ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
כפי שמסופר בפרשת לך לך, המאבק בין נמרד-אמרפל לבין אברהם העברי, התחיל אומנם באור כשדים והסתיים בהצלתו המופלאה של אברהם מכבשן האש. אז החלו מסעותיו של אברהם אבינו לכיוון ארץ ישראל ובכך קיווה גם להיפרד מנמרוד הרשע. מטרתו של אברהם הייתה להקים אומה שתהפוך את ארץ כנען לארץ ישראל, אומה שתקים מדינה שעקרונותיה הם: "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית פרק י"ח יט), ההפך מדרכו של נמרוד. היפרדותו של אברהם מנמרוד לכאורה לא צלחה. נמרוד וחבריו המסופוטמים הגיעו לארץ ישראל וניצחו את חמשת המלכים. לכאורה, זו הכרזה כי ארץ כנען שייכת לצאצאי חם (שנמרוד הוא מבני בניו) ולא לצאצאי שם.
בהסתכלות רטרוספקטיבית, אנחנו מבינים כי נמרוד הגיע לארצנו, כדי להשמיד את הענקים בעבר הירדן ולאפשר לעם ישראל מאות שנים מאוחר יותר להיכנס לארצו מכיוון מזרח. משה רבנו שניצח את סיחון ועוג פתח סופית את הדרך, ממזרח.
עדיין נשארו ענקים בחברון ובארץ פלשתים.
יהושע וכלב פתרו את הבעיה בחברון, אבל לא את הבעיה של הענקים בארץ פלישתים.
מדוע? נציע את ההסבר הבא:
ארץ ישראל נחשבה, מאז ומעולם, בעיני המצרים כפרובינציה שלהם - חלק ממצרים הגדולה. כך הם גם הבטיחו לעצמם את הדרך הפתוחה לכיוון מסופוטמיה. ברגע שהפלישתים החדשים, עם הענקים, נחתו בחופי ארץ ישראל והקימו את ארץ פלישתים החדשה, בין אשדוד לעזה, נחסמה דרכם של הפרעונים צפונה לאורך החוף. זו משמעות הכתוב בתחילת פרשת בשלח: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה" (שמות י"ג יז). גם עם ישראל נאלץ לסוב את ארץ פלשתים, אבל מהלך זה מנע גם מהמצרים לרדוף אחרי עם ישראל בארץ ישראל.
רק כשדוד הקים את מדינת היהודים המאוחדת הראשונה, שבירתה ירושלים, מדינה בעלת צבא שהפיל את מוראו על כל רחבי המזרח התיכון, נוכחותם של הענקים בארץ פלישתים היתה מיותרת. לכן הגיע זמנם, דוד ואנשיו הכו את כל בני הרפה, בני הענק כמבואר בכתוב: "אֶת אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו" (שמואל ב כ"א כב). על פי הפשט, לְהָרָפָה מלשון רפאים (עיינו בראשונים שם, על פי הדרש בני ערפה אשת כליון עיינו במדרש שם הובא ברש"י). מכאן ואילך הפסיקו בני הענק-הרפאים "לבקר" בעמק רפאים בירושלים ולהפיל את חתתם במקום.
אנו יכולים להבין מכך היבט נוסף של דברי התורה: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ" (ויקרא כ"ו לב). הענקים-הרפאים שמרו על ארץ ישראל, כדי שעמים אחרים לא יתיישבו בארץ. הם נעלמו מהשטח לפי הצרכים של עם ישראל, בדרכו אל ארצו ובדרך להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, מדינה שיסודותיה יהיו על פי דרכו של אברהם אבינו: "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". מדינה של חוקי צדק - משפט ורגישות חברתית המגינה על השכבות החלשות- צדקה.
יש לנו כאן דוגמא מופלאה, כיצד תהליכים היסטוריים, שבזמן התרחשותם לא היו מובנים, אבל במבט לאחור מוארים באור פלאות.
הבה נתפלל כי נזכה לראות עוד יותר בשוב ד' ציון, על פי עקרונות אלה.
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
מהפרי ועד הגאולה
דיני קדימה בברכות
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
