בית המדרש

  • מדורים
  • סיפורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

סיפור למופת

עיניו נחתו על קירות הבית הלבנים. יש! ידע בליבו, אתם תשמעו את הסיפור, אם תרצו ואם לא... וכך, חצי שעה אחרי חצות הלילה, לאחר שמונה שעות שבהן שושנה שוכבת בחדר הלידה בלי התקדמות במצבה, החל מנחם לספר לקירות הבית את סיפור המופת של לידתה הראשונה של כלתם שושנה.

undefined

עודד מזרחי

סיון תשע"ח
3 דק' קריאה
בשנת תשס"ט שושנה הייתה בחדר לידה בבית רפואה בירושלים כדי ללדת את ילדה הבכור.
אומנם היא חשה בצירים מקדימים, אבל במשך כמה שעות הלידה לא הצליחה להתפתח, ולא עזרו כל הזירוזים הרפואיים שקיבלה.
גם ספר יונה הנביא וכל יתר הסגולות לא הראו סימנים של התגייסות לטובת העניין.
לרב מרדכי אליהו הייתה סגולה ידועה לזירוז לידה. כאשר יולדת התקשתה בלידתה, כאשר הלידה הייתה תקועה ולא התקדמה, היו שנהגו להביא את תיק הטלית של הרב אליהו, הניחו אותו על כרס היולדת, ואז הלידה התקדמה מיד והתינוק יצא לאור העולם.
רחל חמותה החליטה לקחת את העניינים לידיים, ולהביא את הלידה לגמר טוב במהרה. היא נסעה אל בית הרב מרדכי אליהו בשכונת גבעת שאול כדי לקבל את תיק הטלית שלו ולהביאו אל כלתה. לשמחתה, הרב אליהו בכבודו ובעצמו פתח לה את הדלת, שמע את בקשתה, נתן לה את תיק הטלית שלו במאור פנים, ובירך אותה שבעזרת השם הכול יסתדר לטובה בלידת כלתה.
עדיין מסוחררת מהפגישה עם הרב, נסעה רחל במהירות לבית הרפואה והניחה את תיק הטלית של הרב על כרסה של שושנה, שעדיין שכבה שם בלי כל התקדמות ניכרת לעין. מיד חלה התפתחות בלידה, ובתוך זמן קצר נולד בלידה טבעית ובריאה בן ששמו נקרא בישראל דן. רחל ובעלה לא ראו את המקרה כנס וכמקרה על טבעי, כי טבעי ופשוט היה להם שהקשר לצדיק מניב תוצאות טובות.
עברו כמה שנים. דני גדל והיה לילד בריא וחמוד, אבל אמו שושנה לא הצליחה להיפקד שוב למרות כל ניסיונותיה. לאחר שמונה שנים סוף סוף זכתה להיריון שני והשלימה אותו עד לחודש התשיעי. כאשר החלו להופיע אצלה צירי לידה, היא הגיעה לבית הרפואה ונכנסה לחדר הלידה בשעה ארבע אחר הצהריים. אך דא עקא, לא הייתה התפתחות לקראת לידה, וכך שוב שכבה במשך שעות בלי לידה נראית באופק. זה מכבר הגיעה שעת הלידה המשוערת. מה עושים? והרב מרדכי אליהו זצ"ל כבר איננו כאן עמנו...
יורד הערב - שום דבר, מגיע הלילה - לא כלום, שום תזוזה לקראת לידה. בינתיים מנחם, חמיה של שושנה, שעקב כל העת אחרי מצבה של כלתו, אמר פרקי תהילים מסוגלים למקשה לילד - "שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי", "מזמור לתודה" ופרקים מסוגלים נוספים, אך לא שמע כל בשורה טובה מבית הרפואה.
בינתיים נשמעה ברדיו תוכנית עם רב חסיד חב"ד, שסיפר למראיין בשיחתם שכאשר אין רב קדוש שיעשה מופת בעת צרה, די בכך שיספרו את המופת שעשה הרב, וזה כבר יפעל את הפעולה.
מנחם הבין שאם הקדוש ברוך הוא השמיע לאוזניו את הסיפור הזה דווקא כעת, בדיוק במצבה הקשה של כלתו, כנראה שעליו לעשות עם זה משהו. הוא החליט לספר את סיפור המופת בלידתה הקודמת של כלתו שושנה, ובעזרת השם זה יפעל את הישועה. אבל הבעיה הייתה שמנחם היה לבדו במטבח ביתו, ואין לו למי להתקשר כעת. למי בדיוק עליו לספר את הסיפור הזה? הוא הסתכל ימינה ושמאלה וירא כי אין איש... נו, למי יספר?
עיניו נחתו על קירות הבית הלבנים. יש! ידע בליבו, אתם תשמעו את הסיפור, אם תרצו ואם לא...
וכך, חצי שעה אחרי חצות הלילה, לאחר שמונה שעות שבהן שושנה שוכבת בחדר הלידה בלי התקדמות במצבה, החל מנחם לספר לקירות הבית את סיפור המופת של לידתה הראשונה של כלתם שושנה, כיצד אשתו נסעה לרב אליהו, קיבלה ממנו באופן אישי את כיסוי טליתו וכך זכו לישועה.
דקות ספורות לאחר שמנחם סיים את סיפורו, קיבל את הטלפון הגואל שבו בישרו לו: "מזל טוב, נולד לך נכד!".
הוא הרגיש שהפלא שאירע כעת גדול מהפלא הטבעי שעליו סיפר זה עתה לקירות ביתו, וכי כעת הסיפור ראוי להיות מסופר ברבים, כדי שיפיקו ממנו לקח.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : orchozer@gmail.com

מתוך העיתון בשבע.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il