ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
למה בתי הדין לא מטפלים בסרבני גט?
האם ניתן לתבוע אותו בתביעה כספית הרי הוא יוצר נזק לאישה? מדוע נמנעו בחלק מקהילות ישראל להלקות על מנת לתת גט ובמקום זה מאשרים שיימינג?
והתשובה: לפי הרמב"ם הדבר פשוט שמבחינה עקרונית אפשר לתבוע אותו תביעה נזיקית כספית ואף להלקות אם צריך לכך.
בנוגע לתביעה כספית יש בעיה והיא נכונה לכל תביעה נזיקית כספית במשפט התורה, ללא כל קשר עם העניין הזה, יש צורך להוכיח נזק ממשי, כי משפט התורה איננו פוסק פיצויים, עוגמת נפש וכו'. אלא אם יש הצעה מסויימת קונקרטית, כגון שמישהו רוצה להתחתן איתה, לזון אותה, לפרנס אותה, הוא במצב מצויין בריא, הוא רוצה לקיים מצוות פריה ורביה היא גם רוצה שיהיה לה זרע ממנו, והיא מנועה בגלל בעלה שמסרב לתת לה גט ומתעמר בה. אזי, יש וזה מתגבש למה שנקרא פיצויים כספיים. רק אז ברמה העקרונית לפי הרמב"ם ניתן לחייב אף בצורה ממונית ולפי שאר הפוסקים לא. ונסביר את הדברים.
במשנה אנו מוצאים ביטוי של כפיית גט וביטוי של חיוב גט.
הרמב"ם סבור כל אימת שכתוב חיוב גט, אין חיוב ללא כפייה. כי חיוב ללא כפייה אין לו שום משמעות. ולכן, באותם מקומות שכתוב שכופים גט, הדברים מבוארים, אבל במקומות שכתוב חייב, הדברים ברורים שאם הוא לא שומע כופים אותו. זו שיטת הרמב"ם וכך נהגו רבים מקהילות ישראל עד עלותם ארצה.
"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"
אבל, הרבה מהראשונים ובראשם רבינו תם מחלקים ואומרים, אם כתוב במשנה כופים, אז כופים בכוח. ואם כתוב חייב, הרי שהבעלה חייב אבל בלי כפייה. ואדרבה, אם תכפה עליו זה יקרה גט מעושה, וגט מעושה מתבטל ומבוטל אין לו שום ערך. וכך גם נהגו קהילות רבות בישראל עד עלותם ארצה. ויש הרבה רבנים שטוענים שאף איום וסנקציות כספיות זה נקרא ישירות גופניות עליו ונמנעו גם מכך. יש אומרים שלא, יש אומרים שכן. הרי שבשיטה של רבינו תם וחבר מרעיו הפוסקים, יהיה קשה מאוד אפילו באמצעות תביעה כספית לחייב את הבעל לתת גט, כי לא כולם יסכימו לתבוע בתביעה כספית את הסרבן גט כדי לאלץ אותו להביא גט לאישתו.
לדוגמא, אם אישה אומרת "מאיס עלי", אינני יכולה או רוצה לחיות עוד עם בעלי, מחייבים אותו לתת גט. מה אם הוא לא רוצה? ע"פ הרמב"ם כופים אותו. ואילו לפי מרן השו"ע בעקבות רבינו תם, כיוון ש"מאיס עלי" לא נמנה במשנה מבין אלו שכתוב כופים, אז אומרים מחייבים אותו אבל אין כופים, ואז אנחנו מוצאים את תופעת הסרבנות גט.
אנשים מנצלים את ההזדמנות שזה חיוב בלי כפייה ונמנעים אותם בעלים סרבנים מלתת גט ומעגנים את נשותיהם. ואז אנחנו מגיעים למצבים מאוד מאוד עגומים שמנמשכים שנה, שנתיים ואפילו שנים רבות שהיא עגונה. בכל הזמן הזה אסור לה להתחתן עם מישהו כיוון שהיא עדיין אשת איש והוא בשלו. ולכן, רבנו תם שהיה מבין אלה שהתנגדו לכפיית גט היכן שלא כתוב במשנה כופים, המציא סנקציות שנקראות הרחקות דרבנו תם, דהיינו שהחברה מתנזרת מהמסרב, אבל לא מטילה סנקציות גופניות ישירות על הסרבן גט. רוצה לומר, אם באה החברה ואומרת לו אנחנו לא אוכלים איתך, לא שותים עמך, לא מתפללים עמך, לא באים לברית מילה, לא מלים את בנך, לא קוברים אותך, אזי זה נקרא עדיין מן הצו, לא דברים ישירים. אלו נקראים הרחקות מותרות ואם הוא ישבר כתוצאה מכך ויביא גט, זה עדיין לא נקרא גט מעושה. אבל כל שהסנקציה היא בגופו ממש, בו ישירות, עדיין חוששים שהגט מעושה והגט לא גט. בעוד שלפי הרמב"ם, מה לי דברים עקיפים, מה לי דברים ישירים, זה מצווה פשוט לכופף ולאכוף את אותו בעל סרבן כדי לתת גט.
כתוצאה מכך יש בעלים סרבנים שכבר מהרחקות רבנו תם נכנעים ונותנים את הגט, כי סוף סוף שוללים מהם יציאה מהארץ ואת רישיון הנהיגה, ומאיימים לא למול את בניהם. ומרחיקים אותם חברתית מלהיות שליח ציבור וכדומה. אבל יש בני אדם שהם עקשנים מאוד מאוד, וגם עם כל הסנקציות האלה הם לא נשברים וממשיכים לעגן את נשותיהם.
שיימניג או מכות בשוט, מה עדיף?
לפי הרמב"ם היה ניתן לנקוט בכפייה גופנית. מה זה כפייה גופנית? על ידי כך שמכים אותו בשוט וברגע שמכים אדם בשוט בד"כ אם לא מדובר במשהו נדיר אחד למיליון בד"כ הם נשברים ומיד נותנים גט.
שהרי מדינת ישראל הנאורה בשתי מרכאות, לא מסכימה שיכפו גט על ידי שוטים. זה פרימיטיבי מאוד בעיניהם. אז היום לכל היותר אם בית הדין מחליט כפייה, מאשרים לבית הדין לשלוח אותו לבית סוהר.
בבית סוהר יש כאלה שחושבים שבית סוהר זה מזונות והסדר לחיים. היה אחד תימני בשם יחיא שכבר נפטר, הוא היה למעלה מ- 25 שנים בבית סוהר בגלל שהוא לא נתן גט לאישתו. הוא היה אומר, הם נותנים לי לחם לאכול ובגד ללבוש, וחדר בכלא מעשיהו, אוכל על חשבון המדינה, ביגוד על חשבון המדינה, יש לו טיולים ביום במתחם. באים קרוביו לבקר אותו, יש לו בית כנסת, יש לו תפילות ושלום על ישראל. כך הוא שהה עשרות שנים בבית סוהר עד שהוא נפטר שם, לא מחמת הסבל, אלא פשוט הגיע זמנו. אישתו היתה עגונה כל ימי חייו של אותו אדם. ז"א בשם ה"נאורות" הזו, סבלה אותה אישה מסכנה 25 שנה. אבל ברגע שהיו כופים אותו בשוטים, גם יחיא לא היה מתעקש עד כדי כך, כן. כי יש לנו הרבה בני אדם שברגע שנתנו להם בית סוהר, מיד נתנו את הגט. רק יחיא זה משהו מיוחד במינו.
החברה המודרנית אשר אמורה להיות נאורה מסתייגת מהפעלת שוט, מהפעלת כוח גופני. והרי הפעלת שוט, זה חד פעמי. בצינעא, לא בפני כולם. באופן שהוא יכול לסבול את המכה. לוקחים אותו בצד וגומרים את הסיפור וינתן הגט. אבל מה מתירים בחברה הנאורה, שיימינג, לבייש אותו, וכולם מדברים עליו בכל מקום, ורודפים אותו. זה נאורות, זה בסדר, אבל להכות אותו בסתר או לאיים להכות אותו ויתן את הגט, זה לא נאורות?
העדפת שיימינג על מלקות זה לא נאורות
ברור מעל כל ספק, מדובר כאן רבותי במשבר של תפיסות עולם שעוד יקח זמן עד שהחברה המודרנית תתנער מכל מיני דעות קדומות, אשר היא חושבת שזה נאורות ואינן נאורות אלא בדיוק הפוך, הן בערות, הן דברים כאלה גורמים אך ורק לסבל וייסורים. כי מה העיקר, ללכת עם צווארון לבן ולהגיד זה לא זה, זה פרמיטיבי, ובסופו של דבר לראות את המסכנה הזו עגונה.
לסיכום, לפי הרמב"ם הדבר פשוט שכופים אותו במכות גופניות ולא מגיעים בד"כ לזה, כי בד"כ הוא נשבר, היצר הרע שלו נשבר כשמגיעים בדיוק אל הסף הזה. ואין צל של ספק שאם לא, אז בוודאי שניתן לתבוע אותו תביעה נזיקית, אם באמת יתגבשו היסודות של חיוב בנזיקין. ולפי ההולכים בשיטת רבינו תם כל שלא הגיע לכלל כפיית גט, אלא רק חיוב בגט הם ימנעו מכל תביעה, ויהיה קשה מאוד אפילו באמצעות תביעה כספית לחייב את הבעל לתת גט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
