ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תשעה באב במוצאי שבת ;">

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ו' באב תשס"ה

תשעה באב במוצאי שבת


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל

לזמני היום, שיעורים והלכות לתשעה באב - לחצו כאן

רחצה לקראת שבת חזון
נהגו הראשונים להחמיר שלא להתרחץ בימים שלפני תשעה באב. אולם לקראת שבת חזון נוהגים הכול להתרחץ. למנהג ספרדים רוחצים כרגיל לקראת שבת חזון, ולמנהג אשכנזים נוהגים לרחוץ במים פושרים, באופן שלא יהיה תענוג מהרחצה אבל גם בלי להצטער ממנה. וכל אחד יכוון את המים באופן כזה שיוכל לנקות היטב את כל גופו כפי שהוא נוהג בכל שבת, אבל לא יתענג מחום המים, ולא ימשיך לעמוד במים מעבר לנצרך לשם ניקוי (ועיין בפניני הלכה זמנים ח, כא).

מנהגי סעודה מפסקת כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול
כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול, כבר בסעודה המפסקת מתחילים לנהוג מנהגי אבלות. אין אוכלים בסעודה שני תבשילים, אלא לכל היותר אחד. נוהגים לשבת על הקרקע, ואין יושבים בצוותא, אלא כמו אבל שמתו מונח לפניו שהוא יושב לבדו. וגם אם ישבו שלושה ביחד – אינם מזמנים. ומחצות היום שלפני תשעה באב אין לומדים תורה לכתחילה אלא בדברים עצובים הקשורים לחורבן הבית ולדיני אבלות (יעוין בפניני הלכה זמנים ט, א-ג).

דיני ערב תשעה באב שחל בשבת
כלל הוא שאין אבלות בשבת. ולכן אם תשעה באב חל בשבת, הצום נדחה ליום ראשון, ובאותה שבת אוכלים בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, וכן שרים שירי שבת כרגיל, שאין אבלות בשבת. וקל וחומר שכך הדין כאשר תשעה באב חל ביום ראשון, שבשבת שלפניו נוהגים כבכל השבתות, וכל ההגבלות שנאמרו לגבי ערב תשעה באב שחל ביום חול אינם קיימים.

זמן הביניים שבין שבת לצום
בין השבת לכניסת הצום ישנו זמן ביניים, שבו עדיין לא יצאה השבת ומנגד כבר חלים איסורי הצום. וזאת מפני שספק בידינו אימתי נגמר היום הקודם ומתחיל היום החדש, בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים, ואם כן הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים הוא ספק יום ספק לילה, ונקרא ´בין השמשות´. וכיוון שיש מצווה להוסיף על השבת, השבת נמשכת עוד כמה דקות אחר צאת הכוכבים. יוצא אם כן, שמשקיעת החמה ועד דקות ספורות אחר צאת הכוכבים הוא זמן משותף לשבת ולצום. ובאותו הזמן אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, שאין אבלות בשבת. ומנגד, משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה, שתייה, רחיצה וסיכה.

סעודה שלישית

לפיכך, בסעודה שלישית אוכלים כבכל שבת, וכן מזמרים שירי שבת כבכל שבת, אולם מפסיקים לאכול ולשתות לפני שקיעת החמה. ואין בזה חשש פגיעה בשבת, מפני שאין חובה מצד השבת להמשיך לאכול סעודה שלישית אחר שקיעת החמה (שו"ע תקנב, י, ע´ מ"ב כג). וכן ראוי שלא לשיר שירי שמחה אחר שקיעת החמה, ואין בזה סימן אבלות, הואיל וממילא אין רגילים לשיר בכל שעה משעות השבת שירי שמחה.

רחצה בזמן הביניים
וכן נמנעים מרחיצה וסיכה משקיעת החמה ועד צאת השבת, שכן ממילא אין רוחצים כל השבת. אבל מי שיצא משירותים בבין השמשות, ייטול ידיו כרגיל, שאם לא יעשה כן נמצא מתאבל בשבת.

החלפת בגדים ונעליים
נשארים לבושים בבגדי השבת ובנעליים, וממשיכים לשבת על הכסא, וכן אין נמנעים מלומר שלום זה לזה, עד שייצאו שלושה כוכבים בינוניים ויעברו עוד כמה דקות לתוספת שבת. ואז צריך לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובזה נפרדים מהשבת. אח"כ יסירו את הנעליים ויפשטו את בגדי השבת וילבשו בגדי חול.
יש נוהגים להסיר את הנעליים כבר בשקיעת החמה, מפני שנעילת הסנדל היא אחד הדברים האסורים בתשעה באב, וכיוון שממילא אין חיוב ללכת עם נעליים כל השבת, אין פגיעה בכבוד השבת אם חולצים את הנעליים בשקיעת החמה. אבל ברור שאם יהיו שם אנשים שירגישו שחלץ את מנעליו, יהיה בכך איסור, מפני שיראה אבלות בשבת. ולכן המנהג הרווח להסיר את הנעליים רק אחר צאת השבת.
כאשר מחליפים את בגדי השבת בבגדי חול, יש ללבוש בגדים שכבר לבשום בשבוע שעבר, מפני שאסור ללבוש בגדים מכובסים בתשעה באב.

תפילת ערבית
נוהגים לאחר את תפילת ערבית שבצאת השבת כרבע שעה אחר זמן צאת השבת שכתוב בלוחות, כדי שכל המתפללים יספיקו להיפרד מן השבת בביתם ולחלוץ את מנעליהם ולהחליף את בגדיהם, ולבוא לבית הכנסת לתפילת ערבית וקריאת איכה בבגדי חול.

הבדלה בפה
כיוון שיצאה השבת החל הצום ואי אפשר להבדיל על היין, לפיכך ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום צום תשעה באב. אבל את הבדלת "אתה חוננתנו" שבתפילת ערבית כמובן שאומרים. ויש אומרים שטוב שנשים יתפללו ערבית במוצאי שבת זה, כדי שיבדילו ב"אתה חוננתנו". ומי שאינה מתפללת, תאמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ואז תוכל לעשות מלאכות (מ"ב תקנו, ב).

ברכה על הנר
מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין, אלא היא הודאה על בריאת האש שנתגלתה לאדם במוצאי שבת. ונוהגים לברך על הנר אחר סיום תפילה ערבית לפני קריאת איכה, שאז מדליקים נרות. וגם נשים מברכות על הנר. ואם הן בבית הכנסת ישמעו את הברכה מהחזן וייהנו מאור הנר שידליקו לידן. ואם הן בבית, ידליקו נר ויברכו עליו (עיין פניני הלכה שבת ע´ 108).

הבדלה על כוס בסיום הצום
בסיום הצום, לפני שאוכלים ושותים, צריך להבדיל על הכוס. ומברכים שתי ברכות, בורא פרי הגפן והמבדיל, אבל אין מברכים על הבשמים ועל הנר. ואין לאכול במוצאי הצום קודם אמירת ההבדלה על הכוס, מפני שאמירת "אתה חוננתנו" או "ברוך המבדיל בין קודש לחול" מתירה רק לעשות מלאכה, אבל לאכול אסור לפני שעושים הבדלה על כוס.

הבדלה לחולה שצריך לאכול בתשעה באב
חולה שצריך לאכול בתשעה באב, צריך להבדיל על הכוס לפני שיאכל. ונכון להבדיל על משקה מדינה (עדיף משקה משכר, ובדיעבד משקה נפוץ כדוגמת קפה, ע´ פניני הלכה הל´ שבת א, ע´ 110). ואם אין לו משקה מדינה יבדיל על מיץ ענבים, שאינו משמח. ובדיעבד יבדיל על יין וישתה מלא לוגמיו (בערך 40 מיל). ואם יש שם קטן שהגיע לחינוך לברכות, מוטב שהקטן ישתה מהיין ולא החולה.
קטן שאוכל בתענית, אינו צריך להבדיל לפני אכילתו.

קידוש לבנה
נוהגים לדחות את קידוש הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לאומרו בשמחה, ובתשעת הימים ממעטים בשמחה. ויש שאמרו שעדיף לדחות את קידוש הלבנה ליום שאחר תשעה באב. אולם מנגד יש שהסבירו שאדרבה נכון לומר קידוש לבנה במוצאי תשעה באב, כי יש אז קצת שמחה על משיח בן דוד שנולד בט´ באב, ומלכות דוד נמשלה ללבנה.
ורבים נוהגים לאומרו מיד אחר תפילת ערבית שבסיום הצום, אבל לכתחילה אין ראוי לנהוג כן, מפני שקשה להיות אז בשמחה, שעדיין לא הספיקו לשתות ולאכול ולרחוץ פנים וידיים ולנעול נעליים. ולכן נכון לקבוע את זמן קידוש הלבנה כשעה או שעתיים אחר צאת הצום, ובינתיים יאכלו ויתרחצו מעט, וכך יוכלו לקדש את הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים שאם ידחו את קידוש הלבנה יהיו שישכחו לאומרו, אפשר לאומרו מיד אחר הצום. וטוב שישתו וירחצו את הפנים לפני כן.

מנהגי אבלות בי´ אב
רובו של בית המקדש נשרף ביום י´ באב. ואמנם את הצום קבעו על פי זמן תחילת השריפה בט´ באב, אלא שהואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג הספרדים האיסור נמשך בכל היום, ולמנהג האשכנזים עד חצות היום בלבד (שו"ע ורמ"א תקנח, א).

לדעת רוב האחרונים, בנוסף לאיסור לאכול בשר ולשתות יין, גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים בי´ באב, ואין להסתפר ואין לשמוע מוזיקה משמחת ואין לרחוץ במים חמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר. ויש מקילים וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס ללא הגבלה. לכתחילה יש לנהוג כמחמירים, ובשעת הדחק אפשר להקל (עיין פניני הלכה זמנים י, יט).
וכן נוהגים שלא לברך ´שהחיינו´ ביום עשירי באב, כדין שלושת השבועות (חיד"א, כה"ח תקנח, ח).

* פורסם גם במדור רביבים בעיתון "בשבע".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il