ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נתנאל חיים בן אילנה אסתר
בדברינו בשבוע שעבר התחלנו לברר והבאנו את דברי הרמב"ם שמחייב גם ידע כללי, הבנה במדע ושפה זרה
(פרק ב' מהלכות סנהדרין).
בהמשך לעיון בדבריו שם, בהלכה ז', מובאים הדברים הבאים: "וידועים לשבטיכם אלו שרוח הבריות נוחה מהם, ובמה יהיו אהובים לבריות בזמן שיהיו בעלי עין טובה, ונפש שפלה, וחברתן טובה, ודבורן ומשאן בנחת עם הבריות".
דיין צריך להיות מי שמוצא חן ושכל טוב לא רק בעיני אלקים, אלא גם בעיני אדם. לכן, הליך הסמיכה לדיינות כלל גם הכרה ציבורית במי שהחכמים הגדולים המליצו עליו כגדול בתורה. משום כך, אי אפשר היה לסמוך סמיכה לדיינות, בחדרי חדרים, והיה צורך להקהיל את הציבור כולו ולקבל את הסכמתם. מי שמידותיו והליכותיו לא קידשו שם שמים, לא היה ניתן לסמוך אותו כדיין. זו הסיבה שהרומאים היו יכולים לנסות לבטל את הסמיכה (ובסופו של דבר לצערנו גם הצליחו) ע"י כך שהטילו עונש מוות על כל עיר שיתקיים בתוכה טקס סמיכה ציבורי (עיינו סנהדרין יג ע"ב/י"ד ע"א). מזג שיפוטי גם הוא כלול בדרישה זו.
הרמב"ם (שם) ממשיך ומונה את התכונות הנדרשות: "אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להן שום גנאי ולא שם רע ... ובכלל אנשי חיל שיהיה להן לב אמיץ להציל עשוק מיד עושקו".
הרמב"ם נותן לביטוי "אנשי חיל", שתי משמעויות:
הראשונה, על פי מאמר חז"ל במסכת אבות (פ"ד מ"א): "איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי ט"ז) 'טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר' ".
המשמעות השניה: אמיצים, שמוכנים להגן על העשוקים.
ברור שהרמב"ם לא בא להוציא את הביטוי מפשוטו - אנשי חיל מי ששרתו בצבא ויצאו לעזרת ד' בגיבורים. זוהי משמעות ביטוי זה בכל ההופעות שלו בכל התנ"ך, אלא שאפשרות זו לא הייתה מעשית, בימי הרמב"ם.
בימנו, אי שרות בצבא איננו דר בכפיפה אחת עם אלו "שרוח הבריות (מכל חלקי העם) נוחה מהם". לכן, עוד מימי ייסוד "ארץ חמדה", (לפני שלושים ואחת שנים) קבע מורנו ורבנו, מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל כי שרות צבאי הוא תנאי קבלה הכרחי (אומנם בלתי מספיק), למי שהוא חייב גיוס על פי חוק.
השרות בצבא הסדיר ואח"כ ביחידות המילואים, לא פגעו כהוא זה בגדילה בתורה של חובשי ספסלי בית המדרש, ההיפך, השרות הצבאי רק העצים גדלות זו.
הרמב"ם (שם) מונה תכונה נדרשת נוספת: "שונאי בצע אף ממון שלהם אינן נבהלין עליו, ולא רודפין לקבץ הממון".
על פי כלל זה נקבע כבר מהיום הראשון של יסוד "ארץ חמדה", כי כל השירותים הרוחניים ש"ארץ חמדה" מציעה לציבור יהיו, תמיד, ללא התניה בתשלום. כל מגידי השיעורים, עורכי החופות והמשיבים לשאלות אינם מקבלים תשלום כספי על כך. למרות הדוחק הכלכלי, הלומדים ונשותיהם, שמים בראש מעייניהם את הגדילה בתורה ולא את קיבוץ הממון.
מי ייתן ונזכה להחזיר עטרה ליושנה ולחזות במערכת משפט ישראלית-יהודית המבוססת אך ורק על אדני צדק לפי כללים אלה.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














