ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
באיגרתו ליהודי תימן, מבקשי עצתו בעת שמד והתעיה, כותב הרמב"ם אליהם: "וכמו כן זכרו מעמד הר סיני שציוונו הקדוש ברוך הוא לזכרו תמיד, וגם הזהירנו מלשכחו אותו, וציוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו... וראוי לכם, אחינו, שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדורו שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו, והטענה המביאה לידי אמת, וגדלו המעמד ההוא על כל גדולה כמו שגדלו הקדוש ברוך הוא... כדי שתעמדו בכל ניסיון שיפגע בכם באחרית הימים, שלא יזוז לבבכם ולא תחטאו".
ובמקום אחר כותב הרמב"ם: "משה רבנו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה... ובמה האמינו בו? במעמד הר סיני, ש'עינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר'... וכן הוא אומר 'פנים בפנים דיבר ה' עמכם', ונאמר 'לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת', ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי? שנאמר: "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" (הלכות יסודי התורה, פרק ח).
מדוע סיפור מעמד הר סיני הוא "טענה המביאה לידי אמת"? הרב יחזקאל אפשטיין בספרו 'אמונת היהדות' טוען כי סיפור כזה לא יכול לעבור בלא עוררין, מפני שהיה אמור להיות ידוע לרבים. הוא מוסיף ואומר כי העובדה ששום דת אחרת לא ניסתה להמציא סיפור כזה, מעידה על אמינותו. הלוא לא היה אפשר להמציא סיפור אודות נפוליאון או חניבעל, אלמלא היו. מלבד זאת, הסיפור הזה הטיל חיובים שלא נודע כדוגמתם בעת ההיא. האיסור לעבוד אלוהים אחרים לא היה קיים בשום עם אחר, ושמירת השבת הגורפת, הכוללת גם את העבדים והבהמות, הייתה אז קשה ביותר נוכח הצורך להתפרנס רק מעמל כפיים ושעות אור.
לא מועצת זקנים
בהמשכה של פרשת ואתחנן אנו קוראים: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמיים ועד קצה השמיים, הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו. השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי".
מה זה "הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו"? הלוא הוא עוסק בעבר, ומגיע אלינו כ"נשמע", ומה זה "הנהיה או הנשמע"? שאלתי לפשט הפסוק את נחמה ליבוביץ' עליה השלום, והיא השיבה שנראה לה כאפשטיין, שסיפור כזה לא זו בלבד שלא היה, אלא אפילו לא ניסו להמציאו.
פרופ' יחזקאל קויפמן טוען שהאמונה בא ל אחד באה משאר הרוח של העם היהודי. אולם אמונה זו, אשר נחשבת למתקדמת ומפותחת הרבה יותר מן האמונה באלים רבים, לא התפתחה בשום מקום מתוך האלילות. זוהי קפיצת מדרגה. גם דברים פחותים מכך הקדימו את תקופתם באלפיים שנה ויותר. הצו לשחרר עבד אם שברת לו שן, והאיסורים לחרוש בשור ובחמור יחדיו ולאכול אבר מן החי, לא נחקקו קודם בקרב אומות העולם.
חוק העמים הראשון העוסק בצער בעלי חיים נחקק באנגליה במאה ה 17, שלושת אלפים שנה אחר שניתן הצו האלוקי "לא תחסום שור בדישו".
ציוויי התורה השונים, מעוררים באדם החושב התנגדות עזה. הנטל הכלכלי של שמירת השבת והכשרות, העורלה השמיטה והאיסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו, אמורים היו להביא לא רק להשתמטות מקיומם אלא גם למרד מוכרז נגדם. ולמעלה מזה – דיני האישות. למה יוכל אדם שהתאלמן לשאת את אחות אשתו, אך לא יוכל אדם לשאת את אלמנת אחיו? מדוע תוכל אישה שבעלה בגד בה למחול לו ולשוב אל חיקו, ואילו איש שאשתו בגדה בו אינו רשאי למחול לה ולהשיבה? כל נימוק שיהיה לצווים הללו אינו יכול להפקיע את ההחלטה מן הנוגעים בדבר.
אדם שמתחנך על ערך השוויון לא יוכל לקבל את היותה של קבוצה גנטית שאך היא זו המברכת אותו בבית הכנסת. נתאר לעצמנו מה היה קורה לו ניסו לקבוע שהדלקת המשואות ביום העצמאות תינתן מכאן ואילך מהורים לילדיהם. אם כל זאת איננו אלא החלטה של מועצת זקנים, היא לא הייתה שורדת.
ההדרכה נשכחה
לאורך כל השנים נזנחה קריאתו של הרמב"ם "שתגדלו בניכם על המעמד ההוא הגדול, ותספרו בתוך קהל ועדה גדולתו והדורו". כשם ששנים רבות הוזנח לימוד התנ"ך, עד היות לו עדנה בתקופתנו, וכשם שהוזנחו לימודי האמונה, למרות שכל גדולי המחשבה בדורותיהם תבעו זאת. כן כתב רבי יעקב עמדין בפירושו לסידור 'עמודי שמים': "בהיותנו שוקטים בארץ לא לנו, שכחנו את ירושלים ולא עלתה על ליבנו. על כן כמת מלב נשכחנו".
כך סידור התפילה איננו מזכיר את מעמד הר סיני כי אם בתפילת ראש השנה במקום נכבד, לעומת העקידה המוזכרת בסידור בכל יום. הוא נזכר רק ב"אמירות של רשות" אחרי התפילה. האם נשכחה כאן הדרכתו של הרמב"ם?
היסטוריונים של התקופה האחרונה טוענים כי מה שהביא על כלל העם היהודי את תופעת החילון ההמוני היו האמנציפציה וההשכלה. נראה לי להניח שלו שרתה אמונת סיני בקרב העם, לא היו אלה מצליחות לפגוע בו עד כדי כך. הדבר אמור גם לגבי תופעת ההתנצרות למראית עין, כדי להתקבל לאוניברסיטאות.
נראה גם שחלק מן הוויכוח בעניין ההלכה ומציאות ימינו שמתנהל לאחרונה, הן בין דתיים לחילונים והן בתוך שומרי המצוות עצמם, מתנהל תוך התעלמות מן העובדה שישנם כאלה שנקודת המוצא שלהם היא שאכן התורה היא דבר שמיים ולא אמצאה אנושית. תובעים מאיתנו לשנות ממצוות התורה, מפני שאיננו מדגישים די הצורך את האמונה שהתורה מאת ה' ניתנה.
אנו חיים בתקופה של היעדר צייתנות. כשעמדה על הפרק שאלת חלוקת ארץ ישראל, היה מנהיג הפועלים החילוני יצחק טבנקין בין המתנגדים החריפים. הוא טען שכדי להכריע בשאלה זו עליו לשאול את פי סבו שכבר איננו, ואת פי נכדו שעדיין לא נולד. כיום אין טיעון כזה נשמע בכל שאלה לאומית העומדת על הפרק. ייתכן שאף תופעת הדתל"שים ו"הרצף הדתי" נגרמת מן המחשבה שתורה ומצוות הן משהו כמו "דבר ההנהלה הארצית".
בעת הזאת, עת מבוכה ופקפוק וציניות, יש לשוב אל מעמד סיני ולהשרישו, כדבר המשוררת זלדה: "אין לי קיום בלי הברקים והקולות ששמעתי בסיני".
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
