ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
- ספריה
- יש שואלים
- שמיטה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
לעומתם, היו גדולים שאמרו שאין להתיר את המכירה בשום אופן, כי המכירה אסורה מהתורה באיסור "לא תחֹנם". הנצי"ב מולוז'ין, מגדולי הדור באותה תקופה, היה בין האוסרים למכור את השדות, אבל הוא לא חשב שאפשר לאסור, בלי להציע פתרון מעשי לקיומם של החקלאים היהודים בארץ-ישראל. על-כן, הוא הציע שבעלי השדות יפקירו את שדותיהם בפני שלושה, וכך, ההפקר יהיה לכל הדעות, ואז יוכלו לעבד את השדות על-ידי פועלים גויים, וזה ודאי מותר, שהרי הפועלים הגויים אינם מצוּוים על מלאכה בשביעית, והשדה אינה נחשבת של ישראל, אלא הפקר, ואין כאן חיוב של שביתת שדהו. הוא מוסיף, שאולי במצב זה, מפני הדחק, יכול ישראל לבדו לעשות מלאכה בשדה. אמנם, הוא מסיים: "ואיני אומר כן להלכה, רק לתפוס את הרע במיעוטו". ומוסיף הנצי"ב ואומר - "ויותר מאשר הנני חושש לחֻרבן היישוב, ראוי לחוש יותר לאנשי המושבות שלא ילכו בטל כל השנה ולא יגיעו חס-ושלום לבטלה המביאה לידי שעמום ועבירה חס-ושלום, ולזה עלינו לשית לב" (שו"ת משיב-דבר חלק ב סימן נו).
הנצי"ב מולוז'ין אינו מסתפק בפסיקה עקרונית לאסור, אלא מחפש פתרון למצוקה של החקלאים בארץ-ישראל. כל זה היה אז, כאשר היו בסך-הכל כמה מאות חקלאים בארץ-ישראל, והיה אפשר להקל עליהם על-ידי איסוף תרומות בחוץ-לארץ, ועל-ידי שיימנעו מעבודת הקרקע בשביעית.
אכן, במשך הזמן ב"ה התרבו החקלאים היהודים בארץ-ישראל, והיום הם מונים פי כמה וכמה. הכסף הנאסף בקרן השמיטה לשומרי שביעית מועט, ואין בו כדי סיפוק, אלא למעטים. ומה יעשו כל היֶתר? זהו הדבר שהביא את גדולי הדור, הנושאים בעול הרבנות בארץ-ישראל מאז, לסמוך על אותם גדולים שהתירו את המכירה. כי אי-אפשר לאסור, ולהתעלם מהבעיה; אי-אפשר שלא למצוא פתרון הלכתי, במצב המיוחד הזה.
אותם גדולים שאסרו את המכירה, לא הציעו פתרון כולל לכל ציבור החקלאים בארץ-ישראל, הם התייחסו לציבור החקלאים שומרי תורה, שסרים למשמעתם, וזהו ציבור קטן, ולגביו אכן יש פתרון בעזרת קרן השמיטה. אך פתרון כולל, לכל הציבור, שלא על-ידי "היתר המכירה", פתרון שיוכל הציבור לעמוד בו, לא ניתן, וקל-וחומר שהבעיה קיימת לגבי אותם חקלאים שאינם שומרי תורה. היש דרך שתצמצם את האיסור של שביעית, מלבד הדרך המוצעת על-ידי גדולי עולם למכור לזמן את השדות? מטעם זה אומר הרב טיקוצ'ינסקי זצ"ל ב"ספר השמיטה", שהויכוח שהיה בשמיטות הראשונות נשתתק אחר-כך, כי כולם ראו שאין מוצא אחר במציאות הקיימת אלא "היתר המכירה" לכלל החקלאים בארץ-ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.













