ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
- ספריה
- יש שואלים
- גאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
אך נראה שאין להשוות את המצב עכשיו למצב שהיה בזמן החורבן. וכך נאמר בזוהר (תשא קפט, א): בוא וראה כמה רחמים ריחם הקב"ה על ישראל, בדומה למלך שהיה לו בן יחיד ואהב אותו אהבת נפש, ומתוך אהבתו נתן אותו לאמו שתגדלו ותלמד אותו דרכים ישרות. פעם אחת חטא הבן לאביו, בא אביו והכה אותו ואחר-כך מחל לו על חטאו. חזר וחטא לאביו כבתחילה. הוציאו אביו מביתו בכעס רב. יצא הבן מהבית, ובמקום שילמד לקח וילך בדרך הישרה ויהיה זכאי כראוי, כדי שישמע אביו וישתוקק אליו, אמר, מאחר שיצאתי מהיכל אבי אעשה מכאן והלאה כל מה שאני חפץ. הלך והתחבר לחברה מקולקלת וקלקל עימהם ונתלכלך בליכלוך של טינוף ונטמא בכל טומאה, וכל מעשיו לא היו אלא עמהם. אמו המלכה, שידעה שבנה נתחבר לפרוצות, הצטערה ובכתה על בנה.
יום אחד ראה המלך בבִכיהּ, שאל אותה לפשרו, והיא השיבה לו: הרי בננו גורש מהיכל המלך, ולא די שאינו נמצא אתנו אלא שהוא יושב בבתי פרוצות. מה יאמרו כל בני העולם? בן המלך יושב במקום מטונף. התחילה לבכות ולהתחנן אל המלך. אמר המלך, בשבילך אחזיר אותו ואת תהי עריבה לו, שלא יחטא. אמר המלך, כיון שכך הוא, אי-אפשר להחזיר אותו ביום, בגלוי, שבושה הוא לנו ללכת אחריו למקום הפרוץ. אם לא היה כך שטינף עצמו וחילל כבודי, הייתי אני וכל צבאותי הולכים להחזירו בכבוד גדול, בקבלת פנים חגיגית, תוקעי חצוצרות לפניו וכלי מלחמה מימינו ומשמאלו, עד שכל בני העולם ידעו שבן מלך הוא החוזר לביתו. אבל עתה, כיון שהוא טינף עצמו וחילל כבודי, הוא יחזור בסתר שלא יכירו בו. אלו דברי הזוהר.
וכמו התקווה שהחזרה לבית המלך תשפיע על הבן לתקן את מעשיו ותחזירו למוטב, כך יש לראות את החזרה לארץ-ישראל היום. היום החזרה לארץ-ישראל היא להוציא אותנו מבין הגויים על-מנת להשיב אותנו אל ד', על-מנת לסלק את ההשפעה השלילית של הגלות בארצות נכר. כי כל הקלקולים הם פועל יוצא מהגלות. והתיקון הולך ובא ככל שאנו שבים לארצנו. כעת כבר התברר שהגלות פועלת עלינו רק לרעה, היא לא מתקנת אותנו, ורק החזרה לארץ-ישראל, ארץ הטהרה והקדושה, היא תפעל עלינו לטובה. אין חזרה אפוא מדרך הגאולה (תנחומא שופטים ט [י]), אבל יש צורך לתקן את מעשינו ואז נחסוך מאתנו הרבה יסורים ממרקים ונתקדם בדרך גאולתנו בשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
