ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סדר תפילות תשעה באב שחל במוצאי שבת ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קול צופייך Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

אב תשס"ה

סדר תפילות תשעה באב שחל במוצאי שבת

"קול צופייך" – גיליון 323



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

תפלת שחרית
טלית ותפילין ביום ט' באב
מנהג ארץ ישראל שאבֵלים מניחים טלית ותפילין (גם של ר"ת), וביום ראשון של האבלות עד שיאיר הנץ החמה אחרי זה מניחין תפילין "ואחריתה כיום מר" (עמוס ח, י).

אמירת פרשת "קדש לי כל בכור" לאחר הנחת התפילין בט"ב - אם נוהג תמיד לאומרה, מותר כי זה חלק מהתפילה.

ישנם כמה מנהגים בענין תפלת שחרית בתשעה באב:
מנהג חו"ל - ללבוש טלית ותפילין בבית לפני התפילה ולברך עליהם, לומר קריאת שמע ולחולצם, ואחר כך הולכים להתפלל בבית הכנסת ללא טלית ותפילין, ובמנחה היו מניחין טלית ותפילין בברכות.

מנהג ירושלים - להתפלל בציבור את כל התפילה כרגיל בטלית ותפילין, וכן נוהגים בבית כנסת שלנו (והנהגנו בביכ"נ שלנו שמי רוצה להניח טלית ותפילין במנחה, רשאי ואין בזה משום "לא תתגודדו").

ולאחר חזרת הש"צ לא אומרים וידוי, ופותחין ההיכל ואומר הש"ץ קינה "על היכלי". ואני אומר לחזן שיזיז את התפילין של ראש הצידה, וישים את החולצה תחת התפילין של יד, ויאמר קינה זו לבדו, והקהל שותק.

לאחר הקינה, מוציאין ס"ת וקורין בו שלשה גברי בפרשת ואתחנן וכו' ומפטיר אסוף אסיפם וגומרין התפילה ע"ס עלינו לשבח, ואח"כ פושטין טלית ותפילין ויושבין לארץ ומניחין אפר על מצחם ומתחילין האזינו וקינות (חוקת עולם חלק חמישי דף קנ"א ע"ב).

יש נוהגים להניח תפילין של יד ולא תפילין של ראש שעליו נאמר "פארך חבוש עליך", וכדעת הרמב"ם (פ"ה מהלכות תעניות הלכה י"א) וכלשונו "ומקצת חכמים נוהגים שלא להניח תפילין בו בראש".

נשיאת כפיים
מנהג ארץ ישראל שכהן ל"ע אבֵל עולה לדוכן. ביום תשעה באב מברכים "ברכת כהנים" כרגיל.

אמונה בביאת המשיח
אומרים על הרב חיד"א שראה ביום תשעה באב אחר הצהרים אנשים ששוטפים את הרצפה ומסיידים את ביתם, וא"ל הכיצד אתם עושים כן והרי אחר חצות היום התירו רק לשבת על כסא, אבל כל דיני ט"ב עדיין אסורים? יום אחד הוא הלך ברחוב וראה שתי נשים מצביעות עליו, הדבר סיקרן אותו והוא התקרב אליהם והנה הוא שומע אשה אחת אומרת לחברתה "המשיח לא יבא, כי הרב החיד"א אמר שלא נסייד ולא ננקה את הבית כי המשיח לא יבא". מששמע החיד"א את דבריהם אמר להן, אם זה ההכנה שלכם לקבלת המשיח תמשיכו במנהגכם.

אמירת "נחם"

אנו נוהגים לומר "נחם" רק במנחה בתפלת לחש ובחזרה.
ויש שואלים, והרי רובו של היכל נשרף אחר הצהרים ביום תשעה באב, ומה לנו לומר "נחם" ? אלא אומר הרב בית יוסף "משום דלעת ערב הציתו בו אש, הלכך באותה שעה מזכירין שפלות ירושלים ואבליה ומתפללים על תנחומיה" (ב"י סי' תקנ"ז).

ערבית של מוצאי תשעה באב
ברכת הלבנה
לאחר תפילת ערבית מברכים ברכת הלבנה. וטוב לטעום משהוא לפני ברכת הלבנה או לרחוץ פניו או פיו כדי לברך אותה בלב שמח, וכ"כ בבא"ח (דברים אות כ"ח) וז"ל: "וצריך להזהר לברך במוצאי ט"ב ברכת הלבנה בשמחה ויאמר בקול נעים בחדוותא דלבא דוד מלך ישראל חי וקיים".

נטילת ידיים
יש נוהגים ליטול ידיים קודם ברכת הלבנה כיון שבבקר נטלו ידים רק עד סוף קשרי האצבעות (בא"ח שם). ואין לברך על נטילה זו.

ברכת שעשה לי כל צרכי
יש מי שאומר (ויש חולקים עליו), כשנועל נעלי עור במוצאי תשעה באב יברך "שעשה לי כל צרכי". אנו לא נוהגים כן, מכיון שברכה זו נתקנה לאומרה ביום ולא בלילה.

ההבדלה למי שאוכל בת"ב
מי שצריך לאכול בתשעה באב, כגון חולה או מעוברת וכדו', חייב להבדיל על הכוס לפני שאוכל. וכיון שגם איש זה צריך להזהר מלשתות יין, שהרי כבר מר"ח אב לא שותים יין, לכן הטוב ביותר שיסחט ענבים ויברך על זה "בורא פרי הגפן", ואם אין לו - יבדיל על מיץ ענבים, ואם אין לו אלא יין - יבדיל על יין.

הלכות ת"ב ישתנו לטובה ולברכה
כתב בספר "נהר מצרים": לאחר הקינות טוב לברך את חברו שיזכה לראות בנחמת ציון בקרוב, וכך נכון וראוי לעשות. על כן אנחנו מתפללים ומייחלים שהלכות תשעה באב יהיו להלכה ולא למעשה, ויתהפכו לטובה ולברכה ויהיו אלו הלכות יום טוב ומועד.

לבעל הבא"ח יש פירוש על ספר איכה, ושם הוא כותב בסגנון שהכל לטובה, וכגון: איכה ישבה בדד - העיר רבתי עם. היתה כאלמנה - עכשיו רבתי בגויים שרתי במדינות.

וכשיבא המשיח לא נגנוז את הלכות תשעה באב שבבא"ח בפרשת דברים, אלא נאמר לבא"ח שיאמר לנו כיצד להפוך גם את כל ההלכות לטובה. ויהי רצון שיום זה יהפך ליו"ט ולששון ולשמחה, בב"א.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il