ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שאלות ותשובות בנושא העקירה - א'

בית מדרש ארץ ישראל ומצוותיה חבל קטיף סירוב פקודה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


שאלות ותשובות בנושא העקירה - א'


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
ארץ הקודש

1. האם מותר להשתתף בגירוש והחרבת מאחז? או שהאיסור הוא רק על יישוב ותיק?
איסור גמור ומוחלט לכל אדם מישראל לפנות מאחזים יהודיים בארץ-ישראל, וכשם שאדם מחויב לסרב למלא פקודה לחלל שבת, כן עליו לסרב למלא פקודה לפנות מאחז, גם אם ייענש כתוצאה מכך.
ואלה דברי מורי ורבי, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בספר "ארץ הצבי", עמוד כג: "ביחס לכפיה, מצד מי שהוא להעבירנו על חוקי הבוחר בעמו ונחלתו ברוך הוא הננו מצווים כולנו במסירות נפש של ייהרג-ובל-יעבור, "ונקדשתי בתוך בני-ישראל", אפילו על "ערקתא דמסאנא", וקל-וחומר על המצווה של תורה של יישוב וישיבת ארץ-ישראל השקולה בדברי חז"ל ככל מצוותיה של התורה".
תומכי אוסלו שמסרו חלקי ארץ-ישראל לאויבים, ונתנו בידם נשק, והביאו עלינו את הטרור הנורא שבו נהרגו מאות יהודים ונפצעו אלפים, ומהם נפגעו בנשק שמסרו תומכי אוסלו למחבלים, ממשיכים לפגוע בארץ-ישראל ובעם ישראל.

2. האין בסירוב הפקודה פגיעה בקשר ההדוק שלנו למדינה ולצבא?
מי אהב את צה"ל יותר ממורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל? מי אהב את המדינה יותר ממנו? ודוקא מתוך אהבתו לצה"ל ולמדינה יצא מורנו ורבנו בקריאה לצבור "לא תגורו", ואמר "אין שום צד היתר לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו לגויים ח"ו, לצמיתות בהחלט. ולפיכך החיוב על כל גדול תורה בישראל, על כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז ומן השמים יסייעונו". רבנו קבע שיש לעמוד במסירות נפש נגד כפיה לעבור על מצות ישוב ארץ-ישראל ששקולה ככל התורה, ואמר ש"על יהודה ושומרון זה לא ילך בלי מלחמה... על גופותינו ועל אברינו".

3. איך מתוך אהבה לצה"ל מסרבים פקודה?
אני, כתלמידו שזכה ללמוד ממנו ולהיות בקרבתו במשך כעשרים וחמש שנים, יודע בביטחון מלא שאילו הרב צבי יהודה זצ"ל היה נמצא אתנו, היה קורא לסירוב פקודה לכל חייל ושוטר ולכל מפקד, וזאת מתוך אהבתו למדינה ולצה"ל, ומתוך הכרה שככל שירבו המסרבים – כן הדבר יחזק את צה"ל ואת המדינה. כי אהבתו לצה"ל נבעה מאהבת ד' ואהבת התורה העם והארץ, כי החובה להישמע לפקודות הצבא נובעת מתוך מצות התורה, וכי חוקי המדינה מקבלים את תוקפם מכח התורה, וכאשר הם מנוגדים לתורה הם בטלים ואין להם ערך ואי עביד לא מהני.

4. האין התנגשות חזיתית כאן בין התורה למדינה?
אצל רבנו התורה והמדינה לא היו ערכים נפרדים המתנגשים זה בזה, אלא ערך אחד והוא התורה, ומכוחה מקבלת המדינה את ערכה הגדול והחשוב. הממשלה אינה המדינה. ממשלה קמה ונופלת ואחריה באה ממשלה אחרת. המדינה קודש אבל הממשלה אינה קודש אלא אם כן נוהגת על פי התורה.

5. אם חיילים רבים יסרבו פקודה הצבא יתפרק, לא צריך להתחשב בזה?
כל חוסנו של צה"ל בנוי על מוטיבציה עמוקה של החיילים הנובעת מהכרה עמוקה בדבר ערכו של עם ישראל וערכה של ארץ-ישראל וקדושתה. וככל שהכרה זו עמוקה יותר, כן איכות החיילים גדולה יותר. ועל כן החיילים הדתיים מצטיינים באיכותם בשל אמונתם בקדושת העם והארץ. וגודל אמונה זו הוא שמחייב אותם לסרב להשתתף בעקירת יהודים מנחלתם בארץ-ישראל. הצבא לא ייפגע מהסירוב, אפילו אם רוב הצבא מסרב, אלא הצבא יתחזק ויתעצם. מי שאומר שהצבא ייפגע הוא משתמש בטענה דמגוגית שאין בה ממש. כשם שאי אפשר להשתמש בטענה זו לחייב חייל לחלל שבת ולאכול מאכלות אסורות, כן אי אפשר להשתמש בטענה זו לחייב לעבור על מצות ישוב ארץ-ישראל.

6. בכל זאת, זהו מדרון חלקלק, המשמעת הצבאית מתמוססת, וגם אם לא הצבא יתפורר, אבל הדמוקרטיה מתפוררת?
הקריאה לסרב פקודה בעקירה – אין קריאה דמוקרטית ממנה. כי אם היא תשמע ורוב הצבא יסרב למלא את הפקודה – הרי זה מוכיח כי העם נגד העקירה וצריך לקבל את דעת העם. וגם אם רק מיעוט יסרב למילוי הפקודה – זו זכותו הדמוקרטית להיות נאמן לאמונתו ואין לחייב אנשים לעבור על אמונתם.
אדרבא, הכפייה למשמעת עיוורת בנושא כה עקרוני היא מסכנת את הצבא וכל בר דעת יכול להבין זאת.
הכפייה למשמעת עיוורת תפגע במוטיבציה של החיילים האיכותיים ביותר לשרת בצבא ולהמשיך בפיקוד.
על כן אני קורא להקשיב לדברי מורנו ורבנו הרב אברהם שפירא שליט"א שהוא ממשיך בזה בדרכו של מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, לפעול לגילוי העובדה שרוב העם ורוב הצבא נגד עקירת יהודים מיישוביהם, וזאת על ידי החתמה המונית של התנגדות לתכנית זו וסירוב להשתתף באיסור זה.
אין צריך לומר שאין בדברי שום היתר לפגוע במעשה אקטיבי בחייל, שוטר או איש ציבור. מי שיעשה זאת הוא כמובן יזיק למאבק נגד העקירה.
ובעזרת ד' נמשיך בדרך גאולה עד לגאולתנו השלמה שאנו תפילה שתהיה במהרה בקרוב.

7. עד כמה יש "קדושה" בדמוקרטיה, עד כמה ניתן לדחוק גופי תורה בגללה?
אין כל קדושה בדמוקרטיה. יש קדושה במדינה יהודית בארץ-ישראל שבה מתקיימת מצוות יישוב ארץ-ישראל. אך בדמוקרטיה אין קדושה, ושום מצווה אפילו קלה אינה נדחית מפני הדמוקרטיה. אדרבה כל תוקף ערכה של המדינה הוא מכוח התורה, וכל דבר שמנוגד לתורה פוגם בערכה ובתוקף קיומה.

8. ישנה תחושה שמי שנגד סירוב, יש לו אחריות כלל ישראלית, והוא שוקל שיקולים כלליים, לעומת תומכי הסרבנות שלא הביאו בחשבון את כל השיקולים.
ההפך הוא הנכון. מי שקורא לסירוב פקודת העקירה, מביט במבט ארוך של דורות, ומתוך אחריות כלל-ישראלית לדורות, רואה את הנזק של מילוי פקודה זו, שיש בה הכרזה של ויתור על חלקי ארץ-ישראל, שהיא חילול ה' נורא. הנכונות לוויתורים מקעקעת את בסיס הטענות העיקרי שלנו, שאנו שבנו לארצנו ארץ מולדתנו. ועל מולדת לא מוותרים בכל מחיר.מי שמוותר מודה שזו אינה ארצו. מי שמתנגד לסירוב פקודה, רואה רק את ההווה המצומצם הפופוליסטי.

9. איזה מחיר עלינו לשלם - אם בכלל - כדי להשתלב בצבא בתפקידי קצונה?
השירות בצבא הוא מצווה חשובה להגן על עם ישראל וארץ-ישראל. ההשתלבות של דתיים בתפקידי קצונה יכולה לתרום תרומה לחוסנו של הצבא. אבל יש מקום לזה רק אם החיילים הדתיים יוכלו לשמור על הרמה הדתית הגבוהה שלהם, ולא לרדת ממנה. אין לעבור על אף מצווה קלה בשביל להשתלב בצבא. במידה ולא ניתן לקיים התנאי האמור, עדיף לתרום למדינה באופנים אחרים, וישנם רבים כאלה, ולא פחות חשובים.

10. האם הצבא אינו אחד המקומות החשובים שבהם דווקא צריך לשאוף להשתלב?
אכן הצבא מקום חשוב, אבל לא אידיאלי. צבא זה כוחנות, וכאשר יש הכרח הוא מצווה גדולה, אבל לא אידיאלי. המטרה שלנו "לא בחייל ולא בכוח כי אם ברוחי". להיות אור לגויים, להשפיע עליהם, ולא בכוח להכריח אותם לקבל את דעתנו. אכן בגלל ההכרח להגן על המדינה על העם ועל הארץ, מצווה גדולה לשרת בצבא. אבל להשתלב אין פירושו להתבטל ולאבד את המעלה הרוחנית, להשתלב פירושו לשמור על העצמאות והעצמיות הרוחנית ולתרום בכך את המעלה המיוחדת של בני תורה לצבא.

11. מהן גבולות ההשתלבות והשותפות שלנו במפעל בניין הארץ?
איני מסכים לניסוח של השאלה. אנחנו איננו גוף נפרד שדן איך להשתלב במדינה. המדינה אינה שייכת לאחרים. המדינה היא שלנו כמו של כל חלק אחר בציבור, ואנחנו משולבים בה ושותפים בה, ופועלים יחד עם כל חלקי הציבור. המיוחד אצלנו שאנו נותנים למדינה את ערכה האמיתי, את הנשמה, את הזהות, את התוכן הרוחני שלה, שבלעדי זה אין למדינה זכות קיום.

12. מה תהיה ההשלכה של פרישת עשרות קצינים בכירים דתיים אם בכלל תהיה כזו?
אם יודחו עשרות קצינים דתיים בגלל הסירוב, כולל קצינים בכירים, זה אומר שהצבא יכול להסתדר בלעדיהם ואינו מוכן לקבל אותנו ואת עקרונותינו. אנחנו נלך לשרת את העם במקום שרוצים אותנו, שם גם נוכל לשרת את העם בצורה היותר טובה. אפשר לתרום בהרבה תחומים למדינה במסחר, בכלכלה, בתקשורת... הגיעה השעה לזקוף קומה, ובעיקר על הנוער שלנו לפתח ביטחון עצמי, כבוד עצמי וגאווה אמונית. אנחנו אוהבים מאוד את המדינה ואת העם שלנו ואנחנו שואפים לתרום ולהיות שותפים בכל תחומי העשייה, אבל שותפים שווים ולא נחותים. ובכל מקום שנוכל להיות שותפים שווים שם נלך ונתרום. קיום התורה הוא שמקיים את כלל ישראל ואחדותו, והפרת דבר ה', חלילה, פוגעת בכלל ישראל ובאחדותו.

לכידות ואחדות סביב הסרבנות, תיצור מומנט בקרב הציבור הכללי.
אם הציבור שלנו יתאחד סביב העיקרון שאין משתתפים בעקירת יישובים, וכל החיילים והקצינים הדתיים, יעמדו כחומת פלדה ולא ישתתפו בעבירה חמורה זו, מעמדם בצבא לא יפגע. אך אם לא תהיה לכידות, אזי זה יפגע בכל החיילים הנאמנים לתורה, בין אם מסרבים ובין שאינם מסרבים. כולם יֵחשבו כאנשים שנאמנותם לצבא מוטלת בספק. יאמרו: היום הוא אומנם לא סירב, אך מי יודע מה יהיה מחר... אך אם נהיה מאוחדים כולנו בסירובנו, אז יבינו כמה עמוק הקשר שלנו לארץ-ישראל, ושאי אפשר לבקש מאיתנו לעשות מעשה כה מנוגד לאמונתנו.

13. האם קצינים דתיים ברמה דתית נמוכה, שמגיעים לעמדות מפתח, עלולים להזיק יותר מאשר להועיל, אם יפעלו בניגוד לערכי התורה?
קצינים דתיים ברמה דתית נמוכה, שמגיעים לעמדות מפתח, אמנם מצד אחד הם מועילים בעצם העובדה שהם ממשיכים להיות שייכים לציבור שומרי התורה, וכלפי החילונים יש בזה ערך מסוים. אך מאידך גיסא, לפעמים מחוסר ביטחון ומהשקפה חסרת עמוד שדרה הם חושבים שצריכים להראות נאמנות לצבא על חשבון שמירת מצוות, וזה גורם זילות לתורה. גם ההתחשבות שלהם ברצון החיילים לשמור מצוות בשלמות, פחותה מההתחשבות של קצינים חילוניים, ומה שאני אומר אינו השערה אלא בדוק עפ"י הניסיון. כמובן זה גם תלוי באופי, ולא רק ברמה הדתית, ולא התכוונתי לעשות הכללה אלא לציין תופעה מצויה.

14. גם אם חושבים שצריך לסרב פקודה, מדוע אין הנחייה פרטית נקודתית על כך, ובכך לא להפוך את סירוב הפקודה לדגל מתנוסס?
קריאה המונית לסירוב פקודה, היא קריאה לקיים את דבר ה' ולא לעבור על התורה. אין כאן איסור פרטי. זהו איסור חמור ביותר, ומצווה למנוע מלעבור על איסור כה חמור. ככל שירבו המסרבים לקיים הפקודה, כך יתמעט חילול ה' הנורא שבפקודה.

15. מדוע רבנים צריכים להתערב בהנחיות שיוצאות מהדרג המדיני בטחוני?
רבנים מחויבים להתערב בכל שאלה שנוגעת לדרכו של עם ישראל עפ"י התורה. התורה מדריכה אותנו בשאלות פרטיות וכלליות כאחד, וכאן יש מצוות התורה לכבוש וליישב את ארץ-ישראל, ולא לתת חלילה חלקים ממנו לנכרים.

16. מדוע סירוב פקודה איננו קריסת כל הבניין האמוני עליו גדלנו עפ"י תורת הרב זצ"ל?
אדרבא, ההפך הוא הנכון, מילוי הפקודה לעקור יישובים זה קריסת כל הבניין האמוני עליו גדלנו עפ"י תורת הרב. כל מעמדה וערכה של המדינה נובעת מתוך התורה, על כן מתוך התורה אנו יודעים שהמדינה נפגעת מפגיעה בארץ-ישראל, ועלינו למנוע כל חולשה בשלמות ארץ-ישראל. הקשר למדינה אינו נבנה על-ידי משמעת חיצונית להחלטות הממשלה שהינם מתחלפות ומשתנות, אלא על-ידי קישור עמוק לעם ישראל ולארץ-ישראל. קשר לצד הסגולי הנשמתי. ואם יש מעשים חיצוניים שנוגדים את הסגולה, הם המפוררים את האומה, ומי שמתנגד להם שומר על אחדותה באמת.

17. מה משמעות נאמנות ל"כלל ישראל" בתקופתנו? האם נאמנות ל"כלל ישראל" לדורותיו יכול לבוא אף במחיר של הליכה נגד עם ישראל החי בדורנו?
מי מייצג את עם ישראל החי וקיים בדורנו. הסקרים המשתנים מיום ליום? ראש הממשלה ששינה את דעתו בניגוד לציבור המצביעים? כל אחד מדבר בשם עם ישראל וטוען שהרוב איתו, ולמה רק לנו אסור לטעון כך, כשאנחנו באמת מייצגים את העם החי כעת ותמיד. ואם יהיה משאל עם, הדבר יוכח איזה ציבור גדול תומך בדעותינו.

18. האם אין סכנה להמשך נאמנות הציבור שלנו למדינת ישראל כאשר תצא קריאה המונית לסירוב פקודה?
כבר אמרנו שדווקא מתוך הנאמנות לתורה המכוונת אותנו לנאמנות למדינה, יוצאת הקריאה לסירוב, כי החלטת הממשלה היא פוגעת במדינה, ואנו נאמנים למדינה ולא להחלטה שגויה של הממשלה. השואל מערבב כל הזמן את היחס להחלטות הממשלה והיחס למדינה. צריך לדעת שאין זה אותו הדבר.

19. במדינה דמוקרטית הרב מחליט, מדוע יש רשות לחייל לסרב לפקודה?
במדינה שדוגלת בחופש דעות, בחופש הפרט, בגישה ליברלית, לא ייתכן שיהיה חוק שכופה על האזרח לעשות דבר שמנוגד לאמונתו. ובצבא של מדינה ליברלית לא ייתכן שתינתן פקודה שמחייבת חייל או שוטר לפעול בניגוד גמור ליסודי אמונתו. הדרישה לציות לחוק ולפקודה כאשר היא פוגעת באמונתו של הפקוד היא בלתי מוסרית.

20. אבל מתן רשות ליחיד לסרב לפקודה שנוגדת את ערכיו מסכנת את המסגרת הצבאית!
אכן יש בזה סכנה מסוימת, אך מאידך חובת הציות העיוור היא פגיעה יותר מסוכנת באושיות החברה החופשית, ועל כן הזכות לסרב גוברת על החובה לציית.
על כן אין לחייב חייל דרוזי לפעול בניגוד לאמונתו, ואין לחייב אזרח מוסלמי לשרת בצבא ולהילחם למען המדינה נגד אחיו, בני עמו. ואין לחייב חייל דתי לעבור על המצוות (כאשר אין בזה פיקוח נפש). ועל כן, חייל או שוטר שמאמין בכל לב שאסור באיסור תורה גמור למסור חלק כל שהוא מארץ-ישראל לנכרים, שהוא איסור לא פחות חמור מכל איסור תורה, אין לחייבו להשתתף בפינוי יהודים מבתיהם ביישובים בהם הם גרים ח"ו.

21. האם אין סכנה לפגיעה באחדות העם?
אמנם הלכידות של הצבא חשובה מאוד, וגדול השלום, שאפילו ישראל עובדי עבודה זרה, אם שלום ביניהם נוצחים במלחמה, ואם יש פירוד ביניהם, אפילו אם הם צדיקים אינם נוצחים. אך למען השלום לא התירו לעבוד עבודה זרה ח"ו, אלא חייבו לחיות בשלום עם בעלי דעות מקולקלות, אבל לא לעשות כמעשיהם.

22. איך אשכנע חייל או שוטר שעליו לסרב לפקודה שהוא מקבל?
הוויכוח על הזכות לסרב לפקודה מסיבות אידיאולוגיות נקשר בוויכוח האידיאולוגי עצמו. השמאל מבין את הסרבנים המסרבים לשרת ביש"ע. השמאל מבין את המסרבים לפגוע במחבלים אם גם יפגעו בני משפחותיהם, אך אינו מבין בשום אופן את הסרבנות להשתתף בהורדת מאחזים. לעומת זאת, הימין מבין מאוד את הסרבנות לפנות מאחזים, ואינו מבין כלל את הסרבנות לשרת ביש"ע, או לפגוע במחבלים אף שיפגעו בני משפחותיהם.
על כן להבהרת הדיון עלינו להבחין בין שני הנושאים. הדיון על סרבנות מסיבות אידיאולוגיות לחוד, והדיון על האידיאולוגיות עצמן לחוד.
ובדיון הראשון דעתי ברורה: כשהפקודה נוגדת לערכים יסודיים שורשיים שהם בסיס כל אמונתו והשקפתו של מקבל הפקודה, זכותו לסרב ועל הממשלה להימנע מלחייבו לפעול בניגוד לאמונתו. אני מדגיש שלא כל דקות מוסרית וערכית מצדיקה סירוב, אלא רק הפגיעה ביסודות הערכיים.
אמנם עלינו לחנך להכיר בערך הגדול של הלכידות החברתית והלכידות בצבא, אך כוחה של חברה הוא בתוכן הרוחני שהיא נושאת, וכוחו של הצבא כשהוא חדור מוטיבציה ויודע למען מה הוא נלחם, ולא במשמעת עיוורת. המסגרת החיצונית, המשמעת, יש לה חשיבות משנית.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il