ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- הכיסופים והבית השלישי
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- תפקידנו במהלך הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
היום וכאן בארץ-ישראל הננו קרובים יותר מאי פעם למילוי הציפיות הארוכות שנמשכו קרוב לאלפיים שנים מאז חורבן בית שני.
אם נדייק יותר, הציפיות הללו נמשכות מאז חורבן בית ראשון, כי בית שני כבר לא היה באותה הגדולה כמו בית ראשון. בבית שני חסרו ארון כפורת וכרובים, אש, ושכינה ורוח קודש ואורים ותומים. ואלו הם הדברים העיקריים שבבית המקדש. והם לא היו בבית שני. כלומר, הגלות התחילה בחורבן בית ראשון, ובבית שני לא נגאלו ישראל גאולה שלמה ולא מעטים עלו והיו תחת שלטון מלך פרס. וימי האבל על החורבן י' בטבת, י"ז בתמוז הם ימי האבל על חורבן בית ראשון. נמצא שהננו מצפים לגאולה כאלפיים וארבע מאות שנים.
וכאן בארץ-ישראל, ועכשיו, הננו קרובים יותר ויותר למימוש הציפיות הארוכות. אין דבר שיכול לעצור את גאולתם של ישראל. ואוי לו למי שמנסה לעשות זאת.
על דברי בלעם "וישא משלו ויאמר: אוי מי יחיה משמו אל" - אמר רבי יוחנן: אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו. מפרש רש"י:
אוי לה לאומה שתהיה באותם ימים שיעלה על דעתה לעכב ישראל. מי מטיל כסותו בין לביא ולביאה בשעה שנזקקין זה עם זה. מסוכן הוא.
מפרש רש"י מי הוא שיכול לעכב את ישראל והקב"ה מכניסם.
ואולם מי יודע אם לא מתעכבת הגאולה רק מפני שאנו עדיין לא מסוגלים לקבל אותה. כי כשמכניסים לתוך כלי יותר מיכולת קיבולו הרי הכלי מתפוצץ. והרי בבנין בית-המקדש יאיר אור גדול עליון על ישראל, תתגלה השכינה בישראל, ומי שלא יהיה מוכן לקליטת האור הגדול העליון הוא בסכנה.
על כן הצפיה לאורה של הגאולה מחייבת להרחיב את יכולת הקיבול הרוחנית שלנו, להגדיל את הכוחות, להרחיב ולהעמיק את הלבבות בגודל של אמונה ומעשים, על מנת להיות מוכנים לשפע הגדול של אורה של גאולה. ומי שלא יהיה מוכן יכלה ויאבד מחמת האור בעצמו.
וכך הם דברי הנביא מלאכי המנבא על הגאולה:
"הנה יום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש, וליהט אותם היום הבא אמר ד' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף. וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק".
אותה השמש שתהיה מרפא לצדיקים תשרוף באותו החום את עושי רשעה. הצדיקים יהיו מוכנים לקבלת האור והשפע והתגדלו מהאור, ולעומתם עושי רשעה יכלו.
אלו הן באמת דברי ריש-לקיש בנדרים ח:, שאמר:
"אין גיהנום לעולם הבא, אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה צדיקים מתרפאים בה ורשעים נדונים בה, שנאמר: 'זרחה לכם יראי שמי שמש וגו'', והרשעים נדונים בה, שנאמר: 'הנה יום בא בוער כתנור'".
כלומר הקב"ה לא יעניש את הרשעים אלא כיון שהם לא יהיו מסוגלים לקבל את האור והטוב הגדול, הוא ייהפך להם לרועץ. זאת עלינו לשים אל לבבינו בימי הגאולה הקרבים ובאים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
