ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת האנציקלופדיה התלמודית
המקדיש חפץ או כסף בזמן הזה שאין בית מקדש - מה דינו?
מהותו וחלותו. שני מיני הקדש הם:
(א) הקדש בדק הבית, והוא לתיקון קלקול והרס של בניני בית המקדש;
(ב) הקדש מזבח, והוא לקרבנות בעלי חיים ומנחות ונסכים שמקריבים על גבי המזבח.
חמדת האנציקלופדיה התלמודית (84)
רבנים שונים
57 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- אונאה
58 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- הקדש לבית המקדש
59 - הפרשה באנציקלופדיה התלמודית- פדיון בכור
טען עוד
• בירושלמי (קדושין פ"א ה"ו) אמרו: משום שכתוב: לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (תהלים כד א). וכיון שאמר לתת להקדש, קנה ההקדש מיד בתורת חצרו המשתמרת לדעתו (מאירי קדושין שם).
• והרשב"ם (בבא בתרא קלג ב) כתב שהוא משום שנאמר: וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ (כאן). וכנראה, שכוונתו שמשמע שמיד כשיקדיש נעשה קודש.
• והרא"ש (בפירושו לנדרים כט ב) פירש שזהו נדר, שנאמר: מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר (דברים כג כד), ואינו יכול לחזור בו.
הקדש חל אפילו במחשבה, שכיון שגמר בלבו שזו עוֹלָה, אף שלא אמר בפיו, הרי זה הקדש, שנאמר: כֹּל נְדִיב לֵב (שמות לה כב. שבועות כו ב; ירושלמי נזיר פ"ה ה"א; רמב"ם מעשה הקרבנות פי"ד הי"ב). ופירשו רש"י (שבועות שם) ותוספות (חגיגה י א ד"ה לאפוקי) ששני כתובים של נדיב לב הם: כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ (שמות שם), האמור בתרומת מלאכת המשכן, שהם קדשי בדק הבית; וְכָל נְדִיב לֵב עֹלוֹת (דברי הימים ב כט לא) האמור בקדשי מזבח, ששניהם קדושים במחשבה. והרמב"ם (שם) פירש שהכתוב הוא: כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ (שמות לה ה) - בנדיבות לב יתחייב להביא.
בזמן הזה. אין מקדישים ואין מחרימים ואין מעריכין ערכין בזמן הזה (ברייתא יומא סו א; רמב"ם ערכין פ"ח ה"ח), שאין לנו מקדש, בחטאינו, לחזק את בדקו (רמב"ם שם), כדי שלא יבואו לידי תקלה, ליהנות מן ההקדש ולבוא לידי מעילה (יומא שם ורש"י ותוס' שם). ומטעם זה ביטלו חכמים מעשר בהמה לאחר החורבן (בכורות נג א; רמב"ם בכורות פ"ו ה"ב).
עבר והקדיש בהמה - נועל דלת בפניה, והיא מתה מאליה (יומא שם, ועי"ש שאסור להרגה בידים). הקדיש פירות וכלים - ירקבו (יומא שם; רמב"ם שם), ויניחם במקום שלא יבואו לידי תקלה (תוס' ע"ז יג א ד"ה ירקבו). הקדיש מעות - יוליכם לים המלח (גמרא שם; רמב"ם שם), או לים הגדול (רמב"ם שם). זורק אותם כמו שהם; ואם זורקם בשאר נהרות, צריך לשחקם תחילה (תוס' ע"ז שם ד"ה יוליכם על פי פסחים כח א). הקדיש קרקעות, שהן קיימות לעולם ואין יכולים לכלותן - יפדו אותן בכסף וישליכו את כסף הפדיון בנהר (תוס' שם בשם ר"ת). אבל המקדיש מטלטלין בזמן הזה, אין לו תקנה בפדיון (אור זרוע פסקי עבודה זרה פ"א סי' קכח וקכט; הגהות אשר"י ע"ז פ"א בשם ר"ת; רמ"א בשולחן ערוך יורה דעה רנח א), וצריך לשאול לחכם, ומתירים לו בחרטה כשאר נדר (אור זרוע והגהות אשר"י שם; רמ"א שם). הרי"ף (ע"ז שם) והראב"ד (ערכין שם) אינם מחלקים בין קרקע למטלטלין, וסוברים שלעולם יכולים לפדותם; ולא אמרו ירקבו ויוליכם לים המלח אלא מן הדין, כשאינו רוצה לפדותם.
אל יאמר אדם: סלע זה להקדש, אלא: לצדקה (מרדכי ע"ז פ"א סי' תשצט; רמ"א בשו"ע רנח א). ואם אמר הקדש סתם, אנו אומרים שדעתו לצדקה, כיון שאין לנו בית המקדש (ר"י מיגאש לבבא בתרא קב ב; בעל התרומות שער מו ח"ד סי' ח; שו"ת הרשב"א ח"א סי' תשמב; מרדכי ע"ז שם; רמ"א שם). ובשו"ת הרשב"ש (סי' שסא) הוסיף בשם אביו הרשב"ץ, שאפילו אם אמר הקדש לשמים, כוונתו לצדקה. אבל אם אמר מפורש שכוונתו להקדש ממש, הרי הוא הקדש, ודינו כמקדיש בזמן הזה המבואר לעיל (בעל התרומות שם; רמ"א שם).
אסור לומר: בשר זה לפסח (פסחים נג א; טוש"ע אורח חיים תסט), אף שהוא שחוט (רש"י שם), לפי שנראה שהקדיש מחיים ואוכל קדשים בחוץ (עי' תוס' שם וטוש"ע שם).
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
עבודה שאין לה סוף
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
הנאה ממעשה שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך לקשור את הסכך?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
