ט"ו באב

מעלותיו של ט"ו באב
הגמרא בתענית (ל' ע"ב) מביאה כמה טעמים לחשיבותו של יום זה, וז"ל:

א.

(שאמר "כן בנות צלפחד דוברות", ואומרים חז"ל אשרי יולדתו של מי שהקב"ה מסכים עמו ואומר "כן". מכאן עלינו לדעת שההתעסקות בשידוכין היא דבר חשוב וחיובי, ויש משרד בירושלים ברחוב 'שדרות המאירי' 11 שמטפל בענייני שידוכים וגם נותן ייעוץ והכוונה).

ב.


ג.

(ומבאר רש"י שעל כל פנים היה דיבור עם משה רבנו בחזון לילה גם קודם לכן. וראה זה פלא, באותה שנה היו צריכים למות כך וכך אלפים במדבר , אבל הקב"ה חשב חשבון אחר, ובאותה שנה ככל שנה הם חפרו לעצמם קברים ושכבו בהם בליל ט"ב, והנה הם קמו חיים ולא כמו כל שנה שהיו מתים, ואעפ"כ זה לא נקבע ליו"ט עבור זה, כי היה זה נס זמני לאותם אנשים. אבל יום שהקב"ה החל לדבר עם משה רבנו פנים אל פנים ולא בחזיון זה דבר רוחני חשוב - וזה נקרא יו"ט).

ד.

(ירבעם בן נבט היה חכם גדול אבל גם בעל גאוה גדול, וידע שלא נותנים לשבת במקדש אלא רק למלכי בית דוד, והוא לא יכול לשבת, ולכן מנע מכולם את העליה לרגל והיה מיצר לישראל מאוד, עד שהתיר את המניעה והייתה שמחה עצומה).

ה.

(הרוגי ביתר היו רבבות, ואסרו להביאם לקבורה, והיה צר לישראל מאוד על כבודם של המתים, ונעשה נס וכל העת שהיו מוטלים בבזיון לא הסריחו ולא נרקבו גופותיהם למרות ששכבו כך זמן רב, והרומאים ברשעם עשו מגופותיהם גדרות לכרמיהם - וכשהתירו לקוברם היה זה יום שמחה גדולה ועצומה, וזכר למה ששמשו גופותיהם לגדר לכרמים תיקנו לברך על היין ברכת הטוב והמטיב וכדלהלן).

ו.

(כמו שכתוב "כי הם חיינו ואורך ימינו" - שיש להוסיף ולהרבות בלימוד תורה שאין למעלה הימנה), ומכאן למדו שבכל פעם שמסיימים מסכת עושים סעודת מצוה, וכמו שהגמרא בשבת אומרת (קיח ע"ב) "ואמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא, עבידנא יומא טבא לרבנן" (ועיין לשו"ע יו"ד סי' רמ"ו ולגאון שם אות מ"ו).

ט"ו באב עילוי לשכינה
מרן הבא"ח (בפרשת דברים אות א') הפליג בחשיבותו של יום ט"ו באב, וז"ל: