדיבות לב יתחייב להביא.
בזמן הזה. אין מקדישים ואין מחרימים ואין מעריכין ערכין בזמן הזה (ברייתא יומא סו א; רמב"ם ערכין פ"ח ה"ח), שאין לנו מקדש, בחטאינו, לחזק את בדקו (רמב"ם שם), כדי שלא יבואו לידי תקלה, ליהנות מן ההקדש ולבוא לידי מעילה (יומא שם ורש"י ותוס' שם). ומטעם זה ביטלו חכמים מעשר בהמה לאחר החורבן (בכורות נג א; רמב"ם בכורות פ"ו ה"ב).
עבר והקדיש בהמה - נועל דלת בפניה, והיא מתה מאליה (יומא שם, ועי"ש שאסור להרגה בידים). הקדיש פירות וכלים - ירקבו (יומא שם; רמב"ם שם), ויניחם במקום שלא יבואו לידי תקלה (תוס' ע"ז יג א ד"ה ירקבו). הקדיש מעות - יוליכם לים המלח (גמרא שם; רמב"ם שם), או לים הגדול (רמב"ם שם). זורק אותם כמו שהם; ואם זורקם בשאר נהרות, צריך לשחקם תחילה (תוס' ע"ז שם ד"ה יוליכם על פי פסחים כח א). הקדיש קרקעות, שהן קיימות לעולם ואין יכולים לכלותן - יפדו אותן בכסף וישליכו את כסף הפדיון בנהר (תוס' שם בשם ר"ת). אבל המקדיש מטלטלין בזמן הזה, אין לו תקנה בפדיון (אור זרוע פסקי עבודה זרה פ"א סי' קכח וקכט; הגהות אשר"י ע"ז פ"א בשם ר"ת; רמ"א בשולחן ערוך יורה דעה רנח א), וצריך לשאול לחכם, ומתירים לו בחרטה כשאר נדר (אור זרוע והגהות אשר"י שם; רמ"א שם). הרי"ף (ע"ז שם) והראב"ד (ערכין שם) אינם מחלקים בין קרקע למטלטלין, וסוברים שלעולם יכולים לפדותם; ולא אמרו ירקבו ויוליכם לים המלח אלא מן הדין, כשאינו רוצה לפדותם.
אל יאמר אדם: סלע זה להקדש, אלא: לצדקה (מרדכי ע"ז פ"א סי' תשצט; רמ"א בשו"ע רנח א). ואם אמר הקדש סתם, אנו אומרים שדעתו לצדקה, כיון שאין לנו בית המקדש (ר"י מיגאש לבבא בתרא קב ב; בעל התרומות שער מו ח"ד סי' ח; שו"ת הרשב"א ח"א סי' תשמב; מרדכי ע"ז שם; רמ"א שם). ובשו"ת הרשב"ש (סי' שסא) הוסיף בשם אביו הרשב"ץ, שאפילו אם אמר הקדש לשמים, כוונתו לצדקה. אבל אם אמר מפורש שכוונתו להקדש ממש, הרי הוא הקדש, ודינו כמקדיש בזמן הזה המבואר לעיל (בעל התרומות שם; רמ"א שם).
אסור לומר: בשר זה לפסח (פסחים נג א; טוש"ע אורח חיים תסט), אף שהוא שחוט (רש"י שם), לפי שנראה שהקדיש מחיים ואוכל קדשים בחוץ (עי' תוס' שם וטוש"ע שם).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
