בית המדרש

  • שאר תפילות היום
פרק יט

סדר קריאת שמע שעל המיטה

א - סדר קריאת שמע שעל המיטה. ב - ברכת המפיל. ג - דינים נוספים.

undefined

תשס"ה
4 דק' קריאה
א - סדר קריאת שמע שעל המיטה
אמרו חכמים (ברכות ס, ב): "הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'". וכן אמר רבי יהושע בן לוי: "אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מטתו". וסמכו דבריהם על הפסוק (תהלים ד, ה): "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה" (ברכות ד, ב). אין הבדל בהלכות אלו בין גברים לנשים. 1
נהג רבי יהושע בן לוי להוסיף לומר לפני שנתו גם מזמור "יושב בסתר עליון" (תהלים צא), ו"ה' מה רבו צרי" (תהלים ג) שהם מועילים כנגד המזיקים (שבועות טו, ב), ורבים נוהגים כמותו. עוד נהגו במשך הדורות להוסיף מזמורים ופסוקים ותפילות, וכיוון שמדובר בתוספות מאוחרות, יש במנהגים אלו הבדלים בין נוסחי העדות. ויש אומרים שטוב לומר גם את פרשת 'והיה אם שמוע', ויש אומרים שטוב לומר את שלוש הפרשיות. 2
לסיכום, על פי תקנת חכמים צריך לומר לפני השינה את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל', אבל את שאר המזמורים אין חובה לומר, אלא שרבים נוהגים לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים (עי' מ"א רלט, ב). 3
יש מדקדקים לומר את ברכת 'המפיל' סמוך לשינה, לאחר שאמרו את 'שמע' וכל שאר הפסוקים. ולמנהג המקובלים מקדימים את ברכת 'המפיל' ל'שמע' ולשאר הפסוקים. ומי שחוששת שמא תירדם, תתחיל ב'שמע' ו'המפיל', וכך תהיה בטוחה שלכל הפחות תספיק לומר לפני שתירדם את מה שתקנו חז"ל (עי' מ"ב רלט, ב).

ב - ברכת המפיל
היו שחששו לברך 'המפיל' שמא לא ירדמו ונמצאה ברכתם לבטלה. אבל למעשה, מעצם זה שחכמים תקנו לברך 'המפיל', משמע שלא חששו לזה. והטעם, מפני שהיא ברכת הודאה לה' על השינה, ואף מי שלא הצליחה לישון, ההודאה שאמרה אינה לבטלה (ח"א לה, ד). אלא שתקנו חכמים ברכה זו למי שמתכוונת לישון, ומי שאינה מתכוונת לישון באותו לילה, לא תברך באותו הלילה את ברכת 'המפיל'. 4
על שינה של יום אין מברכים 'המפיל'. ויש אומרים שטוב לומר לפני שינת יום 'ויהי נועם' (מ"ב רלט, ח, באו"ה 'סמוך'). וגם על שינת עראי בלילה אין מברכים 'המפיל', אבל שינה על המיטה למשך חצי שעה כבר נחשבת שינת קבע (א"א רלט; בית ברוך לה, י).
מי שהלכה לישון בלילה וברכה 'המפיל', ואח"כ קמה לעיסוקיה וחזרה לישון, לא תחזור לברך 'המפיל', שאין מברכים 'המפיל' אלא פעם אחת בלילה (בית ברוך לה, ט).
מי שנרדמה בלא לברך 'המפיל' והתעוררה באמצע הלילה ומתכוונת להמשיך לישון, תברך לפני שתירדם בשנית. ותשפשף את ידיה בשמיכה לפני שתברך, שמא נגעו ידיה במקומות המכוסים שבגופה ועליה לקנחם בשמיכה לפני הברכה (שו"ע או"ח ד, כג, מ"ב סא; ושלא כפס"ת רלט, א, שמחייב נטילת ידיים).
יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק אדם שהולך לישון לפני חצות הלילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, ע). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר - מברכים 'המפיל'.

ג - דינים נוספים
מי שאמרה 'שמע' ו'המפיל', ולאחר מכן נצרכה לדבר או לאכול או לשתות או לסדר איזה דבר דחוף - רשאית. מפני שאין ברכת 'המפיל' כברכת הנהנין שאסור להפסיק בין הברכה להנאה, אלא היא ברכת שבח על שינת הלילה, רק שלכתחילה טוב להצמיד את קריאת שמע שעל המיטה לשינה (עי' רמ"א רלט, א; ציץ אליעזר ז, כז, יחו"ד ד, ע; פס"ת רלט, ג. אמנם במ"ב רלט, ד, מחמיר אחר 'המפיל').
אפשר לומר את סדר קריאת שמע שעל המיטה בשכיבה, אבל אמרו חכמים שגבר צריך להקפיד להטות על צידו (פניני הלכה תפילה כו, ג).
כתבו בעלי המוסר, שטוב לאדם לערוך לעצמו חשבון נפש לפני השינה, ואם נזכר שחטא, יתוודה על חטאו, ויקבל על עצמו שלא יחטא בו יותר. גם ראוי לאדם שימחל לפני שנתו לכל מי שחטא כנגדו וציערו, כדי שלא יענש אדם בסיבתו, ובזכות זה יאריך ימים (מ"ב רלט, ט).




^ 1.. אמנם בעל המגן אברהם (רלט, ב) כתב שנשים אינן נוהגות לברך 'המפיל', מפני שהיא מצווה שהזמן גרמא. מכל מקום דעת שאר הפוסקים, שהואיל ויש באמירת 'שמע' וברכת 'המפיל' שמירה, וגם הנשים צריכות שמירה כגברים, לפיכך גם הנשים צריכות לקרוא את 'שמע' ולברך 'המפיל', וכ"כ בשעה"צ רלט, טז; כה"ח רלט, ג; הליכות ביתה י, יב; הליכות שלמה יג, (כב).
^ 2.. תקנת חכמים לומר לפני השינה פרשת 'שמע' בלבד, וכ"כ הרי"ף (ג, א), הרמב"ם והרא"ש ברכות א, ו. אמנם בהמשך ט, כג, הביא הרא"ש את דעת ר"ח שקוראים גם את פרשת 'והיה אם שמוע', ואולי הבין את הגמ' שעד 'והיה אם שמוע' הכוונה כולל אותה. ובדברי חמודות ס"ז פירש שהתכוון למקום שנוהגים להתפלל ערבית לפני צאת הכוכבים, שכדי לקיים את מצוות ק"ש צריכים לומר לפני השינה את שתי הפרשות. וכתבו רבנו ירוחם (נתיב ג' ח"ב), ורבנו יונה בספר היראה, לומר את שלוש הפרשיות, שיש בהן רמ"ח תיבות ויש בזה סגולה כנגד המזיקין.
^ 3.. בברכות ה, א: "אמר רב נחמן: אם תלמיד חכם הוא, אין צריך לקרוא את שמע על מיטתו (כי לימודו משמרו). אמר אביי: אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי, כגון: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' א-ל אמת". הרי"ף והרא"ש הזכירו שת"ח אינו חייב. אבל הרמב"ם ושו"ע לא הזכירו זאת, ומשמע שלדעתם גם ת"ח חייב. ואולי מקורם מהירושלמי (פ"א ה"א) שמספר על תלמידי חכמים שהיו רגילים לקרוא ק"ש כמה פעמים כדי להירדם מתוך ק"ש. ומ"מ לגבי הפסוקים הנוספים, שאין חובה לאומרם, נראה שת"ח יכול להעדיף ללמוד לפני שנתו בספר או במחשבה, ומתוך כך להירדם. ובכה"ח רלט, א, כתב, שבסדר ק"ש עפ"י האר"י נעשה תיקון, וגם ת"ח צריך לאומרו.
^ 4.. לדעת בן איש חי ש"ר פקודי יב, אין מברכים 'המפיל' בשם ומלכות, שמא יפסיקו בדיבור או שלא ירדמו. ודעת רוב הפוסקים שמברכים, כי הדיבור אינו הופך את הברכה לברכה לבטלה, וגם אין לחשוש שמא לא ירדמו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il